לגבי הלוטו - נראה לי ירדתי ממנו בכל מקרה. יש משהו מיוחד בלחיות כאוכלי המן (סליחה על הניצלוש)

מה הייתי אומרת לו?

ממ.. אולי מספרת לו מה זה ספר תהילים בשבילי.. לוידעת

לחטוף את התפוח (או מה שזה אל היה) ולברוח!!11

או למנוע עוד כמה קטסטרופות כאלו המתוארות בתנ"ך

מה היו כותבים בפורום הריון ולידה אם היית עושה את זה?!?!?!?!?!?

ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ורבינו נחמן מברסלב...

ביו לי כמה שאלות לשאול אותו.

וגם משה רבינו ורבי עקיבא.

אך בעיקר היה מעניין אותי מה דעתו על הקבלה בכלל והחסידות בפרט.

חוץ מזה שאלה אחת השקפתית-הלכתית.

ואולי עוד כמה הלכתיות.

משה רבנו גם מעניין אותי דעתו על ההקבלה והחסידות.

ואת השאלה שהייתי רוצה לשאול (או יותר נכון להתייעץ) אם רבי עקיבה אני ישאיר לעצמי.

הייתי קטנה אבל הוא הרשים אותי באישיות השקטה והנינוחה שלו.

ופעם ביקשתי לראות אותו בחלום והוא בא אלי בריצה כזה ונתן לי חיבוק ואמר שממש חיכה לראות אותי והוא ממש שמח.

הקטע שהוא היה עם מקל, אז אבא שלי אמר לי להגיד עליו תהילים...

היה לי סבא מדהים שהייתי קשורה אליו בלב ונפש 

רק להיות שם ולראות. ולשמוע. ואם יוצא, אז גם לבכות.

וספרים עוד יותר טובים

גם אקס מן האחרון מדבר על זה..

פעם היה אפשר לתקשר איתו בצורה טובה יותר

אבל האמת שלא צריך לחזור בזמן בשביל זה, רק לתקן את המציאות, הרבה יותר פשוט...

והארץ, היתה תוהו ובוהו וחושך, על-פני תהום".

הייתי רוצה להיות שם. לראות איך הוא הפך מים לשמיים.

וגם בהר סיני. להרגיש את הצמרמורת הזו בכל הגוף (הייתי שם, אבל שכחתי ).

וגם בקריעת ים סוף. לראות איך הוא קורע את הים בשבילי. פיזית ומילולית.

לפעמים גם לגן. היה כיף.

ולעוד כל כך הרבה תקופות ואנשים מפעם.

ב"ה שאי אפשר

'תה לא רציני.

כמו זו הידועה-

מה היה קורה אם היית חוזר בזמן וגורם לתאונה שמביאה למותה של הסבתא שלך לפני שאמא שלך נולדה..? 

שנה=מימד הזמן

אלו מושגים שמוזכרים כבר ספר יצירה.

אין לזה ממשות מהסוג של עולם ונפש. יש לזה מציאות מהסוג של שנה.

מה שכן, דווקא בגלל שה' ברא את השכל שלנו למציאות שבה קיים זמן, קשה לנו לתפוס להיפך.

אתה טוען שהזמן לא נתפס במוח אנושי..

אתה מבין במוח אנושי קיום של דבר ללא התחלה? (התחלה זה מושג של זמן)

כיצד הקב"ה היה תמיד? ממתי זה ה"תמיד" הזה?

(ברור שהשאלות האלו לא נכונות. כל עוד לא נברא מושג הזמן)

אבל לא עם הטענה שהוא לא מכיר במציאות שלו.

יש מה שנקרא ידיעת המציאות ויש ידיעת המהות.

המוח האנושי מחפש בכל דבר את ההתחלה והסוף. זו אקסיומה מבחינתו שכל דבר מוגבל בזמן. המוח עובד לפי כללי הזמן. מבחינתו מציאות הדבר קיימת.

מה זה הזמן? מה המשמעות שלו?

זה אני מסכימה שהוא לא תופס.

(כמו שאדם יכול להכיר במציאות של נפש ע"י השוואה בין אדם חי למת. זה אומר שהוא יודע להסביר מה זה נפש?)

מסכימה גם שכל חזרה בזמן היא פרדוקסלית. לא בגלל שהזמן לא קיים.

אלא כיוון שחזרה בזמן משמעותה לחזור לזמן ההוא. ממילא לא יהיה אותי מהעתיד שחוזר לשם...

אם אני חוזר לעבר ונשארת המציאות מהעתיד זה כמו לבקר ב2 מקומות, העבר והעתיד/ההוה

זה מושגים של מימד המקום ולא של מימד הזמן.

טוב, זה כבר היה פילסוף ממש. לא יודעת אם הסברתי את עצמי ברור.

המח כן תופס מציאות של זמן, אבל לא תופס מציאות של שינוי בזמן, כי עצם המציאות הנוכחית-לעולם תהיה ההווה, ולכן המח לא יחכול באמת להכיר במעבר בזמן וזה רק אשליה.

ונחדד יותר מדויק - המושג של זמן שייך רק בגלל שנברא עולם חומרי

יש לי מספיק סיוטים מדברים כאלו שיכולים להרוס את העולם...

מה שה' קבע שיהיה עד עכשיו, בעבר - זה מה שהוא קבע.

אני לא צריך לשנות את העבר, אלא לעבוד בהווה כדי שההווה וגם העתיד יהיו טובים יותר.

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.