אכן, מכללי הצניעות שלא להרבות לדבר על "צניעות"..

וזו דוגמה בוטה.

[האם בטוח שזו כל ה"רשימה"?..]

הוא לא ראוי מצד הפותח (ה"גברא") אבל כן ראוי -בדיעבד- מצד התוכן (ה"חפצא").

ואנו לא באנו אלא להתרות ולהזהיר.

ראוי מצד ה"גברא" -

אז גם ה"חפצא" כבר לא טוב...

כי עולה לא-פרופורציונאלית.

ומן הסתם, גם ה"דקויות" שבו מעוותות במידה זו או אחרת.

לכן הותרנו רק בדיעבד.

שיקולים של רווח והפסד.

הטרול שלכם מניק -איילת השחר, עם 2 יודים.

ניק דומה- אילת השחר, עם י' אחת היא בחורה צנועה וכשרה לכל דבר ועניין.

סליחה על הפלישה לפורום לא לי, קפץ לי בעיניים והייתי מוכרחה להדגיש.

חתיכת טרול 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

מי את ? לא זכור לי הניק הזה 

אם המנהלים סבורים שאין מקום להודעות הללו אז עליהם להשתמש בכלים הניהוליים העומדים לרשותם.

אחד מהעקרונות של הפורום הוא האפשרות לכתוב באנונימיות ללא חשש של גילוי פרטיו האישיים של הכותב, יש כאן כותבים וכותבות רבים שאינם מעוניינים בשום פנים להחשף ובוודאי שאינם מעוניינים שמנהלי הפורום יעקבו אחריהם ויתחבו את חטמם לענייניהם.

אתם אינכם משטרה ואיש לא הסמיך אתכם לבלוש אחר הכותבים בפורום ולהלשין עליהם לכל אדם שהוא, כולל הוריו.

הדברים מעוררים חשש עמוק לגבי האתיקה הניהולית שלכם ולגבי שמירה על אנונימיות של הכותבים!

אם מישהו כותב, במכוון ועקבית באופן בדוי, דברים שלא היו ולא נבראו, רק מתוך "תחביב" משונה לקלקל את הפורום ולגרום שאי אפשר יהיה להגיב בצורה אמינה -

אז ההודעה להוריו (בהנחה סבירה מאד שהם יודעים במי מדובר וזה מישהו צעיר שאכן "הוריו" הם הכתובת..), היא בבחינת גמילות חסד עימו.  במקום להתלונן למשטרה על כך שמטריד באופן שקרי את הכותבים/קוראים, עשו כך.

ואני לא חושב שיש לכך קשר לכשהו ל"מעקב" אחרי כותבים והתעסקות ב"ענייניהם". פה מדובר במקרה חריג של אדם שמזמין את זה לעצמו. בוודאי שמנהלי הפורום אינם עוסקים בנסיונות לבירור זהות של סתם-כותבים..

ראשית אין לנו שום בטחון שכל מה שנכתב כאן הוא אמת צרופה או לא. מועלות כאן שאלות אנושיות שיכולות לעלות כמעט אצל כל אחד ואנשים משתדלים להגיב לעניין ללא שום קשר לאמיתיות שלו.

זה לא מקלקל את הפורום ולא פוגע ביכולת להגיב.

לגבי העניין השני אתה טועה מאד. ראשית אין שום עבירה על החוק בהבאת שאלות לפורום כשהן נוגעות לנושאי הפורום. אין בכך שום הטרדה של אף אחד, איש לא כופה לקרוא ולענות או להתייחס.

בוודאי שאין זה עניין למשטרה ולא לשום רשות ציבורית אחרת.

שנית, מנהלי הפורום אינם אפוטרופסים של אף אחד. אם הם סבורים שמשהו לא בסדר בהודעות הם רשאים למחוק אותן או לערוך אותן אבל בשום פנים ואופן אין הם רשאים להתחקות על זהות הכותבים ולמסור את המידע לאנשים אחרים.

ומי לידך יתקע שאם הם עשו זאת במקרה הזה הם לא עשו זאת כבר בעבר ולא יעשו זאת גם בעתיד?

זו התנהגות פסולה שאין לה מקום בפורום מסוג זה שבו הכותבים מסתמכים על אנונימיות.

יש הבדל בין אם מישהו מעלה שאלה תיאורטית, שרוצה לדעת מה עמדת האנשים לגביה,

לבין אם מישהו מעלה שיטתית שאלות לא אמיתיות, כאילו הן אמיתיות. מה גם שהמגמה בסוג של השאלות שדובר עליהן היא לצערנו די ברורה, ויש בכך סוג של "פריקה יצרית" ע"י כתיבה כזו באופן תכוף.

זה מקלקל מאד את הפורום. למה?

א. אנשים לפעמים באמת מרגישים לא כ"כ נעים עם בעיות מסויימות שעולות, אבל רוצים לעזור. אבל אם מתברר שזה בכלל לא היה, אז מה שנשאר מכך, הוא להשאיר אוירה מוטה לכיוון לא נקי, כאשר "בעיות" מגוון מאד מסוים מועלות בכמות לא פרופורציונאלית. כי הן באמת לא אמיתיות. זה בהחלט מזיק, לא מוסיף קדושה, לא טהרה ולא טוב.

ב. עפ"י רוב, אנשים משקיעים לענות לבעיות כשחושבים שיעזרו בכך למישהו.  אם אדם רוצה, תמיד יכול לפרסם "סקר" תיאורטי - ומי שרוצה יענה.

אבל אם עולות בכמות גדולה "בעיות" שקריות - אנשים יהססו אם להגיב. שמא שוב משטים בהם. ולא - לא כל אחד רוצה "לענות" מעומק הלב וההזדהות, רק כדי ש"אולי בכל זאת" מישהו ייעזר בכך למרות שהכותב שיקר...

זה גם מזיק למי שירצה להתייעץ באמת. וכבר עלו טענות בעבר ע"י אנשים שנפגעו שסתם "חשדו" בהם, כאשר באמת העלו משהו שכאב להם והיו צריכים עזרה.  יושר ואמינות, הם דברים בסיסיים בחברה.

לגבי ה"הטרדה" - לדעתי דווקא את טועה..

אדם שכותב כך, במגמה מכוונת (וזה כנראה הענין, לפי מה שאני נתקלתי בעבר במשהו כזה כאן), וממציא סיפורים, בקביעות, כי הוא מבין בדיוק את מה שכתבתי לעיל ואיך זה יהרוס  - זו בהחלט הטרדה והונאה. וכלל אינני בטוח שאין בכך עילה לתלונה.  

ה"התנהגות הפסולה" היא בוודאי דווקא זו, מכל מקום.

לגבי השאלה אולי פשוט "למחוק", אבל לא להתחקות וכו' - בעיקרון את צודקת.  אבל כאשר זה אדם אחד, קבוע, הרי אין לדבר סוף. כל הזמן יפתח ניקים חדשים.. מנהלי הפורום הם בני אדם שעסוקים בעוד דברים. אדם שמציק במכוון - רשאים להתגונן מול זה. נקוה שיתעשת.

ולגבי השאלה, מי לידינו יתקע שלא עשו כך או יעשו כך, גם לא במקרה כזה..  זה אכן מתוך ההיכרות המסויימת עם אישיותם. אני מאמין שאכן כך. וכך זה גם מיטב ידיעתי.

זה פורום פתוח ולא פורום סגור.

בפורום אינטרנטי יש תמיד חשש שייכנסו כל מיני "טרולים " למינהן. לכן אנשים נבונים לא כותבים את שמם הפרטי או כל דבר שיכול לזהות אותם

אפשר לנסות להלחם בזה על ידי חסימת המשמש, מחיקת הודעות וכו'. לא נעים ליפול במלכודת טרול, אבל זה אחד הסיכונים שיש באינטנרט פתוח לציבור כולו.

חשיפת כותב ופניה להוריו היא בעיני פגיעה חמורה בזכויות הפרט ואנונימיוות שלו.

אולי אפילו עילה לתביעה.

האם הכותב של ההודעות הללו הטריד מישהו?

האם הוא עבר כאן על חוק כלשהו?

זה שאפשר לבדוק מיהו ולהטריד אותו ואת הוריו זה כבר ברור לחלוטין.

השאלה היא אם יש לכך סיבה.

תפקיד המנהלים הוא לנהל את הפורום ולא לפקד על הכותבים או להטריד אותם ואת משפחתם!

אם אין להם זמן לנהל את הפורום ולנטר את ההודעות והתגובות, אבל יש להם זמן לעקוב אחרי כותבים ולהתקשר להוריהם אז כדאי להם לארגן את סדרי העדיפויות שלהם.

הודעות בפורום נמצאות בשליטה מוחלטת של המנהלים.

אם הודעה לא נראית להם הם יכולים להסיר אותה.

שנית, ההודעות אינן הטרדה, מי שלא רוצה לא קורא ולא מגיב.

אם אנשים קוראים ומגיבים סימן שזה מעניין אותם ומאתגר אותם.

[חוזר בקצרה. ואם תחשבי  אחרת - נו, חילוקי דעות לגימטימיים..]

להסיר ניקים חדשים של אדם אחד, שכותב בדוי, ללא גבול - זה לא אפשרי כמעט. אבל אם מפסיקים אותו/ה - אז זה גומר על הענין.

ב. לא כך - ההטרדה היא בעצם יצירת אוירה של "בעיות" בכיוון מאד מסוים ורחוק מנקיות ומהנורמה, כשבאמת אינן נמצאות, אלא במוחו/ה של הכותב/ת בגלל בעיה בתוך עצמו/ה (הרי אם מישהי תתחזה לאדם נשוי ותכתוב דברים כאלה - ברור שזה לא בא ממוטיווציה "נורמלית").  

ג. חושבני, שאנשים פה "קוראים ומגיבים" לא דווקא בגלל שעשוע-אתגרי, וש"מענין" אלא פשוט כדי לעזור לאחרים. כולל כשלא נוח להם שהענין נכתב. על כן זה לחלוטין לא הגון. ואכן מטריד..

אני בטוח בתור אבא שהם שמחים שאומרים להם מה הבן יקיר שלהם עשה

ועולם הערכים שלך וסולם העדיפויות שלו לא נשמע לי מתאים לתורה

(גם אצל חילונים יתווכחו איתך, אבל דתיים?!)

כל היסוד שצריך לעבור על "חוק" בשביל שיהיה עילה לפניה לא מתאים לתורה, אין בתורה מצוה לעקוב אחרי החוקים ולדקדק בהם

אדם פותח אתר, זכותו לקבוע כללים באתר שלו

אחד מהכללים הבסיסיים ביותר הם שלא להתחזות ולא לשקר

אם מישהו עובר על כללי האתר - הוא מפריע לי

זכותי למנוע ממנו להפריע לי

מה הקשר חוק לכאן?

תשאל את "פרפר לבן" שטען כי: "או שאינו משתמש באתר כלשהו עם חוקים ..."

אם המנהלים חושבים שמישהו עובר על הכללים הם יכולים למנוע ממנו לכתוב כאן. זה תפקידם ולא שום דבר מעבר לכך.

לא חוק של הרשויות

אם זה תפקידם או לא ללכת לדבר עם ההורים צריך לדבר עם המנהל הראשי של הערוץ, אבל השאלה לא אם זה תפקידם, אלא אם זה זכותם

ואני לא רואה למה לא יהיה להם זכות לנסות למנוע דברים כאלה בעתיד

ולמה לא יהיה להם זכות באופן כללי כמו כל יהודי טוב לעזור לאחרים לחנך את הילדים שלהם

ולמה לא יהיה להם מצות תוכחה למנוע מאחרים עד כמה שאפשר לעשות עוולה

ואעשה הכל, יחד עם המנהלת שעימי ובתיאום עם admin ובכפוף לתקנון האתר ולגופו של מקרה,

בכדי שהמקום הזה ימשיך להיות חיובי ונעים.

נקודה.

מה שאלעד לא ציין זה ההשקעה הרבה מאחורי הקלעים בניהול- להכיר מקרים בעייתיים לעומק, לברר אם אדם הוא טרול או סתם קשה לו להתבטא בכתב, לברר מה בדיוק יהיה הנוהל המתאים לתת מענה הולם לו ולכל הפורום- גם אם זה נהלים שלוקחים יותר מאמץ מ"מחק כינוי" (למשל פניה לגורמים בקהילה) ... 

ומי שלא מתאים לו הנהלים בפורום- יכול לעזוב לדרכו. 

תתבייש לך

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.

בהצלחה!

זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם