יש כאלה שעוזר להם טיפול פסיכולוגי בשם CBT (שאפשר לפעמים גם לעשות לבד)

ויש כאלה שעוזר להם תרופות

שווה לנסות לקרוא ספר על CBT

שווה לנסות את התרופות, אין בתרופות נגד הדיכאון לא התמכרות ולא סבילות, התופעות לוואי שלהן קטנות מאד בד"כ (ואם את לא נשואה הן בדרך כלל בכלל לא משנות כלום) ואין בעצם סיבה לא לקחת אותם חוץ מסטיגמה מטופשת

שמעתי בהרצאה על הנושא שמניסיון של אנשים זה הרבה פעמים לאט לאט מתפוגג ונעלם

הוא נותן הוראות שאפשר לעבוד עליהם לבד

ויש עוד ארגונים, לא זוכרת

את עצמו ממנה לבד...

ולשאלה הראשית- הכרת הבעיה היא חצי הדרך לפתרון.

חשוב לפנות לטיפול- בקופ"ח הם יפנו אותך לאדם המתאים- זה יכול להיות פסיכולוג, פסיכיאטר או סוג אחר של מטפל...

חשוב גם לעשות בדיקות דם. יש מצבים פיזיולוגיים שמובילים לדיכאון וכדאי לשלול אותם.

בהצלחה!

ופסיכולוג זה עסק יקר

ובשירות הציבורי קשה למצוא מטפלת דתיה, והיא לא יכולה לבחור

(מטפל גבר\חילוניה זה בעיה חמורה מבחינה דתית, וראיתי רבנים מתריעים על זה)

אבל אם יש לה כסף - אדרבה!

ואת צודקת שצריך לבדוק דברים בריאותיים, זכור לי שמתת תזונה בדברים מסימים אפשר להגיע לדיכאון, וגם יש איזה סיפור עם בלוטת התריס

הוא יפנה אותה לטיפול  וייתן הפניה לבדיקות דם.

טיפול דרך הקופה יוצא זול יותר וכדאי לבדוק את מי הם מציעים  בתור מטפל/ת(ואולי זה כן אישה דתיה? היא לא מפסידה מלבדוק מה הקופה מציעה לה...)

כשדיכאון נמשך זמן ממושך, זה כבר לא סתם דכדוך או עצבות, זו הפרעה נפשית שצריך לטפל בה.
את מוזמנת לעיין בערך בויקיפדיה שם גם מובאות שיטות הטיפול השונות: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99

רק חשוב להדגיש שאין לפעול מעשית ע"פ הכתוב בויקיפדיה! זה לא אתר רפואי מפוקח. לפני כל טיפול חובה להיוועץ ברופא. ויקיפדיה זה רק בשביל המבט הכללי.

הרבה פעמים זה מתפוגג ונעלם, אבל מהדברים שהיא כתבה לא נשמע שזה בדרך לעבור.

בהחלט כדאי וחשוב וצריך!!! לטפל בזה כמה שיותר מהר.

אגב, תרופות נגד דכאון כן ממכרות, ברובן. אבל עדיף להתמכר ולקחת קבוע תרופות מאשר לא לקחת בכלל ולחוות דברים תופעות קשות יותר.

הרי לכן יכולת לקרוא לתופעה בשם - "דיכאון". אם מה שאת כותבת נמשך כבר הרבה זמן נשמע שכדאי לך לפנות לרופא פסיכיאטר.

אם זה רק כמה ימים, ייתכן שזה יעבור כלעומת שבא.

תרגישי טוב!

(שירת/הופעת נשים -- לא ראיתי את הסרט)

את מתארת הרבה סימנים של השתנות שאת מתכנסת למקום של סגירות ואי הנאה מהחיים.

אני ממליצה לקבוע פגישה עם רופא המשפחה שיעזור לך להפניה לאדם המקצועי הנכון

או לחפש המלצה לפסיכולוג טוב(!!!) שגם מטפל בהפרעות כדיכאון. (כמו שהזכירו מעלי, שיטת טיפול כמו CBT יכולה להתאים)

איך יוצאים מזה? "אין הדבר תלוי אלא בי"

אבל ממש ממליצה למצוא את האדם הנכון שיעזור בנתינת כלים מבחוץ וליווי התהליך.

ובמיוחד, אינני יודעת מה הקשר שלך עם משפחתך, חברות אך מאוד כדאי שגם האנשים הקרובים אליך יהיו מודעים למצבך ועם יכולות הכלה ותמיכה בתקופה שאת עוברת.

לשאלתך, תדעי שאת לא לבד וישנם עוד אנשים שמתמודדים עם מצב כמו שלך [נכון שלאף אחד אין את אותה בדיוק התמודדות...] אך יש תקווה וב"ה רואים אנשים שיוצאים מהמצב הזה. זו לא אשמתך ומקווה שתמצאי את הכוחות להתמודד 

ושמחה שאת עם יכולת מודעות גבוהה.

בהצלחה, סומכת עליך. 

