לדעתי מאוד חשוב ללמד את הגדול איך להגיב בצורה פרופורציונאלית. לא רק כלמידה לחיים ולא רק כדי להגן על הקטן, אלא כדי שילמד יותר לשלוט ברגשות ובדחפים שלו. בשביל טובתו שלו.
לענ"ד, כשהוא מגיב בצורה מוגזמת להתגרות של הקטן, צריך להרחיק אותו לחדר השני. זה לא צריך להיות לאורך זמן, ובטח שלא בכעס, אלא כפתרון (זמני) לבעיה. אח"כ, להרגיע את הקטן, וגם לומר לו שהתנהגות כזו (אותה התגרות שהתגרה בגדול, אם זה אמירה/דחיפה/משהו אחר), היא לא נעימה וגורמת לזה שהוא מקבל מכות. כדאי להתנהג בצורה אחרת, ולא להעליב או לדחוף.
אחרי זה, ללכת לדבר עם הגדול בחדר (כל השיחה עם הקטן אמורה לארוך בערך דקה-דקה וחצי, לכל היותר). להסביר לו מה היה לא בסדר בהתנהגות שלו, הסכנה שיש בזה לפגיעה בקטן, וגם האמונה שלך שהוא מסוגל לשמור את הידיים שלו לעצמו ולדבר בעזרת הפה ולא בעזרת הידיים.
אולי הנקודה הכי חשובה כאן היא הבעת אמון ביכולת של הילד לרסן את עצמו, להתאפק, לשים לעצמו את הגבול. אולי תצטרכו לעבור הרבה תקריות ותצטרכי לומר לילד הרבה פעמים כמה את מאמינה בו (וזה עשוי להישמע ולהרגיש שחוק)- אבל אל תוותרי על האמון הזה ועל הבעתו המפורשת. אולי זה מה שיבנה בגדול את היכולת לשלוט בעצמו ולווסת בעצמו את תגובותיו.
(אחרי השיחה עם הגדול, הוא כמובן מוזמן לחזור לחדר שבו שיחק קודם. הוא לא ב"הסגר" או משהו כזה).
הרבה הצלחה!