אוווףףף.
יש לי חברה נשמה ממש. כזאתי שאף פעם לא משעמם לידה, כיף איתה ומצחיק.
היא גם נותנת אהבה בכמויות, וזה נעים..
אבל...
לפעמים יש לה מצב רוח כזה שהיא איך להגדיר? מתחילה להרביץ, (בצחוק ברור) ולקלל, וממש להשפיל, ליד בנות, או לא ליד ב נות, וזה ממש ממש מפריע לי...אני תמיד מחזיקה תדמעות חזק חזק, שלא ירדו לי כשהיא עושה את זה....וזה קשה. כי היא חברה.
ואז אחרי שאני הולכת אני מחליטה בלב שאני יתרחק ממנה כמה שיותר, לא ידבר איתה בקושי, יראה לה שאני לא אוהבת אותה.
ואז היא באה אליי ואומרת : שירה!! (שם בדוי) מה קורה חחיימשלי? מהממת אחת איך אני חולעלייך, ומחבקת אותי חזק, וזה....
ואז כל ההחלטות שלי נעלמות בשניה (כנראה זה האופי שלי, כשמישו אוהב אותי אני חייבת להחזיר אהבה...)
ואז שוב היא משפילה ומקללת...וזה נורא קשה לי כל הגלגל הזה...!
אז אני לא מבקשת עזרה , אני ישמח לקרוא מה שיש לכם להגיד על זה...
)