מה הכי חשוב לכם?אור היום

סתם שאלה שמעניינת אותי, ומדי פעם חוזרת לי ההתלבטות האם להעלות אותה כאן או לא. אז אני עושה את זה וזהו.

 

מה הכי חשוב לכם, כהורים, שיהיה לילדים שלכם? כלומר- איזה מאפיין בחיים הכי חשוב לכם שיהיה להם?

לדוגמא, שיהיו בעלי ביטחון עצמי או שיהיו יראי שמים ושומרי תורה ומצוות (או רק אחד משני אלו), או שיהיו שמחים, וכן הלאה.

 

אפשר גם לכתוב כמה דברים (עד שלושה, שלא אלך לאיבוד ), לפי סדר החשיבות שלכם.

 

תודה!

יראת שמים ראשון במעלה מבחינתי.פנסאי
אח״כ, רק לדעת איך לתת להם להפיק את המירב מהמתנות שהקב״ה נתן להם...
יראת שמים וביטחון בה' יתברךאמא במשרה מלאה

לדעתי מפתח לאושר שמחה ביטחון עצמי וכ"ו

 

ברגע שמאמינים שהכול ממנו אז בעיקרון הכול טוב 

ועם הכול אפשר להתמודד .

מקוה שמותר לענות גם אם הבת שלי רק תינוקתזהר הרקיע
שיהיו שמחים עם עצמם, שמחים בה' ובתורה ושמחים במציאות שסביבם.
ומתוך זה שיהיו טובים עם עצמם, טובים בעיני ה' ומטיבים עם הסביבה.

בעיני זה כולל כמעט הכל.
צדיקים בריאים ושמחים.אלעד

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

חסיד, ירא שמים ולמדן... ככה אצלינו מתפלליםפנסאי
שאלה יפהאנונימי (2)

בריאות גוף ונפש - אדם בריא בגופו ובריא בנפשו לענ"ד כבר אדם עצמאי ושמח. הוא שלם ובעל ראיה נכונה על החיים.

יראת שמים שהולכת יד ביד עם הבריאות.

 

 

שיהיו טובים בעלי חמלה ושמחת חייםפרח-בר
בעלי מידות טובות וכל השאר כבר יגיע מעצמו
קודם כל בריאות נפשיתבת 30

ועל גבי זה אמונה חזקה ושמחה.

 

מה יעזור לבנאדם שתהיה לו יראת שמיים אם זה לא ע"ג נפש בריאה ובטוחה?

לפי דעתי אחד קשור לשניאנונימי (3)
כלומר, אדם בעל אמונה בקב"ה. ממילא בעל נפש בריאה.
כי כל דאגה או חרדה היא פגם באמונה.
כמובן שאמרצי ססמאות ודברים מכלילים אבל באופן עקרוני זה נראה לי נכון.
מסכימה עם בת 30^^פופקוו
מידות טובות ויראת שמייםבימבה
תודה רבה לכולם, ועוד שאלה-אור היום
איזה דברים אתם עושים, בחיי היום-יום, כדי לגדל את ילדכם בצורה הראויה לדעתכם?
על מה אתם שמים דגש? איך אתם מתייחסים לדברים שונים וכו'? (השאלה כללית בגלל מגוון התשובות. אשמח אם כל אחד ייקח את זה לכיוון שלו).

ושוב תודה לכל מי ששיתף!
לי חשוב ביטחון עצמי...מטרי

מלמדת אותם חמלהפרח-בר
ועזרה לזולת וגם יחס ראוי לבעלי חיים.
שיהיו בריאים בנפשם זה הכי חשוב לי - הרבה חום ונשיקות ואהבה בלי סוף שירגישו מוגנים שיש מישהו שתמיד עומד לצידם .
שמחת חיים - תמיד יש אצלנו מוזיקה וריקודים . וגם הבריאות חשובה אוכלים אוכל מזין ולומדים למה זה חשוב לגוף .
כמה דבריםבת 30

אני מנסה לחנך לפתרון בעיות בנחת ולא בהתלהמות

להתחשבות בזולת

משתדלת מאוד (למרות שלא תמיד מצליחה) לתת מקום לכל הרגשות שעולים- כולל השליליים, בלי לחוות דעתי או לתת עצה.

-אצלנו לא הורגים חיות חוץ ממזיקות או מטרידות כמו יתושים ונמלים. (גם לא צרעות ועכבישים..)

- מעדיפה לחזק את מי שאנחנו בלי להסתכל על האחרים.

תודה רבה לכן!אור היום

וגם להורות משמעותית, שפירטתם . זה באמת תורם ומעשיר. תודה.

 

ולכל מי שכתב "יראת שמים", "צדיק" וכד'- ממש אשמח לפירוט גם כן. מאיזה גיל אתם מרגילים לקיום מצוות, ואיזה מצוות? מה במקרה של סירוב? וכל מה שתרצו לפרט.

אני חושבת שזה תלוי בבשלות של הילדמתעלה אליו

גיל החינוך זה דבר מאוד דינמי

סתם התעצלתי לכתוב, כי קשה לתמצת במיליםפנסאי
אבל אני רואה שבאמת איכפת לך...

בעיקרון כבר מגיל קטן מאוד אנחנו משתדלים להרגיל את הילדים למקסימום מצוות שמתאימות לגיל שלהם.

גם עם בת השנה שלי לפני שהיא אוכלת אני מברכת (בלי שם ומלכות כי היא עוד לא מדברת) אבל ככה היא מתרגלת שלפני ואחרי האוכל יש ״טקס״ של ברכה.

הרבה מהדו שיח שלי עם הילדים הוא על למה אנחנו עושים את המצוות, כי זה רצון ה׳.

כשילדים מתחלקים אחד עם השני במשהו אני אשבח על ״אהבת ישראל״ ולא אגדיר את זה רק כשיתוף והתחלקות עם הזולת.

כשרבים, אנחנו מזכירים לא לשמוע בקול היצר הרע...

בקיצור, כל עולם המושגים שלנו והמשקפיים דרכם אנחנו רואים את העולם הוא בהשתדלות ושאיפה להיות דרך העיניים של התורה.

מענין מה שאת כותבת...בת 30

כי אני בכלל לא ככה.

ברור שיש שיחות על מצוות ועל ה' ואהבתו,

אבל על עניני קיום מצוות אני פחות מקפידה איתן (הגדולה עוד לא בת 6. מן הסתם בגיל 6 כן אתחיל יותר).

איכשהוא זה נשמע לי מלחיץ, כל האסור הזה...

ואיכשהוא לא בא לי לתת ליצר הרע יותר מדי מקום. כן אני מזכירה את זה לפעמים, אבל לא בתור היומיום.

 

אם למשל אני משבחת על מעשה טוב, אני כן אזכיר ש"ה' שמח בנו כשאנחנו עושים מעשה טוב".

 

בקיצור- אני בינתיים יותר בענין של לתת תחושה של אהבת ה' אותנו ואהבתנו למצוות ולתורה, אבל בלי יותר מדי הקפדות.

 

בכל אופן- נתת לי נקודה למחשבה.

הזכרת לי...כוכב לכת
הילדים בגן למדו על היצר הטוב והרע, הסנדוויץ' שלי מגיע ואומר לי שהוא מקשיב רק ליצר הטוב.

ואז הגדולה מתערבת בשיחה "X, אתה יודע למה יותר קל לשמוע את היצר הרע? כי הוא צועק חזק, אבל היצר הטוב לא צועק בכלל, רק מדבר בנחת ובגלל זה קשה לשמוע אותו"...

האמת? זה כ"כ נכון. גם לנו...בת 30
חמודה! פנסאי
קניתי את הנוסח...
סיפור חמוד. קצת מוכר לי מאיפשהו.אור היום
בגלל שזה עלול להשמע מלחיץ לא כל כך רציתיפנסאי
לכתוב את זה...

אבל בפירוש האווירה בבית היא לא כזו...

בהחלט הדגש הוא על מה שמותר, ואני משתדלת שעל כל ״לא״ שאני אומרת, להגיד מה מותר...

(אני לא מרשה לקפוץ על הספה, אבל אפשר על הריצפה)

מתנצלת, לא מצליחה להעביר את זה במילים כל כך.
תודה רבה לשתיכן!אור היום

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

אני סבורה שכל אחד עושה את הבחירות שלופנסאי
במהלך חייו. רק שבחירות מגיעות בשלב יותר מאוחר בחיים, כשיש להם הכרות כבר עם העולם, וכשיש להם מיומנות שיכלית כדי לבחור.

והתפקיד שלי הוא להכיר להם את העולם היהודי, שאותו קשה לפגוש בחוץ.

צעצועים, משחקים, ערכים טובים כלליים, כל אלה יש בשפע בחוץ. בשביל זה לא ״צריך אותי״ כל כך. אבל את היופי והטוב של התורה, את הדרך חיים שהיא מתווה, זה משהו שקשה להשיג...

אתן לך דוגמא קיצונית שתבהיר את זה יותר:
כלאדם הולד עם אגו ואינסטינקט לדאוג לעצמו ולשמור על רכושו. אם אני כל היום אמשיך לתת לו ברמה מוגזמת ואסביר לו כמה כל דבר שלו והוא לא חייב לשתף אחרים, יצמח לי פה ילד אגואיסט ואנוכי ברמות קשות.

לעומת זאת, אם אעודד אותו להתחלק במה שיש לו, ולתת לחבר, לדאוג שגם אחרים ישמחו כשהוא שמח, אטפח בו את עיקרון ״אהבת ישראל״ אז גם אם לילד קשה, והוא אנוכי מטבעו, הוא יצליח להיות אדם נעים לסביבה ולעשות ויתורים למען חברים...

לקיצורו של עניין, בגיל ההתבגרות, אם ארצה או לא, הם יבחרו את דרכם. אז אם אבני היסוד שלהם יהיו מושתתות על תורה ומצוות, ערכים וויתור, העולם שלהם יהיה יותר מאוזן ובריא, ויהיה להם קל יותר לבחור. ואם הערכים שאתן יהיו יותר ״אנמים״ וכלליים והעולם הגדול יהיה יותר מוביל בתודעה שלהם, הבחירות שלהם יהיו בהתאם.

כמו שאומרים, גם ככה היצר הרע עובד קשה, לפחות ניתן להם את ההגנה נגדו...
ואני רואה שיצא לי ארוך, ולא הצלחתי להבהירפנסאי
את עצמי טוב...

בכל אופן, בלי קשר, רק למה שכתבת על הבת שלך המתוקה שמודה לה׳ כל כך יפה, לדעתי את קצת ממעיטה בערך ההבנה שלה.
בן הארבע שלי מבין דברים מאוד יפים ועמוקים ואין סיבה שהבת שלך לא...
תודה על מה שכתבת...אור היום

ואני כן חושבת שהבת שלי יכולה להבין את הברכה הקצרה (על נטילת ידיים או לפני אוכל). אבל הברכה שבאה אח"כ היא יותר מורכבת.

 

ושוב תודה

גם אנחנו אומרים תודה לה'בת 30

ודווקא אני רואה בזה ערך. כי הם לא באמת מבינים את המילים בברכת המזו, והתודה הזאת היא ברכת המזון הכי פשוטה ואמיתית שיש "ואכלת ושבעת וברכת". בשבתות למשל אני כן אומרת איתן ברכת המזון וגם בגן, כמובן אומרים.

אגב, אנחנו מפרטים..."תודה לה' על הפיתה ועל האבוקדו ועל הסלט ועל המים ועל..ועל..ועל..." וזה נחמד, זה יוצר מודעות שבעצם הכל זה מה'- כולל הצלחת והקירות והשמים...

 

אני כן מאמינה שילד שרואה את ההורים שלו עושים משהו- יפנים את זה בסוף. אם ההורים תמיד מברכים בקול- אז הוא ילמד שככה עושים. כך שלא נראה לי שצריך להכריח, אפשר להציע- "רוצה ליטול ידיים לסעודה?" הרי גם אם בגיל 4 היא לא תיטול, אני מאמינה שבגיל 6 היא כבר כן תיטול, פשוט כי זה מה שעושים בבית שלנו.

 

עוד דבר- שמעתי שיעור בענין הזה, לא זוכרת של מי, שאמר שעיקר החינוך בגיל הרך זה לחנך את הילד להכרה במציאות ה' ובקשר אליו. כך שטוב לומר "ה' בטח שמח במה שעשית עכשיו" וכד'.

 

ובהקשר- גברת כיתה א' שלי חזרה מבית הספר עם התובנה שבחודש אלול, שמשמעו חיפוש, מחפשים את החטאים כדי לחזור בתשובה. אני האמת כמעט נפלתי מהכסא.... הרגשתי שזו בדיוק הגישה שאח"כ בונה מבוגרים שחודש אלול מעיק עליהם, שמרגישים שה' לא אוהב אותם כשהם לא בסדר וכו' וכו'. אז תיקנתי ואמרתי שדווקא בחודש אלול מחפשים את המצוות שעשינו, ובר"ה מביאים לה' המון המון מצוות, ואז ה' שמח כי אנחנו הילדים שלו וגם אנחנו שמחים....

 

 

תודה על מה שכתבת...אור היום

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

אני מבינה מה שתיארת, ולגבי הדילמה בסוף -בת נוגה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

מסכימה כל כך עם מה שכתבתפנסאי
באמת בסופו של דבר יצר לב האדם רע מנעוריו, אז אם יש לו הכרות מספיק עמוקה עם ה״נפש אלוקית״ ויצר הטוב שלו זה רק יקל קצת את ההתמודדות שלו כבוגר.

אחרי הכל, גם העולם מבחוץ וגם היצר מבפנים לא עושים לנו חיים קלים עם הבחירה החופשית...
באמת מרגש....(הסיפור עם הילד..)איזו נחמה

ומסכימה עם כל מילה,

 

ורק מוסיפה, שהתפקיד שלנו כהורים הוא לחנך ולא לדאוג לבחירה של הילדים.. לזה כבר דואג הקב"ה...

כתבת ממש יפהמתעלה אליו
אור היום

כתבת מהמם . תודה שהארכת. היה מאוד מעניין לקרוא ולחשוב על הדברים.

 

ואיזה חמוד הבן שלך! (ואם הוא כבר מתקרב לגיל 6, אז בן כמה הראשון?... צדקתי שהילדים שלך כבר ענקיים (לא קשור, אבל מה אכפת...)

תודה לכולכן!! שימחתן בת נוגהאחרונה

וגם לך, אהובה!

ראית מה זה בחורים יש לי?!

(הבכור בן 7.5+... )

 

ולמה את ערה בשעות עגומות כאלו?!

לגבי איזה מצוות? לפי הרמה, אבל בשאיפהפנסאי
כמה שיותר...

ילדה מגיל 3 צניעות- כולל מרפקים וגרביונים וחצאיות.

מזמן שהם יודעים לדבר תפילה וברכות (המינון המדוייק משתנה כמובן, מתחיל צמודה אני ושמע ישראל ומוסיפים ככל שהם גדלים)
קריאת שמע על המיטה כנל.

מוקצה בשבת מזמן שהם מתחילים להבין מושגי אסור מותר וכללים כמו ״זה מנגן- אסור״

ברור שהאווירה היא חיובית והדגש הוא על הרצון לקיים את דבר ה׳ אבל אני לא נמנעת מלהציב גבולות בצורה ברורה.

תודה אור היום

לגבי הבגדים- סליחה על השאלה (באמת אין לי שום עניין "לקטלג"), אבל אתם שייכים לזרם החרד"ל? תהיתי בגלל הגרביונים...

 

ותודה על הפירוט!

 

אגב, בן/בת כמה הגדול/ה?

לא, אנחנו חבדניקים פנסאי
והילדים שלי בני 6 הגדולה, 4.5 האמצעי. 1.4 הקטנה. בלי עין הרע...
שאיפה לעשיית טוב ויכולת התמודדות ומשיגיםהורות משמעותית
זאת ע"י שבחים ממוקדים והענקת פרופורציות.
יראי שמיםמופים
תפילת השל"ה הקדוש מצרף קישורהלוי מא

אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.
 

וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
 

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ".
 

כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.
 

אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

בהקשר זה- ממליצה מאד על סדרת שיעורים ב"ערוץ מאיר"בת 30

בנושא "בנין החוסן אצל הילדים" של הרב מיכאל אבולעפיה.

שיעורים מעניינים, פותחים את המחשבה, מעשיים וחשובים!!!

יראת שמיים ושמחה.אפרוח
כל פעם שאני רואה את ההודע שלך קופצת לי לראש התשובהבת נוגה

אז כנראה שזה מה שחשוב לי בעיקר. כרגע, לפחות.

וזה - שיהיו אנשים טובים. יהודים טובים.

חשוב לי מאד שיזכו להיות מאושרים ובריאים בנפש ובגוף ושיהיו בטוחים בעצמם.

ושילמדו תורה ושיהיה להם לב חם למצוות ולהלכה.

אבל

התחושה שעולה בי המון ביומיום זו התקווה, השאיפה, הרצון

שיהיו אנשים טובים.

כאלו שקשובים לשני

שלא מלאים בעצמם.

שמתנהגים בכבוד ובדרך ארץ.

 

 

תודה שכתבת! תרם לי לקרוא.אור היום
פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

נתת פה נקודות חשובות.44444

מפתיע, אגב, שזה לא קיבל כותרות, במיוחד שמדובר בישיבה.. .🙄

אגב, גם בכתבה עלתה נקודה חשובה- ברגע שזה 2 בנים, כביכול זה שטח אפור ....

זה מצריך אמירה ברורה.

בנוסף, לדעתי, חייבים לקבוע נהלים במערכת- אין ייחוד בין 2 המינים.

בעלי, היום, עובד בחברת הייטק וזה כלל: לא סוגרים דלת אחרי 2 אנשים- לא משנה מה מינם.

סתם מעניין.....

בתור אחד שהכיר את המורה והישיבה....

התלמידים היו בפנימיה?

אם כן, כל הקשר הלא בריא הזה היה יכול להתקיים אם הנערים לא היו בפנימיה?

כואב מאוד ומזעזעהסטוריאחרונה

מקווה שהיצור הזה לא יראה אור יום עד יומו האחרון (לצערנו הרב, מערכת המשפט מאוד מקלה עם נבלות שכאלו)

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום