אני יודעת ששאלו פה את השאלה הזו הרבה לפני.
אבל חשוב לי לשמוע ולדעת יותר מה יש בכל בית חולים.
רק נקודה חשובה-הר הצופים,נשקל גם בגלל שזה קרוב אלינו יותר..
(כרגע בחודש שביעי,אבל חושבת על הלידה)
אז חשוב לי לדעת מה היחס בכל בית חולים?
איך האווירה?
מה אתן ממליצות?
והאם סיור בחדר לידה יוכל לעשות לי קצת סדר?
תודה רבה!
לכל בית חולים יש יתרונות וחסרונות ומה שחשוב לך יהיה מה שיכריע..
יחס חם ותומך,
שיהיו קשובים למה שאני רוצה ולא יחליטו בשבילי,
שיהיה מקום מסודר,
חדרים נוחים.
כרגע לא עולה לי עוד משהו..
לדעתי מנסיוני-
הר הצופים מקום רגוע ושקט חוויה טובה לאישה שרוצה אפידורל מכניסים אותך ישר כשאת מגיעה.
לעומת זאת העומס בשערי צדק הוא ייתרון למי שא רוצה אפידורל כי מכניסים לחדר לידה רק כשאת לקראת לידה בגלל העומס וזה טוב לאישה שלא רוצה אפידורל כי היא יכולה לבלות את הצירים בעמידה וזו הדרך הקלה ביותר להתמודד עם צירים (כשנכנסים לחדר לידה בד"כ המיילדת מבקשת לשכב וזה כואב יותר)
אני ילדתי בשערי צדק בלי אפידורל הכניסו אותי בפתיחה תשע היה מדהים ב"ה.
מקום מקסים מיילדות מדהימות.אומרים שגם כך בהר הצופים אבל לי היה חשוב הנסיון שיש להמון מהמילדות בשערי צדק
עמוס שם אבל שוב למי שרוצה לידה ללא אפידורל זה מושלם.מה הבחירה שלך.?
לכן נראה לי קצת מלחיץ העומס שם..
כמובן שזה עוד יכול להשתנות,אבל נראה לי שאפידורל מאוד יעזור לי..
ההיתי שם באשפוז יום וכמות הערבים בכלל לא מורגשת.בייחוד אחרי לידה כשהמשפחה מקיפה בד"כ ואת רוצה להיות נטו עם התנוק לא משנה כ"כ מה קורה סביבך העיקר שהלידה תהיה מוצלחת לדעתי.
בשע"צ, כשהועברתי מהחדר לידה למחלקה, הגעתי בדיוק בקלת אורחים (בין 4 ל7) הוכנסתי להיות שלישית בחדר=אין לי יותר מידי מקום. ולידי היתה אשה שכל ה10 ילדים שלה (כל הגילאים כמעט) באו לבקר ולהתרגש מהנסיך הקטן...
כשהייתי בהר הצופים הייתי עם מישהי יהודיה בחדר. ושיחות הטלפון שלה היו משותפות לי ולכל האיזור.. 
כולנו שמענו מה היא מדברת ומה מספרת ועל מי כועסת..
לא רק לערבים יש חמולות ולא רק הערבים עושים רעש..
ויש כאלה שצריכים המולה, גם אחרי לידה.
(לא שאני מבינה אותם. אבל אני מודעת לקיומם )
אני - המנקה הערבייה בשערי צדק הפריעה לי מאד.
כך שאין סיכוי שאסבול מיילדת ערבייה או יולדת ערבייה בחדר... |מקיא|
4 לידות ראשונות ילדתי בשערי צדק, והייתי מאד מרוצה.
לפני 4 חודשים, בלידה חמישית. הגעתי לשערי צדק בשבוע 41.6 היה עמוס מאד.
(חוררו לי את הידיים בשביל לעשות לי בדיקת דם. עד כה תמיד מצאו לי את הוריד בקלות. פה הרגשצתי שבגלל העומס, לא מצאו לי ואח"כ זה המשיך לכאוב לי כמה ימים!)
רצו שאעבור למחלקה, כי הייתי מספר 7 בתור לזרוז. החלטנו לעבור לי"ח אחר, פנוי יותר.
בהר הצופים קיבלו אותי בשמחה וכמה שהיה לי מוזר (לא להיות בשערי צדק)- היה ממש טוב!
נכון שבשערי צדק המראה החיצוני יותר טוב, אבל מבחינת היחס, בהר הצופים טוב לא פחות!
ובתינוקיה באמת רגוע יותר.. (פעם ראשונה שנכנסתי לתינוקיה, ולא היו צרחות של תינוקות!!)
הדבר היחיד ששונה בצורה משמעותית- שבת! בשע"צ- שבת זאת שבת ובהר הצופים, יש אוירה של שבת בזכות היולדות האחרות. אבל עושים בדיקת דם, ומדליקים לך את האור בחדר וכו'... [ואני חשבתי שאלד בשע"צ, אז לא הייתי מוכנה נפשית לעניין.]
* לא הבנתי את הטענה לגבי האפידורל. באף לידה לא ניסו לשכנע אותי ללדת דווקא עם אפידורל.
השירותים מחוץ לחדר זה שיקול למי שרוצה ללדת ללא אפידורל כי מקלחות זה מקל.לענד היא צריכה להתמקד נטו בלידה ולעשות הכנה מראש לפני הלידה להנקה כי אפילו שיש יועצות הנקה טובות בכול מקום בד"כ הם לא ממש יושבות פרטני לי לפחות זה לא עזר בשערי צדק.
לידה טובה תהיה לה בהר הצופים שם יתנו לה הכי מהר אפדורל.
הייתי ביולדות ג' ו ד'
צוות מדהים ואני אפרט לך שנפלתי על מיילדת לא נחמדה בלשון המעטה!
כולם מסביב היו מקסימים וזה הספיק לפצות על המיילדת.
האחיות בלילה נחמדות וכל מה שביקשתי הן נתנו בשמחה וחיוך.
ואני אתן לך עצה שלי עזרה מאוד:
היכן שלא תלדי עם הסבל והכאב תמיד תחייכי ותגידי תודה למי שמטפל בך הוא יחזיר לך פי שניים.
בהר הצופים אין מקלחת ושירותים בכל חדר אבל ראיתית שאת מעוניינת באפידורל ככה שזה פחות רלוונטי.
אם חשוב לך ביות מלא. יש עכשיו חדש יחסית 4ח' בשער"צ
היתה לי מיילדת מדהימה!!
וכל הצוות שם ממש נחמד ורק רוצה לעזור.
גם בתינוקיה הם מאוד קשובים ומסבירים ומתייחסים יפה.
לפני שילדתי שם אמרו לי שיש שם הרבה ערבים- בתכלס לא ראיתי שיש שם יותר ערבים מבשערי צדק.
וגם בשעות הביקור היה מאוד שקט ולא המולה כמו בשערי צדק.
יומיים הייתי בחדר לבד כי היה מקום.
בקיצור, אני מאוד מאוד ממליצה.
(בלי אפידורל ולידה טבעית זה סיפור אחר...).
מיילדות מקסימות, רובן הגדול גם 'בראש שלך' מבחינה דתית, מחלקות נעימות ויועצות הנקה מקצועיות.
אם את חוששת שתבואי ובגלל העומס לא תקבלי אפידורל (למרות שנותנים קדימות למי שרוצה אפידורל כדי שלא תפסיד...), אני ממליצה מיד בכניסה לקבלה ללידה לשאול מה מצב העומס, ואם המצב חמור (קורה לפעמים... תשאלי כמה זמן המתנה בערך), לחתוך לבית חולים אחר (דגש: לפני הקבלה שלך, אחר כך זה קצת מסובך).
ילדתי 3 פעמים ב"ה.
