אני שיא השמחה ואוהבת שאחים שלי הגדולים באים אלינו הביתה, אבל לפעמים אני מרגישה שבגלל שהם גדולים יש להם נושאים משלהם לדבר עליהם אני מבחינתם "מיותרת" ובכוונה זה בגרשיים, כי אני לא באמת מיותר להם סתם כאילו אני נמצאת איתם בחדר והם מדברים ולא מתייחסים אלי..בטח בגלל שאני קטנה והם גדולים..אבל ככל שעובר הזמן אני מרגישה שהפער מצטמצם אבל..
לא יודעת אני עדיין מרגישה שאני נמצאת בבית כדי להשגיח על האחיינים ושכל הגדולים יוכלו לדבר...


מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)