זוכרים את הביביסיטרית הקורעת שלי?
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t679758#7519627
קבלו עוד כמה יציאות:
* הילדונת צריכה לישון.. אממה? לא ממש מתחשק לה.
ב8 וחצי בערב מצלצל הטלפון, וכמובן שהנסיכה רצה לענות.
על הקו חבר חדש מהגן שרצה להגיד תודה שהנסיכונת שלחה לו עוגת "ברוכים הבאים" הבייתה.
(ב8 וחצי בערב, כן?
והדרדסים בני 4..)
ואני שומעת אותה מהצד: "תודה.
שיהיה לך טעים.
ואז: אממ נועם.. סליחה, עכשיו אני צריכה ללכת לישון."
רציתי באותו הרגע לאכול אותה!!!
אח"כ גם דודה שלה התקשרה. היא עונה (אלא מה?
), ושוב חוזרת על המשפט הנ"ל.
הדודה: יופי, לילה טוב מתוקה"
היא: לילה טוב.
באה להניח את הטלפון, ואז נזכרת וצועקת : "מיכל, תגידי לילה טוב לכ-----ל המשפחה שלכם מתהיללי, טוב? "
אבל הקטע באמת הכי מצחיק היה כשהיא לא רצתה לישון והסכמנו על עוד סיפור אחד אחרון.
אז הפרופסור ברוב עיצה ותושייה שלפה את סיפורי בראשית.
.. נראה אתכם ב9 בערב, עם תינוקת על הידיים מזמררים : " מה ברא ה' ביום הראשון"....
ופה היא גם קלטה שאני לא באמת מכירה את השיר, ונכנסה למשבצת הגננת, כאשר היא שרה משפט משפט ואני מצווה לחזור אחריה
בשלב מסויים, סביב היום החמישי היא איבדה את זה לגמרי והתחילה לחרטט:
הוא באאאאה (=ברא) את העץ של התפוחים האדומים, והכתומים, ואת הציפורים הקטנות, ואת הנמלות.
ואז היא צועקת לי-- זרובבלה, מה זה?
אני: יען. (בת יענה נשמע לי מסורבל מידיי)
הלכתי להכין בקבוק לאחותה, ואני שומעת אותה מהסלון מצווח בשיא ההתלהבות:
" מה באאאה ה' בעום החמישי? ----- הוא באאאאאה את היעה!!!" 
קורעת!
