עד כמה שאני יודע יש הבדלים משמעותיים בחיוב של גברים ונשים להתפלל

וברובד ההשקפתי - זה פשוט  לא התפקיד שלה, אז היא משקיעה בתפקיד שלה, ואנחנו בשלנו

לטפל בביתו ולגדל את ילדיו

מקור - בראשית פרק ב'

אפשר להתעקש שהיא תצליח לעשות הכל, אבל זה לא צריך ליות הפוקוס שלה

התורה פטרה אותך, תתמקדי בתפקיד שלך לעשות אותו בצורה מושלמת

אם את כבר מושלמת שם - תנסי להוסיף גם דברים אחרים כמידת חסידות, אבל כל עוד זה לא המצב - אל תבזבזי על זה אנרגיה, ואל תבקשי מבעלך שיוריד ממה שהוא עושה - כי אצלו זה התפקיד העיקרי שלו

עדיין לא נתקללה חוה, ולא היה אמור להיות הבדל ברמה ביניהם

אבל זה שהיא בשווה אליו לא אומר שהיא תעשה את מה שהוא יעשה

הקב"ה ברא אותו בשביל לעבוד אותו, וברא את האשה כדי לעזור לו

וכלשון הגמ' נמצאת מעמידתו על רגליו ומאירה את עיניו

איש שלא יודע להתפלל וישלח את אשתו במקומו - זה באמת יהיה תפקידה, אבל תבוא מאירה על מי שאשתו ובניו בקיאים והוא אינו בקי

אבל בשונה מהגבר שחייב במנין

האשה יכולה להתפלל בבית ובמילים שלה תוך כדי טיפול בילדים

עצם זה שחז"ל תיקנו ברכות ק"ש ופסוד"ז לגברים ולא לנשים, עצם זה שחז"ל תיקנו להרבה דעות 3 תפילות לגברים ולא לנשים

עצם זה שמנהג ישראל מאז ומעולם היה שגברים מתפללים ונשים לא

זה לא מספיק הוכחה שזה לא התפקיד שלהן?

לא נגעתי.

עבודות ביהמ"ק, מ"ע שהזמן גרמא,, לימוד תורה, ההיסטוריה,

ההווה.

להמשיך?

(אצלינו אמרו שהכי הרבה מים חמים הלכו החג על החלפת טיטולים ונס שהיה אפשר לחמם עוד )

גידול הילדים הוא חלק מהותי מחייה, וזה מעוגן גם בטבע האנושי

וגם בנפשה.

לא אמרתי שרק זה הוא תפקידה, אבל כמה שנרצה להיות נאורים,

זה לעולם יישאר במגרש הביתי שלה.

לא מצויין ולא נעליים.

(למרות שבעיני זה לא לגמרי סותר. השנה בזכות הבעל הצדיק והילד הצדיק לא פחות גם זכיתי להתפלל לא מעט..)

ולשם- זה קודם כל ענין זוגי. זוג שתפילת האשה חשובה לו- ימצא פתרונות.

קהילה שתפילת נשים חשובה לה- תמצא פתרונות.

ומאותה סיבה שבשבת בבוקר אני שומרת על הילדים בבית כשהוא הולך לתפילה

ולא הוא שומר על הילדים כשאני הולכת

יש לו חיוב של תפילה במניין ולי אין

להבין שזו ההלכה? כן. אני יודעת. וגם בפועל זה מה שקורה.

להבין למה? זה כבר שאלה אחרת.

מה גם שזה לא שאלה של עדיפות, אם הבעל הולך לותיקין והאשה לתפילה מאוחרת (או ההפך) זה שאלה של כמה חשוב לבני הזוג התפילה של שניהם.

שתדעי לך- שאחד הזכרונות ילדות הכי חזקים שלי,

זה אולם בית המדרש בזמני התפילות (באמצע השבוע, למי שתהה לגבי הימים האחרים...).

אבא שלי היה לוקח אותי באופן קבוע.

ואני כל הזמן אומרת לו- שזה אחת החוויות הדתיות היותר חזקות שלי,

ואין לי שום ספק שזו הסיבה שהתחלתי ללכת בקביעות לבי"כ מגיל קטן יחסית...

מדברים על זה שאסור להביא קטנים לביהכ"נ

שמבלבלים כוונת המתפללים

והדברים ידועים, ואעפ"כ לא מקשיבים להם

ולתת לה זמן להתפלל.

לא ראיתי בזה רע

(בקריאת התורה, בעיקר, וכמובן בדרשה של הרב)

עיתון?! 

