נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תמיד ב-12 זה נראה לי ממש מוקדם להכין ארוחת צהרים..

אז זה תמיד נגרר לכיוון אחת.. ואם רק אז אני מתחילה להכין......

אוכלים בסוף אחרי שתיים

ובשבת לא היינו בבית..

ואני בעד שתציב גבולות! סדר והתארגנות כלכלית זה הסוד!

12 זה הזמן, למה לא?

אולי ההבדל בינינו שאני חוזר מהכולל ב13:15 ואשתי משתדלת שהאוכל יהיה מוכן כשאני מגיע

ואולי אצלך הבעל לא חוזר בשעות כאלה, אז אין לך מה שיחייב אותך

ולאחר מחשבה רבה, וניסיון רב שנים (כמעט 14 שנה נשואים) החלטתי לתת לאשתי להחליט מה שהיא רוצה!

היא אשה אחראית, היא עובדת קשה, והכי חכם בנתונים שלנו פשוט לתת לה להחליט, להיות אחראית על החלטותיה, ולבחור את סדרי העדיפויות שלה

היא מאד שמחה מזה, וזה לא מפריע לי, אז כך הכי טוב

גם אני משתדלת להכין לבעלי לפני שהוא חוזר וכנ''ל כשהוא מכין..

אבל היום שנינו היינו בבית

ואני מסכימה עם ההחלטה שלך..

כמו שאומרים אצלינו- האישה תמיד צודקת. בסוף.

שהן הולכות אחרי "הרגשות" לא מבוססות

מה זה "מרגיש לך"? יש זמן שלוקח להכין את הארוחה, זמן היא תתבשל, זמן לסדר את השולחן

למה שזה יהיה מוקדם מדי?

כי כך מרגיש לי!

עם ההרגשות שלך לא נהיים שבעים

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

באמת הזמן להעמיד סירים בשביל ארוחצ- זה ב12 

וזה לא מוקדם מידי... 

מקסימום יש עוז זמן לתת לאוכל להתגבש על עצמו, או לעשות עוד סלט או משו... 

הכי טוב שרגילים ככה

מנחה ב1 ורבע, אחכ הוא בא ויושבים לאכול

גם כשלא הולכים לעבודה באותו יום- יש לבית סדר

ומאוד מאוד חשוב לאכול ארוחת בוקר

מי שלא אוכל פת- שיאכל ירק או פרי 

וכשאמרתי לאשתי את זה 

היא אמרה - 12?!

אני תמיד מתחילה ב-11, לוקח לזה להתבשל שעה שלימה, ועוד צריך להכין את זה קודם

חוץ מזה שבעוף כבר מהבוקר צריך להפשיר אותו

(להכין כל יום אוכל טרי זה כבר מבצע,

ועוד בשעות כאלה...)

מה יש היום?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ארוחת בוקר באיזה עשר..

ואז ארוחת צהרים נגררת לכיוונים של עכשיו..

וארוחת ערב ל''ע בסביבות עשר..

מה יהיה כשיהיו לנו ילדים?

זה לא נצרך!!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4562732,00.html

בדיוק היתה פה פרסומת (רשת ג') על חשיבותה של ארוחת בוקר מועשרת בחלב..

http://fitnessisrael.co.il/?p=5589

http://batshlomo.co.il/articles/44-breakfast.html

הייתי שם כאן תמונה שלי,

אבל זה אווטינג

אני רואה שיש לך גם מקל הליכה בחגורה!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חח.. השירשור הזה מתפתח לכיוונים מענינים שלא צפיתי

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ייקית ומרוקאי - שלא תדעי...

אין עליהם בעולם!

אבא יקי ואימא מרוקאית

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בהצלחה!!!!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

עכשיו אני מרגישה טוב עם עצמי..

אבל הפעם זה לא אשמתי..

היא מוכנה כבר חצי שעה..

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.