ובתור חרדית, אני יכולה להעיד שזה לא ממש אותנטי. לפחות לא חלק גדול. 

אין לי כוח לפרט, אבל זו דעתי.

וההוכחה הכי טובה לחוסר האותנטיות היא נוכחות המצלמה בכל שלב ושלב בשידוך - כשאצל החרדים כל העניינים האלה חסויים כל כך.

אבל האנשים האמיתיים האלה הם לא ממש חרדים אמיתיים

והמצבים האמיתיים האלה הם לא ממש מצבים אמיתיים שחרדים מוצאים את עצמם בהם

לפחות לא זאת שאני חיה בה.

הם לא מייצגים את החרדיות האותנטית.

אבל אני לא מכירה אף חרדי שהיה מסכים לצילום בפגישות.

ואני מכירה חרדים מכמה וכמה חוגים. חזקים יותר ופחות.

מניחה שמצאו מישהו שפועל בניגוד למוסכמות (ואז אולי גם תוכן הפגישות וההתלבטויות כזה, לוידת, לא ראתי)

או שזה מבוים.

כי לדעתי זה נוגד את המוסכמות בין החרדים.

כל סדרה- אני רוצה לדעת מי העורך ומי הבמאי

ומה האג'נדה הסמויה שלהם 

סדרה מצויינת באמת שנהנתי מכל רגע

בתכלס זה לא חידש הרבה ..רק הגביר אצלי את הקטע של להיות נגד שידוך מהיר

בכללי אני לא נגד שידוכים ..

ולמי שחושב שזה מבויים לא נראה לי שזה ככה

הם באמת התחתנו בסוף חלק מהמשודכים

הלוואי שיהיה עוד עונה
 

רציתי לכתוב עוד אבל התחרטתי

להתראיין לטלוויזיה, ואני באה מעולם חרדי.

אין סיכוי שזה אמיתי, אם כי הגיוני שזה כן מתסבב על מציאויות שונות.

חרדים לעולם לא יחשפו את עצמם, הם יוקעו מהחברה שלהם.

אמרתי שלא יכול להיות שיש חרדים שיחשפו את עצמם בסרט על שידוכים.

זה מדי אישי וסגור בחברה שלהם, אין סיכוי.

כמעט ואין ערבוב בין עדות

המחיצות עודן קיימות לגמרי.

אני מבטיחה לך שגם להם זה צורם.

יותר קל להתארח בפסח לדוגמא, אצל אחות שאוכלת כמוך בדיוק, ולא אצל אחות שהתחילה לאכול קטניות / מוצרי חלב / מוצרים שאת לא אוכלת כי היא לקחה בעל מעדה אחרת לגמרי

זה גם חוסך את הויכוח של שבת חתן  (אחרי החתונה על חשבון החתן בד"כ) או שבע ברכות (שוב אחרי החתונה, אבל על חשבון הכלה...)

ועוד אלף דוגמאות למה כדאי להשאר בתוך העדה שלנו ולא לפזול לעדות ומנהגים אחרים.

אבל כל מה שהזכרת הוא, בעדינות, לפחות לדעתי, מאוד לא עקרוני.

אבל מהבחינה של אפליות בקבלה לסמינרים וענייני פוליטיקה שממש לא בא לי לפתוח עליהם דיון,

אני מבטיחה לך שזה צורם לאנשים.

נכון. זה צורם.

הבעיה שאף אחד לא עושה כלום בשביל זה.

לא, אל תמשיכו. זה עצוב מידי בשביל לכתוב על זה.

גם לפסול כי האף שלו לא נראה לך/ צבע העינים / אין קליק 

זה באותה מידה לא זיווג משמים.

לכל אחד הזכות להחליט על פי מה לבחור, ויהיה זה קריטריון טפשי בעיני אחרים ככל שיהיה

כל אחד והשטויות שיש לו בראש

ובפרט בטעמים המגוחכים שהעלית...(ויכוח על השבת חתן.. תאמיני לי שבמערך הסבוך והמורכב של מציאת בן זוג, זה כ"כ שולי שבגלל זה לוותר על מועמדים פוטנציאלים? זה פשוט עצוב ומצחיק כאחד)

זה נוהג גזעני. וגם בחברה החרדית יש דברים לתיקון.

מוזמנת להשאיר את השיקולים הטכניים הללו לזוג הצעיר,

ולא להיחליט בשבילו אם קטניות יעצרו את האהבה או לא

וזה אחד הדברים שהחברה החרדית, חייבת דחוף לתקן כי היא לוקה בו בגדול.

ברור שזה לא טוב.

אבל האמת, שזה לא מפריע לי בפועל. אני ספרדיה, בעלי ספרדי ובעצמי לא הייתי רוצה להתחתן עם עדה אחרת לא מגזענות חלילה, אלא שזה יותר קל מהרבה בחינות.

בעניין בתי ספר, יש היום מגוון רחב של בתי ספר ספרדיים טובים, הכל טוב.

מה שכן החלוקה הזאת שנעשית כאילו מובן מאליה, נכון שבפועל זה לא מפריע לי, אבל במחשבה, בהנהגה, כן זה לא נעים שזה הוא וזה אני, במיוחד שכל אחד מאיתנו יהודי.

לא "פוסלים"

אומרים שהם יהודים יקרים

אוהבים אותם וחברים שלהם

אבל לא מתחתנים אתם

לא כי יש לי בעיה אתם, אלא כי בנישואין כבר יש הבדל בסיסי מובנה בין בני הזוג מעצם זה שהאחד איש והאחד אשה

ולהוסיף עוד הבדל של מנטליות זה להוסיף לעצמך בעיות

אז נכון, אפשר להתגבר על זה, ודי לא נכון להינעל על זה, ודאי בגילאים מאוחרים שאין הרבה היצע, אבל זה כן שיקול הגיוני

זה כמו שהגיוני שאני אעדיף אשה שיודעת לבשל, אפי' שגם מי שיש לה שתי ידיים שמאליות היא אשה טובה, ואסור "לפסול" אותה, וחבל להיתקע על חיסרון כזה, אבל למעשה זה חיסרון, ואפשר לקחת את זה בתור אחד מהשיקולים

(ואולי אצלך אין חסרונות שמותר לקחת בחשבון?)

אז כאן זה לא "חיסרון" של אף אחד, אלא יותר חיסרון בהתאמה, אבל מצד שני זה הרבה יותר בעיה פנימית מבישול שהיא בעיה חיצונית מאד וממש לא משמעותית

שינוי מנהגים בהלכות זה חיסרון שדומה לבישול - חיסרון טכני חיצוני שלא משמעותי כל כך, אבל מותר גם אותו לקחת בחשבון

כמו שיש בחורות שלא יסכימו להתחתן עם בחור שרוצה שהיא תשים מטפחת ולא פאה

אני בכל זאת חרדי שחי עם הציבור

זה לא הכתבה של ההורים, זה דברים שהבחור והבחורה עצמם חושבים

והחברה שלנו לא מאד מפולגת

יש בה מחנות, יש לכל אחד שיטה ודרך, וזה בסדר גמור, כל עוד אוהבים אחד את השני ומכבדים אחד את השני

יש כאלה שלא, נכון, אבל הציבור בכללותו לא כזה

מגיע שלב לדעתי שהורים צריכים לתת לילדים לבחור, ולא להחליט בשבילם

לי אישית אין בעיה, זה לא נוגע אלי, החיסרון שהעליתי הוא חיסרון שיפריע לזוג עצמו, לא לי

אם הילד שלי יחליט שבחורה פלונית היא יותר טובה בשבילו אפי' שהיא אשכנזיה - החלטה שלו

ובמקרה שהבחורה ממש כלילת המעלות - הוא יהיה צודק.

יש גבול לרמת החשיבות שנותנים לזה

עיוות נוראי, מגוחכות ובדיחה אחת גדולה. 

היא היחידה פה שאפשר לסמוך על מה שהיא אומרת בתחום הזה

(מרגיש חותמת כשרות)

(לא ראיתי, לדעתי לא הגיוני שמדובר בחרדיים קלאסים)

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..