לא ידעתי שזה בית דין...

מה זה עניני בכלל...

ולא של טרולים שכל אחד מנסה יותר מהשני לחשוף את הפופוליזם שלו (לא נכון במקרה של אדמין לצורך הענין אבל להביט בשרשורים האחרונים כאן זה פשוט לצחוק...)

אנחנו חיים במציאות מטורפת

(לא זוכרת מי... אני יכולה לברר) שאם אשה רוצה להתפלל ביום כיפור הבעל צריך להשאר ולשמור על הילדים כדי שתוכל להתפלל- כי נשים רוחניות יותר מגברים. משהו כזה...

על חשבון הגבר,

חוששני שהרב רוחני יותר משניהם גם יחד....

אנחנו לא יכולים לעשות בה שיפוצים בשביל שתהיה יותר אטרקטיבית

מי שרוצה את התורה של הקב"ה - שיתקרב, מי שלא רוצה, אין לנו מה לעשות

אם נשנה את התורה זה כבר לא יהיה התורה של הקב"ה, מה נרוויח שאנשים יתקרבו אליה?

אי אפשר לשנות את התורה, ברגע שנשנה אותה היא לא תהיה של הקב"ה

מה שאת רואה "שינויים" לאורך הדורות זה נסיון לתרגם את דברי התורה למציאות משתנה

כיון שבתורה אין הוראות טכניות, אלא הוראות עקרוניות עם הסבר איך ליישם אותם במציאות מסוימת - כשהמציאות משתנה צריך לדעת איך ליישם את העקרונות במציאות החדשה

הרי לא כתוב כלום על חשמל בגמרא, אז צריך להבין מהעקרונות מה עושים עם חשמל

אז גם בנושא שלנו נניח שבזמן הגמרא אשה לא רצתה להתפלל, ובזמן שלנו אשה רוצה - אם העיקרון הוא "מי שרוצה להתפלל שיתפלל" - המציאות השתנה אז עכשיו יעשו תורנות

כיון שהעיקרון לא היה כזה - אלא רק גברים חייבים ולא נשים (חלק מהחיובים חלים גם על נשים, אבל אני מעדיף לא לפרט עכשיו) - אז שינוי המציאות לא משנה את היישום של העיקרון

איך אני מסביר שיש מחלוקות? מה הבעיה? יש המון דעות מהו העיקרון בדיוק, איך מיישמים אותו בפועל, וכו'

אסל להחליף עקרונות אי אפשר, זה כבר לא תהיה תורה של הקב"ה

אני שמחש שהזכרת רב שאני לא מכיר, ואני פטור מלהתייחס ישירות

אבל אני מבקש אם אפשר לא להזכיר שמות של רבנים בדיונים כאלה

ואם אני חושב שהרב שתזכירי הוא באמת מחוץ לתחום, מה אני אמור לעשות?

לפגוע ברגשותייך אני לא רוצה, וגם לא לפגוע בשאר יושבי הפורום כאן, (זה גם לא יעיל, פשוט ימחקו את זה)

אז מה את רוצה שאעשה אם תזכירי רב כזה? 

אז בלי להיכנס לגופו של אדם - האם רב ש"מוצא מקום" לנשים להשתלב זה הגדרה כוללנית מדי

איך? מה? מתי? כמה?

מוזכר בגמרא למשל לדעה אחת שבקרבן נותנים לנשים לסמוך עליו, אע"פ שנשים פטורות ממצות סמיכה "כדי לעשות נחת רוח לנשים" ואין בזה פסול, למה לא לשמח את לבבן? זה לא נגד שום עיקרון תורני לשמח אשה, ולמעשה בעיקרון הגישה היא להיפך - יש מידת חסידות לאשה לעשות מצוות שלא נתחייבה בהם

אם יש מישהי שבנפשה לעשות משהו שאין עליו חיוב אבל גם אין איסור - שתעשה, אף אחד לא ימנע ממנה

הבעיה מתחילה כשזה אסור

והבעיה מתחילה במקרים כמו כאן - שאישה עושה מידת חסידות על חשבון החיובים של בעלה, שאז זה נגד העיקרון, כי לא מקדימים מידת חסידות לחיוב - זה עולם הפוך

האם זה "אסור"? אני לא מאמין, זה טעות לדעתי, זה נתינת משקל לא נכון לדברים, אבל זה לא איסור שבעל ישתדל לקצץ בתפילה שלו כדי שיהיה לאשתו זמן להתפלל, זה פשוט לא נכון

אני שמח שאת מכבדת את ההלכה,

אני רק רוצה להדגיש שההלכה היא לא איזה מין גוף פרימיטיבי ומקובע שמה לעשות כופה את עצמו עלינו גם כשהזמנים השתנו, זה פשוט רצונו של הקב"ה גם בזמנינו

לגבי השאלה שעולה לך - מי שמקבל את סמכות חז"ל שסמכות מוחלטת - אין כאן שאלה

חז"ל שהיה להם רוח הקודש והקטן שבהם יכל להחיות מתים,  לא היה להם בעיה להבין לעומק את כל נטיות הלב של כולם וכולן, כך שלא יתכן שהדברים היו אחרת

הגמרא "יפתח בדורו כשמואל בדורו" כוונתה שאדם צריך לבטל את עצמו לגדולי הדור שבימיו, ולא לומר על גדולי הדור - מה אתם שווים? הרי בזמנים קדומים היה רבנים הרבה יותר גדולים.

זה לא שצריך לחפש רבנים כמו יפתח...

האם צריך רבנים שמבינים נשים - אני משוכנע, חשוב מאד שהרב יבין את הלך הרוח של הציבור כדי לדון במציאות המשתנה, 

אבל הרבנים באמת יודעים מה שקורה, תהיי בטוחה

הרב של השכונה אצלינו יודע דברים שקורים לפני ולפנים מתוקף תפקידו, ומגיעים אליו התמודדיות של גברים ונשים, והוא רואה את הלך הרוח בציבור

הדברים פשוטים

אם לאישתי יהיה ממש חשוב להגיע לתפילות - כולן, או חלקן - ביום הכיפורים ובראש השנה - אשתדל למצוא סידור שיתאים לשנינו - כן, לדוגמה, להעסיק שמרטפית בזמן התפילות, או שאני עצמי אתפלל מוקדם ככל האפשר, במניין יחסית מהיר, ואז אלך לשמור על הילדים כשהיא תלך למניין מאוחר...

אני בטוח שעם רצון טוב של שני הצדדים ועם הרבה הערכה אחד לשניה וההיפך, נמצא את הדרך הטובה ביותר ששנינו נצא מסופקים מהחג בכל בחינה שהיא (וגם עצם השמירה על ילדים עצמה, כמובן, זה תענוג...שלא יובן לא נכון מדבריי זה תפקיד מאוד חשוב ומאוד ממלא...)

אם לא - אני הייתי כותבת אותו.

זה בהחלט תענוג להשאר בבית עם הילדים. עת להתפלל ועת לשמרטף..

מה גם שנשים יכולות להתפלל מהלב, במילים שלהן, והן לא חייבות בכ-ל התפילות

הלוואי הלוואי הלוואי שיבוא המשיח היום!!!!!!

אני אומר לך את האמת? אשתי עצבנית מאד על כל הנשים שמביאות תינוקות לבית כנסת.

את לא רוצה להפסיד? גם אנחנו!

למה אנחנו צריכות לסבול מזה שלא היה לך בייביסיטר ואת לא רוצה להיתקע בבית?

כך היא דיברה כשהיא היתה בחורה

כשהיא התחתנה היא פשוט הפסיקה לבוא לבית כנסת

או כמו שהיא עשתה השנה - היא באת לבית כנסת עם התאומות ונשארה בחוץ ודיברה עם חבירות, ורק בתקיעות שמעה מבחוץ

חבל שאין גינה מחוץ לבית כנסת...

שהם מחזיקים ממך..רוב האנשים כאלו, נראה לי.

תאמיני לי, אנשים מטבעם לרוב מאמינים בבני אדם אחרים אל תדאגי, אנשים כאן לא חושבים שאת נגד הריון, נגד ילדים, או נגד חתונה.ממש לא.

לילה טוב

להביא ילדים קטנים לתקיעות לנשים!

רק הפצפוץ של הביסלי וה-ששש של האמא מוציא מהריכוז.

מתי נשים יבינו שלהשאר בבית עם הילדים זה עדיף מלהביא אותם ולהפריע לכמה נשים אחרות, שהיו אחראיות וכן השאירו את הילדים עם בייבי סיטר???

אם אני מבינה נכון את דבריך,

ונודה על האמת, נשים נשואות מאוד מתקשות לקום ל3 תפילות, ולהתפלל את כולן בשלמות. מקסימום כמה קטעי תפילה.

אם האישה רוצה להתפלל תפילה אחת או משהו בדומה- אפשר למצוא פתרונות ואין זה מהווה בעיה שגם הבעל מתפלל

אז אם כך- לאן אתה חותר?

שואלת באמת.

ולגבי הבאת תינוקות לבית הכנסת: בעייתי לחלוטין. זה הרבה פעמים לא מאפשר להתפלל כראוי( זכור לי שיש בעיה להתפלל כשמחזיקים משהו שיכול להסיח את הדעת, אז ק"ו כאן) וגם לא מאפשר לאחרים להתפלל כראוי בגלל הפרעות.. 

לא הסכימו עם זה שהאישה תתפלל על חשבון תפילה של הגבר

כלומר שהגבר יטפל בילדים, והאישה תתפלל.. יש שהפליגו וציינו שאפילו אולי עדיף שגבר יעזוב ביום כיפור את בית הכנסת בזמן התפילה, ויתחלף עם אשתו, כשיש ילדים

בהודעתך זו- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t673109#7456775

כתבת אחרת

אבל בפרטים- יש שוני בין הדברים

וגם אם שווים בשיכות, אין זה אומר שאחד בא על חשבון השני

אחד על חשבון השני, אז מדוע לא ליצור מצב שבו זה באמת לא יבוא על חשבון הנשים?

נכון- ציבור יכול להעלות כמה פיתרונות כדי שיהיה אפשרי לתמרן ולתזמן את זה

למשל- 

חדר משחקים או גן משחקים ליד\ מחוץ לבית הכנסת (לא ברור לי למה בהלכות בניית בית כנסת זה לא כתוב!!! "וכן מצווה לשים גן שעשועים לילדים ליד בית הכנסת, במרחק שמיעה ללא חציית כביש" .) 

תורניות שמירה על הילדים באותו חדר משחקים 

מניינים שיש בהם סינכרון של זמנים- מי שחוזר מתפילת וותיקין יכול להגיע לפני תקיעות של מוסף (למשל) 

שיעור תורני מאת הרב לשם שבו ואחלמה בנושא- "חובות התפילה וחובת המניין- כיצד זוג יכולים לעבוד ביחד לצאת ידי כל חיוביהם?" 

חבורות תפילה של נשים שבהן מותר להביא ילדים (מסתבר שזה מנהג קדום, שאיכשהוא נשתכח וחבל...) 

ועוד היד נטויה (שזה אומר- לעשות תורות עם סבתא... אבל זה תלוי ברצון הטוב שלה) 

יש דבר כזה לעשות 2 עזרת נשים- אחת עם ילדים ואחת בלי? זה עובד מבחינה אקוסטית? |שאלה קשה| 

לכל אחד ואחת  יש את התפקיד שלו

וזה אומר גידול ילדים ודאגה לביתבמקום ראשון, גם על חשבון תפילות, תפילות בצבור ותפילה בכלל.

אם מסתדר שאשה תל למנין לשמוע תקיעות או תדאג לבייבי סיטר וכו' זה מצוין, אבל אם זה מגיע ע"ח הבית זה היפוך היוצרות .

שכל אחד ממלא את תפקידו בשלימות אז כל אחד יכול לצאת מגדר ולעזור לשנ, אבל שמלכתחילה אחד נכס לתחום של השני זה יכול יותר להזק מאשר להועיל

ואגב למה הפמניסטיות לא כורעות ומשתוות כמו הגברים?

בר"ה וביו"כ

אבל עד שהנשים ישימו לב שצריך להשתחוות, ועד שהן תפרוסנה במדוייק את המגבת, ואז תחלטנה שזה לא במקום הכי טוב ותפרוסנה שוב במקום אחר ואז הן ישימו לב שהמגבת התלכלכה והן ינערו אותה ויפרסו שוב ואז מן הסתם הן תחלטנה שהמקום הקודם היה טוב יותר, 
בקיצור הכהן כבר יצא מקוה"ק עד שהן תגמורנה את הפרוייקט הזה,

(ציטוט משרשור של דיון באותו נושא,אינטרנט שם,שם)
 

נזכרתי!

לשטוף כלים!

ורצפה!

וכביסות!

ולבלבל לגברים את המוח

מה נסגר איתך פרח?

ה' נטע בנו כוחות, כשרונות, יכולות שכליות, איכויות רגשיות ואפילו נתונים פיזיים שמטים כל מין לתחומים אחרים,

חוץ מהמסורת והנורמה שנשתרשה בנו מאז ומעולם, מוצדקת או לא מוצדקת.

את מרגישה מקופחת? מנוצלת? החברה רומסת אותך?

אם לא, באמת שאינני מבין על מה המהומה-זוטא כרגע.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..