ולא צריך להרתע מטיפול, אבל חלק מהדברים שנאמרו כאן שווה לנסות קודם, ייתכן שהם יעזרו לא פחות.

פעילו גופנית מעלה את רמת הסרטונין בדם, שמשפיע בין היתר על דיכאון. (כשיש חסר ממנו. יש תרופות שפשוט עושות את אותו הדבר, אבל אפשר פשוט לעשות ספורט)

מצטרפת לעצות לטיפול

אבל מתנגדת ידועה לCBT.

זאת שיטה שמטפלת בסימפטומים בלבד ולא בשורש הדברים.

כלומר, בתסמינים שיש לך - בחוסר שינה, בחוסר תאבון. מחזירה אותך לחיים מבחינה מעשית.

אבל לא מבררת מאיפה מגיעה פתאום הריקנות, מה הנפש שלך מנסה להגיד לך שחסר לה ושצריך שינוי.

נכון, זאת שיטה קצרה ומהירה יחסית - זאת שיטה אינסטנט!

לאנשים שלא רוצים להפגש עם עצמם באמת.

מבחינה מקצועית, היום משתמשים בCBT בעיקר לחרדות ואובססיות, לא ליותר מזה.

בדכאון מטפלים באמצעות פסיכותרפיה. בשיחות. לפעמים משלבים כלים מCBT, אבל לא נשארים שם.

אז עוד יותר, אל תחפשי מטפל שמטפל *רק* בשיטה הזאת. זה לא מוכיח את עצמו, ורוב מוחלט של הפסיכולוגים/עו"סים מבינים את זה.

בטיפול תשקלי האם לקחת כדורים, או שאת יכולה ורוצה להשקיע כוחות להבריא גם בלי.

ממליצה לך עוד המלצה אחת אחרונה: כל העצות פה טובות מאוד - ספורט, אוכל, ספרים, מחשבות חיוביות.

אבל בדכאון אין כח להתחיל לעשות משהו מתוך כל זה. אז את מעט הכח שיש לך - תתמקדי במשימה ללכת לטיפול.

אל תכלי את כוחותייך על דברים שהם חשובים מאוד ונכונים - אבל נילווים.

בהצלחה.

(ואני עובדת בתחום.)

כשהאדם עדיין בדיכאון לא מומלץ לנסות פסיכותרפיה

הוא פשוט לא יהיה עם המטפל, אי אפשר להגיע לעומקים, ולפעמים זה אפילו יגריע את המצב. הרי טיפול עלול לכאוב מאד

כך שגם מי שמזלזל בCBT וטוען שהיא שיטה סימפטומטית - בזמן דיכאון היא מעולה! בוא נטפל בסימפטומים, אחרי זה נראה איך לטפל בעומק

אני עוסקת בתחום. טיפלתי בעבר בדכאון. אגב, השתמשתי מעט ב CBT.

לא קופצים לעומק ישר, בכל מקרה, בשום מצב.

לא זילזתי בבחירה ללכת לCBT, הסברתי מה ההבדל.

באופן אישי, טיפול פסיכותרפסטי ללא עזר לי, גם סדרה של טיפולים תרופתיים לא הועילה כלל (היו גם קצת תופעות לוואי).

(ואגב, היה נראה שמבחינת הפסיכולוג, ברור שבמצב של דיכאון הולכים לקבל תרופות).

אם משהו עזר (וקשה לדעת איך המצב השתנה, בגלל שזה היה תהליך ארוך), זה יותר בכיוון של העצות הלא רפואיות שהוזכרו.

אז, אני לא שולל טיפול פסיכותרפיסטי, ולא טיפול תרופתי. שניהם כנראה עזרו כבר למספיק אנשים אחרים.

אבל - לפני שמשתמשים בתרופות, ולפני שמתחילים טיול שלוקח הרבה זמן וכסף - שווה לדעתי לנסות את הדברים הפשוטים.

אם אין לאדם כוחות לעשות את זה, או שהוא ניסה ולא הצליח, או שהוא חש צורך דווקא לערוך בירורים פנימיים - שינסה את הדברים האחרים.

יש מחקרים שמראים שלעיתים פעילות גופנית עזרה במקום שתרופות נכשלו.

בהחלט יתכן.

הזהרתי רק לא להתעכב מידי כשרואים שדברים אחרים לא עוזרים, כי זה עלול לכלות את הכוחות האחרונים.

אבל לא נראה לי שהמקרה שלי זה דיכאון שהטריגר היה פיזי לחלוטין.

אני חושב שהיה רכיב נפשי, אבל גם במישור הזה היו דברים שהיו יותר מועילים מהפסיכותרפיה.

[אבל, זה להכנס למקרה מסויים עם נסיבות מורכבות, שאי אפשר להסיק ממנו הנחיות כלליות, וגם לא לא ממש ברור מה באמת כן הועיל בו].

תפקידו להיות מקום מגן ומכיל למטופל

שבו המטופל מרחיב את יכולת הבחירה שלו

ולבסוף, מתוך הכרות מעמיקה יותר עם עצמו, בוחר ומתמודד.

לא כולם צריכים לחפור בנפש כדי להרחיב את יכולת הבחירה שלהם.

יש אנשים שהפסיכולוג יכול להוות בסה"כ דמות מקצועית בעלת ניסיון, שיכולה להנחות איך ומה כדאי לעשות כדי לצאת מדכאון, במקום אלף עצות שונות וסותרות ולא ברורות מאנשים שונים (ווירטואלים).

בנוסף, הפסיכולוג מלווה. נמצא שם כדי להכיל וגם לדאוג שדברים לא יוצאים משליטה.

לכן אני ממליצה.

על כל אחד שהטיפול לא עזר לו במיוחד - יש כמה שלא הלכו לטיפול בזמן והגיעו רחוק רחוק... 

אני לא מכירה את פותחת השרשור. ואין לי מושג איפה היא עומדת ומה עובר עליה ואיזה מן בן אדם היא.

אבל גם אם הייתי מכירה אותה - לא הייתי לוקחת אחריות ואומרת לה להסתדר בלי...

בקיצור, אני ממש לא מתנגדת למה שאתה אומר - שמחה (באמת!) בשבילך שמצאת את דרכך, שאתה מבין מה טוב לך יותר ומה פחות, 

מעריכה את ההערה שלך בסוגריים, שאי אפשר ללמוד מהמקרה שלך,

מקבלת את זה שיש אנשים שטיפול יהיה מיותר להם.

אבל מסבירה למה אני לא לוקחת סיכונים. ומעדיפה שבן אדם ישלם כמה אלפי ש"ח, ולא יגיע לאשפוז (וסליחה, ממש סליחה שאני שוברת פה אמון במציאות - אבל מי שמגיע לאשפוז לא מתכנן את זה ולא יודע שהוא בדרך לשם... אין לו מושג שה"בעיה" שלו יושבת על מקום שזקוק לקצת יותר תשומת לב ולא רק ריצה ואוכל בריא...)

כן, למי ששואל, אני בעד חוק טיפול חובה-חינם. 

לחלק מהאוכלוסיה זה יחסוך סבל רב, לחלק האחר זה יאפשר עבודת מידות איכותית שתגדל אותם מהטוב אל הטוב יותר.

גם מאקמול מפחדים כך?

מה הסטיגמה הנוראית הזאת שנהיתה לתרופות שמשפיעות על הנפש?

אני אישית הייתי לוקח גם אם אפשר ללכת לטיפול

אין כמעט מה להפסיד, ויכולים להרוויח מאד!

איפה אתה רואה פחד מתרופות?

ניסיתי, לי אישית זה לא עזר. [והיו קצת תופעות לוואי, לא נוראיות, אבל היו]

אני חושב שזו אפשרות ששוה לנסות אותה, אבל לא בעדיפות ראשונה.

אני הייתי מנסה את זה דבר ראשון

הן מצריכות הכי פחות מאמץ

וכואב לי הלב על הסטיגמה שיש עליהן

יש בציבור ביטוי ש"הוא לוקח כדורים" = משוגע

וזה נותן לאנשים הרגשה שלקיחת הכדורים הופכת את האדם למשוגע, כאשר הדברים הפוכים לגמרי, הכדורים לא הופכים אותו למשוגע, אלא מצילים אותו שלא יהיה משוגע

והדבריפ פשוטים, אבל התחושה הזאת כל כך חזקה אצל אנשים שקשה לעקור אותה, וכשאדם לוקח תרופה הוא מרגיש כאילו "חותם" במו ידיו על דיאגנוזה אכזרית כזאת, כשאין לזה שום בסיס!

אוף! זה סתם תרופה שיכולה לעזור! זה לא הופך אותך לשום דבר!

כשהמצב אבוד.

אבל אני כן נותן עדיפות לפתרונות האחרים.

מכמה סיבות-

בכל אופן יש לתרופות הרבה פעמים תופעות לוואי מסויימות.

לרוב הדברים האחרים שהוצעו עשויות להיות תופעות לוואי חיוביות, והם מומלצים בכל מקרה.

חלק מהדברים האחרים יכולים להיות פתרון יותר שורשי לבעיה, מה שבד"כ טוב יותר.

גם התרופות, הם לא פתרון קסם מיידי, לוקח כמה שבועות עד שההשפעה מתחילה, ובהרבה מקרים, צריך לנסות יותר מתרופה אחת עד שמגיעים לתוצאות.

תדברי עם מישו שמכיר אותך מקרוב, ומישי שאת מחזיקה ממנו\ה. התשובות והדעות פה טובים וכו. אבל

אחרי הכל הם לא מכירים אותך אישית, וזה יכול להועיל אך גם יכול להזיק. וגם לבלבל מאוד את דעתך והרגשתך האישית. 

תיקחי הכל בעירבון מוגבל ותעשי מה שאת מרגישה -תסמכי על עצמיך ודברי עם מישי שאת סומכת עליה בעניינים אילו.

בהצלחה רבה.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..