הן מחזיקות את ה'גברים' קצר מאוד.

שיהיו בריאות.

מספיקה תרנגולת.

או גם וגם.

אבל עדיין הרוב חוששות

ומבקשות מהחברה האמיצה שבכל קבוצה..

אכזריות לשמה...

להחזיק אין באמת בעיה, לגדל בעצמך את התרנגולים ולהחזיק אותם (פיזית) זה אחלה מנסיון..

לשחוט בשביל מנהג דתי, אני מקווה שלעתיד לבוא לא נעשה את זה אבל אם הקב"ה יחליט שכן.. כנראה שזה מה שנעשה.

כשיש לך בחירה ובחרת בזה זה לגמרי התעללות לשמה....

ואיך כתבת? "מנהג"......

הייתי מבואס על עצמי אבל הייתי עושה את זה.

יש ענין תרנגול לבן

יש ענין באשמורת הבוקר

אנחנו לאר נוהגים לעשות כפרות.

כאילו אבא שלי נותן צדקה בער יום כיפור אבל לסובב את הכסף מעל הראש לפני זה?

דווקא לעשות עם תרנגול אני כן מתחבר כי זה אותו עניין של הקורבנות.

לכל שחיטה.

אבל למי שלא- זה לא שונה.

זה תרנגול שנאכל אח"כ. והעניים מרוויחים ממנו.

והנסיעה של התרנגולות, באמת לא לעניין איך שעושים זאת היום, אבל זה בכל עניין ולא רק בכפרות.

אבל לא מספיק שחוטאים בזה, עוד מחזיקים אותם בצורה לא נעימה ומטלטלים אותם מעל הראש.....

ולמה לעשות זאת???

לא חסרים היום רבנים שמתנגדים לכפרות על חיות...

גומרים את כל הצמחים והאוכל של הבעלי חיים ואז העלי חיים רעבים ומתים.

יש שפן מורעב?

אכזריות לשמה

נ.ב.יש ציווי על האדם "ורדו בהם", התרנגול נברא כדי שישחט ויאכל

למאכל לעניים ושהשחיטה כמובן כשרה לחלוטין - מה ההבדל בין זה לבין לקנות תרנגול בחנות?

ואם את אומרת שעצם כל אכילת החיות היא אכזריות - ובכן, ה' הוא זה שאמר לנו שמותר לנו לעשות את ה"אכזריות" הזאת - ככה שכנראה שהוא הבין שזה בסדר (ואני לא נכנס כעת ל"רמות", אלא עקרונית). יותר מזה - לדברייך, אם ככה, בית המקדש, שהיה המקום הקדוש ביותר לישראל במשך כ900 שנה, בשני פרקים שונים - היה מקום שריכז את שיא האכזריות...שחיטה המונית של בהמות וציפורים, חלקם אפילו לא בשביל לאכול אלא לעולה תמימה לה' - כל זה מבחינתך, הופך את בית המקדש לבית שיא האכזריות? אם כן - זה אכן מצריך שינוי תפיסה.

בקיצור - לא רואה סיבה מסוימת שזאת תהיה "אכזריות לשמה". יש עניין הלכתי מסויים לעשות על תרנגול, התרנגול לא "סתם" נשחט - אלא משמש אחר כך למאכל.

באופן אישי, מסיבות טכניות, בחיי אני זוכר פעם אחת בלבד שעשיתי כפרות על תרנגול.

לא תעשה דברים שטובים לחיים?

אם אתה צריך מקומות לתרום להם, אני יכולה לתת לך כמה...

כי בסופו של דבר, צער בע"ח הוא לא הידור מצווה!

על עבירות.

מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפור, לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים, יש למנוע המנהג.

הגה: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו. ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין.

ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ). ולוקחין למעוברת שני תרנגולים, אולי תלד זכר.

ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיהו א, יח).

ונהגו ליתן הכפרות לעניים, או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל).

ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה. והכל מנהג יפה.

ויש להסמיך שחיטת הכפרות מיד לאחר שהחזירו עליו. וסומך ידיו עליו, דמות הקרבן. וזורקין בני מעיהם על הגגות או בחצר, מקום שהעופות יכולין לקחת משם (טור):

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%94

אין שום איסור בלשחוט בשום יום בשנה שהוא לא יו"ט או שבת - ואפילו בימים האלו, יש במקדש שחיטות מצווה (אגב, את רוצה להיזכר במקרה שהוא ב-א-מ-ת, לשיטתך, מקרה של נטו "התעללות" בבעל חיים - שקרה ביום כיפור מידי שנה בבית המקדש? רמז - השלכת כבש במורד הר תלול...כפרה על עם ישראל. ביום כיפור.)

גם התרנגול עצמו הוא תרומה, לא רק הכסף.

ברגע שמדובר בשחיטה כשרה ולצורך אוכל - אין כאן קשר של "צער בע"ח" - אחרת, כבר היה אסור בכלל לשחוט.

את בעצם טוענת שבכל יום בשנה מותר לשחוט, ואילו ר-ק בערב יום כיפור אסור לשחוט?

מצטער, זה לא הלכה...

אתה באמת באמת חושב שאם הרגת תרנגול הקב"ה ימחל לך?

כי אם כן איך אומר המם מהפייס- יצאת קוקוריקו...[מם בפייס, אל תיעלב....].

ובאמת נראה לך שזה הולך לאכילת מאות עניים? טוב.....

[נגיד ש... התמימות יפה.. למה שלא תיתן להם כסף לבחור מה הם רוצים???]

פתאום ה' כ-ן  ימחל לך, אם את חושבת ככה?

ואת באמת חושבת שאדם שעשה חטא בזמן בית המקדש והלך להקריב בגלל זה קורבן חטאת, אין לזה שום משמעות הלכתית? האם זה אומר שאוטומאטית זה אומר ש"הכל נמחל"? אין קשר.

הכפרות, במובן מסויים כמו הקורבנות - באו לעורר ליבותיהם של ישראל להבין שבמובן מסויים זה היה אמור לקרות להם, רק שה' ריחם עליהם, וכך לגרום להם לשוב בתשובה שלמה.

והשימוש החוזר ונשנה שלך במינוח "להרוג", לא ישנה את העובדה שזה לא סתם "הריגה" אל שחיטה הלכתית כשרה לחלוטין. 

בנוגע לאם זה הולך לאכילת עניים - הכל תלוי איפה אתה עושה ואם אתה מספיק אחראי. אנחנו עשינו אצל שוחטשאנחנו אכן סומכים עליו, ואני אומנם לא זוכר כיום (הייתי יחסית קטן) אם אנחנו בעצמנו אלו שהעברנו את זה לענייןם, או שנתנו לשוחט לעשות את זה - בכל מקרה, אני יודע שכן, זה המטרה. 

לגבי לתת להם כסף - מה זה סותר? אני יכול לתת ג-ם כסף, או בנפרד, או בכל זמן שאני רוצה. אין קשר.

והתמימות יפה, ברוך ה', ובעיקר כאשר לא מנסים להציג שמשהו "אינו הלכתי" כאשר אין בעיה הלכתית לעשות אותו.

אגב, סתם כדי להרגיע אותך, כמו שאמרתי - אני אישית מסיבות טכניות, רוב מוחלט של שנות חיי עשיתי כפרות בכסף.

(אגב, גם בכסף - אני מקווה שאת לא תמימה, ויודעת לתת את הכסף למקום שלא לוקח שקל לעובדים, והכל בהתנדבות וניתן אך ורק לעניים...מחקירה של עמותות רבות התגלה כי אחוזים מטורפים מהתרומות שימשו ל"צרכי העמותה" ובפועל לעיתים פחות מחצי הגיע לעניים בעצמם...בניגוד, לדוגמא, לתרנגול - שאותו, אני מניח, המנהלים של העמותה לא יכולים להכניס לבנק, וחייבים לתת אותו למאכל לעניים).

ולכן כי זה ברור לי שזה לא מה שיגרום למחילה- להתעקש להשתמש בתרנגולות זה פתטי.

יודע, אומרם שאחד הטעמים לקורבנות הוא מילוי צורך פגני, בזמנו זה היה ממש צורך! אנשים היו מקריבים מה שיכלו.... ולא משנה מה הדת שלהם, גם לאלילים היו מקריבים.

היום יש לך משיכה להקריב, מעין רצון עז...[ואל תענה לי בהתחכמות שכן בגלל שזה אומר שיהיה בית המקדש, אלא סתם באמצע היום מתעורר אצלך צורך להקריב?]

תקרא לזה שחיטה כשרה, אבל מה לדעתך עושים כששחוטים מישהו? הורגים אותו.... אבל תעשה שימוש אפולוגטי במילים, זה מאוד יפה כדי להגן על האמת הפשוטה שזה הרג.

בנוגע לעמותות... קודם כל לחלקם מגיע...[למנהל יד שרה שעשה עבודה מטורפת והקדיש לזה המון מחייו, כן, למרות שזה צדקה..] וד"א אם כ"כ מפריע לך- אני יכולה לסדר לך למי לתרום באופן אישי.

הבאתי כאן
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t674234#7466383
ציטוט מהגהת הרמ"א בשו"ע

מה עשו בבית המקדש? שחטו קרבנות! היו שם פאגנים?

בחנוכת בית המקדש בימי שלמה עשו זאת בעיצומו של יום הכיפורים!!

לא אומר שאת "צודקת" מבחינה הלכתית.

מבחינה הלכתית אין לך שום יכולת לטעון נגדי. אני לא עושה שום דבר אסור הלכתית.

יותר מזה - אני אפילו לא צריך לשחוט בשביל קורבן או כפרות. נניח וסתם מתחשק לי לשחוט תרנגול בערב יום כיפור כדי להכין אותו לסעודה מפסקת - לאיזה שהוא פוסק יש אמירה שאסור לי לשחוט תרנגול בשביל זה? לא. כי זה מותר לי הלכתית. נכון, זה לא סותר את זה שאסור סתם להתעלל יתר על המידה - אבל שחיטה בתור שחיטה, אין בה איסור הלכתי. את כמובן את עצמם השחיטה מגדירה כצער בעלי חיים - מסתבר שהתורה לא החשיבה את זה בתור צער בליי חיים שאסור - אחרת הייתה אוסרת לחלוטין לאכול חיות.

באסה שלך, מצטער.

ולא, אל תדאגי. יש עמותות שבליקשר אני תורם אליהן ויודע שהן מנוהלות ביד אנשים יראי שמיים ובהתנדבות מלאה. תהיי רגועה

התורה התירה, ממניעים מסוימים, אבל ממתי התורה היא שיא המוסריות?

ולא, לא מוסרי, וגם לא הלכתי היום עקב צער בעלי חיים.

אולי כי המוסר האלוקי גבוה קצת יותר, טיפונת מהמוסר האנושי?

האם יש ערך למוסר אנושי? האם יש טוב מחוץ לתורה שאנחנו צריכים לאמץ? האם התורה כוללת את כל הטוב או שיש עוד דברים?

ההיסטוריה מראה שיש עוד ושהיהדות מאמצת את הטוב הזה לאט לאט.

|תומך נלהב בעבדות|

ולא בתור האדון, כן?

ולא מהצד של האדון

אפילו יותר טוב.

ולא משגעת אותו.

ומי אמר שאין אשת יפת תואר כיום לאנשי צבא?

ויש יהודי וגוי.

התורה מגדירה כל אחד והדינים שלו, שאיש צבא נמצא רחוק מהבית והוא לא רוצה לחטוא אבל קשה לו התורה מתירה לו בתנאים מסויימים לקחת "שפחה" שהפקירה את עצמה, ולא לבוא עליה מייד אלא אחרי תהליך של כיעור כדי שידע שגם צריך לכבד אותה.


ומעניין כמה ציטוטים מרש"י
ולקחת לך לאשה: לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה
והסירה את שמלת שביה: לפי שהם נאים, שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם:
ובכתה את אביה: כל כך למה, כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת:


כך שמדובר באשה שהלכה להפקיר את עצמה והתורה מצווה שיתחייס אליה ביחס מכובד



איך שבת ישראל רואה את זה זה באמת נראה לא טוב כי הבסיס של בת ישראל באמת אחר מאשר בת גויה ודבר כזה לא מתאים לבת ישראל.

אבל התורה מתחשבת גם מההסתכלות הגויים על כל הענין ודווקא מצילה אותה

שלא אונס את נשות האויב?

זה דבר שהיה ועודנו מקובל בכל העולם לקחת בשבי נשים בשביל לאנוס אותם.

התורה מכניסה את זה לתוך תנאים מאד מחמירים וחייל שרוצה לקחת אישה צריך לדאוג לה הרבה מאד עד שיהיה מותר לו לגעת בה ורוב הסיכויים שהיא ממילא תימאס עליו בגלל כל התנאים ולא יעשה עם זה כלום.

לא נעים לחשוב על זה, מסכימה איתך שגם לי בתור אישה מתהפכת הבטן מלחשוב על דבר כזה אבל זה לגמרי מעל המוסר האנושי-

עובדה שכל צבאות העולם מתנהגים כך, כולם חושבים שזה בסדר.

כי הוא הצבא היחיד שחייליו לא שוכבים עם נשות האויב.

גם בעולם המערבי זה ככה.

שזה מראה רק את הצדק של התורה בהתחשבות ברגשותיו של החייל, מותר אבל עם תנאים  ברורים שמבטאים דברים מסוימים

אך אל תעוותי אותה.

התורה התירה את זה,אז אי אפשר לומר שזה אסור.

לא מתאים לך?

אל תשלחי את הבן שלך לקרבי.

זה לא שייך היום (לפי הרב עובדיה) כי המלחה של היום זה לא מלחמת מצווה.

אני מאד מקווה שבקרוב נהיה במצב שלפי כולם אנחנו במלחמת מצווה.

ולכן בעז"ה כשהבן שלך יתגייס זה ינהג.

גדול - יותר ממה שאני מקשיב לך. אם הוא נותן כשרות, כנראה שהוא פוסק שזה כ-ן הלכתי. (אגב, גם אף אחד כמעט מהרבנים שהזכרת לא סובר שזה לא הלכתי לשחוט. עובדה, רובם המוחלט, לדעתי, כן אוכלים בשר).

לגבי השאלה האם התורה היא שיא המוסריות - כאשר יש מוסר אלוקי, כנראה שהוא מוסר קצת יותר גבוה ממה שאת מסוגלת לתפוס - וכן, המוסר הזה גם, כולל, לדוגמא, את העניין שאם אדם שוכב עם בהמה או עם גבר - אז אפילו שזה "החיים הפרטיים שלו" - הדבר המוסרי הנכון יהיה להוציא אותו להורג במיתת בית דין - כמובן, לאחר עדים, התראה, משפט בבית דין וכו'.

זה שאת אולי לא מאמינה עד הסוף במוסריות של התורה, זה כבר אני לא יוכל לשנות. אני כן מאמין.

כל טוב

זה לא מוסכם.

קורבנות זה גזרת הכתוב.

כמו לא לטלטל בשבת.

מה אכפת לקדוש ברוך הוא שאני יטלטל איתי סידוק לבית כנסת?

לא להמציא דברים!

תפסיקי להמציא.

שאנו מתבססים עליה כיום

אלא אם כן את בעלת יצר פגאני ואז זה מאוד מעניין...

לא ראיתי ציטוט... רק שכתבת המצאות.

בעז"ה בסוכות אנחנו נקריב קורבנות בבית אלוהינו.

נפגוש אותך שם?

וגם אם לא נבנה את בית אלוהינו בעז"ה נקריב קורבנות בקרוב מאד

היום כבר לא צריך כי יש מקררים

מותר

אבל לרוב שמחת יו"ט שהכל מוכן ולא שצריך להתחיל לשחוט בשר טרי ולטפל בו בעיצומו של יו"ט

אמא שלי לא סובלת לבשל ביו"ט וכמו שבת היא מבשלת הכל מראש.

אני מכיר משפחות שבדיוק ההפך לא מבשלים לפני כלום (או כמעט כלום) ומבשלים בחג.

לההפך איך שמגדלים היום את התרנגולים כשאתה שוחט אותו אתה סוף סוף מסיים את ההתעללות בו.

אכילת בשר רק מוסיפה כסף לתעשייה...

אני מגדל בבית שלי תרנגולים בצורה שלא מתעללת בהם,

יש לך בעייה עם זה שאני ישחט אותם ויאכל אותם?

וגם שאתה שוחט, בהחלט הייתי כנראה חושבת על דרך להוציא אותם ממך אם אתה נהג כך.

מה רע?

ולגדל תרגולות בחצק לביצים?וסתם לכיף?

מפריע לך ההרג או התעללות?

אם אתם לא חושבים בעצמכם על צער בע"ח, אולי תקשיבו לרבנים..:

הרב אריאל מתנגד,הרב אבינר גם, הרב שרלו, הרב פרומן ועוד...

הרב חיים דוד הלוי, מחבר קיצור שולחן ערוך מקור החיים:

"ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים"

וכמו שבעל משחטה אמר:"אם הבן אדם הוא פראי, אז גם הטיפול שלו בעוף הוא פראי. ואם הבן אדם מתנהג כמו בן אדם, אז הטיפול בעופות הוא כמו שצריך, ואין להם שום סבל. האם כשעושים זריקות להציל בעלי חיים זה לא כואב להם?! 

לא מזמן יצא לי ללמוד הלכות מליחה בקצוש"ע מקו"ח של הרב דוד הלוי,

הוא לא כתב שם שאסור לאכול בשר.

הם חושבים שזה לא נכון,לגיטימי לחלוק עליהם.אבל הם לא אמרו שזה אסור.

וחוץ מזה יש עוד רבנים בעולם.

והם לא בעד,

אגב בכלל אומרים שזה מנהג גויים או אמונה תפלה.

זה מחלוקת.

הבאת כמה רבנים,סבבה.

יש רבנים שחושבים שעדיף לא לעשות ויש כאלה שכן.

בחב"ד לדוגמא ממש מקפידים על זה.

ולא הבאת רב אחד שאוסר ואני לא מאמין שתמצאי רב אורתדוכסי שאוסר מהסיבה שאת נגד.

וגם אם כן הם לא הולכים לפי הרבנים אלה.

אם התכוונת לצמחונות שלה - אתה צודק

אבל מה שהיא אמרה בהודעה שעברה שזה מנהג גויים - כן דעת השו"ע שיש איסור דאורייתא של דרכי האמורי על כפרות על תרנגול, ומזה הגיע שיש אנשים שמקפידים לעשות כפרות על כסף

אדם דואג על איבוד דמיו, ואינו דואג על איבוד דם אחרים

רק שבכסף אף אחד לא צריך עזרה...

שאלת איך עושים על תרנגול או על כסף?

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.