מתאים למזג אוויר
משעות הבוקר המאוחרות אבל לא עד מאוחר (שבת נכנסת מוקדם בשעון חורף)
בילוי שמתאים לאדם יחיד.
תודה


הים נראה מדהים בגשם!!
אילו יכלתי פשוט לשבת לידו ולבהות....
יוני
יעל מהדרום
יונידייט? 
ותן טלאיזה עוד? לא זוכר עכשיו...לא בדיוק ביקרתי בהמוני מוזיאונים באיזור המרכז בחיי...אני פריפריאלי
. אבל אני יודע שיש המון. שיטוט קצר ברחבי האינטרנט ובטח תמצא לא מעט (אבל אני מניח שרובם בתשלום...)
דיאלוג בחשיכה (לא הייתי, אבל שמעתי שמדהים שם)
מוזיאון הפלמ"ח (מיוחד ממש, צריך להתקשר מראש לקבוע זמן)
לא ברור אם כשהיית שם היה כמו עכשיו.
בעצם זה מיצג אור קולי לאורך כל המוזיאון. מעוצב יפה ומיוחד.
(זה לא מוזיאון שרואים בו דברים או משהו, המטרה שם זה ליצור לך חוויה)
אה, בעצם אם חושבים על זה יש שם שירת נשים (מעורבת עם גברים), קח בחשבון
אני צריכה להזהיר כדי שלא יכשלו. ולא משנה מה זה (הייתי מציינת גם דברים אחרים שמקפידים עליהם, כולל חומרות).
במקרה הזה אין לי מושג מה ההלכה והאם מותר לבוא למקום כזה ולא להקשיב כששומעים (יש שם שירה בשני מקומות עד כמה שזכור לי) או אם הלכתית מכיוון שהשירה מעורבת גם עם בנים זה מותר (או אסור).
אני פשוט לא טורחת לברר הלכות שלא נוגעות אלי (תסכים איתי שבתור בת אין לי בעיה לשמוע שירת נשים?)
אבל חשוב לציין את זה, ולכן ברגע שנזכרתי בזה- ציינתי. (מכיוון שזה לא נוגע אלי לא זכרתי מיד, לכן כתבתי רק בהמשך)
ואגב, אתה קצת פסימי מדי. באמת שהמציאות הרבה פחות גרועה ממה שאתה חושב, וב"ה יש הרבה אנשים שרוצים לעבוד את ה' באמת (אני מכירה הרבה כאלה). רק שהאנשים האלה צנועים ושקטים יותר ולא מתפרסמים בתקשורת (ואפילו לא בסקרים), לכן אתה לא רואה אותם ולא יודע מהם. (כמובן שכל אחד נופל לפעמים- 7 יפול צדיק וקם.. אבל השאלה היא מה המטרה שלהם בחיים בסופו של דבר ומה הרצון והמעשים)
חבל לראות רק את הצד השלילי של החיים, הרבה יותר קשה לחיות ככה..

אייכה!
"אבק?!"
"כן! - קמצוץ קטן של אבקת פיות."


אושר תמידי
)
בקטנה
טופי תות

אבלאולי יהיה לך יעיל לשישי הבא,
ביום שישי יש שוק איכרים בנמל, אם יש לך מצלמה טובה, זאת חוויה יותר שווה
יש בשוק הזה את כל הירקות שמדברים עליהם בתוכניות מפוצצות של אוכל
שם פוגשים בהם בלייב.
ואז יש שם גם ים, ומתקני כושר (בחיבור של הירקון לרידנג.
אם את רוצה יש גם אופניים להשכרה.
יש עוד שוק ביום שישי (ושלישי) בת"א, שוק אומנים בנחלת בנימין, גם שם מצלמה משדרגת את החוויה. ברחוב המקביל יש לך את שוק הכרמל, בשישי עמוס שם, אבל עדיין שווה, ויש בסמוך את שוק בצלאל אם רוצים לקנות פיג'מות בזול
וחוצמזה שחורף זה יותר זמן להסתובב בתל אביב, האנשים שם פחות ערומים.
אין לי מושג מה קורה שם כשיורד גשם. (מנהסתם אין שוק)
ואם אתה מחובבי הסקייטבורד, רולרבליידס, קורקינט, אופניים, אז יש מקום מגניב באזור של היכל נוקיה שמיעוד במיוחד לספורט מהסוג הזה עם כל מיני עליות ומורדות. והכל מקושט בגרפיטי מהמם. מקום שמח, עם ילדים (אמיתיים) שמשחקים. לראאות דבר כזה בתל אביב זה משמח
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי
קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל
מוזמנים להצטרף
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.