מונעת.

כדי לתת לי ולמשפחה להתרגל להרכב החדש (התינוק). להתרגל ולשמוח.

לחזור חזרה ליציבות מסוימת בחיים.

באופן אישי: לחזור לעצמי- גופנית, נפשית, שמחת חיים, לקום מחויכת וללכת לישון מחוייכת, להאמין בעצמי, לא לשקוע במרה שחורה ועצבות, לקבל חזרה פרופרציות על החיים, לעבור צומות בקלות ( בצחוק, אבל זה מעיד על משהו אמיתי מעבר לצומות..) לצאת עם הילדים לנסיעות בכיף וברוגע ולא בלאות מטורפת.

מבחינה זוגית, להנות ממצב הורמונלי מאוזן, להאמין בזוגיות, לדעת לריב ולהשלים, להתרחק ולהתקרב. כל הזוגיות שלנו שונה מאוד בתקופות של הריון לתקופות שלא הריון.

אחרי הלידה הראשונה גם לא יכולתי לשאת מחשבה על עוד ילד, ילד אחד היה פרוייקט גדול ומפחיד בשבילי. עם הזמן כשהוא גדל הגיע הביטחון שאנחנו מסוגלים להיות הורים ל2.

אני אוהבת אתגרים. אבל אוהבת אותם בזמן הנכון כשיש את הכוחות הנכונים. כרגע נהנית מהתוצאות. כל דבר בעיתו. גם לשפע צריך להיות גבולות. (גשמי ברכה לעומת סופה)

כי גיליתי שאני לא מצליחה לתת לתינוק את מה שהוא צריך כשיש עוד פעוט ברקע, כי גיליתי שאני לא מצליחה לתת לפעוט את מה שהוא צריך כשיש עוד תינוק ברקע, כי קראתי המלצות מאוד נחרצות שמסתמכות על ארגון הבריאות העולמי לתת לגוף להתאושש שנתיים אחרי כל לידה, ואני חוששת למצב רצפת האגן בגיל מבוגר ועוד אלף דברים, כי אני יודעת שגם חז"ל אמרו ששנתיים אחרי לידה גוף האישה מפורק...

יש לנו ילדים רק ממין אחד, והרב שלנו - פוסק גדול וחשוב, שגם מלמד בישיבה וכתב ספרים - מאשר שנתיים אוטומוטית ומעבר לכך לפי הצורך.

אחרי הלידה הראשונה הייתי חייבת למנוע כי ילדתי בניתוח. אז שאלנו רופא והוא המליץ לנו שנה וגם שאלנו רב וככה עשינו.

עכשיו אני 7 וחצי חודשים אחרי לידה שניה ומונעת עדיין באישור רב כמובן, כי אני מרגישה לא מסוגלת נפשית להיות כרגע בהריון. אני בשתי ההריונות נכנסתי מאוד מהר ב''ה והיה סיכוי גדול שעכשיו אם אני לא אמנע אני תוך חודשיים כבר אהיה עוד פעם. וזה קשה לי. ההריון עצמו לא קשה, אבל זה משפיע עלי נפשית מאוד חזק, ועל הזוגיות...

בינתיים עם נרות, שוקלת להחליף לדיאפרגמה.

מקבלת מחזור כל חודש כך שמודעת לכך שהמניעה ממש לא חזקה.

מונעת כי אני מרגישה שנפשית ופיזית אני צריכה הפסקה. להתרגל למצב החדש. לחזק את הזוגיות ואת הקשר.

מעדיפה ילדים עם הפרשים קצת יותר גדולים מאשר כל שנה וחצי ילד ואחרי 4 ילדים להיות מותשת מכל הבחינות.

כי אני בהיסטריה שמא יהיה הריון. לוקח לי זמן להתאושש. אני רוצה להניק, וכל עוד המחשבה על הריון מאיימת עלי אני מונעת.

ברגע שאני מרגישה שאם יהיה הריון אני אקבל את זה בצורה סבירה, גם אם לא בשמחה- אני מפסיקה למנוע.

כלומר- אני לא מחכה עד שאני ממש ממש ממש רוצה, כי אני יודעת שיכול לקחת לי זמן ויש הרבה דברים שיכולים לקרות בדרך.

אז ברגע שאני מרגישה שאני לא אהיה בדכאון אם יהיה הריון אני מםסיקה למנוע.

מאמינה בה' שיודע מה הזמן הכי טוב לתינוק לבוא (ובינתיים- הוא לא טעה פעם אחת )

מאיזו סיבה? צריך סיבה בשביל לא למנוע..

בוודאי שצריך סיבה למנוע! כל מעשה משמעותי שעושים צריך לנבוע ממניע כלשהו...

אני מניחה שהתכוונת שמנוחה בין הריונות, ופניות לטפל בתינוק היא סיבה בסיסית ואין צורך לפרט אותה.

וגם לא רקלזה שזה בסיסי אלא גם לזה שזה אממ.. איך לומר? "מוצדק"..

אחרי הלידה הראשונה קיבלנו היתר (בעלי שאל, לי לא ממש הייתה דעה) למנוע חצי שנה בנרות - ניסינו ולא אהבנו את זה, אז הפסקנו...

אחרי הלידה השנייה בכלל לא רציתי למנוע, אלא שחצי שנה אחר-כך התחיל לי דיכאון אחרי לידה, והייתי מוכרחה. הייתי אמורה למנוע עד שנתיים אחרי לידה, אבל "השגתי" אישור להפסיק קודם.

הלידה השלישית הייתה בקיסרי, אז שוב נאלצתי למנוע שנה, והפעם כן הארכתי מרצוני עוד חודשיים.

אחרי הלידה הקרובה, בתקווה שתהיה רגילה, אני לא מתכוונת למנוע, אבל כמובן לא מחליטה סופית.

[וכל סוגי אמצעי המניעה לא נוחים ונעימים לי: נרות - לא נעים ופוגע בטבעיות, גלולות - משפיע עליי הורמונלית לפעמים, וגם מעצבן לזכור לקחת, התקן - אני מפחדת והדברים האחרים, כמדומני, דורשים היתר מיוחד. בקיצור, מעדיפה לא להסתבך עם זה...]

עד עכשיו לא מנעתי

העניין הוא שהריון אחרון היה יחסית מתיש ואני מרגישה צורך להתאושש, יש לי גם כמה עניינים רפואיים שדחיתי בגלל הריון 

אחרי ההיריון הראשון לא מנעתי ותוך 4 חודשים הייתי שוב בהיריון (קיבלתי מחזור סדיר)

בהיריון השני הודעתי לבעלי חגיגית שאני חייבת למנוע מבחינה נפשית וגופנית ואכן מנענו שנה. הבעיה שלקחתי סרזט והיה פשוט סיוט!!! גם אז קיבלתי מחזור רגיל.

ועכשיו אחרי הלידה השלישית מונעת בעזרת נרות. ומשום מה עוד לא קיבלתי מחזור והבחור הקטן כבר בן 3 חודשים...

אני מונעת כי אני צריכה הפסקה וכוחות. אחרי ההיריון האחרון במיוחד היה מתיש. אבחנו דלקת ריאות בשבוע 36...

ההנקה המלאה מונעת אצלי לפחות לחצי שנה

זה פשוט היה ברור לי שאמנע..אפילו לא חשבתי על האפשרות לא למנוע. לא יודעת למה. אפילו שכבר רציתי עוד הריון, המשכתי למנוע, כי ידעתי שאני לא באמת מסוגלת לזה.

זה בינתיים, ועוד לא היה שום מחזור. סומכת גם על ההנקה המלאה כדי מונעת

מישהיא יודעת עד כמה חודשים הנקה מלאה עם נרות באמת מונעת? וממתי (אם בכלל) צריך לעבור לאמצעי מניעה חזק יותר, כמו גלולות, במקרה ורוצים להמשיך למנוע כרגע?

בלי שאיבות, בלי בקבוקים, רצוי גם בלי מוצץ, וכל עוד יונק גם בלילה - רמת ההגנה נשארת קבועה (לא 100% כמובן, אבל מספיק גבוה). כשתתחילו מוצקים או אם הוא יתחיל לישון לילה שלם - כבר לא הייתי מעזה לסמוך על זה.

כל עוד לא קיבלת וסת. מעבר לזה זה לא ממש בטוח...

יש כאלה שעם ההנקה לא מקבלות במשך שנה ואפילו יותר, אבל אי אפשר לדעת מראש.

צריך לפחות כל  3 שעות בשביל לשמור על רמה גבוהה של הורמון הנקה 

ואז הוא היה חולה ולא ינק יום אחד ובאותו יום קיבלתי מחזור

יכול להיות שקיבלתי כי הוא לא ינק? כבר באותו יום?

כדי שתופיע ווסת, צריך להיות ביוץ כ14 ימים קודם...

כן יתכן שזה היה דימום שנבע מחוסר יציבות הורמונלית שנבעה מההפסקה של ההנקה

אבל, לא ניתן לדעת שום דבר באופן וודאי

כעת הריון שני שנכנסתי אליו 5 חודשים לאחר הלידה הראשונה.

מאושרת מכל רגע ולא מסוגלת לחשוב על מניעה.

האושר והשמחה שהילד וההריון נותנים לי כל יום שווים הכל!!!

וב"ה גם ההריונות שלי ממש בסדר..

בן חמישה חודשים.

התחלנו עם נרות אבל זה היה נורא אז עברנו להתקן לא הורמונלי.

למה מונעת?

כדי להתחזק, כדי לתת לקטן הנקה כמה שהוא צריך, וכן - גם כדי לסיים את התואר לפני הלידה הבאה.

והערה: בעלי שמע מהרב בורשטיין בשיעור לחתנים שהוא מעביר, שכדאי להיניק עד גיל שנתיים ולמנוע היריון כל עוד האשה מיניקה.

ועוד הערה: מעניין אותי כמה מהבנות שסומכות על נרות ובאמת לא רוצות היריון כרגע, מקפידות על כל הכללים של הנקה מלאה (ממני, שהבן שלה לא אכל שום דבר שאיננו חלב אם מלפני הברית, אבל הוא ישן לילה מגיל חודש וחצי, לוקח מוצץ ושאיבה אחת בעבודה מספיקה לו לשתי ארוחות במעון. ואכן ההנקה לא מגינה עלי בגרוש)

אחרי הלידה הראשונה מנעתי שנתיים, היה לי מאוד קשה נפשית וגם היתי אחרי קיסרי כך שהרב התיר בקלות

אחרי הלידה השניה- שוב קיסרי מונעת כבר שנה וחצי, מקווה להפסיק בעוד חצי שנה

הסיבה- קיסרי כמובן, לידה קשה עם קרע ברחם, הרופאבה ביקשה שאמנע שנתיים

וגם הקושי, קשה לי מאוד להתאושש מהניתוחים וגם לגדל את המתוקים

בינתיים ההנקה מונעת באופן טבעי, ב"ה (כבר כ-10 חודשים).

ממש כיף שאפשר לתת לקב"ה את ההחלטה מתי לשלוח לנו עוד ברכה לבית..

(אני מניחה שאם היינו רואים שההנקה לא מונעת בכלל, והייתי עלולה להיכנס להריון נוסף מיד לאחר לידה, יש מצב שהיינו שוקלים מניעה בלידות הבאות לתקופה מסויימת לאחר הלידה).

מתוך סבלנות ואהבה. וגם מבחינה כלכלית. יש לי כרגע 2 בהפרשים של 3 שנים מבחינתי זה מעולה ( לי בכל אופן- לאופי שלי)

אני טיפוס מאוד פדנטי , אני גם עובדת ובעלי עובד מהבוקר עד הערב כך שהרבה אני מתמודדת לבד.

בגלל השלכות רפואיות מהלידה - הרופאים אמרו למנוע שנה ...

אני בכל מקרה הייתי מונעת נראה לי אבל רק חצי שנה ....

עם כדורים ...

לקח שנה ומשהו עד זכינו להיפקד במתוקה שעכשיו בת 9 חודשים

אז החלטנו לתת לקב"ה להחליט...

הנקתי מלא עד לפני חודשיים ועכשיו מניקה חלקית 

ועוד לא זכינו...

אבל בסוף היה ניתוח אז חייב...

מחכה בכליון עיניים לעוד ועוד.

ההנקה מנעה ואני לא רוצה לגמול.

לא בטוחה שיש די כוחות ושרוצה לעבור שוב את הקשיים של ההריון הלידה והחודשים הראשונים ואי איזון- אבל כל כך רוצה עוד, שמוכנה לעבור הכל שוב וכמה שיותר מהר. אישית, הזמן אוזל ואין לי אפשרות לחכות.

אני גם מפחדת מהשפעה על ההורמונים בגוף כי באופן טבעי אני עם מצבי רוח קיצוניים, אז לא רוצה לחשוב מה יהיה עם הורמונים או כל מה שמשפיע עליהם. הגג יעוף מהבית...

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...