ואצלי אמרו לו לקיים יחסים עד שבוע 37!!

גם לנו היה מאוד קשה, אבל איפשהו הבנו שזה יכול להוביל ללידה מוקדמת..

תחשבי שכל יום שהעובר שלך נשאר בבטן המשמעות שלו זה פחות שבוע בפגיה..

את בשבוע מאוד מוקדם בשביל ללדת!!

ולפי מה שאני הבנתי אסור הכל, מכיוון שהבעיה היא לא החדירה אלא הורמון שמופרש במהלך קיום יחסים ומזרז...

אני מאמינה שההורמון הזה קיים גם בצורה שאת מתארת, ולכן לדעתי גם זה בעיתי..

מה שכן, אני יודעת שלמכון פועה יש כל מיני פתרונות, אנחנו העדפנו להמנע לגמרי, אבל אולי תתייעצי איתם

בהצלחה!

ושייגמר בזמן(!!) ובידיים מלאות..

לבעלי קצת יותר קשה.. אין לי לב להגיד לו שגם את זה אי אפשר הוא יצטער נורא..

כי גם לא בטוח שמה שאתם עושים עכשיו באמת "מותר" מבחינת השמירה

וגם כדי לדעת אולי יש פתרון אחר שיהיה לשניכם יותר נח.

בכל מקרה, אל תהיו ביחד שצורה שלא נעימה לאחד מאיתכם רק כי לשני קשה להתאפק.

זה לא נכון הלכתית, זה לא נכון זוגית.

תתקשרי את למכון פועה ותסבירי מה בדיוק המצב אחרי שהרב אומר לך מה ההדרכה בקשי מהרב להעביר את הטלפון לבעלך שידבר איתו ויסביר לו את המצב.

בשבוע 33 אמרו לנו להמנע עד שבוע 36. בכל אופן, גם הגירוי של האישה גורם לזירוז.

הריון ראשון. בשבוע קצת יותר מוקדם ממך, עם צירים מוקדמים כבר חודש וחצי בערך. בשמירת הריון. 

וכן, גם לנו אמרו להמנע מאישות עד שבוע 34. וגם הכדור/נר שאני לוקחת- עד שבוע 34. כאילו נשמע, שמשבוע 34 אפשר ללדת בכיף...  

אז אני מבינה שמשבוע זה רגועים יותר, וזה פגיה קצרה, ואני יודעת שאם יש ירידת מים לפני או בעיות אחרות אז מנסים למשוך עד שבוע 34 ואז מיילדים...

אבל זה עדיין קצת מוקדם, לא?

הרופא הסביר לנו שהבעיה ביחסים זה שנוזל הזרע עלול לגרום ללידה מוקדמת. במכון פועה הזכירו גם את המאמץ וההתרגשות של האישה. ואם אני זוכרת נכון את מה שבעלי הסביר- אז הפתרון שלהם זה מה שבעלך מצא. (אבל אני לא בטוחה בזה! או להכנס ומיד לצאת) 

 כרגע אותי זה עדיין מפחיד, ואני מרגישה שזה לא פתרון מספיק בטוח. ועלולים להיות פספוסים. אז אנחנו מחכים בסבלנות עד שבוע 34. 

אבל בימים האחרונים, אני רוצה לחכות עם זה עוד קצת. לא רוצה ללדת ב34! (בהנחה שלא יקרה כלום עד אז...)

ובעיניי בעלי שבוע 34 זה כבר סבבה ללדת. (יש לציין שלעומת המצבים בהם היינו בשבועות המוקדמים יותר, אז גם ללדת בשבוע 34 נתפס בענינו ברמה מסוימת כמשהו כבר ממש חיובי, כי היה סיכון גדול ללדת ההרבה קודם, אבל בימים האחרונים זה כבר לא נראה לי חיובי כ"כ..).

הוא קורא לזה 'סיכון מחושב': עד שבוע 34 זה באמת סיכון גדול מדי. מהתאירך הזה זה כבר לא כ"כ נורא, ואם נחכה עוד, ואז אני אלד , ואז לחכות איזה חודש וחצי עד אחרי הלידה...בקיצור, נראה לו קצת נצח.....

מתסכל. 

בינתיים אני כל הזמן אומרת- טוב, נתקרב לשבוע 34 ונראה..אבל בסוף זה יגיע מהר משחשבתי..

ואני מבינה שהעובר כבר יותר בשל. אבל מצד שני אני כל הזמן קוראת ושומעת מסביבי ש- עדיף כל יום נוסף בבטן מאשר שבוע נוסף בפגיה...

עם כל הקושי שלו, יתכן שאם היה יודע, מה עוברת משפחה שנולד לה פג, הוא היה מוכן להמתין.

יתכן שאת צריכה להסביר לו, ואולי אפשר למצוא אדם שלישי שיכול להסביר לו את הקושי של פג, כמובן בלי להתייחס לעניין הזוגיות, אלא סתם לומר: אל תרשה לאשתך להתאמץ כי אם יהיה פג אז....

זה נשמע מאד קשה, ואת נשמעת אשה מאד טובה ומתוקה! באמת, את מהממת. איך שאת מתחשבת בו וחושבת איך לומר לו בעדינות ויפה... ממש כל הכבוד לך!

אני מצטרפת למציעות להתקשר למכון פועה,

גם אם לא היה מדובר בסכנה לתינוק, וזה היה מסתכם בזה שזה קצת מכאיב לך ולא כל כך כיף - 

גם אז היית צריכה למצוא דרך לדבר אתו, כי כמו שתחיה כתבה - זה לא נכון מבחינה יהודית ולא נכון מבחינה זוגית.

אבל כשמצטרף שיקול כבד כזה כמו לידה מוקדמת - אין לך אפילו את הלוקסוס לסבול
תתקשרי!

אשמח לשמוע שהכל הסתדר לך על הצד הטוב ביותר...

עם צירים מוקדמים, והוראה להמנע מאישות.

אבל אני רק רוצה להגיד-

אישות זה דבר חשוב. זה דבר קדוש. זה דבר שיש לו משמעות גם בפני עצמו.

להמנע מאישות לחלוטין לתקופה כ"כ ארוכה- יש לזה מחיר. במיוחד שצריך לזכור שאחרי הלידה גם ככה יש תקופה ארוכה שאסורים. 

פעם בשבוע, לתת לבעלך מתנה- גם אם זה פחות נעים לך\מציק\לא נחמד. 

הוא עושה בשבילך כ"כ הרבה, לא היית רוצה לפנק אותו קצת? תראי את זה ככה. (מה גם שבאמת לגברים זה מאד קשה להמנע לחלוטין לאורך זמן)

הפתרון של שפיכה בפתח הנרתיק- הוא אכן פתרון טוב מאחר ובזרע יש חומר שיכול לגרום להתכוצוות ברחם (צירים) 

עוד עניין באישות שיכול לגרום להתכוצויות- זה ההנאה של האשה. לכן צריך להזהר שלא תגיעי לשיא.

אם זה אכן מציק לך- תנסי להתיעץ שוב עם מכון פוע"ה- יש עוד דרכים לפתרון, אבל הן צריכות להעשות בתיאום מלא עם רב שמבין בזה, כי זה יותר בעייתי הלכתית. אבל שוב- יש לזה חשיבות וכדאי לחפש פתרונות שכוללים גם את הבעל בתמונה ולא רק אותך.

אין צורך "להריד את בעלך מזה" גם לא בעדינות.

יש צורך למצוא פתרון שיהיה טוב לשניכם ולא יפגע באף צד.

ויש פתרונות ב"ה. 

וילכו על כל ההרחקות

בריאות של עובר חשובה יותר מכמה שעות של ההנאה של גבר בוגר

הוא יתבגר כי  יש פה סיבה רצינית

ואם הוא לא מוכן אז בעייה שלו

וחוץ מזה אישה צריכה ורוצה יחסים לא פחות מגבר

וחשוב מאד גם כן להבין שיחסי אישות זה דבר שצריך להיות הדדי,

כדי שזה יחשב מצווה ודבר קדוש זה צריך להיות בשביל לשמח את האישה, זה צריך להיות ברצונה.

מבחינה הלכתית בכלל לא ברור שקיום יחסים רק בשביל להציל את הבעל משז"ל זה דבר נכון.

אם האישה לא מעוניינת וקשה לה גם מבחינת ההלכה גם אם היא מסכימה ומוכנה זה לא "מצווה" זה אולי מצווה שלה שהיא ויתרה לו אבל המעשה עצמו הוא לא הדבר הקדוש.

הדבר הקדוש זה כשהמעשה בא מרצון של שני בני הזוג.

מצוות עונה היא לענג את האישה ולא להקל על הגבר.

נכון שקושי עצום בשביל האיש להתאפק ובשביל זה באמת צריך להבין איזה קושי עצום זה להיות פג ואיזה קושי עצום זה להיות הורים לפג, זה לא פשוט.

אם נשים הצידה את הסיבה הרפואית ונניח לרגע שמדובר אך ורק בקושי שלה, לאישה יש אחריות כלפי בעלה בנושא הזה. ואם הדברים קשים לה היא צריכה להשתדל למצוא דרך להקל על עצמה ובכל זאת לאפשר את המפגש עם בעלה.

