לבין התרשמות פנים מול פנים עם הבחור/ה שאת/ה מנסה לשדך...

אין מה להשוות בכלל. כל כך הרבה דברים שאי אפשר להעביר בטלפון ובמפגש אמיתי כן השדכן חד העין והמנוסה יוכל לשים אליהם לב ולהתאים הצעה טוב יותר...

והרבה שדכנים עושים את הטרחה בעצמם ונוסעים לישיבות/מדרשות/מכללות לבנות ועושים שם רישום לפנקס השדכנות שלהם...

ודמי רישום שהם לא גבוהים במיוחד - משהו בסביבות מאה או מאתיים שקלים, זה לא בשמיים - והגיוני, כיוון שזה צריך לכסות גם את העבודה הראשונית של השדכן הרי הוא משקיע בכך זמן ומחשבה... ורק אם השידוך יצליח, אז, נניח, יקבל אלף דולר מכל צד או משהו כזה...

ואפשר אולי להתנות עם שדכן שאתה מוכן לשלם דמי רישום אם בתוך חצי שנה יציע לך לפחות X בחורים/בחורות, שתהיה התאמה הגיונית כלשהיא ביניכם ולא סתם כדי לצאת ידי חובה. אני לא יודע כמה שדכנים יתלהבו מזה, אבל אולי אפשר לנסות...

לגבי הנקודה הראשונה- 

השדכן טורח ברמת הטלפונים, ברמת המחשבה והזמן.. אלו לא דברים של מה בכך. לטעמי יש בזה קצת חוסר מוסריות לומר: רק אם ייצא משהו- אשלם, כל המסביב אינו ענייני.

קחי בחשבון שאם ייצא משהו זה בזכות אותו הזמן והטלפונים שהושקעו..

מכירים טובה רק בזכות התועלת האישית היוצאת מכך? צריך להכיר טובה מעצם המחשבה והעשייה עבורך, גם אם תועלת לא תצא מכך

לגבי הנקודה השנייה- זה בדיוק מה שעושה את השדכן לטוב. עצם זה שהוא רואה אותך ולא מחליט רנדומלית ע"ס פרטי טלפון עמומים, זו נקודה שתאמר לזכותו

את מי היית רוצה שיציעו לך? את מי שראו ממש או מישהו שרק שמעו טלפונית?

ועוד מגנים אותי על זה.....

אני האחרונה שתיפעל בחוסר מוסריות, לכן החוסר הזה מצד השדכנים כ"כ צורם לי.

א. מהמבט שלהם, כל העניין נתפס רק כביזנס,

וחוויתי זאת על בשרי:

הגעתי לפגישה עם שדכנית שלא היה למה להציע לי, אבל היא בכ"ז גבתה דמי רישום

ודחפה לי בחור שבכלל בכלל לא מתאים; לא בערכים, לא בהשקפות ולא בדרגה הרוחנית.

ולמה אני צכה לשלם לה על עגמת הנפש ועל ההשפלה הזו (כי לדבריה "זה מה שמתאים לי....") ?

ב.  הכל טוב ויפה אבל עד הפגישה הכל- כך לא נצרכת הזו,

שואלים אותי היכן אני למדתי, ומה אני עושה עכשיו- ומפה והלאה........ הכל סטיגמות נוראיות!!!!

מדביקים עליי תוויות שאם למדתי בXXX אז אני Y ולכן מגיע לי בחור באותה רמה.

אבל מה אם השתנתי? התקדמתי? עליתי?

לכן גם פגישה כזו, אני שוללת.

אבל את מבינה שלא כולם כך.

ולכן לא לעניין לצאת בהכללות כאלה.

(התנאי לראות את האנשים פנים אל פנים דווקא נשמע לי הגיוני. בטלפון אי אפשר לקלוט מספיק טוב את הבנאדם)

מעשה באחד שבא לישיבה לפני הימים הנוראים כדי להתחזק ולשמוע את שיחות המשגיח. אמר לו המשגיח: אם חפץ אתה לשמוע את שיחותי, תשלם עבורם.

התפלא אותו אדם אך נענה לבקשת המשגיח. באותה שנה דיבר המשגיח על ההתרחקות ממחלוקת וכמה שהיא מזיקה.

לאחר כמה שנים הציעו לאותו אדם להתמנות לרב קהילה. באותה קהילה היו מחלוקות בין חבריה. נזכר אותו אדם בשיחת המשגיח והחליט לוותר על ההצעה.

לאחר כמה זמן פגש את המשגיח, ואמר לו השיחה שנתן הרב בענין המחלוקות מאוד עזרה לי עכשיו, שהציעו לי משרה וויתרתי עליה.

אמר לו הרב: זכור אתה שביקשתי ממך שתשלם עבור השיחות? השיב האיש: כן. אמר המשגיח: בהכירי את תכונותיך, ידעתי שעתיד אתה להתמנות למשרה בכירה, ואם לא הייתי דורש ממך תשלום עבור שיחותי דברי היו נכנסים מצד אחד ויוצאים מצד אחר. מששילמת, הרגשת צורך להקשיב ולקלוט כל מילה. הנה הכסף שלך בבקשה.

במידה מסוימת תשלום לשדכן לפני מראה על רצינות, הן מצד המשודך והן מצד השדכן שעכשיו הוא צריך "לעבוד" עבור מישהו. יש לו מחויבות כלפיו.

לגבי פגישה אישית עם שדכן, כבר אמרו: "טוב מראה עינים ממשמע אזנים". ניתן להתרשם יותר בקלות באמצעות פגישה פיזית ולא באמצעות שיחה. בכל מקרה שני הסוגים קיימים.

שיהיה המון בהצלחה בע"ה

ועל עצמי אני יכול להגיד בוודאות שזה ממש לא נכון!

גם על המסקנה, ובעיקר על המעשה שממנו אתה מסיק..

מסופר על הגאון רבי יצחק שמלקיש זצ"ל בעל ה"בית יצחק" שהציע שידוך לאחד ובא הדבר לידי גמר. שידוך זה כבר הציע שדכן אחר לפניו ולא הצליח להביאו לידי גמר.

בא אותו שדכן אל ה"בית יצחק" ושאלו מדוע הוא לא הצליח ואלו הרב הצליח בדבר?

השיבו ה"בית יצחק": על שני דברים אמרו חז"ל שהם קשים כקריעת ים סוף: מזונותיו של אדם וזיווגו של אדם. כאשר אתה עוסק בשידוך הנך עושה זאת עבור פרנסה ועל כן הדבר קשה פעמיים (משתי סיבות) ולכן לא הצלחת. אולם אנוכי לא עסקתי בשידוך כדי להרויח כסף, ולכן היה הדבר קשה רק מסיבה אחת, ולכן הצלחתי יותר ממך... (שיח זקנים).

חחחחחחח אהבתי את זה!!!!!!

ענין זה מופיע גם בגמרא:

ב"ק כ, ב "א"ל מתניתין היא הי מתניתין א"ל לכי תשמש לי"

מנחות ז, א "אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה ולישלח ליה וליתי לגביה סבר הכי מסתייעא מילתא טפי".

מדוע בשני המקרים הללו לא השיבו האמוראים אלא אמרו לתלמיד שיעשה פעולה ואז ישיבו לו על שאלתו?

ידוע גם ממקורות אחרים שמה שאדם משקיע עבורו ועושה פעולה פיזית הוא יתאמץ יותר.

לענ"ד, הן ממש לא קשורות לכאן!

מדובר על מעשה חד-פעמי שמזכיר ספציפית את הלימוד הזה.

אבל אם בכל לימוד ולימוד חוזרים על אותו מעשה, אז יזכרו אולי רק את הפעם הראשונה..

(דרך אגב, לפחות בגמרא הראשונה שציטטת, הבאת את החלק הפחות רלוונטי.)

לשלם באופן חד-פעמי (כאקט מיוחד) כדי לזכור לימוד מסויים, זה אכן יעזור..

אבל ברגע שלא מדובר על אקט מיוחד, זה ממש לא יעיל..

וגם המעשים שם נועדו רק כדי שהדבר יוטבע בזיכרון,

בשונה משידוך, שעצם התשלום לא גורם לך שמי שמולך ימצא-חן יותר בעיניך..

אולי זה יגרום לשדכן יותר להתאמץ, אבל אם הבן-אדם לא מכיר אותי ו/או את הפוטנציאל - המאמצים שלו לא כ"כ יעילים!

ראיתי מחברות, אני לא משלמת מראש, סליחה.

(הגדילה לעשות שדכנית אחת- שאמרה לחברה שלי שזה תשלום שנתי

)

אז שהשדכנים יחזירו גם במקרה שלא יצליחו לשדך.

אם את מתעצבנת על שידוכים לא קשורים ולא מוצלחים את צריכה להבין יותר מכל אחד אחר את הצורך שהשדכך יראה אותך במו עיניו.

להציע לבחור שחשוב לו יופי בחורה לא יפה זאת התעללות (כנל הפוך כמובן)

הוא צריך להכיר אותך - בכל הרבדים - כדי שזה יהיה שייך.

אבל בסופו של דבר - 

99% מההצעות עובדות ככה.
השדכן מסתמך על כך שזה קשר בין בני אדם ולא התאמה בין נתונים לכן הוא יכול לסמוך על נתונים - זאת דעתי לפחות.

הרי גם אם אני אומר לך "הבחור עניו" זה רק לפי ההגדרות שלי ומי אמר שהוא באמת כזה ומי אמר שהחיבור ביניכם יצליח?

לי למשל החיבור הכי מדהים שהיה לי היה עם בחורות שאולי אנשים שמכירים אותי בחיים לא היו מציעים לי וכשהציעו לי אותם אני בכלל לא ביררתי פרטים ומי שהציע לא כלכך הכיר אותי.

בנוגע ליופי - לא כלכך קיבלתי. זה נכון שלכל אחד יש טעם אישי אבל אי אפשר לכפור בעובדה שיש "יופי כללי" מסויים שרוב הבנים יעדיפו על פני מראה אחר לדוגמא. 

ובפגישה פמ"פ את לא חושבת שמקבלים גם טיפה מה"ווייב" שלך? ולא רק מהנתונים?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.