ואז הליכה של עשר דקות לוקחת חצי שעה במקרה הטוב...
איך מורידים אותו מהחשק הזה?
ככה את גם יכולה לשלוט יותר על איזה גדרות את מרשה ועל איזה לא...
אפשר גם להסתכל על זה בעין טובה של- אני מרוויחה עכשיו משו
אי משחקת עם הילד שלי
אני מתפתח אצל הילד שלי יכולות חשובות של טיפוס, שיווי משקל, הליכה יציבה... ועוד
וגם יכולת שהילד שלי יבין- לא,עכשיו מתמקדים בלהגיע מהר
מעניין מתי תראה את זה...
אם הוא כבר התרגל שמותר אז זה קצת קשה לאסור פתאום
זה נורמלי שילד לא רוצה ללכת הכי מהר בצורה הכי קצרה.
רק אנחנו כאלה ממוקדי מטרה...הם נהנים גם מהדרך....
שואלת באמת
אלא אם כן את גרה ביישוב שאין בו מכוניות...
ואז.. למה יש גדרות שם בכלל?
משגיחים
או משתפים פעולה
או נותנים יד
אם היא רוצה להוריד אותו מהחשק בגלל שזה מעכב- אז יש פתרונות נקודתיים
אבל ככלל- לא רואה בזה בעיה
שבמקום לעלות על הגדר - הוא כאילו "נותן יד" לגדר, ומקפיץ אותה מעמוד ברזל לעמוד ברזל (בגדר שעשויה מעמודי ברזל כאלה) וזה עושה רעש שנחמד לו ומענין לו. ואדרבה הוא הולך מהר שזה עושה רעש יותר מהר
שיהנה!
זה גם מפתח שיווי משקל ומוטוריקה גסה.
כשאני ממהרת אני נותנת לילדים יד כשהם על הגדר ואז אפשר ללכת מהר. (זה מפתח מיומנויות אמהיות מסובכות: לתת יד לשני ילדים על הגדר בחודש תשיעי להריון, וכו'...)
עד שהופנינו לריפוי בעיסוק, ושם בין השאר הוא קיבל שיעורי בית - ללכת בשיווי משקל על משטחים צרים... אז תפסתי את עצמי ושאלתי למה לא נתתי לו כשהוא נמשך מעצמו לעשות את הדבר הנכון לו, למה הגעתי למצב הזה שאני צריכה באופן מכוון לקחת אותו לתרגל, כשאם רק הייתי מקשיבה לו הוא היה מתרגל מרצונו, מעצמו, בכיף...
היום עם הצעירים יותר אני מתעכבת בדרך כמה שצריך ושיטפסו כאוות נפשם, וכשנגמרת הסבלנות אני מזכירה לעצמי שלשרוף אחה"צ בשבוע על ריפוי בעיסוק (לא כולל שיעורי בית) יבזבז לי יותר זמן.
למרות שאצלנו לא הופנינו לריפוי בעיסוק, כשהגענו למכון להתפתחות הילד, מסיבות אחרות, הרופאה ההתפתחותית שאלה אותנו אם הילדה הולכת על חומות אבנים
. עניתי שכן, כמובן.
(מהשאלות של הרופאה, נשמע שמומלץ גם לתרגל עמידה על רגל אחת, הליכה אחורה, ועליה וירידה במדרגות עם "סירוג" רגליים. זה מה שהרופאה בדקה אצלנו, כשהגדולה הייתה בערך בת 3.5.)
וודוי אישי:
אני מאז אחרי החגים אין לי סבלנות לחזור הביתה ברגל התחלתי לחזור באוטובוסים
והצהרים נהיו מרוחים כאלו ועצבניים
אתמול חזרנו ברגל דרך הגינה חזרנו הביתה כולנו רעננים שמחים ומלאי מרץ
חבל לוותר על פעילות בחוץ
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות