יש כאלה שעוזר להם טיפול פסיכולוגי בשם CBT (שאפשר לפעמים גם לעשות לבד)

ויש כאלה שעוזר להם תרופות

שווה לנסות לקרוא ספר על CBT

שווה לנסות את התרופות, אין בתרופות נגד הדיכאון לא התמכרות ולא סבילות, התופעות לוואי שלהן קטנות מאד בד"כ (ואם את לא נשואה הן בדרך כלל בכלל לא משנות כלום) ואין בעצם סיבה לא לקחת אותם חוץ מסטיגמה מטופשת

שמעתי בהרצאה על הנושא שמניסיון של אנשים זה הרבה פעמים לאט לאט מתפוגג ונעלם

הוא נותן הוראות שאפשר לעבוד עליהם לבד

ויש עוד ארגונים, לא זוכרת

את עצמו ממנה לבד...

ולשאלה הראשית- הכרת הבעיה היא חצי הדרך לפתרון.

חשוב לפנות לטיפול- בקופ"ח הם יפנו אותך לאדם המתאים- זה יכול להיות פסיכולוג, פסיכיאטר או סוג אחר של מטפל...

חשוב גם לעשות בדיקות דם. יש מצבים פיזיולוגיים שמובילים לדיכאון וכדאי לשלול אותם.

בהצלחה!

ופסיכולוג זה עסק יקר

ובשירות הציבורי קשה למצוא מטפלת דתיה, והיא לא יכולה לבחור

(מטפל גבר\חילוניה זה בעיה חמורה מבחינה דתית, וראיתי רבנים מתריעים על זה)

אבל אם יש לה כסף - אדרבה!

ואת צודקת שצריך לבדוק דברים בריאותיים, זכור לי שמתת תזונה בדברים מסימים אפשר להגיע לדיכאון, וגם יש איזה סיפור עם בלוטת התריס

הוא יפנה אותה לטיפול  וייתן הפניה לבדיקות דם.

טיפול דרך הקופה יוצא זול יותר וכדאי לבדוק את מי הם מציעים  בתור מטפל/ת(ואולי זה כן אישה דתיה? היא לא מפסידה מלבדוק מה הקופה מציעה לה...)

כשדיכאון נמשך זמן ממושך, זה כבר לא סתם דכדוך או עצבות, זו הפרעה נפשית שצריך לטפל בה.
את מוזמנת לעיין בערך בויקיפדיה שם גם מובאות שיטות הטיפול השונות: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99

רק חשוב להדגיש שאין לפעול מעשית ע"פ הכתוב בויקיפדיה! זה לא אתר רפואי מפוקח. לפני כל טיפול חובה להיוועץ ברופא. ויקיפדיה זה רק בשביל המבט הכללי.

הרבה פעמים זה מתפוגג ונעלם, אבל מהדברים שהיא כתבה לא נשמע שזה בדרך לעבור.

בהחלט כדאי וחשוב וצריך!!! לטפל בזה כמה שיותר מהר.

אגב, תרופות נגד דכאון כן ממכרות, ברובן. אבל עדיף להתמכר ולקחת קבוע תרופות מאשר לא לקחת בכלל ולחוות דברים תופעות קשות יותר.

הרי לכן יכולת לקרוא לתופעה בשם - "דיכאון". אם מה שאת כותבת נמשך כבר הרבה זמן נשמע שכדאי לך לפנות לרופא פסיכיאטר.

אם זה רק כמה ימים, ייתכן שזה יעבור כלעומת שבא.

תרגישי טוב!

(שירת/הופעת נשים -- לא ראיתי את הסרט)

את מתארת הרבה סימנים של השתנות שאת מתכנסת למקום של סגירות ואי הנאה מהחיים.

אני ממליצה לקבוע פגישה עם רופא המשפחה שיעזור לך להפניה לאדם המקצועי הנכון

או לחפש המלצה לפסיכולוג טוב(!!!) שגם מטפל בהפרעות כדיכאון. (כמו שהזכירו מעלי, שיטת טיפול כמו CBT יכולה להתאים)

איך יוצאים מזה? "אין הדבר תלוי אלא בי"

אבל ממש ממליצה למצוא את האדם הנכון שיעזור בנתינת כלים מבחוץ וליווי התהליך.

ובמיוחד, אינני יודעת מה הקשר שלך עם משפחתך, חברות אך מאוד כדאי שגם האנשים הקרובים אליך יהיו מודעים למצבך ועם יכולות הכלה ותמיכה בתקופה שאת עוברת.

לשאלתך, תדעי שאת לא לבד וישנם עוד אנשים שמתמודדים עם מצב כמו שלך [נכון שלאף אחד אין את אותה בדיוק התמודדות...] אך יש תקווה וב"ה רואים אנשים שיוצאים מהמצב הזה. זו לא אשמתך ומקווה שתמצאי את הכוחות להתמודד 

ושמחה שאת עם יכולת מודעות גבוהה.

בהצלחה, סומכת עליך. 

ולא צריך להרתע מטיפול, אבל חלק מהדברים שנאמרו כאן שווה לנסות קודם, ייתכן שהם יעזרו לא פחות.

פעילו גופנית מעלה את רמת הסרטונין בדם, שמשפיע בין היתר על דיכאון. (כשיש חסר ממנו. יש תרופות שפשוט עושות את אותו הדבר, אבל אפשר פשוט לעשות ספורט)

מצטרפת לעצות לטיפול

אבל מתנגדת ידועה לCBT.

זאת שיטה שמטפלת בסימפטומים בלבד ולא בשורש הדברים.

כלומר, בתסמינים שיש לך - בחוסר שינה, בחוסר תאבון. מחזירה אותך לחיים מבחינה מעשית.

אבל לא מבררת מאיפה מגיעה פתאום הריקנות, מה הנפש שלך מנסה להגיד לך שחסר לה ושצריך שינוי.

נכון, זאת שיטה קצרה ומהירה יחסית - זאת שיטה אינסטנט!

לאנשים שלא רוצים להפגש עם עצמם באמת.

מבחינה מקצועית, היום משתמשים בCBT בעיקר לחרדות ואובססיות, לא ליותר מזה.

בדכאון מטפלים באמצעות פסיכותרפיה. בשיחות. לפעמים משלבים כלים מCBT, אבל לא נשארים שם.

אז עוד יותר, אל תחפשי מטפל שמטפל *רק* בשיטה הזאת. זה לא מוכיח את עצמו, ורוב מוחלט של הפסיכולוגים/עו"סים מבינים את זה.

בטיפול תשקלי האם לקחת כדורים, או שאת יכולה ורוצה להשקיע כוחות להבריא גם בלי.

ממליצה לך עוד המלצה אחת אחרונה: כל העצות פה טובות מאוד - ספורט, אוכל, ספרים, מחשבות חיוביות.

אבל בדכאון אין כח להתחיל לעשות משהו מתוך כל זה. אז את מעט הכח שיש לך - תתמקדי במשימה ללכת לטיפול.

אל תכלי את כוחותייך על דברים שהם חשובים מאוד ונכונים - אבל נילווים.

בהצלחה.

(ואני עובדת בתחום.)

כשהאדם עדיין בדיכאון לא מומלץ לנסות פסיכותרפיה

הוא פשוט לא יהיה עם המטפל, אי אפשר להגיע לעומקים, ולפעמים זה אפילו יגריע את המצב. הרי טיפול עלול לכאוב מאד

כך שגם מי שמזלזל בCBT וטוען שהיא שיטה סימפטומטית - בזמן דיכאון היא מעולה! בוא נטפל בסימפטומים, אחרי זה נראה איך לטפל בעומק

אני עוסקת בתחום. טיפלתי בעבר בדכאון. אגב, השתמשתי מעט ב CBT.

לא קופצים לעומק ישר, בכל מקרה, בשום מצב.

לא זילזתי בבחירה ללכת לCBT, הסברתי מה ההבדל.

באופן אישי, טיפול פסיכותרפסטי ללא עזר לי, גם סדרה של טיפולים תרופתיים לא הועילה כלל (היו גם קצת תופעות לוואי).

(ואגב, היה נראה שמבחינת הפסיכולוג, ברור שבמצב של דיכאון הולכים לקבל תרופות).

אם משהו עזר (וקשה לדעת איך המצב השתנה, בגלל שזה היה תהליך ארוך), זה יותר בכיוון של העצות הלא רפואיות שהוזכרו.

אז, אני לא שולל טיפול פסיכותרפיסטי, ולא טיפול תרופתי. שניהם כנראה עזרו כבר למספיק אנשים אחרים.

אבל - לפני שמשתמשים בתרופות, ולפני שמתחילים טיול שלוקח הרבה זמן וכסף - שווה לדעתי לנסות את הדברים הפשוטים.

אם אין לאדם כוחות לעשות את זה, או שהוא ניסה ולא הצליח, או שהוא חש צורך דווקא לערוך בירורים פנימיים - שינסה את הדברים האחרים.

יש מחקרים שמראים שלעיתים פעילות גופנית עזרה במקום שתרופות נכשלו.

בהחלט יתכן.

הזהרתי רק לא להתעכב מידי כשרואים שדברים אחרים לא עוזרים, כי זה עלול לכלות את הכוחות האחרונים.

אבל לא נראה לי שהמקרה שלי זה דיכאון שהטריגר היה פיזי לחלוטין.

אני חושב שהיה רכיב נפשי, אבל גם במישור הזה היו דברים שהיו יותר מועילים מהפסיכותרפיה.

[אבל, זה להכנס למקרה מסויים עם נסיבות מורכבות, שאי אפשר להסיק ממנו הנחיות כלליות, וגם לא לא ממש ברור מה באמת כן הועיל בו].

תפקידו להיות מקום מגן ומכיל למטופל

שבו המטופל מרחיב את יכולת הבחירה שלו

ולבסוף, מתוך הכרות מעמיקה יותר עם עצמו, בוחר ומתמודד.

לא כולם צריכים לחפור בנפש כדי להרחיב את יכולת הבחירה שלהם.

יש אנשים שהפסיכולוג יכול להוות בסה"כ דמות מקצועית בעלת ניסיון, שיכולה להנחות איך ומה כדאי לעשות כדי לצאת מדכאון, במקום אלף עצות שונות וסותרות ולא ברורות מאנשים שונים (ווירטואלים).

בנוסף, הפסיכולוג מלווה. נמצא שם כדי להכיל וגם לדאוג שדברים לא יוצאים משליטה.

לכן אני ממליצה.

על כל אחד שהטיפול לא עזר לו במיוחד - יש כמה שלא הלכו לטיפול בזמן והגיעו רחוק רחוק... 

אני לא מכירה את פותחת השרשור. ואין לי מושג איפה היא עומדת ומה עובר עליה ואיזה מן בן אדם היא.

אבל גם אם הייתי מכירה אותה - לא הייתי לוקחת אחריות ואומרת לה להסתדר בלי...

בקיצור, אני ממש לא מתנגדת למה שאתה אומר - שמחה (באמת!) בשבילך שמצאת את דרכך, שאתה מבין מה טוב לך יותר ומה פחות, 

מעריכה את ההערה שלך בסוגריים, שאי אפשר ללמוד מהמקרה שלך,

מקבלת את זה שיש אנשים שטיפול יהיה מיותר להם.

אבל מסבירה למה אני לא לוקחת סיכונים. ומעדיפה שבן אדם ישלם כמה אלפי ש"ח, ולא יגיע לאשפוז (וסליחה, ממש סליחה שאני שוברת פה אמון במציאות - אבל מי שמגיע לאשפוז לא מתכנן את זה ולא יודע שהוא בדרך לשם... אין לו מושג שה"בעיה" שלו יושבת על מקום שזקוק לקצת יותר תשומת לב ולא רק ריצה ואוכל בריא...)

