את יודעת?
לא עובר יום, לא עוברת שעה
בלי שאני מחכה להודעה שלך
לאות חיים הזה שמאותת שיש קיום שאני לא מודעת אליו
לסימן הזה שמראה שאני לא לבד
עדיין לא, לפחות
ואת יודעת מה עוד?
לא תמיד אני מקבלת את האות הזה
את הלחישה הזאת
אז
גם הבהוב קלוש יספיק
פשוט, אני מתגעגעת
ואני מקווה, או מאמינה, שאת מתגעגעת גם אלי
רק שתדעי
אני עדיין אוהבת אותך
עוד שנה עברה
ואיפה את ואיפה אני היום
את יודעת?
אני האמנתי באמת ותמים שתשארי
שתאמיני
שתאהבי
לא יודעת, שפשוט תהיי
אבל מסתבר שלא הכרתי אותך באמת
זה הזוי לחשוב שפעם באמת אהבתי אותך
שבאמת היה לי אכפת
בעצם, עדיין אכפת לי
ומן הסתם בתוך תוכי אני עדיין אוהבת
אבל
-------
גם השנה המחזור שלי היה רטוב
גם השנה הדמעות לא היו עלי
אבל השנה הן גם לא היו עליך
מן בקשה קיומית
ואם אי פעם תזכרי בי
יכול להיות שזה יהיה רגע אחד מאוחר
היום אני פה
והיא שם.
אבל מזה שם.
ממש שם.
אולי בכל זאת העולם שלה יותר טוב משלי,
למרות שאני בחרתי באלוהים.
אולי.
אולי ביום כיפור הבא אבכה יותר מכל אדם אחר,
ואולי לא.
נראה.
שזה לא התפוצץ ודי. שבעה חודשים לעולם אינם נמחקים.
גם את במקום שונה, וזה אולי גל שמציף הכל, אבל גלים הם באים והולכים, את יודעת)
לפעמים זאת כבר לא היכולת של בן אדם אלא כורח המציאות
חשבתי שעברתי את זה
מזמן אני כבר מרגילה את עצמי לחשוב אחרת
על דברים אחרים
על אנשים אחרים.
אבל לא.
המקום הזה
שלך
תמיד נשאר שם
אצלי.
ופתאום.
משהו קטן מזכיר את זה
קטע כתיבה
חרוז משיר
ואני כבר מרוסקת.
נזכרת.
שבורה לאלפי רסיסים.
מדהימה!! אין לי מילים.
מזדהה ממש..
ריגשת. תודה לך.
אם אוכל לעזור- אני פה.
דבר ראשון את ממש עקבית
דבר שני זה נשמע נורא עצוב
וזה נוגע כזה ומרגש
היא עוברת דירה
היא עוברת דירה
היא עוברת דירה
זה כל כך מעורבב ומשמח ומבכיא וסופי.
היא עוברת דירה, ואני לא אראה אותה יותר. רק בימי הולדת שגם מהם היא כבר מבריזה, לא רוצה להיות חלק ממנו
אני לא אסבול את העוקצנות שלה, את הפנים שלא רוצות להקשיב, את המילה שהגיעה שניה מוקדם-מעידה על חוסר הסבלנות.
לא יותר נסיונות לקבל ממנה תשומת לב, לא עוד התחמקויות במסדרון של הבניין
אבל גם לא עוד ערבים ביחד על הספה, עם סרט מצחיק ושוקו חם. ולא עוד אוכל כל הלילה ולא עוד סתם להעביר את הזמן ביחד.
וכן, היינו פעם חברות טובות, הכי שיש. ואז היא התרגשה מהחברות החדשות וכל האפשרויות שנפתחו בפניה ואני נזנחתי, עם מילים שפוגעות כל פעם מחדש. אבל עדיין נשארתי
כל פעם שהחברות החדשות איכזבו אותה היא נזכרה בי ושוב נהיינו החברות הטובות. ואז היא היא הלכה. ושוב חזרה. ואז הלכה
נכון שגם אני הלכתי, והיו לי חברות, יש לי חברות, וטוב לי בלי העוקצנות והמילים שרק מנסות לפגוע
אבל בזמן האחרון אני ניסיתי להתקרב למרות שאני עדיין נפגעת. אני פשוט מתגעגעת
ועכשיו היא עוברת דירה.
זה חוסך כל כך הרבה התלבטויות ופגיעות מיותרת. עד עכשיו היא זכרה אותי רק כי אנחנו שכנות אז אין כל כך ברירה. עם כל השאר, כל מי שלא המשיכה בדרך שלה, היא נתקה הכל. אז עכשיו כשגם אנחנו לא נהיה שכנות אנחנו נתנתק גם. אני יודעת שזה יעשה לי טוב
היא לא מסכימה לקבל, או שפשוט לא רואה את זה, שהשתניתי. אני כבר לא הילדת כאפות שהייתי ביסודי, המכוערת, שלא מכירה עולם. אני בן אדם שונה, חכם יותר, פתוח. וכן, אני מתלבשת יפה וניראת טוב. למה היא מתעקשת לא לראות כלום ממה שאני עכשיו? התהליך שלה הוא החשוב, מה שעבר עליה, כמה שלה קשה.
אז כן, זה יעשה לי רק טוב
ועדיין,
היא עוברת דירה.
ואני מתגעגעת
פשוט תודה.
וחיבוק גדול.
והנה עברה עוד שנה.
אני זוכרת את היום ההוא, כמו עכשיו, יום מבולבל ועמוס שבין יום כיפור לסוכות.
זוכרת את התיק הסגול והקוקו ואפילו צבע החולצה.
ישבנו בספסל הראשון באוטובוס, בצד ימין, ככה בפעם הראשונה, נסענו לים.
אני חושבת שהים הוא מטאפורה טובה להיכרות שלנו;
מצד אחד איזו שלווה מקבלת ומצד אחר המליחות בעיניים. והרבה גלים, הרבה הרבה גלים.
בהתחלה נישאנו יחד על הגלים.
המנגינות שהיו לך לשפה, והניסיון שלי, עצומת עיניים, להבין אותך דרכם.
יפחות שקטות שנעשו לחיוך, אמון.
ראש מונח על כתף.
אבל לבסוף הגלים הרחיקו אותנו זו מזו.
לפעמים כמעט הטביעו.
הכעס הזה. האמון שנשבר. (איך שאני מגנה על עצמי מהזכרונות.
לא, לא שנשבר. ששברתי.)
הניסיון לתקן, אולי לברוא מחדש, האהבה שלא נכבית בי.
כוס שוקו, צ'יפס וכותל.
הדמעות שהריחוק לימד אותי לדמוע, החיבוק שאיננו.
ההיכרות שלנו היא כמו ים. כמו גלים.
הכל בה עוצמתי. השקט והסער. הקרבה והריחוק.
ההיכרות שלנו היא בשבילי לימוד עצום, עליי, עלייך, על יחד, על לבד.
ההיכרות שלנו לא נגמרת, עכשיו, בשבילי.
הפינה שלך בלב שלי עדיין חמה כל כך, ואני יודעת כי כך תישאר.
גדלנו.
אני אי פה ואת אי שם, ואם תבואי או לא, אפגוש בך או לא,
הזיכרונות הגעגוע - יהיו פיסה מתוקה ממך בלב שלי.
תודה. לא אפרט, הרי התודה שלי היא מורכבת וגדולה כל כך.
פשוט תודה, ואני אוהבת אותך מאד.
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
דוגמאות בשיעור:
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים?
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר?
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי?
ועוד...
נושאים בשיעור:
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי
נושאים בשיעור:
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת
וכן ב הלכות ברכות
בהצלחה בלימוד
- לקראת נישואין וזוגיות