אשתי אומרת המון פעמים על חבר'ה שעוברים לידנו או שרואה בכל מיני הזדמנויות שהם חמודים או חתיכים, זה נורמלי? אם אני רואה מישהי יפה או חמודה בד"כ אני משתדל להוריד את הראש..
מדוע אצל בנות זה תמים ומותר?
אני שואל בגלל שראיתי את השרשור שפתחה yy כמה סמ' מתחתי והתחלתי להיות מודאג..
(חשוב לציין - לי ולאשתי יש קשר מצויין ב"ה)
אז אין לך דעה על מה שראית?
ואם יש לך אז היא סודית?
ומנין לך שאצל בנות זה תמים?
ואולי דווקא האהבה והבטחון בזוגיות מאפשר לנו גם לראות מדי פעם אחרים בלי לחשוש?
אם בעלך היה חווה את דעתו על כל אחת שהוא רואה לא היית נפגעת או מוטרדת?
את מרשה לבעלך לצפות בבחורות אחרות בגלל שיש לכם קשר חזק?
לא הבנתי..
יואב, אני חושבת שכדאי לשוחח עם אשתך לדבר על זה...
נגיד שהולכים ברחוב או שיוצאים לטיול, מבלים בפארק וכו' ואנשים ונשים עוברים על פנינו. זהו מצב יום יומי ולעתים גם יש לנו מה להגיד.
הטיילת והפארק בתל אביב מלאה באלפי דתיים וחרדים שמבלים יפה עם חבריהם ומשפחותיהם ואף אחד לא הולך עם האף תקוע באדמה.
לא מדובר על כל הזמן ועל כל אחת ולא צריך לעשות מזבוב פיל.
גם אם אשתו לא נמשכת לגברים בקטע מיני אלא בקטע יותר רגשי זה לא תקין..
למה זה לא 'בגידה רגשית'? לדבר בצורה חמה ואוהבת על גבר אחר מלבד בעלך נשמע לי לגמרי לא נורמלי..
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" שייך בזכרים כפי ששיך בנקבות.
לנשים יש יצר, וגם אותו צריך לרסן.
הוא אולי פנימי יותר, מעודן יותר וכד', אך כפי שאמר לי פסיכולוג שמשמש ברבנות, המציאות הפרוצה כיום קלקלה גם אותן.
וד"ל ואכמ"ל.
אני שואלת ברצינות, מעולם לא שמעתי שבנות צריכות לשמור את העיניים. ברור שמבחינה מוסרית יש חובה, אך לא שמעתי מעולם שיש חובה בצד ההלכתי. עובדה שהעזרת נשים מעל העזרת גברים וכו'.
תוכן השאלה:
שלום הרב
אני קוראת במלא מקומות בעיקר שמדברים על החופש וזה
שצריך להתגבר על יצר העריות, ששיהיה ממושכת במחשב יכולה להביא לעריות וכו´ . כל הדיבורים האלה מופנים אל בנים
אך אני בת, ואני כזאת . אני לא גאה בזה אבל אני גם ככה נכנסת לכל מיני אתרים ואני עובדת על עצמי ומנסה לשלוט אבל השאלה שלי..מה דפוק אצלי ? הרי זה צריך לקרות רק לבנים לא ? אז למה לי גם ?
זה נורמאלי שיש עריות גם לבנות? אני מרגישה כמו בן , איך שאני רואה משהו גס באיטרנט אני לא שולטת בעצמי.. ונופלת..וכל זה ממש כמו בנים ! איך זה יכול להיות?
תוכן התשובה:
בס"ד
שלום רב,
אין הבדל בין בנים ובנות.
כולם צריכים שמירת עיניים.
ודאי גם בנות עלולות להכשל וליפול.
ודאי גם לבנות יש יצרים ותאוות ומשיכה לדברים.
ודאי גם בנות מתרגשות מדברים ששייכים למציאות המתירנית (עובדה שבנות חילוניות נמצאות במועדונים, משתכרות, רוקדות ביחד עם הבנים שנמצאים שם).
זוגות של חברים בן ובת, שניהם מתקשים לשמור נגיעה, שניהם עלולים ליפול באותה מידה.
ההבדל הוא שאצל בנים יש מושג של ´שמירת הברית´ והוא קשור לשוני הטבעי בין בנים ובנות. אצל בנים הנפילה ביצר עלולה להביא לפגם הברית - ולכן הבנים יותר ערים לקשיים הללו.
את נדרשת לשמור על הצניעות שלך ועל העיניים. כל מראה תועבה מפעיל את הדמיון, נחקק בנפש ויוצר קלקול רוחני (גדול או קטן)בכך אין הבדל בין בנים ובנות.
שמרי על טהרת הנפש שלך והתרחקי מכל מה שמעורר את היצרים ומטביע פגם בנפש הטהורה.
כל העצות שנותנים לבנים נכונות גם עבורך. להתמלא בתכנים בריאים וחיוביים לעשות הרבה בחופש - לעצמך (ספורט, חוגים, מלאכות, טיולים ביקורים...) לעשות גם לאחרים: להתנדב, לבקר סבא וסבתא, לסייע בסניף או במקומות אחרים...
ללמוד - ללכת לשעורים או ללמוד עם חברות, להתפלל על הכל - גם על שמירת העינים והלב.
בהצלחה!
מוזר, אבל זה לא נושא שמדובר מספיק\ בכלל\ די הצורך- בחינוך הרגיל של בנות תורניות...
"צניעות" של בנות זה להתלבש, "צניעות" של בנים זה לשמור על העיניים
ואף אחד לא טורח לציין- שזה נכון גם להפך...
(הקישורים לספרו חוט שני על אבן העזר סי' כא, ושם מופיע הביסוס שהוא מבסס את הדברים)
"לראות או להסתכל אשה באיש מותר וזה הא דאיתא בברכות ברבי יוחנן וכן ההיא דשמחת בית השואבה
דבית המקדש, אבל לזון עיניה מאיש היינו להשביע ולהנות מאיש אסור אף לאשה"
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=42
"נמצאנו למדים, דאף לאשה אסור להרהר באיש, אך אין זה מקרא לונשמרת מכל דבר רע כיון דלא
שייך אצלה... אלא אסור משום דמגרי יצר הרע בנפשייהו וטעם זה שייך גם באיש המהרהר מלבד הלאו דונשמרת"
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=48&hilite=
וכו' אבל לאף אחד לא נעים לשמוע את בן זוגו אומר על אחר שהוא חמוד וחתיך מלבדו.
כשהתחתנו בעלי היה תורני מאוד, ובגלל שלא דברנו על הנושאים האלו לא ידעתי שזה כ"כ מפריע לו שאני הייתי בקשר ידידותי עם חברי ילדות ושכנים של ההורים וכו'. קשר באמת באמת תמים, מבחינתי היה רק אותו. בדיעבד אני יודעת שזה ממש גרם לו לקנא וזה דחף אותו להסתכל על בנות אחרות גם, להפסיק לשמור על העיניים, ומכאן התחילה התדרדרות רוחנית גדולה..
מציעה לך יואב היקר שתדבר על זה עם אשתך ואל תשמור בלב! ולכן נשים יקרות - אם חשוב לכן שבעליכן יסתכלו רק עליכן, תשמרו גם אתן על העיניים..להם זה יותר קשה ושיקבלו דוגמא ממכן..
בעלי המתוק ואני מאוד פתוחים אחד עם השני. ב"ה יום אחד הוא סיפר לי שכבר תקופה שמאוד קשה לו לשמור על העיניים ברחוב מכל מה שקורה בקיץ ה' ישמור, והעובדה שיש לו פלאפון פרוץ מאוד מקשה עליו וכו'. אז התייעצתי עם הרבנית שלי, והיא אמרה לי שהכול מתחיל בי. שאני צריכה להוות דוגמא אישית בשבילו, כי לו זה ממש קשה. אז החלפתי לפלאפון כשר, זה שיש לו רק שיחות ואסמסים, והפסקתי לראות סדרות טלוויזיה לחלוטין, ומאוד הקפדתי על קדושה אצלנו בבית. כשהיינו נוסעים להורים שלי לשבת הייתי נמנעת משיחות עם גברים ושכנים שהכרתי, הפסקתי לומר "חמוד" לחלוטין, למרות שזה נאמר מאוד מאוד בתמימות כלפי אנשים שאין לי שום קרבה אליהם כמו רופא המשפחה וכו' וב"ה הוא הלך בעקבותיי..
מהמקרה הזה למדתי שבתור רעיה אוהבת - זה התפקיד המרכזי. לשמור על בעלך בשבילך, להכווין את היצר שלו שקיבל במתנה בשביל לבנות את ביתכם עם הרבה אהבה וקרבה בלי שיזלוג החוצה, לשמור על הכבוד שלו ועל הקדושה שלו, על הרוחניות שלו. נכון שזה קשה מאוד, אבל זו המציאות בדורינו וצריכים להתחזק..בהצלחה..
דברי שיראחרונההתגובה שלי נובעת מתובנה שהגעתי אליה לאחרונה, שבנות דתיות ממהרות להתחתן ילדות מאלף ואחת סיבות, נהיות לנשים ואמהות אבל מבחינת בגרות נשארות ילדות. זה מוביל להרבה בעיות בזוגיות לצערינו..רחמנות על הגברים..
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