כן, למי ששואל, אני בעד חוק טיפול חובה-חינם. 

לחלק מהאוכלוסיה זה יחסוך סבל רב, לחלק האחר זה יאפשר עבודת מידות איכותית שתגדל אותם מהטוב אל הטוב יותר.

גם מאקמול מפחדים כך?

מה הסטיגמה הנוראית הזאת שנהיתה לתרופות שמשפיעות על הנפש?

אני אישית הייתי לוקח גם אם אפשר ללכת לטיפול

אין כמעט מה להפסיד, ויכולים להרוויח מאד!

איפה אתה רואה פחד מתרופות?

ניסיתי, לי אישית זה לא עזר. [והיו קצת תופעות לוואי, לא נוראיות, אבל היו]

אני חושב שזו אפשרות ששוה לנסות אותה, אבל לא בעדיפות ראשונה.

אני הייתי מנסה את זה דבר ראשון

הן מצריכות הכי פחות מאמץ

וכואב לי הלב על הסטיגמה שיש עליהן

יש בציבור ביטוי ש"הוא לוקח כדורים" = משוגע

וזה נותן לאנשים הרגשה שלקיחת הכדורים הופכת את האדם למשוגע, כאשר הדברים הפוכים לגמרי, הכדורים לא הופכים אותו למשוגע, אלא מצילים אותו שלא יהיה משוגע

והדבריפ פשוטים, אבל התחושה הזאת כל כך חזקה אצל אנשים שקשה לעקור אותה, וכשאדם לוקח תרופה הוא מרגיש כאילו "חותם" במו ידיו על דיאגנוזה אכזרית כזאת, כשאין לזה שום בסיס!

אוף! זה סתם תרופה שיכולה לעזור! זה לא הופך אותך לשום דבר!

כשהמצב אבוד.

אבל אני כן נותן עדיפות לפתרונות האחרים.

מכמה סיבות-

בכל אופן יש לתרופות הרבה פעמים תופעות לוואי מסויימות.

לרוב הדברים האחרים שהוצעו עשויות להיות תופעות לוואי חיוביות, והם מומלצים בכל מקרה.

חלק מהדברים האחרים יכולים להיות פתרון יותר שורשי לבעיה, מה שבד"כ טוב יותר.

גם התרופות, הם לא פתרון קסם מיידי, לוקח כמה שבועות עד שההשפעה מתחילה, ובהרבה מקרים, צריך לנסות יותר מתרופה אחת עד שמגיעים לתוצאות.

תדברי עם מישו שמכיר אותך מקרוב, ומישי שאת מחזיקה ממנו\ה. התשובות והדעות פה טובים וכו. אבל

אחרי הכל הם לא מכירים אותך אישית, וזה יכול להועיל אך גם יכול להזיק. וגם לבלבל מאוד את דעתך והרגשתך האישית. 

תיקחי הכל בעירבון מוגבל ותעשי מה שאת מרגישה -תסמכי על עצמיך ודברי עם מישי שאת סומכת עליה בעניינים אילו.

בהצלחה רבה.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

בכל מקרה יש "בריתה"😅

ראשת. צורם במצלול.

"*היא* ראש" נשמע צורם.

"היא ראשת" לא

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

בחירה לנשים שינתה כזה את העולם.

נשים בצפון תל אביב מצביעות לאותן מפלגות של גברים בצפון תל אביב.

כנל נשים בשומרון כמו גברים בשומרון.

נשים מסורתיות כמו גברים.

כנל ערביות וחרדיות.

בסוף אדם מצביע בדרך כלל לפי שיוך מגזרי ותרבותי (ובזה בני זוג די דומים בדרך כלל) או אינטרס כלכלי (שגם בזה בני זוג שותפים).

חוץ מלעשות נעים בנפש, לא נראה לי שתוצאות הבחירות היו שונות עם זכות בחירה לנשים או בלי

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום