שלום לכולם,
אני רוצה להתייעץ לגבי הבן הבכור שלי. ילד מקסים פשוט!!! ממושמע, מתוק, ילד שמח ו...רגיש
 

אין לי ספק שאת הרגישות הזאת הוא קיבל ממני, ואני יודעת מניסיוני שזו התמודדות לא קלה בחיים... תמיד הייתי נפגעת (עד היום, אם כי התגברתי על זה קצת) מכל מילה קטנה שאומרים לי, ואם בעיני מישהו עשיתי משהו לא בסדר אז נורא רע לי עם זה, והדמעות ישר באות וכו' וכו'. זה מאוד קשה, כי ילדים הם לא תמיד רגישים לאחרים, וגם מורים לא תמיד רגישים ברמות כאלה, ובכלל, כל החיים, נורא קשה להסתדר כשבוכים מכל דבר קטן, ואפילו אם רוצים לענות למי שאמר לנו משהו, לא מצליחים כי הדמעות חונקות... או מעדיפים לשתוק כדי שהדמעות לא יעלו....
כל זה מהניסיון שלי.... כל החיים אני עובדת על זה, מודעות עצמית וכו' כדי להתגבר ולא להיות כזו רגישה ונעלבת או בוכה מכל פיפס.. ויש שיפור, אבל הדרך עוד ארוכה...

ופתאום אני קולטת שהבן שלי קיבל את זה בירושה, אחד לאחד... רגיש ברמות, ממש... הוא נפגע מכל מילה קטנה, וכמובן שאין בה כוונה לפגוע... גם אם אבא רק יעיר לו בעדינות שהוא עושה משהו מסוכן, הוא יהיה ממש עצוב אחר כך ויילך לשכב לבד בחדר שלו וכו'.. 

אני לא רוצה שיהיה לו קשה בגלל זה כמו שלי היה... הייתי רוצה לעזור לו כבר מעכשיו... אני יודעת שאני לא יכולה לשנות אותו, אבל כן לנסות להקל עליו, או ללמד אותו איך כן כדאי להסתכל על הדברים כדי לא לקחת את זה לכיוון של היעלבות ועצב..
 

אתמול הוא אמר לי: "כשמישהו עצוב בגלל מישהו אחר, אז זה אומר שהוא נעלב" ואז קצת דיברתי איתו על זה.. אמרתי לו שהרבה פעמים אבא/אמא/סבתא/סבא אומרים לו דברים כי דואגים לו או רוצים בטובתו... למשל אם משהו מסוכן אז מזהירים אותו, כי אנחנו אוהבים אותו, ולא רוצים שיפגע וכו'.. הוא הקשיב והבין..

ואח"כ למשל הוא שיחק עם איזה מקל, ואמרתי לו שיזהר כי זה יכול לפגוע במישהו ולתת מכה.. אז הוא אמר שהוא נזהר... ובסוף המקל פגע בי וקיבלתי מכה בגב, אז מיד הסתובבתי אליו ואמרתי לו "ראית שהמקל יכול לפגוע גם כשנזהרים??" אז הוא מיד זרק את המקל ועמד עצוב.. ואז הוא התחיל ללכת לכיוון החדר שלו, ובאמצע הדרך הוא פתאום עצר.. ראיתי אותו "חוכך בדעתו".. ואז הוא שינה כיוון, הסתובב, חייך והמשיך לשחק.. (לא במקל כמובן), ואמר לי "כשאני אהייה פה לבד ולא יהיה אף אחד שיכול לקבל מכה, אני אשחק!"

אז ממש שמחתי לראות שהוא התגבר על זה, במיוחד אחרי השיחה שעשיתי איתו לפני כן...
אבל עדיין, מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעזור לו להתגבר? אם הגננת בגן רק אומרת לו משהו קטן (ויש לו גננת באמת עדינה) הוא ממש נהייה עצוב, ולא רוצה ללכת לגן למחרת...

איך אפשר לעזור לו להסתכל נכון על הדברים?.. אני כל כך לא רוצה שיהיה לו קשה כמו לי... ועוד אני בת, זה יותר מתקבל שבנות רגישות... לבנים זה עוד יותר קשה...

תודה מראש

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך

בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי