לקשור אותן למיטה או משהו

די!

תפסיקי לפגוע בעצמך!

זה משגע!

היא יודעת שהוא לא בשבילה. זה כבר הוצאתי ממנה..

אבל היא שוב חוזרת אליו!!

אנשים כאלו צריכים לקבל סטירה רצינית!

ולפי מה שקלטתי ממנה, זה לא מודל שדומה לבית שלה..

אמרתי לה שזו לא זוגיות מה שיש ביניהם. שאם חו"ח יתחתנו, הילדים שלהם יהיו ילדי רווחה על בטוח.

אם הוא מתייחס אליה כך, איך יתייחס לילדים?! ואיך הילדים ירגישו בבית כזה?!

או שיתנכלו לאמא ויעשו ממנה סמרטוט, כמוהו.

או שישנאו אותו שנאת מוות.

והיא כזו בחורה מתוקה ומדהימה!!

היא צריכה מישהו עם מידות טובות, מישהו שיוביל- זה כן.. וביחד עם זה גם יתן לה הרגשה שהיא מלכה בעיניו, אם לא נסיכה!

זו חברה טובה מהמכללה [והסמינריון הבעעע הזה!!].

לא מכירה את המשפחה שלה.

אני חייבת להוציא אותה מהדבר הנורא הזה!

אני אדם רציני מבחינתה. אני בטוחה שהשיחות שלנו מחלחלות אצלה..

ושוב, אני לא מכירה את המשפחה שלה.

הוא מאשים אותה בכל דבר וצועק עליה הרבה.

למי אפשר לפנות?

תודה!

כזו מאפשרת הובלה וכזו מכילה!

כזו אחראית, מסודרת, חכמה, מטופחת..

אני פשוט מזועזעת!

אנחנו בקושי מתייחסות לעבודה הסמינריונית. בעיקר שיתופים שלה ו"סטירות" שלי..

אמרתי שאעזור לה למצא מישהו שיהיה שווה אותה באמת. אין לה דרישות כ"כ בשמיים..

רק שאני לא מכירה בחורים לא דוסים.. היא יותר לכיוון הדתי- מסורתי כזה.

אם היא רוצה להתנתק ממנו, אז תפנו לעוסי"ת והיא אמורה לעזור לה לנתק את הקשר,

ואפילו במקרים מסויימים יכול להיות שתאלצו לערב גם את המשטרה.

אבל מפחדת ממנו מאוד [וכאן אולי העו"סית והמשטרה יעזרו..].

וגם חוששת שמפאת גילה ה"מתקדם" לא תמצא מישהו אחר שיש בו את הדברים ש*כן* אהבה בבחור הזה.

אולי זו ^^ הנק' המרכזית שצריך לעבוד עליה..

היא לא רוצה לסבול, אבל לדעתי היא לא מספיק *באמת* רוצה להתנתק ממנו,

עם כל ההסכמות שלה למה שאני אומרת, מזהירה, מפחידה ומאיימת..

יש בה צד שחושב שאולי בכ"ז היא זו שצריכה להשתנות והוא כן בסדר [מה שניסה לשדר לה כל הזמן..],

ו"הוא כבר לא מרביץ לי"..

היו יותר מדי מקרים שזה התחיל בזה ו...הסתיים לא טוב..השם ישמור.

לדעתי חייבים להגיש תלונה למשטרה, ולגרום לה לעזוב אותו בכל מחיר.

ואפילו יותר מפחיד ומאיים.

[כואב מה שסיפרת על הבתדודה. התחתנה מאז?]

ומצטרפת לאיחול.

עכשיו את צריכה לפנות לגורמים המקצועיים..

וב"ה אין לי נסיון בתחום, רק שכל ישר..

אולי להסביר לה שבגילה המתקדם יהיה לה יותר סיכוי להתחתן 

מאשר אח"כ בגיל יותר מבוגר וגרושה, אולי אם ילדים (השאלה תוך כמה זמן היא תפרק תעניין)

ובעקרון

(פעם בדקנו את זה לגבי מישי אחרת, וזו התשובה שקיבלנו מגורם מקצועי

ברגע שהיא רוצה לצאת מזה,

אז גורמים מקצועיים יכולים ממש לעזור,

ככה שמתשתלם לפנות....

בשורות טובות!

בד"כ הפניה לרווחה היא דרך גורם שלישי, כך שזה נורמלי שאת תפני לעוסי"ת והיא כבר תיצור איתה קשר..

עדיף לתפוס את זה כמה שיותר מוקדם..

קודם כל לעצור ת'אדם הזה על מה שעשה ובמקביל כל שאר הדברים.

לערב את המשטרה רק לאחר תקשורת עם העובדת סוציאלית ובהמלצתה.

אחרת, רוב הסיכויים שהמשטרה תשחרר אותו מיד וללא שום הגבלות.

ואני אפילו לא רוצה לחשוב איך היא תמצא את עצמה ברגע שהוא ישוחרר...

כי אף פעם אי אפשר לדעת מה הם מסוגלים לעשות.

בכל מקרה, ייתכן שאת צודקת. צריך לפעול בחכמה.

תלוי מה האופי שלה וכו'-

אבל זה יכול ליצור אצלה יותר אמפטיה כלפיו (שהוא סובל בגללה וכל מיני דברים שנשים אומרות במצבים כאלו)

ואז ההפסד גדול מהרווח...

ושלא תפחד מכלום.

איום ראשון מצידו אח"כ - משטרה.

האלימות שלו מתבטאת רק בצעקות או דברים כאלו, והיא עדיין ממשיכה ביוזמתה להיות איתו - ככל הנראה הרעיון הגרוע ביותר יהיה פנייה למשטרה. כי המשטרה, בתכל'ס, אם אין הוכחה חותכת שהוא הרביץ לה - היא לא יכולה לעשות לו כלום, עוד יותר בהנחה שכמו שאת אומרת היא עדיין מאוהבת בו, ולא תסכים כנראה להעיד נגדו אלא אולי דווקא להיפך תתמוך בו, ותשנא אותך על מה שגרמת, תעזוב את החברות שלכן וככה תתדרדר יותר מקודם.

לכן משטרה - זה הרעיון האחרון, כל עוד החברה שלך לא באותו ראש כמו שלך. אין מה לעשות, יש דברים חכמים יותר שניתן לעשות.

אולי אפשר לבדוק איזה אדם/חברה שהיא הכי קשורה אליה בעולם שיכולה לעזור לה לשנות את דעתה, או אולי קרובת משפחה שיש לה השפעה מאוד גדולה עליה, או למצוא דרך "לחשוף את קלונו" של הבחור בפניה, איכשהו (אני לא בתוך המקרה אז אני לא יכול להגיד ממש...).

אבל חשוב להיות חכמים, כי לפי איך שאת מתארת, לא יהיה קל להוציא אותה מה"אשליות" שלה, במיוחד אם למרות שהיא מודעת לכל מיני דברים בעייתיים אצלו היא עדיין לא מתכוונת לעזוב אותו - זה אומר שיש יותר סיכוי שהיא תתעצבן עליך אם תעשי דברים נועזים מידי, ותפסיק לדבר איתך, מאשר שתפסיק לדבר איתו.

בקיצור - צריך ללכת כאן בין הטיפות, והכי חשוב - לא לערב משטרה כל עוד זה לא באמת פלילי עד הסוף (ולא - צעקות בלבד, זה לא מספיק פלילי, בטח לא כשה"קרבן" לא משתף פעולה. מכות ממש, שיש אפשרות להוכיח שזה הוא גם בלי עדות שלה - זה כבר משהו משמעותי יותר אבל גם שם צריכים להיות חכמים לפני שפונים למשטרה.

כל מה שאני כותב זה לא סתם מגחמה אלא מבוסס על הרבה מקרים ששומעים, וסיפורים של נשים כאלו או סיפורים של אנשים מסביב, שמבהירים מעבר לכל ספק שכאשר אין שינוי באדם עצמו, עירוב אגרסיבי מידי מבחוץ, עלול דווקא להחמיר את המצב ולגרום לתגובות אנטי...

לכן, איך אומרים: "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם".

מהמכללה, אולי תציעי לה לגשת ביחד ליעוץ עם אשת מקצוע של המכללה,

לכל מוסד חינוכי צריך להיות פסיכולוג או איש מקצוע מהתחום.

או אפילו לגשת לבד, זה לא טוב שאת לוקחת את כל האחריות העצומה הזו על עצמך.

מנסיוני,

אם הבחורה לא תתעצם ותתאזר בגבורה פנימית - היא תשוב אליו פעם אחר פעם

היא כנראה בסוג של מסגר עצמי כזה שלא נותן לה לראות ולהרגיש את הנוראיות של זה. אין לה מספיק כוחות להוציא את עצמה מזה. אל תעמדי על דם רעתך. בבקשה תעשי הכל לעזור לה.

היא כנראה בסוג של מסגר עצמי כזה שלא נותן לה לראות ולהרגיש את הנוראיות של זה. אין לה מספיק כוחות להוציא את עצמה מזה. אל תעמדי על דם רעתך. בבקשה תעשי הכל לעזור לה.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...