זה שאין תחרות

אין יכולת לפטר מורה כושל והוא מדמם עד לפנסיה ובינתיים דופק מחזורים על גבי מחזורים של כיתות

יש כפיה מטורפת מלמעלה שמונעת ממנהל מוצלח לעשות את העבודה שלו, ומונעת פיטוריו/סגירת בי"ס של מנהל כושל

יש כפיה מטורפת על תארים (מורה עם תואר שני מרוויח יותר בלי קשר לכישוריו, לאדם עם נסיון מעשי בשוק לא משתלם להיות מורה)

אי אפשר בכלל להבין תלוש משכורת של מורה

ועוד

http://www.kav.org.il/100994/871

אכן המשכורת על הפנים וכן גם התנאים (אופק חדש, עוז לתמורה, וכו' לא עזרו למצב) אבל נדרש תקציב ענקי כדי להעלות את המשכורות.

בינתיים יש מורים ותיקים שמשרד החינוך לא נותן להם להתקדם בדרגה כי פשוט אין כסף לשלם להם יותר.

וב"ה יש במדינה שלנו הרבה מאד ילדים, כדי לשלם לכ-ל המורים שכר גבוה - פשוט אין מספיק כסף.

אז שינוי במשכורת - אני לא מאמינה שיהיה.

מה שכן, זה צריך להיות מקצוע שרק הכי טובים נכנסים אליו.  מצד שני, איזה מהכי טובים ירצה להיכנס להוראה כשאין הערכה ואין משכורת?  מעט מאד...

ברווחה - אי אפשר.

לחרדים - עושים כבר.

בהנחות לתמ"ת וצהרונים - שלא מיועדים לחינוך אלא לצורכי בייביסיטר להורים עובדים - לא יסכימו, זה נגד הפמיניזם.

בתקציב הבריאותי - גם אי אפשר.  יש כמובן דברים שלא צריכים להיכנס לשם, כמו הפלות יזומות בחינם, אבל יש גם הרבה תרופות שנצרכות שלא הוכנסו וצריכים להיות שם.

המע"מ כבר בשמיים, נא לא להעלות אותו יותר.

מס לרכב בשמיים.

לסיגריות ואלכוהול מעלים ללא הרף.

היה אפשרי להקפיד לתת קנס לכל מי שמעשן במקום שאסור לעשן בו, אבל א. זה זמני ביותר - אחרי זמן מה יפסיקו לעשן כי לא משתלם, וב. זה לא יספיק להעלות את המשכורת לכל המורים בכמות הנדרשת.

בבטחון - גם אי אפשר לקצץ.

כו' כו'.

בקיצור.

עד שיש מהפכה בחברה לא יהיה איפה לקצץ ולא יהיה איך להעלות את המשכורות.

ועד שיש מהפכה גם לא יעריכו את המורים.

מתי היא תגיע?  לא יודעת אבל אני לא רואה אותה באופק [חדש]...

אם אן אז מסכימה, שיקצצו שם...

בכותבי תוכניות לימודים, בהשתלמויות שלא נותנות כלום ועוד ועוד.

הפיתרון לכל זה וגם לבעיה שהעלתה פותחת השירשור- היא שוק חופשי.

כן, כמו באוכל.

ברור לכולנו שאם תהיה תחרות אמיתית בשוק המזון המחירים יצנחו, נכון?

גם בחינוך זה ככה. אם כל הורה יוכל לבחור לאיזה בי"ס לשלוח את ילדיו, יהיה לבי"ס אינטרס להיות טוב יותר- ברמת הלימודים, במשמעת וכו'- ומצד שני יהיה לו גם איך לאכוף את הכללים שלו- כי ילד שלא יתנהג לפי הכללים- פשוט לא יוכל ללמוד בבי"ס הזה. (סוף למצב הבלתי נסבל שילד אחד הורס לכיתה שלמה ואין מה לעשות עם זה כי יש חוק חינוך חובה)

בי"ס יתנהל כלכלית בלי מחויבות למשרד החינוך. ככה אפשר יהיה להעסיק מורים איכותיים, לפטר מי שלא מתאים וכו'.

למה זה לא קורה?

חינוך זה המון כוח פוליטי. המדינה לא רוצה להוציא את הכוח הזה מהידיים שלה, ולכן השינוי לא יבוא משם... 

אנחנו, האנשים הקטנים צריכים לדרוש את זה.

בהצלחה לנו.

(גילוי נאות- הכותבת מורה בעצמה, ואת הרעיונות על שוק חופשי בחינוך קיבלתי בעיקר ממשה פייגלין ותנועת מנהיגות יהודית  פה- http://manhigut.org/basic-principles/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A/ וכן באתר "קו ישר")

ולכן סטודנטים עושים את הכל כדי לסמן "V" על זה שיש להם תואר ושהם "משכילים" ו"אקדמאים", מה שבתורו מוריד את ערך התואר עצמו לרצפה.

אולי אפשר לשנות את התוכן למדעי הרוחניות ואז אפשר ללמוד שם כזה הרבה תורה ולהוציא תואר ביראת שמיים או משו בסגנון

התגעגעתי!

שלום לך!

תתחדשי על השינוי השולי בניק

בכל מקצוע שאתה אוהב, עם או בלי תואר.

שמרבית חבריי וקרובי משפחתי מרוצים גם הם.

מוזר

מסכימה

ועובד שכיר - לרוב המוחלט של הפעמים, ככל שהתואר מתקדם יותר, זה יעלה לו בשכר, בהחלט.