לומר שמצוות עונה היא אך ורק לענג את האישה היא אמירה לא מדוייקת ופוטרת את האישה מלנסות למצוא דרך שבה יחסי האישות יתאפשרו.

צריך לדעת שאם רבנים מוכנים לקחת אחריות ולהתיר תשמיש באופנים מסויימים שאינם פשוטים מבחינה הלכתית, גם הנשים מצידן צריכות לקחת אחריות ולמצוא את הדרך לשמש באופן שיקל עליהן ובכל זאת לא לבטל תשמיש לגמרי.

עם זה שלגבר יותר קשה והוא רוצה יותר

יש גברים שכן ויש גברים שלא

ויש נשים שכן ויש נשים שלא

ופה מדובר על אפשרות של לידה בשבוע 30 שזה מאוד מסוכן

אז למה לפתח דיון על זה שאישה צריכה להתאמץ

גם אם אישה הייתה רוצה מאוד ויותר מבעל הם עדיין היו צריכים להתגבר בשביל עובר

אם קיימת סיבה רפואית, אין שאלה בכלל.

וכל אחד מכיר את עצמו ויתכן שלאיש כזה כדאי באמת לשמור את כל ההרחקות.

אין ספק ואם לשם הדיון נשים את העניין הרפואי בצד, ברור שלאורך זמן אם לאישה לא נח לקיים יחסי אישות צריך לבדוק מה הבעיה ולפתור אותה- למען שניהם.

כמובן שאין לאישה פטור מיחסים, להפיך אם אישה לא מעונינת זה עילה לגירושים.

אני מדברת על מצב זמני שבו אישה לא רוצה והבעל רוצה- צריך להבין שנכון שיפה מצד האישה להתאמץ עבור האיש אבל באופן קבוע להיות ביחד רק בשביל לשמח אותו זה לא נכון הלכתית וזוגית.

אם זה מצב מתמשך הוא דורש חשיבה משותפת של בני הזוג על הפער בין הרצונות שלהם ולפעמים גם טיפול יעזור.

חלילה לבטל תשמיש לגמרי בגלל החשק של האישה, אין ספק.

בלי קשר להריון, אני חושבת שאישה בהחלט לא צריכה לחשוב רק על עצמה ביחסי אישות.

אני מתוודה. לי יש הרבה קשיים בנושא, אבל אני הרבה מקריבה כדי שלבעלי יהיה טוב.

ולכן אני מסכימה עם האנונימית שלפני כאשר אין סיבה רפואית.

אם לי יש בעיה, בעלי אמור לסבול?

לא לשכוח שבעבר היה מותר לגבר להתחתן עם כמה נשים, והיום יש לו רק אחת, ומה שאני לא אתן לו, הוא לא יכול לקבל בשום מקום!

ובקשר לעניין הרפואי, סיפרתי על הדיון גם לבעלי, והוא הסכים כמובן שבריאות העובר מעל הכל!

אבל אצלי מדובר בטיפול ממושך במיוחד, ואני לא יכולה לתת לבעלי לחכות עד שהכל יסתדר.

הלהיות ביחד זה מה שמתדלק אותו. אין הכוונה לשום ביוטי אחר ומגעיל.

זה דווקא יפה בעיני- מתדלק אותו להיות ביחד, לאהוב את אישתו, לגעת בה.. כמובן לקבל אהבה בחזרה

כנראה הוא לא מבין עד הסוף את חומרת העניין

אני חושבת שאם הוא יבין שפג בשבוע הזה זה יכול להיות חס וחלילה מוות או נכות קשה אז הוא ימצא כוחות להתגבר

אולי את מכירים זוגות שעברו את זה והם יספרו לו 

אם חס וחלילה יקרה משהו הוא לא יסלח לעצמו 

אם כל הכבוד לרופא הוא לא אלוקים והרבה הרבה דברים שהם אסורים מבחינתם זה אפשרי ואפשרי!!

כמה אסונות נמנעו מכך שלא שמעו לרופאים לדוגמא הם אומרים ח"ו שיש לילד מום ולא שייך להביא אותו לעולם וכו' והיו כאלה אמיצות שלא נכנעו לפיתויים וילדו ב"ה ילד בריא ושלם!!

אותו הדבר במקרה דידן צריכים לקחת פורפורציות אם בכל זאת חוששים לא להסתמך רק על רופא אחד ממליצה להתיעץ עם עוד שני רופאים מומחים בנושא ורק אז להגיע למסקנה ברורה שאין אפשרות וזה באמת יכול לקצר את שהות העובר ברחם!

לא לחינם כתוב במפורש בגמרא ששליש שלישי טוב לעובר, יחסים!!

קצר במעבר זה לא סוף פסוק זה יכול להתרחב עוד...!!

הרבה נשים פה בוודאי יתנגדו לדברי, ובכל אופן אני יודעת שחשוב שאכתוב את הדברים::

התורה נתנה רשות לרופא לרפא. כשהרופא דואג באמת לבריאות העובר, צריך לצית לו!

אבל----

התורה לא נתנה רשות לרופא להרוג! לכן בנושא ההפלה אסור לשמוע לו.

כן גם אני מכירה כמה שניצלו מחרב הרופאים המפילים, וב"ה נולדו ילדים בריאים ושלמים.

אבל אני מכירה גם סיפורים של נשים צדקניות עקשניות שהביאו לעולם ילדים עם מום בלב או תסמונת דאון!

לי יש ילדה עם אוטיזם חמור. המזל שלי שאוטיזם לא מגלים בהיריון , ולכן אף אחד לא מאשים אותי, על כך שהבת המתוקה שלי חיה ונושמת.

החיים איתה מאוד מאוד קשים. (זה לא המקום לפרט) משיחה עם אימהות לילדי תסמונת דאון, אני מבינה שהקושי שלי גדול בהרבה משל רב ההורים לילדי התסמונת.

אבל אני רק מנסה לחשוב, על כך שמישהו היה רוצה להרוג לי את הילדה!!! ה' ישמור!

היינו במצב הזה, ואפילו ליותר זמן, ולא מצאנו אפילו רופא אחד, גם לא רופא ירא שמיים, שאמר שאין בזה סכנה ממשית.

כל יתר אמצעי הזהירות לא הוכחו כמובהקים במניעת לידה מוקדמת במצב של צירים מוקדמים.  

רק שני דברים הוכחו חד משמעית כקשורים ללידה מוקדמת: מחסור בנוזלים (ולכן חובה לשתות הרבה או לקבל עירוי כשיש צירים מוקדמים) וקיום יחסי אישות.

אין כאן שום שאלה של פרופורציות.  יש כאן חובה לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע לידת פג גם במחיר הגבוה של הימנעות לאורך זמן.  ותאמינו לי שאני יודעת כמה זה קשה!  עברתי את זה בשני הריונות ובפעם השניה נמנענו שלושה חודשים (בנוסף למשכב לידה עד שטבלתי) וזה נורא, אבל לפחות קיצרנו את השהות שלנו בפגייה וב"ה התינוקות נולדו בשבוע שיש כבר פחות סיכונים וסיבוכים באופן יחסי.

זה קשה מאוד אבל זה לתקופה מוגבלת שמסתיימת וממשיכים הלאה.  אני לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אילו לא הקשבנו להוראות הרופאים אבל בואו נגיד רק שההשלכות הן לכל החיים.

גם היתי בשמירה ולא ממש נמענו מיחסים, מחודש שביעי היתי לפחות 15 פעמים באישפוז , עם כמעט כמה פעמים הכנסות לחדר לידה בסוף ילדי בשבוע 39, היום כשאני חושבת על זה זה היה פשוט חוסר אחריות נוראית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא יודעת מאיזה צד שלי או שלי בעלי, כמו שהפותחת אמרה היתי צעירה, ריחמתי על בעלי שהוא מסכן וכו. לא היה לי את האומץ להגיד אסור זה אסור!

מה שבטוח כבר מהלידות הבאות איך שהגעתי לחודש שביעי ושהיה שוב חשש לצירים, זה היה לא קיום יחסים אבל בצורה ברורה והחלטית, ברגע שהיה מותר משבוע 36 כמו שהרופא אמר אז אין בעיה. בשביל שבעלי יהיה בטוח שאסור אפילו הלכנו לכמה רופאים.

מה שכן אני השתדלתי כמו שאומרים לא להתקרב אליו וכו, כמו שאמרה פה מישהיא שאם אי אפשר לקיים יחסים אז אפשר להתחשב בבעל ולנהוג בהרחקות. אפילו שלי זה היה חסר וכן היית צריכה את זה. אני לא מדברת על נשיקה קטנה בלחי. אני מדברת שלא הלכנו לישון יחד להתחבק וכו ולהגיע למצב שבאמת מה ניתן לעשות? זה אסור.

לי בגלל זה נולד פג 9 שבועות לפני הזמן.

היה סיוט! ריצות בין הבית לי"ח, הקושי לא להיות לידו בלילות, השאיבות המתישות, הזוגיות שאותגרה לאור הקשיים וחוצמזה גם לטפל בגדולה יותר ממש לא קל.

תסבירי לו את הסכנות בפגות ותני לו לקרוא סיפורים של הורים לפגים.

אולי מתאים לכם אפשרות של "שלא כדרכה"?

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.