אין לי הרבה מה להגיד לך אבל תדעי 

שכמעט כל הורה עובר תקופות קשות בגידול הילד, יש יותר ויש פחות.

אצלי למשל, הבן שלי הגדול בתור תינוק היה ממש נח

בגיל שנה התחילו דלקות אזניים איומות שעד היום כשהוא בן שנתיים ורבע עוד לא מצאנו פיתרון

חום, צרחות, לילות בלי שינה... 

בנוסף,

הוא שובב ענק

כל רגע ממציא תעלול חדש

מרגישה כל היום מתוחה

ומרפה רק כשהוא הולך לישון

בקושי יוצאת איתו מהבית כשאני לבד כי אני לא מצליחה לרדוף אחריו כל הזמן ויש לי עוד תינוק בעגלה

שאני לא יכולה לעזוב אותו.

תתפללי ותשתדלי להתמקד בזמנים הרגועים.

אולי תצאי ותשאירי אותה עם מישהו קרוב שאת סומכת(סבתא, בעל, אחות)?

בהצלחה והמון נחת!

(כשנולדו התאומים שלנו אמרו לנו להתכונן לשנתיים קשות מאוד. יחסית להפחדות דווקא לא היה כ"כ נורא. אבל עכשיו, כשהם כבר עברו את גיל שנתיים, אני משתגעת - שובבים לא נורמליים, הופכים את הבית והורסים דברים, אבל גם מתוקים)

ועל הבת שלך:

את בטוחה שאלו רק גזים? אמנם אמרת שהייתם אצל הרופא, ומן הסתם הוא בדק אותה גם באופן כללי, אבל לנו היה סיפור עם הבת הגדולה - בגיל שלושה חודשים התחילה פתאום לצרוח ולבכות כמעט בלי הפסקה, אחות אמרה לנו שפשוט בגיל הזה מתחילים להציק הגזים לפעמים, ואין מה לעשות. אח"כ רופא גילה שיש לה דלקת אוזניים - ומכאן באו הצרחות.

מצטרפת גם להמלצה של פרח חדש - למצוא זמן להתאווררות לבד, ולהשאיר אותה עם בקבוק שאוב. (היא מוכנה לקחת בקבוק?)

[ועוד מחשבה שעלתה לי: מלבד העייפות וחוסר הכוח לטפל בה, יש לך עוד תחושות קשות, על סף דיכאון? תבררי עם עצמך ועם רופא משפחה, ואם מדובר חלילה בדיכאון אחרי לידה - טיפול בזה יכול להציל את שתיכן].

הרבה הצלחה ונחת מהאימהות!

באופן חד פעמי, כשאת רוצה לצאת.

לא נראה לי שיזיק לה, וגם לא אמור להפחית לך את החלב.

אני לא יודעת אם זה הפתרון, אבל דווקא בגלל שברור לך שזה זגים, ושכתבת שאת נמנעת מהרבה מאכלים שגורמים לגזים, אני רוצה שתקראי את הקובץ הזה-

20140826160906.doc

אני בתור תינוקת הייתי סופר רגישה, הדיאטה הזו הצילה את אמא שלי, וגם כל התינוקות אחרי היו מאוד רגועים כשאמא שלי אכלה לפי הדיאטה הזו. גם אני עכשיו אכלתי על פי הדיאטה הזו והבת שלי היתה ממש רגועה (וכשניסיתי פעם כפית יוגורט היא היתה לא רגועה כל הערב).

אני מתארת לעצמי שמרוב הדברים את גם ככה נמנעת, אז שווה לראות אם יש עוד כמה דברים שכדאי להוריד מהתפריט, אולי זה מה שיעשה את ההבדל.

אני כותבת מאנונימי כדי שלא יזהו אותי מתוך מה שכתבתי, אבל אם את רוצה, אני יכולה להזדהות בפנייך באישי.

בהצלחה רבה!

אבל גם לי זה היה עם הקטנה אצלה זה התחיל מגיל שבועיים............ היא הייתה צורחת בטירוף ולא רגועה וגם לא ינקה טוב בכלל... הייתי מתוסכלת כי רציתי להמשיך להניק וניסיתי הכל.... ואז אמא שלי ראתה כמה אני סובלת (בכיתי המון והייתי ערה כל לילה... ) היא אמרה לי פשוט תני לה מטרנה... (אמא שלי ילדה 10 לידות והניקה את כולם שנה וחצי בערך).אז אמרתי שאני הולכת על זה ולא אכפת לי אם אני אקבל מחזור נורא פחדתי מזה... העיקר שתהיה רגועה ואכן נתתי לה ופתאום היא נהייתה הילדה הכי מקסימה שיש וגם אני הייתי יותר רגועה כי ידעתי כמה היא אוכלת ואם היא אוכלת טוב והחיים הפכו להיות הרבה יותר קלים כי גם יכלתי לצאת ולהנות וגם ישנו שתינו טוב בלילה....

חזקי ואמצי יקירה.

אני ממש ממש מזדהה עם זה:

"הבעיה היא שבלב אני לא מקבלת את המציאות הזאת.
לא מקבלת את זה שהשגרה המבורכת שהיתה נעלמה.
וכל עוד האמנתי שזה קושי זמני עד 3 חודשים ובשעות מסוימות אז היתי חזקה. עכשיו פתאם זה מפחיד אותי שזהו זה החיים מעכשיו,רק התמודדות כל היום.."

המון פעמים אני מרגישה ככה, שהקושי הוא לא בהכרח המציאות עצמה, אלא המוכנות שלי אליה. אותו קושי עצמו, כשהאמנת שהוא אוטוטו יעבור, היה דבר שאת מסוגלת לו. עכשיו כשזה פתאום מעבר למה שציפית, זה נהיה נורא קשה, נכון? אחרי שחוויתי את זה כמה פעמים ממש הכנתי את עצמי לפני הלידה האחרונה לכך שאני מצפה שבמשך כל השנה הראשונה (לפחות!) יהיה אינטנסיבי מאוד, ואני מוכנה לזה, ואני רוצה את זה, והאינטנסיביות הזאת של הטיפול היא עצמה הקשר הטוב שלי עם התינוק, זמן האיכות שפעם עוד אתרפק עליו, של תינוק כל כך רך ומתוק וניחוחי בידיים שלי. המוכנות הזאת מראש כל כך כל כך עזרה! זה ממש התינוק שהיה הכי קל וכיף איתו. אז אני מסכימה איתך בכל מאודי, ההסכמה הפנימית עושה את כל ההבדל.

ולגבי הציור הדמיוני שהיה לך בראש של האמא שכלום לא קשה לה - קראי עמוד או שניים כאן בפורום, ותוכלי לנופף לו לשלום 

אה, עוד משהו אחד: כתבת שטיול במנשא עוזר. ניסית לשים אותה עלייך במנשא גם בבית? יש תינוקות שזה מאוד עוזר להם לגזים, ויש אימהות שגם מצליחות ככה להתפנות למשימות בבית (אני לא מצליחה לשטוף כלים עם מנשא קדמי, אבל בלי בעיה מורידה כביסה).

אז מה המניעה שבאותם זמנים - בדיוק רק בהם ולא מעבר - היא תהיה במנשא ולא בידיים? בשביל הגב שלך זה יותר בריא, כי העומס מחולק במידה שווה, והשביל הבייבית מנשא טוב זב מאוד בריא ותומך - תשאלי כל פיזיותרפיסט\אורתופד... וגם יכול לעזור המון לגזים. כלומר כתבת שאת כן מחזיקה אותה מלא אז למה דווקא להחזיק במנשא זה הרגל רע?

איזה כיף שהיה לך יום של נחת אתמול ושאבת כוחות כן ירבו!!

אם תרצי פעם לשקול מחדש את עמדתך העקרונית בנושא רכישת הרגלים - מוזמנת לשחנ"ש אני עברתי מהפך של 180 מעלות בגישה לנושא (בעקבות חומר תאורטי חדש שנחשפתי אליו ופקח את עיניי ובעקבות המציאות שהכתה בפניי). בדיוק אתמול שוחחתי עם הילדים על חודש אלול, על כוחה של תשובה, על השחרור המשמח שבה --- ופתאום קלטתי כמה שהדברים קרובים למחשבות החדשות שגיבשתי לי על הורות והרגלים. התגלית הזאת ממש הפעימה אותי - איך אני משחזרת שיחות מימי האולפנא, כשמי בכלל חשב על הורות, והקצוות מתחברים, וזה נוגע בדברים שלמדתי על הורות מהוגי דעות שהם בכלל לא שומרי תורה ומצוות!

סליחה שנסחפתי קצת, אני עדיין בהתרגשות מהתגלית... בכל מקרה שיהיה ברור - אני מכבדת את גישתך, ואם את שלמה איתה - לכי על זה אם פעם תהססי ותרצי לבחון את הדברים מחדש - מוזמנת.

