לגביי עצמי - אני לא פוסל על דברים כאלו. יצאתי גם עם מישהי בהחלט מלאה וזה לא הפריע לי אם הייתה רוצה להמשיך (דווקא היא זאת שחתכה בסוף).

אני סבור שמצד אחד בהחלט ניתן להגמיש את הרמות של מראה חיצוני שאתה מסוגל לקבל, וזה תלוי ברמות הגמישות שאדם מסגל לעצמו, ולחלוטין לא "הלכה למשה מסיני" שאדם לא יכול לשנות ומשכנע את עצמו שהוא לא מסוגל לשנות. יתרה מזאת - אדם גם יכול לצאת עם מישהי שבהתחלה היא אומנם לא 100 אחוז בעיניו אבל דברים אחרים מכפים על זה, ובהמשך, גם עניין המראה יעלה בעיניו. זה לא המצאה שלי, זה דברים שהיו.

ודבר אחרון, בכל מקרה, דעי לך - ה' הוריד משמיים בת זוג לכל אחד ובן זוג לכל אחת - גם להכי שמן, וגם להכי גבוהה שלא מוצאת אף אחד שרוצה לצאת עם מישהי שגבוהה ממנו בראש... - לכל אחד ואחת יש מישהו ומישהי, יש כאלה שייקח להם יותר זמן למצוא ויש פחות. זה הדרך שה' בוחר לנו.

ב"הצלחה.

אבל השאלה של אמור לא שייכת כאן-

"בנות ישראל נאות הן" זו קביעה, הדבר הראוי ביותר הוא שהיינו רואים את זה,

אבל לא רואים תמיד, וגם בני ישראל נאים(וגם הם נחתכים על סמך מראה חיצוני)

אז השאלה כאן היא לא מה ראוי, אלא מה יש ואפשר ואיך מתמודדים-

ברור שאדם נקשר לאדם שיותר נאה בעיניו, עד הגבול של מדי נאה שבו לפעמים התגובה הפוכה(אני לא מספיק טוב\ה)...

הנושא הוא מאוד פשוט- אם הוא נתן הזדמנות, וראה שהמראה החיצוני מפריע לו ליצור קשר,

הוא לא מצליח להתחבר רגשית, אם הוא יכול להתעלות מעל זה מה נעים וטוב, ואם לא, עדיף שיפרדו.

השאלה על המעלות היא חסרת קשר, כי זה כרגע נתון, האם עדיף שיעבוד על המידות שלו ויצליח להתייחס פחות לחלק

של המראה החיצוני - כן, רצוי, אבל זה לא ישנה לקשר הזה, כי הרי זה יקח זמן ועבודה קשה ועד אז היא יכולה כבר להתחתן

פעמיים.

כל המעלות הן דבר חשוב, ורצוי וטוב, אבל אם אין משיכה(אולי אפילו דחייה מסויימת במקרה שלך, לפי התיאור שנתת),

אז זה חסר כל סיכוי לנישואים, כי זה לא מעניין אותו מבחינה רגשית לזוגיות.

אז זה מתסכל, כי היא בחורה מדהימה וחבל, אבל עדיף לה לא להיות עם מישהו שלא מסוגל ליצור איתה קשר רגשי זוגי,

וכל המעלות שלה ושלו כבר לא משנות- כי זה הבסיס.

בסופו של דבר הוא ניסה, נתן עוד הזדמנות, לראות אם הקשר מצליח להתעלות מעל המראה,

לא הצליח, אין סיבה להמשיך, חבל לפגוע בה להיכנס לקשר עמוק ואז לגלות שבעצם לא היה סיכוי מההתחלה.

לכל אחד יש את מה שמפריע לו, בטוח שגם לך יש את הקווים שלך, אין בזה בעיה, צריך להכיר בזה ולדעת להתמודד

עם זה. בסופו של דבר, ככל שיהיו פחות קווים כאלו ייטב לאדם עצמו, אבל יש דברים שלא בדיוק בשליטתו.

אני לא יכול לתת לך נוסחא כללית של הבנים לגבי המחשבות שלהם מבחינת מראה חיצוני - אבל לעניות דעתי - זה נדבך די משמעותי.

רשמת שלחסוך ממך את העניין שחייבים לראות את הכלה לפני החופה אבל דווקא פה רציתי להתעכב וסלחי לי על זה - גם לדעת הרבנים הגדולים ביותר, אם הבחור לא מרגיש קרבה לבחורה - אז קשה מאוד מאוד מאוד לפתח קשר נפשי.

(חשוב לדייק - יש הרבה קשרים שמתחילים ברגל שמאל בגלל זה אבל אחרי זה האופי והפנימיות משפיעים על ההסתכלות החיצונית).

לי אישית קשה מאוד להיפתח רגשית כשאני לא מרגיש נוח מבחינה חיצונית - לא אגיד לך שאני גאה בזה אבל אני מכיר במצב.

מצורת הניסוח אני מבין שאת די מתוסכלת (וכל הכבוד לך על שאת חברה כזו טובה) אבל השאלה שלך "אתם באמת מוכנים לוותר על מישהי מדהימה שיכולה להשלים אתכם בגלל זה?" אינה נכונה - אם הבחור לא מרגיש איתה בנוח אז היא לא משלימה אותו.

המון בהצלחה!

תלוי כמה הם התחברו והתחבבו זה על זה..

יכול להיות שזה היה "מקרה קיצון" מבחינתו, ולכן למרות שהיו שיחות שזרמו וכו', עדיין המראה החיצוני מפריע לו. לדעתי למראה חיצוני מתחברים בסופו של דבר, ואם אחרי שהקשר הרגשי התפתח כמו שצריך והמראה החיצוני עדיין מפריע - כדאי לשקול לסיים, ועם כל זאת לחשוב ברצינות, שלא כולם מושלמים במראה החיצוני (ראה תענית כ, א עם רבי אלעזר ברבי שמעון "לך ואמור לאומן שעשאני"; בבא מציעא פד, א על אמוראים שהיו גדולים במידות גופם, אגב כך, לפני כעשר שנים שמעתי שהטעם שכתבו כן בגמרא, כדי שאדם לא יתבייש במראהו החיצוני...), אז מה אם הוא\ היא אינו מושלם\ מושלמת במראה החיצוני, המידות הן טובות, קדימה "כזה ראה וקדש"

כשמתעסקים בבניית קשר לחתונה, אי אפשר שלא לדבר על המציאות הקיימת. המראה החיצוני זה רובד מסוים של חיבור, מתחברים גם בפן הזה כאשר האישה נהנית להיות בחברת הגבר ש-נאה בעיניה וכן הפוך. זה לא דבר שלילי. כמו כן, מציאת חן היא לעיתים נובעת מאישיות שלא מתאימה, פעמים רבות יכול להיות משהו שהוא לא מתאים ולכן המראה החיצוני נראה גם כן לא שייך.

חשוב לי להדגיש!

אסור שהמראה החיצוני יהיה מרכזי אצל האדם, אם זה דבר שלא מעורר ממש סלידה - זה שווה בדיקה ונסיון. אבל אם מעורר סלידה ומפריע - אין מה לעשות, זו המציאות וצריך להשלים איתה. שישמחו בזה שזה נפל מהר ולא היו צריכים להמשיך עוד הרבה ולגלות מאוחר יותר שזה לא מתאים. וגם אם נתבונן בשביל הבחורה עצמה - האם מגיע לה מישהו שלא אוהב את איך שהיא נראית? היא לא עשתה רע לאף אחד והיא לא צריכה לסבול.

אני אומר את זה בכנות רבה - צריך להבין איך הדברים עובדים אצל המינים השונים... ושוב, ברור לי שזה ממש לא תקין שיש בנים ששמים דגש גדול על מראה, וכבר העליתי כאן בעבר את הסוגיה של חבר שלי שבורר בגלל מראה יותר מדיי... אבל תאמינו לי - לכל אחד/ת יהיה את האחד/ת שיאהב את איך שהוא נראה ויתחבר לזה, אין צורך לכפות אף אחד על מה שהוא פשוט לא מצליח או לא יכול להתחבר אליו, עם כל הצער שבדבר...

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.