מתוסכלת!!!אנונימי (פותח)

הילדים שלי פשוט לא נהנים במסיבות, מתנפחים, ריקודים וכו'. זה לא שהם לא אוהבים את האירועים האלה, הם נוראאאא מתרגשים לפני כן ומחכים בקוצר רוח!!! אבל כשהם מגיעים, ורואים את ההמוניות, את כל הילדים האחרים שמשתוללים - הם נצמדים אלי וזהו. לא זזים. אני מנסה, עולה איתם למתנפחים, קופצת, משדלת אותם לרקוד, מנסה להלהיב אותם לקבל פרסים... להושיט יד כדי לקבל בלון/ממתק, מוחאת איתם כפיים כשצריך, שרה ומנסה להלהיב אותם - אבל הם פשוט קפואים!!!

 

מה עושים עם זה???
הם כל כך מתרגשים לפני, ומחכים ומתכננים - ואז מפספסים הכל!!!!

 

לא

צריך סבלנות לענ"ד. או לתת להם להסתגל לסביבה החדשה.אנונימי (3)

נסי לחשוב- האם את משדרת להם משהו שהוא הפוך מאישיותם?
ייתכן שהם ביישנים , הססנים בסביבה חדשה.... ולכן מגיבים כך
פרמטר נוסף- בני כמה הם?
האם הם חברותיים?
האם הם ילדים שאוהבים להיות "במרכז העניינים עם כל החבר'ה"  ומרגישים נוח עם זה
או
שהם נרתעים מ "מגע חברתי" רב ו"ברוטאלי" מידי עבורם, אוהבים את ה ד' אמות שלהם, מעין "למצא את עצמם לצד הפעילות"..... בעדינות, בנחת, בקצב ובמינון שמתאים להם...

אם תשתדלי להתאים את הפעילויות אל הילד /ים, ולא ללחוץ -אלא לת להם לחוש מה טוב ומה נעים להם----
ייתכן ותגלי שהם נפתחים לאט לאט אבל "בטוח"...

אל דאגה.
כל הילדים גדלים להיות אוהבי פעילויות, ואוהבי חברה...

רב ברכה ונחת!

כתבת יפה, רק הערה קטנה לשורה האחרונה:אנונימי (4)

לא כל הילדים גדלים להיות אוהבי פעילויות ואוהבי חברה. אני לא גדלתי להיות כזאת... וטוב לי בבועה השקטה שלי עם אישי האהוב, ועם מגעים חברתיים די מצומצמים. מי קבע שחייבים להיות אוהבי חברה?

ולך, פותחת יקרה - את בטוחה שהם 'מפספסים'? אולי בדיוק ככה טוב להם, ולזה כוונה ההתרגשות שלהם לפני? אולי לצפות באירוע מהצד, מתוך הקרבה אלייך והבטחון שאת מעניקה להם, זו חוויה נפלאה בשבילם?

זה מזכיר לי שיר של ביאליק:

"ואתור מחבואים, שם דום נסתכלתי

כמו צופה הייתי בעינו של עולם

שם נגלו לי חברי, רזיהם קיבלתי

ואחתום בלבי האילם את קולם"...

 

 

^אני הראשונה. אוהבי פעילויות וחברה- במינון שמתאיםאנונימי (3)

להם, ושטוב

להם.
שאיתו הם מרוצים ובונים אישיות טובה ובריאה.
לזה התכוונתי.
^^^ כן אנונימי (4)


הגדול שלנו בדיוק ככהגםזולטובה

וכשהוא מתחיל קצת לשחרר ולהתקרב לעניינים, זה שכבר מתחיל להיגמר והציוד כבר מתחיל להתקפל.. 

הוא כזה, לא אוהב שינויים המוניות רעש בלאגן ליכלוך וכו'

 

אצלי הבעיה שהקטן הפוך וזרמן ואני הרוב לבד עם שני ההפכים הללו, הלז רוצה תמידית הביתה והזה רוצה בלאגנים ומסיבמבה...

 

העיקר מעניין לנו בחיים...

מצטרפת לדברי האנונימית השניה,אנונימי (5)

שאולי אין כאן פיספוס. אולי מבחינתם די להם בזה שהגיעו עד המתנפחים, והם לא רוצים יותר מזה.

האם הם עצמם מרגישים פיספוסים? האם הם מדברים על אכזבה ורגשות דומים אחרי שאתם חוזרים הביתה? (או שלפי הרגשתך, המובנת מאוד, הציפיות שלהם לא נענו כך שהם פיספסו הכל).

 

מה שכתבת מזכיר לי קצת מסיבת סוף מחצית/שנה בגן- הילד עושה חזרות בבית, שר את השירים, ובמסיבה עצמה- לא משתף פעולה, מתקפל לתוך עצמו ומתבייש מאוד. וזה מה שנכון ומתאים לו.

אני מודה שבמסיבות הראשונות של הבכורה (במעון ובגן) ניסיתי לעודד אותה שתעשה ותשתתף יותר (היא כן השתתפה, אבל חלקית). עם הזמן, אני לומדת להרפות. הרי העיקר הוא ליהנות, ואולי היא נהנית מעצם היחד עם כל הילדים והמוזיקה וההתרחשות? אולי זה מספיק עבורה, ומספיק עמוס עבורה, בשביל שאצפה שעוד תרקוד ותשתתף כל הזמן?

אז גיליתי שככל שאני מרפה, אני אישית נהנית יותר , והבת שלי- בכל מקרה לא הרגשתי שאי ההשתתפות גרעה מההנאה שלה

קודם כל תודה לכולןאנונימי (פותח)

אני מסכימה איתכן שאם זה מה שמתאים להם וככה טוב להם, אז הכל בסדר...

אבל... מה אם לא?!

גם אצלנו לפעמים קורה שכשסוף סוף הם משתלבים - זה כשהכל נגמר.... אבל אפילו זה לא תמיד קורה..
איזה ילד לא רוצה לקבל פרסים? פרסים, בלי תחרות... רק להושיט את היד ולקבל... 
הם פשוט נבהלים מהילדים האחרים, מהכמות, מההשתוללות, מהרעש...

הם ילדים חברותיים מאוד.. מאוד אוהבים חברים.. אבל אירועים כאלה משתקים אותם...

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, גם כזאת... לא ברמות שלהם, ועדיין אני יכולה להעיד על עצמי שלא אהבתי את עצמי ככה... רציתי להשתולל, רציתי להינות.. אבל התביישתי... נאטמתי ולא השתחררתי. ואני לא רוצה שגם הם יסבלו מזה...

אז אם היה טוב להם עם זה הכל בסדר... ומה אם לא?!
מה עושים עם זה??
הם כל כך יחידים... כולם משתוללים, ורק הם נדחקים הצידה, כאילו זה אירוע מפחיד... אני רואה שזה ממש יוצא דופן... וחבל לי בשבילם!!!

גם שלי ככה.בת 30

וזה באמת מתסכל אותי לפעמים.

אבל א. למדתי לא ללכת איתן לאירועים שאני יודעת שהן לא יהנו.

      ב. מקווה שזה יעבור להן מתישהוא...בטוח שלחץ מצידי לא יפתור את הענין, אם אכן זה מצב שדורש פתרון.

מה אם לא?אור היום

אז למה לא לשאול אותם בבית איך הם הרגישו?

אני הייתי מציעה שאחרי שתחזרו הביתה וכל ההתרגשות תפחת, לדבר קצת על מה שהיה- "זוכרים שהיינו היום בפארק הלאומי, והיה הרבה מתקנים ואנשים וילדים? איך היה לכם להיות שם? נהניתם? הרגשתם טוב? רציתם שנחזור הביתה? שנישאר עוד?"

חשוב לא להכניס להם רגשות ומחשבות, אלא לתת להם יותר לשתף מהצד שלהם, מאיך שהם חוו את מה שהיה.

זה יכול לתת לך תמונה טובה מאוד לגבי מה שהם הרגישו (בכלל, זה טוב לנתח רגשות לאחר מעשה, כדי להכיר את עצמנו ואת איך שאנחנו מרגישים בסיטואציות מסוימות, וגם לדעת מה נכון לנו ומה לא).

 

לגבי קבלת הפרסים- את צודקת שכיף ונעים לקבל פרס סתם ככה, בפשטות נפלאה. וזה באמת נראה החמצה עצובה שהילדים מפסידים את זה.

אבל מה אם הפרס האמיתי הוא זה שהם נאמנים לעצמם ולא דוחפים ומשתוללים כמו כולם? מה אם הפרס האמיתי הוא שהם מכבדים ילדים אחרים ולא ממרפקים אותם?

אם את רואה שעצוב להם שהם לא קיבלו, אחרי שתלכו משם, את יכולה להציע להם ארטיקים/גלידה במזנון בדרך, ולומר להם כמה את מעריכה אותם שהם לא נדחפים בכוח, ושזו התנהגות יפה בעינייך.

 

שיהיה בהצלחה

אולי להגיע מוקדםפאזאחרונה
אפילו קצת לפני ההתחלה יעזור להם להסתגל?
מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

אולי יעניין אותך