יאללה מחאה!!! 

ריבה זה פאסה

בצק מסריח עם שוקולד וכדו׳ זה לא סופגניה! |פותח במחאה| 

אמא טענה שזה בריא ואת לא יכולה לקום מהשולחן עד שתסיימי הכללל?

בפועל זה כנראה יהיה מעט יותר ואני אצטער על כך, אבל אני מניח שלא הרבה יותר.

כמה שנים כבר לא טעמתי מהאיכסה הזה 

בינתיים נראה לי שאני עומדת על 7 או 8 לפחות.

הזכרת לי מקרה

אבא שראה שבנו עישן בפעם הראשונה.

האב אמר לבנו שהמצב אבוד. זהו. הוא כבר לא יצליח להתנתק מזה. זה כבר לא בידיים שלו.

הבן כמובן התנגד וטען שהוא שולט בזה. וברגע שהוא ירצה הוא יוכל להפסיק.

האבא אמר לו- כן? אתה מסוגל להפסיק מיד שתרצה?

בוא נראה.

הוא הוציא מהכיס 100 דולר , הביא לנער ואמר לו, בסיגרייה השניה, זה חוזר אלי. נראה אותך.

הבחור לא נגע בסגריה השנייה.  לפחות עד שאבא שלו נפטר.

למה התפרעות המחוג של המשקל אמורה להכפיש את הסופגנייה התמימה?

אני לא טועמת מסופגניות בדיוק כמו שאני לא טועמת מעוגות וממתקים אחרים.

והלוואי והמחוג של המשקל היה מתחשב בזה

1. ריבה

2. דואונטס אם כבר להתפנק

3. ספינג'- הכי אוהבת להכין ויוצא טוב

ואם המפגש של חנוכה יהיה אצלינו הספינג' ברור שעליי
אם לא, לא בטוח שאצליח להיסחב

מעניין כמה קילואים ספינג' אכין השנה
בשנה שעברה חציתי את גבול ה20 ק"ג....
(לא כולם לנו, אפשר לנשום לרווחה)

להשוות סופגניה וספינג' זה כמו להשוות בין כדורסל לכדורגל. שניהם טובים.

כורסא ופיצוחים זה דבר מאוד משמין...

הכדורגל עצמו לא משמין כמו סופגנייה. מצפייה בכדורגל משמינה, זה כן...

אז מאי בעית בהאי ארעא?

אחרת היית צריך להשוות בין צפייה בכדורגל לצפייה בסופגניות שנבעטות במגרש כלשהו בארץ... 

אבל כאשר משווים בין הכדורגל לסופגנייה, אזי ההשוואה צריכה להיות מדוייקת - כמו שאוכלים את הסופגניה, נאכל את הכדורגל ונראה מה יותר משמין - הכדורגל או הסופגניה?

כיוון שלאחר שנאכל את הכדורגל נגיע לבית חולים עם בעיות קיבה חריפות, ונשהה לפחות כמה ימים בבית החולים עם אינפוזיה = בלי אוכל ממשי - הרי לנו שאכילת כדורגל לא משמינה כמו אכילת סופגניה

מ.ש.ל

|חש מלומד|

שאול שאילה זו לעילא דפורומא דבשבע "איזו סופגנייה אתם הכי אוהבים".

ואילולא דמסתפינא הייתי אומר שטלטלת את הבוהן לשווא.

את המילה הלא נכונה שבמשפט: 

"איזו סופגנייה אתם הכי אוהבים"

נושא המשפט הוא הסופגנייה, והנשוא הוא האדם, ולהוי ידוע כי הנושא הוא עיקר המשפט, ובמיוחד כאשר המשך ההודעה הנ"ל מכילה סוגים שונים של סופגניות, ולא של בני אדם - והנה הוכחנו בזאת, בפילפולא חריפא (או מתוקה,, בטעם ריבת תות) כי טלטול הבוהן לשווא, היה של כבודו, ולא של כבודי...

|מישהו מריח כאן נפט? |

תמיד בפרסומות הן נראות ממש מיוחדות ומגרות - ומעניין אותי האם הן באמת טעימות כמו שהן נראות או שעליהן נאמר אל תסתכל בקנקן...? (אבל לשלם על בדיקה עצמית כזאת, אני כנראה לא ארצה לשלם אלא אם כן במקרה נדיר יצא לי דייט בחנוכה והמקום הפתוח היחיד יהיה בית קפה של רולדין...)

אבל יש עוד הרבה טעימות: ריבת חלב, ספינג'

כולכם, עם כל תיאורי הסופגניות שלכם,

גורמים לי לרצות לאכול סופגניות

ואין לי פה!

למרות שאני גרה במרכז העולם- אין פה עדיין סופגניות!!!

מה גם שאני מנסה לשמור על תזונה בריאה- כלומר בלי קמח לבן, בלי שמן ועם כמה שפחות סוכר- כלומר כל מה שמרכיב סופגניה טובה ואיכותית.

וכמובן שסופגניה זה דבר טעים, ולא משנה איך איפה כמה ומה יש בפנים.

(נו, טוב. כן משנה.. לא אלו שמלאות שמן עם תערובת של סוכר מזוקק בתוספת צבע מאכל זרחני. אלו לא נכנסים תחת ההגדרה סופגניה אלא תחת ההגדרה "רעל" או "זבל")

|הולך חסר סופגניה לחפש איזה קרקר בריא לאכול עם חסה|

אבל אם סופגניה אז רק עם ריבה!

כל שאר המילויים ריבת חלב שוקולד וזה אני ממש לא אוהבת..

תכלס, אוכלת חסה ומים 

או סופגנייה אפויה מקמח מלא.

מרשה לעצמי לפעמים איזו חצי סופגנייה (מקמח מלא!) ככה בשביל המנהג ישראל..

לא כל יום. פעם אחת בכל החנוכה!

אבל זה מאפה טעים

ובשביל הסופגנייה הרגילה, יש 1 בחנוכה. קטנה. מקמח מלא. 

שאת מצליחה לשמור על  תזונה נכונה

אני ממש צריכה לסתום את הפה 

ליד הבית שלי יש מלא מאפיות ..

אבל כמה כללים בסיסיים

הכי טעים אבל אין לי מושג איך מכינים יש למישהו מתכון?תודה

אני בטוח ששם מאוד ישמחו לעזור לך:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f28

מה השאלה בכלל?!

אבל אם רוצים להרוס את המסורתיות, אפשר גם ריבת חלב או כל סופגניה אחרת של רולעדין [כמה יופי בסופגניה אחת!]

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.