הלא-מעודכנים.

תבדקי את המצב שלו על העקומות של משרד הבריאות, ותגידי אם עדיין יש בעיה. אם כן אז נחשוב הלאה:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.1453425934940395.1073741841.100008190068372&type=1

אם את רוצה את יכולה לכתוב פה את המשקלים ואני אנסה לבדוק לך.

חוץ מזה - האם הוא נבדק בכל פעם על אותו משקל? האם הוא נבדק בכל פעם בביגוד מינימלי ובחיתול יבש? אם לא - זה קצת פחות מהימן.

ועוד בירור אחד - האם את רואה שהוא מרטיב שישה חיתולים ביום? אם את לא יודעת, אולי תתחילי למדוד מעכשיו, לאורך יממה, שיהיו לך עוד נתונים אם צריך או לא צריך לדאוג...

זהו, אתמול היתה אחות אחרת והיא הורידה לו גם את הטיטול, ולא זכור לי שזה מה שהיה פעם קודמת, אבל גם לא נראה לי שזה כזה משמעותי במשקל (במידה והטיוטל לא מאוד כבד, כן?..)

לגבי הטיטולים, לא ספרתי ממש, אבל להערכתי (אולי עכשיו אבדוק יותר) הוא מרטיב באזור השישה טיטולים..

הוא נולד 2.800

בגיל חודש היה 4.460

בגיל חודשים 4.760

ובגיל חמישה חודשים 5.530

[ובעלי ואני גם די רזים, לא גדולים, רק גבוהים קצת..]

על פי המספרים שנתת, ואם אני קוראת כמו שצריך את הגרף (אני לא במאה אחוז בטוחה בזה) הוא אכן ירד לאחוזון שלוש, ולדעתי זה מצריך התייחסות.

דבר ראשון אני מציעה לוודא היטב שזה אכן המצב. את אומרת שבעיניים שלך היה נראה שהוא כן עולה יפה, ובכלל המצב הכללי שלו נשמע מצוין. אז אולי יש טעות במדידה? אמרת שהייתה אחות אחרת - היא קיבלה אותך באותו חדר? השתמשה באותו משקל? מניסיוני, ההבדלים בין שני משקלים יכולים להיות משמעותיים מאוד. ואם נוסיף על זה גם את החיתול החסר, כן יש לזה משמעות. במיוחד אם בפעם הקודמת זה היה טיטול רטוב.

בקיצור, ממליצה בתור צעד ראשון לבקש להישקל שוב, בתנאים דומים ככל האפשר לתנאי השקילה הקודמת. אם השקילה החוזרת מאשרת את המספר, צריך לחשוב איפה הבעיה. כשתינוק לא עולה טוב במשקל זה לא בהכרח בעיה בכמות החלב שהוא צורך, יש כמה כיוונים בריאותיים שכדאי לבדוק (ריפלוקס סמוי? אנמיה? אני לחלוטין לא בטוחה, אבל מי שעוסק בתחום צריך לדעת). רק שצריך בשביל זה רופא ילדים עם ידע בהנקה - יותר מדי רופאים מפנים אוטומטית לתוסף. מהיכרותך עם רופא הילדים שלכם תכריעי אם כדאי לפנות אליו. אם לא - תשקלי לפנות בפרטי לרופאה שהיא גם יועצת הנקה (השמות שאני מכירה הן ד"ר דינה צימרמן וד"ר מירה לייבוביץ).

כתבתי לך ממה שאני מבינה, אבל אני רוצה לציין גם שאני מאוד לא בטוחה בתשובה שלי, ואולי יש דברים אחרים לבדוק לפני שרצים לרופא פרטי. אולי כדאי לך להיוועץ גם בפורום התמיכה (או בקו התמיכה הטלפוני) של לה לצ'ה ישראל . אם את עושה את זה, אני מציעה שתכתבי הודעה מפורטת ככל האפשר, עם כל הנתונים - המשקלים בגילאים השונים, הורדת החיתול הפעם, התחושה הראשונית שלך שהוא כן עלה, ההרטבות שנשמע שיש כמו שצריך - ותשאלי מה כדאי לעשות לדעתן.

בהצלחה! ותעדכני!

על פי מה שכתבת

בחודש הראשון הוא עלה 1660 גרם. בממוצע 400 גרם בשבוע!! (זה המון! וזה מבלי להתייחס לירידה שיש אחרי הלידה)

בחודש השני 300 גרם. בממוצע 75 גרם בשבוע

בשלשת החודשים הבאים 870 גרם. בממוצע כ 70 גרם בשבוע

עליה של פחות מ100 גרם בשבוע היא עליה מעטה מדי.

עליה של יותר מ400 גרם בשבוע היא עליה רבה מאוד מאוד.

זה מוזר מאוד שקצב העליה במשקל ירד בצורה כזו דרסטית בכל כך מעט זמן.

מאז הלידה הוא עלה 2730, בממוצע 125 גרם בשבוע, זה לא הרבה, אבל תקין יחסית

נראה לי שיש טעות באחת המדידות (הכי סביר שבזו של גיל חודש)

בס"ד

אז כן בדקתי, ואלו הנתונים שכתובים בכרטיס של הטיפת חלב, אבל עכשיו אני נזכרת (וגם לפי התאריכים שכתובים בצד), שגיל "חודש" לא באמת היה חודש אלא כמעט חודשים.

ז"א הבדיקה הראשונה שכתבתי היתה כמעט בגיל חודשייים ושבועיים אח"כ עוד בדיקה, והבדיקה שאח"כ היתה כמעט בגיל 5 חודשים, השבוע. אז עכשיו בעצם זה נראה אחרת לדעתך?

[והוא נשקל באותו חדר, אני גם מניחה שבאותו משקל, לא נראה לי שהחליפו שם משקל..]

תודה

שהוא בגלישה הדרגתית מאחוזון 15 לאחוזון 3, או מעט מתחתיו.

קחי אותי מאוד בעירבון מוגבל, אני לא אשת מקצוע, אבל לעניות דעתי זה מצריך התייחסות ובדיקה.

אם הוא היה נולד גדול יחסית, הייתי אומרת שכיוון שהגנטיקה המשפחתית לא תומכת בגודל כזה, סביר שמתישהו הוא יגלוש כמה אחוזונים למטה. אבל הוא לא נולד גדול, כך שאני לא רואה סיבה לצפות לירידה.

וכיוון שהוא לא נולד גדול במיוחד, יוצא שכשהוא גולש אחוזונים למטה, הוא מגיע למקום די נמוך על העקומה. אם אני לא טועה, הטווח התקין באחוזונים הוא לא 0-100 אלא 3-97. מעבר לגבולות האלה זה עלול להיות בעייתי (כלומר - אפילו אם תינוק הוא מתחת לאחוזון 3 כל הזמן, ולא שובר עקומות למטה, זו סיבה לדאגה. במצב תקין הוא אמור לעלות למעל 3).

אני מצטערת, אני ממש יכולה לדמיין את עצמי יושבת מהצד השני וקוראת את המילים האלה ונופלת לי אבן ללב. אני ממש מקווה שזה לא מה שהמילים שלי גורמות. אל תיכנסי לחרדה או משהו כזה - רק אל תהיי שאננה בבקשה. אני ממש חושבת שצריך פה בדיקה בתשומת לב אם יש בעיה שמפריעה לו למצות את פוטנציאל הגדילה שלו. שלא יינזק מזה חלילה.

מהתיאור שלך לא נשמע לי שהבעיה היא בכמויות החלב שהוא מקבל, אבל אני לא רופאה. צריך רופאה טובה, מקצועית, בקיאה בהנקה, שתדע לאבחן איפה הבעיה, ומה הפתרונות האפשריים.

לבי איתך יקרה 

בחודשיים הראשונים הם שומרים פחות או יותר על העקומה שלהם (הנקה בלבד, יציאות בצבע צהוב חרדל)

ובערך מגיל חודשיים מתחילה ירידה מתונה בעקומות, והיציאות מתחילות לקבל גוון ירוק...

(בנתיים שלושתם היו כך... השניים הגדולים חזרו לעקומה המקורית שלהם סביב גיל שנה וחצי...)

המחקר שלי בנושא העלה את ההשערות הבאות:

ב"ה יש חלב בשפע, ואפילו קצת יותר מהצורך.

כשהם קטנים הם אוכלים לאט ובסבלנות ו"מרוקנים" את השד בארוחה. וכך זוכים גם לאכול מהחלב האחורי, שמגיע לקראת סוף הארוחה.

כשהם קצת גדלים, הם מתחילים להיות סקרנים ופעלתנים. הם אוכלים מהר מאוד את החלב הקדמי (שזורם מהר יותר), ולא מוכנים להתאמץ בשביל להמשיך ולינוק את האחורי (זה קצת יותר קשה וזרימה איטית יותר), הם מתלוננים, ואני מעבירה אותם לצד השני.

התוצאה- הם אוכלים בעיקר חלב קדמי, דל שומן יחסית. ולכן קצב העליה במשקל יורד, והיציאות נעשות ירוקות.

הפיתרון- להשתדל להתעקש על כך ש"ירוקנו" את השד הראשון ממנו אוכלים בכל ארוחה, לנסות לסחוט את השד תוך כדי יניקה (בשלב המקדם של הארוחה) ובכך לזרז את זרימת החלב. לדבר אל התינוק בנחת תוך כדי שהוא אוכל ובכך להאריך את משך היניקה.

אצלי זה עובד חלקית 

לדעתי- אם נראה לך שהסיבה לירידה בקצב הגדילה יכולה להיות זו שכתבתי, תנסי את הצעתי (תבדקי צבע של יציאות, הם הן ירוקות יתכן מאוד וזו הסיבה... תנסי לגרום להן להצהיב...)

אם לא (או אם ניסית וזה לא עובד)- כדאי לבדוק מה הסיבה.

בהצלחה רבה יקרה,

אשמח להתעדכן

האמת אני לא כ"כ לחוצה. בעז"ה לא נזניח את זה, אבל נראה לי נתחיל עם מה ש

האמת אני לא כ"כ לחוצה.

בעז"ה לא נזניח את זה, אבל נראה לי נתחיל עם מה ש'רבה אמונתך!' כתבה, אהבתי מאוד את הרעיון ונראה לי הגיוני (למרות שלגבי צבע היציאות אני לא בטוחה ועדיין נראה לי שזה בצבע חרדל כזה..) אבל לגבי הסקרנות ומשך היניקה נראה לי נכון מאוד..

שוב תודה

ורק בשורות טובות

עם הבת שלי עברנו תלאות ויסורים ממש! כשהיינו שוקלים אותה ראינו שהיא בקושי עלתה במשקל, או בכלל לא ופעם אחת אפילו ירדה נראה לי..

והיא הייתה אוכלת מלאאא

והתחלנו אישפוזים ובדיקות ובלה בלה בלה..

ולא מצאו כלום.. ובאיזשהו שלב זה פשוט השתחרר כזה.. היום היא בנויה לתלפיות  (מעל אחוזון 50, בלי שם טיפולים)

אז ברור שלהיות במעקב כדי לראות אם יש בעיה או אין ולטפל... אבל תוך כדי גם להיות רגועים.. לפעמים (האמת שראיתי הרבה כאלו סביבי) זה פשוט הקצב של הגוף שלהם...

שיהיה בהצלחה!

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.