לנסח תפילה אישית שלך לקב"ה ופשוט לקרואה כל זמן שתרגישי צורך

כך מכל הלב..

מה שאת מתארת זה מצב טבעי. ב"ה..

הקטנטנים הללו מלאי חיים והם דורשים מאתנו להענות לחיות הזו, ולעשות עבורם גם אם קשה..

הצלחה רבה

אני רואה שזה לא ככ משנה סוג המזון,זה כניראה כמעט בלתי נמנע עד שמערכת העיכול שלהם מתפתחת.....אולי כל כמה זמן לנסות סוג תזונה אחר,טיפול אחר כי מה שלא משפיע בהתחלה יכול להשפיע בשלב מאוחר יותר.

אמהות היא לא פיקניק. לפעמים זה קשה, ואפילו קשה מאוד. במיוחד עכשיו שהעצבים של כולנו מרוטים עקב המצב והחום השורר בחוץ...

נסי לצאת קצת להתאוורר ולהניח למישהו אחר לטפל בה, להתפלל על המצב- ה' שומע תפילת כל פה!

כשאיו לי טיפת כוח לילדים, אני סוגרת את עצמי בחדר ואומרת לה' שקשה, עושה כמו "התבודדות", מספרת כל מה שעל הלב, ויודעת שאני בידיים הכי בטוחות שיש!

זה ממש מובן התחושות הקשות, אך זה יעבור ותראי בע"ה הרבה נחת ממנה!

ב"הצלחה!

היא כתבה שיש יציאה פעם בשבוע, לא פעם בחודש. וזה תקני לגמרי אצל יונקים בגיל כזה, כל עוד כשיש יציאה היא רכה.

הכנסת חומרים שונים שקיבה של תינוק לא בשלה להתמודד איתם, או גירוי חיצוני, הם בעייתיים וצריכים שקילה מרובה גם כשאכן יש בעיה אמיתית של עצירות (ובכל מקרה לא בלי הוראת רופא), על אחת כמה וכמה כשהמצב תקין לגמרי, ואז זה ממש ראש בריא למיטה חולה...

ועוד תיקון, ברשותך. כתבת: "אולי כן לנסות תמ״ל אפילו אם זה חד פעמימבלילה לפני השינה וכך תדעי בוודאות אם היא ישנה מספיק טוב אז כנראה באמת צריכה חלב יותר" דווקא חשוב לדעת שזו בדיקה לגמרי לא מהימנה. תינוקות שתמ"ל מפיל אותם לשינה עמוקה יותר, זה בעייתי. שינה עמוקה מדי פחות בטיחותית לתינוק. לא אצל כל התינוקות תמ"ל גורם לזה, אבל כשכן - זה לא בגלל בעיה בכמויות החלב, זה בגלל הרכב התמ"ל, שלא עושה להם טוב. את צודקת לגמרי שכדאי להיות פתוחים ולבדוק את כל הכיוונים, וזה כולל לוודא שהתזונה מספיקה, אבל הדרך האמינה לבדוק היא לא על ידי כמות שאיבה (כמו שזהר הרקיע עצמה כתבה) ולא על ידי מתן תמ"ל, אלא (בגיל הזה) על ידי עלייה טובה במשקל והרטבת שישה חיתולים ביום. אלה הסימנים העיקריים, ויש עוד כמה. פירוט כאן, בטקסט שכתב רופא מומחה להנקה.

אני מקווה שלא פגעתי בך, ריאנה יקרה. אני יודעת שכוונתך טובה. חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם למען פותחת השרשור, אבל חלילה אין לי שום דבר אישי נגדך, ואת נשמעת לי אמא נפלאה.

לפי מה שכתבת

מרגישה שזה שלך ואת צריכה לטפל בעצמך

מניסון שלי  טיפול במגע ופרחי באך עוזר מאוד למצבים האלה

.בהצלחה רבה

תשתי את תה שומר ,זה עובר לחלב.

לשתות כמה כוסות ,אם למשל הגזים הקשים הם בעיקר בערב לשתות שומר מהצהרים.

תה בבונג אפשר גם(אבל הוא קצת מר) הוא עובר לחלב.

הם גדלים ולא נשארים תינוקות מניסיון.

 ניסית לתת לה תוספת של בקבוק מטרנה?

גזים... גם את כותבת שזה בשעות של הערב אז בכלל

אצלנו גרפווטר עזר ואומרים שיש לו השפעה מצטברת, שמשפיע תוך כמה ימים.

תנסי גם לשים על הבטן או לכופף את הברכיים לבטן, גם יכול להקל

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.