"השוק הפרטי" שאתה מדבר עליו, לרוב אתה מדבר על הפרטיים/פרילנסרים - אבל הכמות שלהם ביחס ליתר האוכלוסייה הוא באמת לא כזה גבוה. רוב מוחלט של העובדים תלויים ישירות בבוס שלהם, זאת המציאות. ולא, לא רק בשירות המדינה או במערכת החינוך.

כשאני עובד עם מעסיק (וזה לא משנה אם זה שכיר - עם תלוש, או עצמאי - עם חשבונית), הוא מחליט כמה אני שווה לו ולפי זה משלם לי.

זה לא משנה בכלל באיזה סטטוס זה.

רוב העובדים תלויים בבוס שלהם - נכון, אבל אם הבוס משלם לפי הידע בפועל ולא לפי התעודות,אז אחלה.

הררי כשבוס מפרסם, נניח, 10 משרות פנויות ויש 600 פנים, הוא חייב לבצע סינון בסיסי עוד לפני הראיונות, כיוון שהוא לא באמת הולך לראיין 600 אנשים - אז ראשית כל, הוא בודק למי יש תואר שני, לדוגמה, ומתחיל איתם, מה לעשות, זאת המציאות הכואבת שניכרת מהרבה אנשים שמסביבי...התעודה ומעבר לכך, הרבה פעמים, גם המקום שבו היא נלמדה - הם פקטור מרכזי בסינון מועמדים לעבודה כמעט בכל מקום, ממש לא רק בהוראה...

אז התעודות כמעט תמיד חשובות, מה לעשות...

50% מהמורים המתחילים פורשים ב5 שנים הראשונות של ההוראה.

כלומר, למדו אבל בסוף זה לא התאים להם.

הבעיה היא, שחלק גדול ממי שפורש/ת דווקא כן מתאימים להוראה, אבל עשו להם את המוות, הם עבדו יותר מדי שעות, ופשוט הגיעו למסקנה שזה מתיש ולא שווה, במיוחד עם המשכורת הנמוכה, החסור הערכה, וחוסר התמיכה.

ניסחת את זה כ"כ נכון ומדוייק

זה עצוב שההוראה הופכת לפעמים לאיזו ברירת מחדל כזו

ואני עוד אומרת את זה בתור אחת שלא לומדת הוראה

אני ראיתי ועדיין רואה בעיניים

כמה השפעה וכוח יש למורים

מורה טוב יכול להאהיב את המקצוע 

ובכלל,ליצור כזה אימון וביטחון אצל התלמיד

ומורה גרוע יכול להשניא את המקצוע ואת הלימודים בכלל

או לגרום לתלמיד שלו לרגשי נחיתות וחוסר בטחון

אז אני מסכימה איתך לגמרי בקשר לעיקרון

השאלה היא אם הפסיכומטרי יהפוך את האנשים למורים טובים יותר?

אולי באמת צריך לעשות יותר ראיונות\בדיקות התאמה

ולא צריך מבחן התאמה לכל מקצוע.  רק למקצועות כמו רפואה והוראה, בהם מי שלא מועיל לרוב מזיק.

ועדיין,יש מקצועות שבם ההשפעה יכולה להיות הרסנית במיוחד

לענ"ד,בעיקר מקצועות שיש בהם דגש חזק על עבודה עם אנשים

(לא כמו קופאית או שירות לקוחות)

חוצמזה,

במקצועות כמו מדען\רואה חשבון,אם האדם לא מתאים למקצוע-

ישר יעלו על זה,אם לא בשנה א אז לפחות בשנה הראשונה של תחילת הקריירה

אבל במקצועות כמו חינוך\חנ"מ\ריפוי בעיסוק\אחיות ועוד,

אדם יכול להישאר שנים!! במערכת ולהמשיך לעשות נזק עד שבכלל יעלו על זה שהוא לא מתאים...

רואה חשבון שלא מתאים למקצוע,

אז יש כמה אופציות:

א.אין לו כישורים קוגנטיביים מתאימים אז במילא הוא לא יסיים את התואר

ב. הוא יסיים את התואר ויתחיל לעבוד,המעסיק שלו ישים עליו עין ויבחין שהוא עושה שגיאות איומות

ואם עוד יש לו תעוזה לעבוד בפרטי-הלקוחות לא ירצו להמשיך איתו ולא יסכימו להמליץ עליו לאף אחד

לעומת זאת

אצל מורה, למשל

היא יכולה להמשיך ללמד בבי"ס ולעשות נזק

כי המנהלת במילא עסוקה עם עוד מיליון דברים

אין לה יכולת טכנית לפקח על כל מורה ומורה

ובניגוד לשגיאות של רואה חשבון,השגיאות שמורה עלולה לעשות

הן שגיאות ארוכות טווח

שלא תמיד אפשר לעלות עליהן (כי הוראה זה לא מדע מדוייק,לא שחור-לבן)

מה עם מנהלת שלא מרוצה ממורה שמתנהג בצורה לא חברית בחדר מורים, אבל הוא ברכה לתלמידים?

אני לא בטוח שיש מדד. כמו בכל מערכת אני מניח שהמערכת צריכה ללמוד לפלוט את מי שלא מתאים בצורה שהוא יבין בעצמו. זה לא ממש יכול להיות תהליך כללי במדינה או משהו בסגנון.

למרות שאני גם מסכים איתך (לפחות חלקית).

תתמודדי כמו גדולה עם הניצלוש הזה.

אם כי אני לא בטוח ש"מבחני התאמה" זה מה שיעשה את הדבר.

לרמה אישית, חינוכית, אנושית, של מורים - בלי להביע שלילה על אנשים שיש היום שאינני מכיר את רובם - היא טובה וחשובה.  וגם לשכר טוב והגון.

רק שלא בטוח ש"מבחנים" יגרמו לכך שיהיו מתאימים. אינני יודע. 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים