לקשור אותן למיטה או משהו

די!

תפסיקי לפגוע בעצמך!

זה משגע!

היא יודעת שהוא לא בשבילה. זה כבר הוצאתי ממנה..

אבל היא שוב חוזרת אליו!!

אנשים כאלו צריכים לקבל סטירה רצינית!

ולפי מה שקלטתי ממנה, זה לא מודל שדומה לבית שלה..

אמרתי לה שזו לא זוגיות מה שיש ביניהם. שאם חו"ח יתחתנו, הילדים שלהם יהיו ילדי רווחה על בטוח.

אם הוא מתייחס אליה כך, איך יתייחס לילדים?! ואיך הילדים ירגישו בבית כזה?!

או שיתנכלו לאמא ויעשו ממנה סמרטוט, כמוהו.

או שישנאו אותו שנאת מוות.

והיא כזו בחורה מתוקה ומדהימה!!

היא צריכה מישהו עם מידות טובות, מישהו שיוביל- זה כן.. וביחד עם זה גם יתן לה הרגשה שהיא מלכה בעיניו, אם לא נסיכה!

זו חברה טובה מהמכללה [והסמינריון הבעעע הזה!!].

לא מכירה את המשפחה שלה.

אני חייבת להוציא אותה מהדבר הנורא הזה!

אני אדם רציני מבחינתה. אני בטוחה שהשיחות שלנו מחלחלות אצלה..

ושוב, אני לא מכירה את המשפחה שלה.

הוא מאשים אותה בכל דבר וצועק עליה הרבה.

למי אפשר לפנות?

תודה!

כזו מאפשרת הובלה וכזו מכילה!

כזו אחראית, מסודרת, חכמה, מטופחת..

אני פשוט מזועזעת!

אנחנו בקושי מתייחסות לעבודה הסמינריונית. בעיקר שיתופים שלה ו"סטירות" שלי..

אמרתי שאעזור לה למצא מישהו שיהיה שווה אותה באמת. אין לה דרישות כ"כ בשמיים..

רק שאני לא מכירה בחורים לא דוסים.. היא יותר לכיוון הדתי- מסורתי כזה.

אם היא רוצה להתנתק ממנו, אז תפנו לעוסי"ת והיא אמורה לעזור לה לנתק את הקשר,

ואפילו במקרים מסויימים יכול להיות שתאלצו לערב גם את המשטרה.

אבל מפחדת ממנו מאוד [וכאן אולי העו"סית והמשטרה יעזרו..].

וגם חוששת שמפאת גילה ה"מתקדם" לא תמצא מישהו אחר שיש בו את הדברים ש*כן* אהבה בבחור הזה.

אולי זו ^^ הנק' המרכזית שצריך לעבוד עליה..

היא לא רוצה לסבול, אבל לדעתי היא לא מספיק *באמת* רוצה להתנתק ממנו,

עם כל ההסכמות שלה למה שאני אומרת, מזהירה, מפחידה ומאיימת..

יש בה צד שחושב שאולי בכ"ז היא זו שצריכה להשתנות והוא כן בסדר [מה שניסה לשדר לה כל הזמן..],

ו"הוא כבר לא מרביץ לי"..

היו יותר מדי מקרים שזה התחיל בזה ו...הסתיים לא טוב..השם ישמור.

לדעתי חייבים להגיש תלונה למשטרה, ולגרום לה לעזוב אותו בכל מחיר.

ואפילו יותר מפחיד ומאיים.

[כואב מה שסיפרת על הבתדודה. התחתנה מאז?]

ומצטרפת לאיחול.

עכשיו את צריכה לפנות לגורמים המקצועיים..

וב"ה אין לי נסיון בתחום, רק שכל ישר..

אולי להסביר לה שבגילה המתקדם יהיה לה יותר סיכוי להתחתן 

מאשר אח"כ בגיל יותר מבוגר וגרושה, אולי אם ילדים (השאלה תוך כמה זמן היא תפרק תעניין)

ובעקרון

(פעם בדקנו את זה לגבי מישי אחרת, וזו התשובה שקיבלנו מגורם מקצועי

ברגע שהיא רוצה לצאת מזה,

אז גורמים מקצועיים יכולים ממש לעזור,

ככה שמתשתלם לפנות....

בשורות טובות!

בד"כ הפניה לרווחה היא דרך גורם שלישי, כך שזה נורמלי שאת תפני לעוסי"ת והיא כבר תיצור איתה קשר..

עדיף לתפוס את זה כמה שיותר מוקדם..

קודם כל לעצור ת'אדם הזה על מה שעשה ובמקביל כל שאר הדברים.

לערב את המשטרה רק לאחר תקשורת עם העובדת סוציאלית ובהמלצתה.

אחרת, רוב הסיכויים שהמשטרה תשחרר אותו מיד וללא שום הגבלות.

ואני אפילו לא רוצה לחשוב איך היא תמצא את עצמה ברגע שהוא ישוחרר...

כי אף פעם אי אפשר לדעת מה הם מסוגלים לעשות.

בכל מקרה, ייתכן שאת צודקת. צריך לפעול בחכמה.

תלוי מה האופי שלה וכו'-

אבל זה יכול ליצור אצלה יותר אמפטיה כלפיו (שהוא סובל בגללה וכל מיני דברים שנשים אומרות במצבים כאלו)

ואז ההפסד גדול מהרווח...

ושלא תפחד מכלום.

איום ראשון מצידו אח"כ - משטרה.

האלימות שלו מתבטאת רק בצעקות או דברים כאלו, והיא עדיין ממשיכה ביוזמתה להיות איתו - ככל הנראה הרעיון הגרוע ביותר יהיה פנייה למשטרה. כי המשטרה, בתכל'ס, אם אין הוכחה חותכת שהוא הרביץ לה - היא לא יכולה לעשות לו כלום, עוד יותר בהנחה שכמו שאת אומרת היא עדיין מאוהבת בו, ולא תסכים כנראה להעיד נגדו אלא אולי דווקא להיפך תתמוך בו, ותשנא אותך על מה שגרמת, תעזוב את החברות שלכן וככה תתדרדר יותר מקודם.

לכן משטרה - זה הרעיון האחרון, כל עוד החברה שלך לא באותו ראש כמו שלך. אין מה לעשות, יש דברים חכמים יותר שניתן לעשות.

אולי אפשר לבדוק איזה אדם/חברה שהיא הכי קשורה אליה בעולם שיכולה לעזור לה לשנות את דעתה, או אולי קרובת משפחה שיש לה השפעה מאוד גדולה עליה, או למצוא דרך "לחשוף את קלונו" של הבחור בפניה, איכשהו (אני לא בתוך המקרה אז אני לא יכול להגיד ממש...).

אבל חשוב להיות חכמים, כי לפי איך שאת מתארת, לא יהיה קל להוציא אותה מה"אשליות" שלה, במיוחד אם למרות שהיא מודעת לכל מיני דברים בעייתיים אצלו היא עדיין לא מתכוונת לעזוב אותו - זה אומר שיש יותר סיכוי שהיא תתעצבן עליך אם תעשי דברים נועזים מידי, ותפסיק לדבר איתך, מאשר שתפסיק לדבר איתו.

בקיצור - צריך ללכת כאן בין הטיפות, והכי חשוב - לא לערב משטרה כל עוד זה לא באמת פלילי עד הסוף (ולא - צעקות בלבד, זה לא מספיק פלילי, בטח לא כשה"קרבן" לא משתף פעולה. מכות ממש, שיש אפשרות להוכיח שזה הוא גם בלי עדות שלה - זה כבר משהו משמעותי יותר אבל גם שם צריכים להיות חכמים לפני שפונים למשטרה.

כל מה שאני כותב זה לא סתם מגחמה אלא מבוסס על הרבה מקרים ששומעים, וסיפורים של נשים כאלו או סיפורים של אנשים מסביב, שמבהירים מעבר לכל ספק שכאשר אין שינוי באדם עצמו, עירוב אגרסיבי מידי מבחוץ, עלול דווקא להחמיר את המצב ולגרום לתגובות אנטי...

לכן, איך אומרים: "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם".

מהמכללה, אולי תציעי לה לגשת ביחד ליעוץ עם אשת מקצוע של המכללה,

לכל מוסד חינוכי צריך להיות פסיכולוג או איש מקצוע מהתחום.

או אפילו לגשת לבד, זה לא טוב שאת לוקחת את כל האחריות העצומה הזו על עצמך.

מנסיוני,

אם הבחורה לא תתעצם ותתאזר בגבורה פנימית - היא תשוב אליו פעם אחר פעם

היא כנראה בסוג של מסגר עצמי כזה שלא נותן לה לראות ולהרגיש את הנוראיות של זה. אין לה מספיק כוחות להוציא את עצמה מזה. אל תעמדי על דם רעתך. בבקשה תעשי הכל לעזור לה.

היא כנראה בסוג של מסגר עצמי כזה שלא נותן לה לראות ולהרגיש את הנוראיות של זה. אין לה מספיק כוחות להוציא את עצמה מזה. אל תעמדי על דם רעתך. בבקשה תעשי הכל לעזור לה.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה