איתה בבוקר וק"ש.. אולי בקרוב נתחיל..

לצערי קשה לי להקפיד על זה עם תינוק קטן. (גם - בהתחלה זה נראה לי שבעצם אין לו קימה בבוקר, הרי הוא ישן הרבה גם במשך היום, ומתעורר הרבה במהלך הלילה...) יותר קל לי כשהתינוק/ילד כבר יודע לעמוד, ואפשר להעמיד אותו ליד הכיור.

מי יודע, אולי בלי נדר עם הילד הבא עלינו לטובה, נצליח בזה יותר...

כשהילד יודע לאכול לחם לבד..

לפני זה - זה הידור בלבד

שליטול מהלידה זו סגולה ליראת שמים.

היה לי רצון כזה אבל זה מאד קשה.

אם מישהי מצליחה - אשמח לשמוע!

עם האחיות שלן כבר פחות. כנ"ל ק"ש על המיטה..

ולפני.. לפני באמת היה לי קשה...

וכנ"ל קריאת שמע.. מרגיש לי קטן מדי.

אני אחכה עם זה עוד קצת.

קניתי נטלה כשהייתי בהריון עם הבכורה. נטלה קטנה. חיכיתי להשתמש בה והתחלנו מההתחלה. והמצאתי חרוזים ובשירה ובריקוד -יש לנו טקס של מודה אני והנטילה עם החרוזים והניגוב וכיום עליה על הכסא. משחק כיפי.חוויית בוקר. משהו שנעים וכיפי והילדה מעצמה יוזמת ומחפשת ורוצה. ולפעמים לא. אז לא לוחצים. לפעמים עצמאית.לפעמים עוזרים. לפעמים מזרזים. לי היה חשוב, שגם אם הילד יגדל ויהיה לא דוקא לפי התוויה שלנו - תישאר החוויה ותישאר הגירסא דינקותא.

שהדברים יהיו טבועים בו כל כך חזק, שאיך אפשר לפתוח בוקר בלי זה? (נכון שיש כאלה שלא מסוגלים לפתוח בוקר בלי הקפה שלהם? או בלי חדשות? - אז אצלינו זה ההודיה השמחה לה' וההתקדשות. גם הכנה לבית המקדש...(כוהנים...))

בהצלחה.

מקווה בעז"ה לעשות גם משהו בסגנון

אבל לא עם נטלה כי זה מאוד מסובך,

רק מעבירה לה מים על הידיים 6 פעמים.

שמע ישראל מגיל לידה עם כולם, זה הטקס לילה טוב שלהם (שמע, המלאך הגואל...)

עושה.בכל אופן החלטה שלך/שלכם בלבד.

הילדה לא רוצה ליטול ידיים בבוקר... היא בת 3+,

אז אני לא נוטלת לה... היא ילדה דעתנית וחכמה מאוד ב"ה עם נטיה להיות "דובי לא לא",

ושום דבר לא הולך בכח...

לפני גיל שנתיים היא אמרה שמע ישראל יותר נכון וביותר שמחה מאשר עכשיו,

כשהיא הייתה בת שנה ושבעה חודשים ביקרתי קרובת משפחה והיא השתגעה מזה שהיא אמרה שמע ישראל

ואת כל ההמשך ברור ממש. ההתלהבות ירדה בשלב שילדים אחרים רק לומדים להגיד מילה... קצת מבאס אבל זה זמני..

כל ערב אני מציעה לה, לפעמים היא רוצה בדגש על לפעמים, אז אנחנו אומרות קריאת שמע+ המלאך הגואל ותפילה שהיא המציאה לבד עם קצת הכוונה :"תודה ה' שאנחנו בריאים ושמחים ושכולם כל הילדים וכל האבות וה"אימות" והסבים והסבתות יהיו בריאים ושמחים. " היא ממש חוזרת על ה"נוסח" שלה... וזה נורא מתוק רק שזה לא קורה מספיק...

מודה אני היא אומרת בגן, עד גיל שנתיים היא הייתה איתי בבית ואמרתי איתה מגיל שנה מודה אני בבוקר, אבל לא כל בוקר זכרתי, 50-50...

ההורים שלי לא אמרו איתנו קריאת שמע ולא נטלו ידיים ככה שאין לי גירסה  דיאנקותא ואין לי מודל של איך צריך להיות,

כך גם לבעלי...

זה לא בא לי הכי טבעי, מישהי כתבה פה על החרוזים שהיא ממציאה עם הילדים בבוקר וכל זה.. הלוואי עלי...

אני מפחדת שהיא תהיה נטולת גירסה דינקותא בדברים האלה...

אל תדאגי.

אני גם לא מבית שכך נהגו. כן אמא הקפידה על קריאת שמע ומודה אני - לא ידוע לי מאיזה גיל. אני זוכרת שזה היה בגיל הגן. אולי 4-5? לא נראה לי שהקפידו עלי לפני זה. אבל נטילת ידיים בכלל לא "נהוג" בבית. עד היום...לצערי. זה כבר דבר שהשלמתי בגיל בוגר...

-מה שנותן תקוה, שאכן יש השפעות והשלמות חיוביות בגן, בבית ספר, במדרשה...

לא חייבים חרוזים - זה התחום שלי. מישהו אחר - ישה בצורה אחרת. מותר להישאר פשוטים ושגרתיים - זה מה שבונה את ההרגל.

קניתי לכל ילד נטלה קטנה שזה לא הרבה מים  וזה ממש ביחס לגודל ידו של התינוק. יש גם מצויירות. אפשר לעטר לבד ואפשר כמו אצלינו. עצם זה שזה חפץ קבוע שלו או רק שלו (כשהשניה נולדה, אז הגדולה היתה עסוקה ב"זה שלי" וב"אני רוצה ליטול בשלה..." או "תטלי לה בשלי") והצבע.

לי היה חשוב בניין השגרה, הרגל מצוה, ההטבעה (במח ובהתנהגות), האוירה הטובה.

אבל באמת בלי שום לחץ. כי אז זה סותר. וכשאני עצמי לא הספקתי או שכחתי - גם את זה לקבל בנחת, כי אחרת מה?-סתירה! זו לא  מצוה עדיין. וזה הרי יעבור בסוף לאחריות של הילדים בעצמם ובלי טקסים מעוצבים...

לצערי הכרתי אנשים ש"ירדו מהדרך" או שינו ממנהג אבותיהם. לוקחת בחשבון, אבל בינתיים - זה הנכס שאני נותנת.

ובאמת פירגון ענק לכולן - שרוצות ומקוות ומנסות ועושות - כל אחת כמינהגה וכיכולתה .

שכוייח ענק לנשות ישראל האהובות,

למנהיגות הנסיכים האמיתיים - בניו של המלך!

כל הכבוד!!!!

מחוּבּׂרות!!!

ואוסיף - חשוב שאני אהיה בהודיה למלך - מודה אני לפניך מלך. שארגיש שאני לפניו. שאני מודה.-כי זה השדר. לא רק הרצון שהילד שלי יהיה צדיק...

הילדה שלי מצחצחת שיניים  או אוכלת בריא או מתפללת או מנומסת - כי אני עושה והיא רוצה גם...מבינה שחשוב.

ואח"כ- כשמסתדר מבחינת שרוולים וקור של מים...

מגיל כמה חודשים- באופן קבוע.

עד אז רק בעלי משתגע עם זה מאז אני מצטרפת

וטיפ חשוב - בחורף להוסיף מים חמים לנטלה אחרת הם ממש מסכנים 

משתנה בגיל..

עכשיו היא אוטוטו חצי שנה...

אנחנו משתדלים להקפיד (בעיקר אני כי בעלי יוצא מוקדם לעבודה) ולא כל יום זוכרים...

עכשיו כשקר בבוקר אני מערבבת בנטלה מים רותחים עם קרים כך שיהיה לה נעים יותר.

אחרי נטילה מודה אני.

ק"ש עדיין לא התחלנו איתה אבל מחזק וכיף  לשמוע את כולן פה ואולי באמת נתחיל בקרוב.

יישר כח ענק לכולן!!!

אני חושבת שזה מוסיף הרבה לטהרה ןלחיראת שמים של הילד

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...