לדעתי במיוחד חשוב האוירה הדתית אם יוצא שבת או חג בזמן הלידה או האשפוז. (יצא לי פעמיים)
אני הייתי ממש מרוצה מהם בלידה הקודמת וגם השבוע יצא לי להגיע לחדר לידה ולמרות שהיה שם עומס לא נורמלי המיילדות היו מקסימות ואנושיות במיוחד.
כמו"כ אחותי בהר הצופים אושפזה אחרי ניתוח עם ערביה בחדר מה שהיה בכלל לא נעים.
באנונימי כי זה הניק של בעלי..
האחיות והרופאים מאד נחמדים! בלידה נתנו לי ממש מה שאני רוצה.. כל מה שביקשתי קיבלתי(מקלחת פרטית שזה ממש כיף, כדור פיזיו, אפידורל כשרציתי, מראה, חתכו אחרי כמה דקות את חבל התבור ולא מיד...) באמת שהיו לי לידות מדהימות!
אחר כך במחלקה היה יחס מעולה! גם בתינוקיה וגם ביולדות.
הביאו לי אוכל למיטה שלא היה לי כח לקום, ואם לא הייתי רעבה בדיוק לקחתי אוכל בצלחת חד פעמי מהחדר אוכל(לא הייתה אף אחת שהפריעה! (היא רק שמרה שלא ייכנסו מבקרים..). חוץ מזה תמיד יש שתיה חמה במסדרון ופירות שאפשר לבקש מהצוות..
הייתי צריכה אצל שתיהם יועצת(בראשון לא ידעתי להניק בשניה היה לה לשון קשורה אז היה לה קשה...) והביאו לי יועצת הנקה די מהר שממש עזרה!
אני ממש מרוצה. אין לי ספק שגם הלידה הקרובה תהיה שם בעז"ה!
לא ניסיתי בתי חולים אחרים. לא יודעת.
היתה לידה מדהימה- נתנו לי את החדר שצופה על הר הבית...
אבל האישפוז אח"כ היה נורא. ממש מחוץ לחדר שלך יש ספות וכל המבקרים יכולים לשבת שם, חדר האוכל בתוך המחלקה- מה שאומר שמייד שאת פותחת את הדלת כל העולם רואה אותך. וגם גנבו לי את הפלאפון שם אז בכלל.... והערבים שם הרבה יותר מורגשים!
את שש הלידות האחרות ילדתי בשערי צדק וממש היה טוב!! בפעם האחרונה הייתי בד' והיה מעולה. האוכל טוב, האחיות מקסימות והם מאוד באים לקראתך במה שאת רוצה. פעם אחת כשילדתי פג הם נתנו לי עוד לילות במחלקה כדי שלא אצטרך לתזז, היו ממש עשר.
ממליצה בחום. רק הלחץ בחדרי לידה בעייתי.
אני ממליצה על מעייני הישועה
ילדתי בע"ה תשעה ילדים בשערי צדק, שניים מהם - תאומים. היחס מקצועי ומעולה, אפשר לבחור ללדת בדרך טבעית, אפידורל, וכל מה שתרצי. שמירת השבת על פי ההלכה עם אוירה של שבת. אוכל כשר למהדרין, טעים ובשפע. (תמיד ניתן לקחת לחדר בצלחות חד פעמיות) שעות ביקור סבירות ומתאימות, אפשרות להשאיר את התינוק לידך כמעט כל היום (למעט שעות הבדיקה בתינוקיה) או להחזירו לתינוקיה לאחר ההנקה. אם את רוצה שיעירו אותך בלילה להנקה, או כשהתינוק בוכה- תבוא אחות מתוקה בלחש ותעיר אותך. אחיות מקצועיות, יועצות הנקה מעולות, פינוק למניקות בלילה. מחלקות ג, ד חדשות יותר ואינטימיות יותר, אבל גם מחלקה ב' מקסימה (אין לי נסיון במחלקה א') לגבי העומס: בחדר הקבלה אכן בעייתי (לא סתם עמוס.... נשים חוזרות ללדת שם שוב ושוב.), אבל לאחר שעברת לחדר לידה - את מלכה! בקיצור: הכי טוב שיכול להיות!
אני ילדתי פעמיים בשערי צדק. בפעם הראשונה היה מדהים, מיילדת ומרדימה מקסימות ונהדרות וגם המחלקה הייתה סבבה יחסית..
בלידה השנייה המיילדת הייתה זוועה (בעיקר לא הייתה, מיילדת ש"במקרה" עברה במסדרון יילדה אותי...), המרדים חביב והמחלקה נוראית (אותה המחלקה כמו בפעם הראשונה..)
הבעיה העיקרית הייתה היחס הרפואי אח"כ.. מסתבר שהיה לי מצב של פוסט אפידורל (למי שב"ה לא שמעה על זה-כאבי תופת בראש אם האפידורל לא הוכנס כמו שצריך..א"א לתפקד בכאב שכזה) ואף אחד כולל אף אחד לא התייחס לכאבים שלי.
2 רופאות והאחיות אמרו לי- מה, את לא יודעת שכואב אחרי לידה? קחי כדור... שוחררתי כשכתוב במכתב שחרור "נינוחה וחשה בטוב"...
נקצר ולא נלאה.. הברית של הבן שלי הייתה שם, כשאושפזתי שוב (אחרי עוד נסיון שלי להתאשפז ושלא קיבלו אותי..).. היה סוג של טיוח מצידם וסירוב די רציני של מרדימים שם לקבל את העובדה שיש מצב שזו האבחנה.. בסוף מחוסר ברירה נתנו לי את הטיפול שהייתי צריכה ואחרי שעתיים כבר יכולתי לעמוד על הרגליים.. איזו בושה ואוזלת יד...
מצד שני, האחיות במיון מהממות!!
אני לא חוזרת לשם בלנ"ד, הרי בסה"כ כשמשהו ב"ה הולך טוב ותקין אז לא באמת משנה המקום- אבל אם ח"ו משהו משתבש.. כדאי להיות בידיים הכי טובות...
איפה זה? אני גם לא יודעת עדיין... בלידה הקרובה בעז"ה גם אני תוהה לאן אסע...
שיהיה בשעה טובה!
אין עומס במחלקות ( :
אני בוחרת במיילדת.
זה לא מתאים לכולן
אך מי שפוחדת ממוסדות גדולים
כמו בתי חולים, כמוני,
יכולה לשקול את האפשרות הזו ברצינות.
כיום, כבר ישנן מיילדות בית רבות.
מגיעים אליהן בפשטות ע"י
חיפוש הגוגל "מיילדת\ות בית".
הצלחה לכולן ובריאות שלמה.
ילדתי לפני כמה שבועות בבית.
אח, מעין עולם הבא! תענוג אמיתי!
(לא מתאים למי שרוצה אפידורל...)
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
לק"י
אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.
בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.
הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.
חחחחח
אבל הטראומה שלי מבוססת
בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה
לאא..
אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..
המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)
אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.
אחרי לידות זו לגמרי הצלה...
(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)
בדיפולט משחררת ברוב הדברים
זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)
חשוב לפרגן!!!
אמונה :)קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר
אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד
והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!
הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..
כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה
תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,
אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.
ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.
אני לא עושה יותר מ800
רק סמרטוטים
ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע
יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
הבן הגדןל מגיע הביתה ב 9 וחצי בלילה מהישיבה , אוכל ויושב על המחשב/טלפון. הבן השני מגיע ב 6 וחצי בערב גם כן אוכל וצולל למחשב , עוזר פה ושם כשצריך משתדלת כמה שפחות הוא אחרי יום ארוך וכבר עייף. הבעיה היא שהם נמרחים ונזכרים להתקלח בשעות מאוחרות כבר 11 כבר לערך או רק להדליק את המים החמים בשעה 11 . וואלה אני כבר עייפה, הבית די מסודר, לרוב יש גם אוכל מבושל למחר, אבל מפריע לי הסדר הזה של הלילה. אתמול נניח הגדול נזכר שהוא רוצה להתקלח הדוד כבר היה דלוק כי אני רציתי להכנס למקלחת כמובן שאמרתי לו להכנס לפני כדי שלא לעכב אותו אבל זה עיכב ממש אותי בהמון זמן, ביקשתי מהבן השני רק לעשות שואב והוא נזכר רק לקראת 11 אמרתי אין מצב בשעה הזאת הייתי כבר גמורה. ככה הייתי עצבנית על זה שהוא נזכר פתאום שצריך להתקלח, וההוא לא עשה שואב ובכלל איפה אני מכניסה זמן שרק בשבילי? זמן זוגי?
יש לנו בבית סוג של הסכמה שהילדים ישנים לפנינו , לפעמים ב 12 בלילה אני במיטה מתה לישון אבל מחכה שהם יכנסו למיטות
אל תשאלו איך זה מגיע ל 11 וחצי-12 בלילה הזמן פשוט עף. ואז מתחיל גם הסיפורים והחוויןת שלהם ולא נעים לי אבל אין בי טיפת כח לשמוע אותם
איך מתנהלים בבית עם מתבגרים מתוקים? בכל זאת יש בבית גם קטנים וגם אני אחרי יום עבודה מחפשת בערב את הזמן שלי
לק"י
ולא לחכות להם.
זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).
אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.
הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.
היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.
ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).
באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.
בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה
אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...
רק נזהרתי לא להרעיש
לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.
אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...
דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת
אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.
ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו
לק"י
המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦♀️
אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.
מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.
לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.
(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)
אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי.
לק"י
כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.
(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).
אף פעם לא ישנתי לפני 12
זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים
אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...
בעלי אחראי משמרת ערב
אני הולכת לישון מוקדם
והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר
הוא לא מרשה זמן מסך
הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן
יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן
אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות
וטיפ לגבי מקלחת
להתקלח לפני שהוא מגיע
אם יש רק מקלחת אחת
חבל להיות תלויים בעיכובים שלו
כשאנשים מסתובבים בבית
לא יודעת אם זה המצב של הפותחת
אבל אני כזאת
והייתי כזאת גם בתור מתבגרת
לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה
סבלתי מזה הרבה
כמה שניסיתי
שריטה שלי
אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....
אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית
אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני
אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות
הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)
אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.
והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית
אפשר להיות במיטה בשקט
גם מאוד קשה להם לקום בבוקר
אז חייבת שישנו בשעה סבירה
אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.
לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.
לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.
לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב.
הבן שלי הגדול בן 14 וחצי, הוא תלמיד ישיבה , קם מוקדם יחסית וחוזר מאוחר כך שהוא לא יוצא בערב עם חברים לבלות.
הבנתי מכם שאני זאת שצריכה להתאים לו לו"ז (וגם לילדון בן ה 13) שקשה לו עם הזמנים . לקחתי על עצמי
ברגע שאני יכנס לישון מוקדם אז גם הוא יכנס, הוא מעצמו אומר לי שהוא קצת חושש להיות לבד בבית שאנחנו ישנים אז רוצה להיכנס לפנינו או לפחות באותו זמן שאני הולכת לישון.
אנסה להתקלח לפני כולם בערב ולתקתק הכל שיהיה לי ערב יחסית פנוי להתייחס אליהם ובמקביל לישון מוקדם יותר.
אז תודה 🙌
התראה אדומה כזו כמו בצבע אדום לפני כמה דק'?
מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?
אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים
כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..
והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"
קראה אותך והרגיעה אותך
שם האופנועים במהירות כזאת שנשמעת כמו אזעקה
היום אפילו זה היה נשמע ממש ממש כמו אזעקה
כולנו קפצנו ואז אמרתי להם שזה לא אזעקה..
אבל הייתי צריכה להסדיר דופק..
