אבל ממה שהבאת

יש סדרי עדיפויות בחיים

האם חשוב לדאוג שלא יסגר מפעל? כן

כמה חשוב יחסית לדברים אחרים? תלוי איזה דברים, אבל להרגשה שלי - הרבה יותר חשוב להתנגד לחוק הגיור לדוגמא, זה הרבה יותר חמור בעיני הקב"ה. 

או במילים אחרות, מדוע אתה חושב שהמאחזים, למשל, זה סוגיא חשובה יותר ושבה צריך להתמקד מאשר סגירת מפעל בפריפריה?

של חז"ל העוסקים בצדק חברתי?

מה פוטר מלעסוק בסוגיות מעין אלו ולהעדיף במקומן הירתמות לסוגיות הקשורות בארץ ישראל (בטח ובטח כאשר הפן ההלכתי שלהן פחות ברור ומובהק)?

לכן התייעלות היא דבר מצויין. ילכו המפוטרים וידאגו לעתידם בדרך אחרת.

בס"ד

שלום לכולם,

שמש אא, אמרת דברים חשובים אך לבסוף סתרת את דבריך.

לעניות דעתי, לפולמוס השמיטה יש קשר לכלכלה של אחינו יהודים

לבין נתינת פרנסה לאויבינו.

כלכלה צודקת חשובה כמו כל הנושאים.

השורש הוא שחיינו צריכים להיות מבוססים על יושר, אמת, צדק וכו'

ואז כל העניינים הסתדרו בעז"ה.

                                                         בתודה ובברכה

                                                שיבנה בית המקדש במהרה

אני בעד כלכלה חופשית- מה שחסר תועלת והציבור לא צורך אותו -נסגר, מה שיש לו ביקוש או חשיבות אצל הציבור- פורח. (ויש למדינת ישראל עוד הרבה להתקדם בזה, הם מממנים הרבה חברות ועסקים שהיו צריכים לקרוס מזמן)

אני מסכימה עם כל מילה שלו.

לא מאשימה בזה את נפתלי בנט או פוליטיקאים אחרים, כי הם מייצגים ציבור מסוים וכנראה שאלה הקולות שנושבים מהציבור הנ"ל.

איך שהוא תמיד השמאל נמצא שם, למרות שהגישה הזו מתאימה להרבה גישות שמופיעות בתנ"ך ולמאמרים של חז"ל על צדק חברתי.

גם מההיבט של אינטרס פוליטי, אנחנו נופלים שם. כי אין אפס, אי אפשר לדאוג רק לנושא מסוים כל הזמן ולציבור במדינה אכפת גם מנושאים חברתיים. אנשים חיים כאן.

והבחירות יגיע מתי שהוא.

מפעל נועד לייצר ולהרוויח ולא לדאוג לעובדים.

והתורה דוגלת בדרך האמצע (או יותר מדויק לומר "שילוב")

בסדום גם שילבו,רק שבמקום כמו ביהדות שמשלבים את הדברים הטובים אז שילבו את הדברים הרעים...

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה