זה לא פשוט בכלל.

ועם הזמן לא בטוח שתשכח מהעניין הזה.

לא פשוט.

במיוחד שחברה הכי טובה שלה ממש לטעמך.

ומה יהיה בחתונה, תתן יד לכלה, והחברה היפה תעבור להגיד מזל טוב... ו... מה תחשוב לעצמך?

איזו יפה היא??????

כשמתחתנים עם אשה/ בעל, מכריזים שהפסקנו עם החיפושים, והחלטנו להתחיל לבנות.

תחשוב על זה טוב טוב......

העניין הוא שתמיד יכולה להיות יפה יותר ממנה ואם כן אין לדבר סוף..ומה גם שאנחנו עדיין בתחילת קשר- אולי במהלך הקשר זה ייעלם/ ימצא את המקום הראוי לו.

אני כן מרגיש כלפיה (עד כמה שזה נשמע פתטי) ורוצה לדאוג לה,חבל לי לפספס הזדמנות על משהו שיתגלה כשולי בעתיד למרות שעכשיו זה תופס מקום. אבל מצד שני מפחד שזה יתפוס מקום גדול יותר בעתיד

אני רוצה להאמין שבגלל שאני ממש רואה את הקשר הזה מתקדם לכיוון חתונה, אז אני משקלל את כל הנתונים ואולי מעצים אותם יתר על המידה.

הוא חייב לדעת עכשיו בחוש אם מחר לא יישב איתה בעירוע משפחתי ועניו ישותתו בכל ולא יהנה ממראה אישתו 

רבנים נועדו לפסיקת הלכה ותיקון משברים קלים באדם ובזוגיות לא לתת חוות דעת באם היא יפה מספיק!!!

אל ושוב אל תפנה לרב שלך זו תהיה טעות חייך

לפנות לרב שלך זה טעות חייך?

אם כשאתה פונה לרב שלך בהתלבטות אישית עמוקה וכנה זו טעות חייך אז מתי תפנה אליו???

לפנות לרב כמדריך בעל חכמת חיים ובעל ניסיון שאפשר "לפתוח איתו את הקלפים" ולבחון איתו את נפש האדם זוהי עצה טובה עם ראייה אופטימית.

מדריך טוב ידע להעמיד לאדם מראה מול הפנים ולא לקבל החלטות בשבילו.

תיקון לדברים

הרב עשוי לאמר לו שהשאר עולה על עניין היופי ויתכן שזה באמת כך והוא ממש יחליק על הנושא

ויהיה לו טוב בנישואין.

אבל יתכן שיחליק על עניין היופי ויתחתן ולאחר שנה של נישואין יאמר לעצמו "הי גם התכונות החיוביות שראיתי לא בשמיים בכלל"

או שימצא משהו מרגיז אחר ובשיתוף עם חיי נישואין אינטנסיבים זה יגרור אותו למקום לא טוב.

לנישואין ניגשים בלי בלבלות על נושאים מהותיים ויופי של גברת על בעלה זה נושא מהותי!!!

לא לבלבל לי את המוח על היופי של הבן שלי למרות שהוא לא דוגמן על לבן יש קשר נשמתי חזק מאשר לאישה לא יעזור כלום ולדעתי אם לגבר בשלב המפגשים אין את הרגש החזק הזה לפגוש כבר את השידוך בגלל שבין היתר הוא מתגעגע ליופיה או לחן שלה איך שתקראו לזה (וברור שגם ליופי הפנימי שלה) אז שיזדכה על המשודכת ושלא יעודדו אותו אחר כך "כלה נאה וחסודה"

התורה היא תורת חיים וודאי ששייכת פה דעת רב רגיש 

החשש שלי מנסיון הוא שרב ינסה לדרבן בלחץ לחתונה

יש לרבנים נטיה לפתור את בעיית הרווקות כאן ועכשיו

לא תרפא את עצמך מ"להסתכל על בנות אחרות", כולל החברה הכי טובה שלה שאתה לא בדיוק אמור לראות אותה, אתה כנראה לא תצא מזה כ"כ מהר. כי גם כשתהיה מישהי יותר יפה, אתה תסתכל על עוד מישהי..

תחשוב אם אתה רוצה לצאת עם החברה שלה. אולי יותר טוב..  ואם לא - כי זאת יותר טובה, נו..

אני לא יודע אם בן אדם חייב שאשתו תהיה הכי יפה בעיניו, אבל הוא צריך שלא יעסיק אותו "יופיין" של אחרות - ואשתו כמו שהיא תהיה הכי מוצאת חן בעיניו.

לגופו של ענין - בוודאי חשוב להרגיש נעים עם מי שרוצים להתחתן איתה. ואם יש דחיה או מחסום בגלל המראה, הבחורה לא צריכה לסבול מזה..  אבל קל וחומר אם הענין זה לא היא - כלומר שאם לא היתה "השוואה", היא היתה בסדר גמור - אלא הבעיה זה ש"יש אחרות".  ברור שבחורה לא צריכה לסבול מזה ש"ישוו אותה".. ואדם שרוצה לזכות בבעלת מידות טובות כזו, צריך לראות אם הוא מסוגל להפסיק לתור בעיניו אחרי פחותות במידות וטובות במראה ממנה.

אם מרגישים טוב עם מישהי והתאמה, ושהלב נמשך אליה - אז לא אמורים לעסוק באחרות.  מי שלא יכול כך - מסופקני אם הוא ראוי למישהי כזו. מה היא אשמה..

זה לא משנה באיזה תחום מראה חיצוני או תכונות אופי.

ההשוואה היא הרסנית.

אל תשווה את עצמך לאחרים ואל תשווה את המדוייטת לאף אחת אחרת.

כל אחת היא עולם ומלואו.

שים לב שאתה מעריך את הבחורה וגם יופיה בסדר מבחינתך, מה שמפריע לך זה היחס- יש יפות יותר. אני בטוחה שאם תבודד כל תכונה בבחורה תמצא מישהי שיותר ממנה בתחום מסוים.

ההסתכלות היא על המכלול בהתאם להתאמה אליך ולא בהשוואה לשום דבר אחר.

וקולעת כל כך!!!

אהבתי ממש את הדוגמא עם התינוק, מתחברת לנאמר!

היכולת לראות יופי  גם במה שבעין חיצונית הוא לא יפה.

זה אותו הדבר בילד ואותו דבר בבעל.

וזה שזה מוטבע באמא זה לא משנה בכלל- כי אם היא לא תשקיע ותיתן מעצמה לילד ותזניח אותו אז גם האהבה המוטבעת לא תשאר באותה הצורה...ולא חסרים דוגמאות לצערינו...

אם זוג ישקיעו בקשר ביניהם בכזאת התמסרות כמו בילד- בוודאי שהאהבה והיופי  יתעצמו.

כמובן כשמדובר בזוג שש בינהם התאמה ויש מציאת חן.

במקרה שפה- יש את שניהם. רק חסרה הנכונות להתמסר.

ושוב- אין הכוונה לאהבה. אלא ליכולת להתעלות מעל חסרון חיצוני.

זה בהחלט קיים בזוגיות. והאמת שאחרי ההשתדלות שאת עושה בזוגיות- אז גם היכולת הזאת היא מתנה משמיים.

"ב"ש אומרים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערווה.. רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה"

היכולת להתעלות מעל חסרון חיצוני=אהבה פנימית.

התמסרות מאפשרת אהבה שאינה תלויה בדבר, וזו תכונה שנבנית ומשתכללת כל הזמן.

שאם הוא מגיע למצב שהוא חושב שיש נשים יותר יפות מאישתו- הוא כנראה לא נמצא בתוך הנישואים כבר. רגשית.

במילים אחרות, לא?

אפשר להסביר את דבריו של ר"ע ברבדים שונים.

בכ"א, כשאדם לא נמצא רגשית בתוך הנישואין, הוא כבר לא מוכן להתמסר. זה בא ביחד.

התמסרות פירושה הכנסת כל כוחות החיים כולם לתוך הקשר. הקשר הופך לחלק ממך. האיש והאישה הופכים לאחד.

זה נכון בבן זוג, בתלמידים וגם בילדים.

יש חסרונות נכון. כשאוהבים- אוהבים באמת על אף החסרונות.

זה מפריע, אבל לא לאהבה.

גם בי יש חסרונות (פנימיים וחצוניים) אני אוהבת את עצמי למרות החסרונות.

והשרשורים שצצים פה יש בעיות מעבר.

כמובן בשום מקום לא דובר על דחייה.

וזו אהבה עצמית.

בדיוק כמו הורים לילדיהם.

ואני מאמינה שבני זוג אוהבים גם כשהם לא מושלמים.

וגם כשהם מכירים בחסרונות,

כי יש משהו, של משיכת הלב, של נשיאת חן, של קירבה נפשית-

שגורם להתעלם מכל זה.

נשמע שפותח השרשור לא שם.

מהתגובה המדהימה והמיוחדת הזאת....

אשריך...

---

השאלה היחידה החשובה היא האם היא מוצאת חן בעיניך.

תחשוב על זה, תן לעצמך תשובה ואז תחליט מה לעשות.

הגברים !

אם אין דחיה הייתי ממשיך ואז שוקל את העניין 

מה לעשות שיופי זה מרכיב חשוב אבל מצד שני הוא לא הכל 

בהצלחה !

וגם היא תהיה הכי יפה בעיניו זה לא ימנע ממנו הרהורים על נשים אחרות.

חוץ מזה, הזמן עושה את שלו.

לכן לא מודדים על פי החיצוניות אלא אם כן החיצוניות דוחה אותך או שאין לך משיכה פנימית. אבל אם יש לך משיכה פנימית והיא לא מכוערת בעיניך, לענ"ד היא בשבילך!!!

בהצלחה

אני כותבת אליך לא כאחיך הנשואים אלא  - שלא תתנסה לעולם - כגרושה.

השאלה שלך מזכירה מאד את הדרך שבה הגרוש שלי יכל לתאר אותי:

קליק מיידי, אופי כיפי וזורם, השקפות דומות, שיחות קולחות... מושלם.

רק מה, עם המראה החיצוני היתה לו איזושהי בעיה. כלומר, הוא לא חשב שאני מכוערת, להפך, הוא אהב את המראה פרט לצבע העור.

מה שאני רוצה לספר לך זה שעד יום גירושינו וגם לאחר מכן הוא לא השלים עם המראה שלי.

ומה שמעניין זה שלמרות שאני לא אוהבת את המראה שלי (כמו רוב הבנות כנראה), אנשים טוענים שאני בחורה נאה. וזה לא עזר. כי בעיניו לא מצאתי חן.

ובקצרה אני אומרת לך שהיה פוגע מאד, מאד! להיות נשואה לבעל שאת יודעת מה דעתו על המראה שלך. וכששאלתי אותו פעם בכאב: אז למה התחתנת איתי?באיזו זכות? (הלא כל אשה רוצה שבעלה יחשוב שהיא הכי יפה). התשובה שלו היתה: חשבתי שאני אתרגל.

למען הגילוי הנאות אני חייבת לציין שהיו בינינו עוד כמה וכמה בעיות וחילוקי דעות. לא יודעת מה היה קורה אילו הזוגיות היתה יציבה ורק הנקודה הזאת היתה מפריעה. אולי הוא היה מתרגל. ואולי לא.

אני לא כותבת פה מה הלקח כי אני לא חושבת שיש לקח אחד שאפשר להפיק מהסיפור הזה. כל אחד לגופו. אבל אני כן חושבת שניתן לקבל ממנו חומר למחשבה.

הרבה הצלחה בהמשך, ה' יאיר דרכך.

שברגע שאתה מחליט שזה נכון אתה צריך לצאת מ"ראש של מחפש" כי תמיד יש משהו יותר טוב 

אלא להבין שמה שיש לך זה הכי טוב ואם יש לה מידות טובות לא תמצא כזאת....

השאלה שהעלת היא שאלה שאין לבטל אותה בכלל.

אני שאלתי אותה שאלה בכיוון ההפוך רב ויועצים בתחום זוגיות,

ואף אחד מהם לא ביטל אותה.

בשונה ממה שחושבים אשנים דתיים רבים, שהרב יבטל את השאלה.

אני אצטט כאן את תשובתו של ה'רבה מאמשינוב' שהוא אדם גדול , חכם וצדיק:

הוא לא דוחה אותי-  התשובה: 'תוציאי מהלקסיקון את המושג דוחה'

ואמר: יכולים להיות 3 מצבים:

יפה בעיני- מעולה, אז זה לא נושא

מכוער- יש מקום לשאלה זו בעיה, אם זה מעסיק אותך, אז לא בטוח שאפשר להמשיך (את לא פחות טובה בגלל זה ולא בעיתית בגלל זה)

ניטרלי-  גם בסדר.

אמנם התשובה ניתנה לבת לגבי בן אבל יש לקחת לתשומת לב שיש מקום לשאלה והתיעצות עם אדם שאתה סומך עליו ומבין בתחום.

תשובה נוספת, גם מנשואים וגם מיועצים בתחום: במסגרת נישאוין הפרופורציות של מקום היופי החיצוני משתנות.

בערך שנתיים אחרי החתונה, היופי החיצוני כבר תופס פחות מקום.

זה לא משהו שיעלם, ואת / אתה עשויים לראות את זה גםלאחר זמן.

אבל שנתיים נישואין משנות את הפרופורציות של הבן אדם לגבי בן זוגו במיוחד בעינים חיצוניים.

החיים המשותפים כל כך עמוקים ושוטפים.

בהצלחה!!

לדעתי 50% (זה משתנה במהלך השנים)אם לא יותר במהלך הנישואין היא משיכה!

אם אין משיכה בבוא היום לצערי יש אנשים שמחפשים בשדות זרים..

לדעתי חשוב שתנתק את הקשר כמה שיותר מוקדם על מנת לא לגרום לה עוגמת נפש

.

מה שכן אם הבחורה מוזנחת ( שזה מאוד מאוד שכיח במחוזותינו כי אומרים לבנות מ"תהיו צנועות" והן חושבות צניעות=להחביא את היופי שלי)ויש אפשרות לשנות אז אפשר להגיד לה(כן ה יכול להיות שיפגע בה אבל היא תודה לך)

אם לא כן חבל על שניכם..(בחורה זקוקה שבעלה יחמיא לה!!!)

הפסיכולוג היה אומר:"תזרוק אותה"

טיפוח להזנחה!

אישה צריכה להיות מטופחת ואם היא לא זה אומר שהיא מוזנחת.

למשל אישה שמתלבשת רגיל ולא דווקא מהמם היא לא מוזנחת

לעומת זאת אישה שלובשת סמרטוטים היא כן מוזנחת

גם אם היה לה פרצוף כמו של החברה שלה, באיזשהו שלב היית מתרגל ורואה שיש יפות ממנה.

אין לי ספק שאם בעלי יחפש, הוא ימצא יפות ממני.

לכן הוא לא מחפש. הוא מקפיד לשמור את עיניו ולהתבונן רק באישה אחת.

האמת היא שאני מניחה שאם הוא לא היה כזה צדיק, והיה רואה נשים אחרות שיפות יותר בעיניו, עדיין היה ברור לו שאני הטובה ביותר עבורו, אך העניין היה עלול להפריע לקשר שלנו, בעיקר בעיתות משבר. 

כתבת שבן אדם חייב שאשתו תהיה הכי יפה בעיניו. אני חולקת. אדם צריך להרגיל עצמו לחשוב שאשתו היא היחידה שיפה בעיניו. בכלל אין כאן תחרות. (כמובן שזה לא פשוט ודורש מאמץ.)

נדמה לי שהרב אבינר אמר פעם שאישתו הכי יפה, וכל השאר קופות... (בניסוח עדין יותר, אני מניחה...)

אז פשוט תמשיך לצאת איתה עד שתחליט שאתה מסוגל לראות אותה כאחת והיחידה, או עד שהיא תחתוך כי אתה לא נראה כמו הנסיך שלה...

התשובות פה מחכימות (במיוחד של זהר..) ומכניסות את העניין לפרופורציות הנכונות. תודה לכם!

יופי חיצוני אצל האישה זה משהו משתנה

אישה נמצאת במעגלי חיים אין סופיים של שינויים, במיוחד אחרי החתונה, הריון לידה פוסט לידה וגם אז היופי משתנה

ובהחלט אם יש כימיה זה הדבר החשוב

היופי האמיתי הוא היופי הפנימי הנשמה שאתה רואה כשאתה מדבר איתה

המון בהצלחה ושבוע טוב

"ישנן יפות יותר ממנה,

אך אין יפה כמוה"

("נשבעתי עיני", שם שם).

נכון, תמיד יהיו יפות יותר. באהבה מפוכחת גבר יודע שתמיד תהיה מישהי יפה יותר מאישתו, אבל מצד שני - שאין יפות כמוה. באהבה מפוכחת הגבד דבק באישתו כי הוא יודע ומכיר את כלל האישיות והמידות הטובות שלה, ובוחר לקשור את עצמו דווקא איתה כי היא הכי יפה בשבילו.

אני חושבת שזו נקודה שחשוב להבין אותה, כי היא לא קשורה רק ליופי חיצוני. תמיד יהיו נשים יותר צדיקות/נדיבות/חכמות/מוכשרות, אבל האישה שאתה בוחר להיות איתה למשך שאר ימי חייך היא צדיקה, מוכשרת, חכמה, נדיבה ויפה בדיוק בשבילך.

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.