ואצלי אמרו לו לקיים יחסים עד שבוע 37!!

גם לנו היה מאוד קשה, אבל איפשהו הבנו שזה יכול להוביל ללידה מוקדמת..

תחשבי שכל יום שהעובר שלך נשאר בבטן המשמעות שלו זה פחות שבוע בפגיה..

את בשבוע מאוד מוקדם בשביל ללדת!!

ולפי מה שאני הבנתי אסור הכל, מכיוון שהבעיה היא לא החדירה אלא הורמון שמופרש במהלך קיום יחסים ומזרז...

אני מאמינה שההורמון הזה קיים גם בצורה שאת מתארת, ולכן לדעתי גם זה בעיתי..

מה שכן, אני יודעת שלמכון פועה יש כל מיני פתרונות, אנחנו העדפנו להמנע לגמרי, אבל אולי תתייעצי איתם

בהצלחה!

ושייגמר בזמן(!!) ובידיים מלאות..

לבעלי קצת יותר קשה.. אין לי לב להגיד לו שגם את זה אי אפשר הוא יצטער נורא..

כי גם לא בטוח שמה שאתם עושים עכשיו באמת "מותר" מבחינת השמירה

וגם כדי לדעת אולי יש פתרון אחר שיהיה לשניכם יותר נח.

בכל מקרה, אל תהיו ביחד שצורה שלא נעימה לאחד מאיתכם רק כי לשני קשה להתאפק.

זה לא נכון הלכתית, זה לא נכון זוגית.

תתקשרי את למכון פועה ותסבירי מה בדיוק המצב אחרי שהרב אומר לך מה ההדרכה בקשי מהרב להעביר את הטלפון לבעלך שידבר איתו ויסביר לו את המצב.

בשבוע 33 אמרו לנו להמנע עד שבוע 36. בכל אופן, גם הגירוי של האישה גורם לזירוז.

הריון ראשון. בשבוע קצת יותר מוקדם ממך, עם צירים מוקדמים כבר חודש וחצי בערך. בשמירת הריון. 

וכן, גם לנו אמרו להמנע מאישות עד שבוע 34. וגם הכדור/נר שאני לוקחת- עד שבוע 34. כאילו נשמע, שמשבוע 34 אפשר ללדת בכיף...  

אז אני מבינה שמשבוע זה רגועים יותר, וזה פגיה קצרה, ואני יודעת שאם יש ירידת מים לפני או בעיות אחרות אז מנסים למשוך עד שבוע 34 ואז מיילדים...

אבל זה עדיין קצת מוקדם, לא?

הרופא הסביר לנו שהבעיה ביחסים זה שנוזל הזרע עלול לגרום ללידה מוקדמת. במכון פועה הזכירו גם את המאמץ וההתרגשות של האישה. ואם אני זוכרת נכון את מה שבעלי הסביר- אז הפתרון שלהם זה מה שבעלך מצא. (אבל אני לא בטוחה בזה! או להכנס ומיד לצאת) 

 כרגע אותי זה עדיין מפחיד, ואני מרגישה שזה לא פתרון מספיק בטוח. ועלולים להיות פספוסים. אז אנחנו מחכים בסבלנות עד שבוע 34. 

אבל בימים האחרונים, אני רוצה לחכות עם זה עוד קצת. לא רוצה ללדת ב34! (בהנחה שלא יקרה כלום עד אז...)

ובעיניי בעלי שבוע 34 זה כבר סבבה ללדת. (יש לציין שלעומת המצבים בהם היינו בשבועות המוקדמים יותר, אז גם ללדת בשבוע 34 נתפס בענינו ברמה מסוימת כמשהו כבר ממש חיובי, כי היה סיכון גדול ללדת ההרבה קודם, אבל בימים האחרונים זה כבר לא נראה לי חיובי כ"כ..).

הוא קורא לזה 'סיכון מחושב': עד שבוע 34 זה באמת סיכון גדול מדי. מהתאירך הזה זה כבר לא כ"כ נורא, ואם נחכה עוד, ואז אני אלד , ואז לחכות איזה חודש וחצי עד אחרי הלידה...בקיצור, נראה לו קצת נצח.....

מתסכל. 

בינתיים אני כל הזמן אומרת- טוב, נתקרב לשבוע 34 ונראה..אבל בסוף זה יגיע מהר משחשבתי..

ואני מבינה שהעובר כבר יותר בשל. אבל מצד שני אני כל הזמן קוראת ושומעת מסביבי ש- עדיף כל יום נוסף בבטן מאשר שבוע נוסף בפגיה...

עם כל הקושי שלו, יתכן שאם היה יודע, מה עוברת משפחה שנולד לה פג, הוא היה מוכן להמתין.

יתכן שאת צריכה להסביר לו, ואולי אפשר למצוא אדם שלישי שיכול להסביר לו את הקושי של פג, כמובן בלי להתייחס לעניין הזוגיות, אלא סתם לומר: אל תרשה לאשתך להתאמץ כי אם יהיה פג אז....

זה נשמע מאד קשה, ואת נשמעת אשה מאד טובה ומתוקה! באמת, את מהממת. איך שאת מתחשבת בו וחושבת איך לומר לו בעדינות ויפה... ממש כל הכבוד לך!

אני מצטרפת למציעות להתקשר למכון פועה,

גם אם לא היה מדובר בסכנה לתינוק, וזה היה מסתכם בזה שזה קצת מכאיב לך ולא כל כך כיף - 

גם אז היית צריכה למצוא דרך לדבר אתו, כי כמו שתחיה כתבה - זה לא נכון מבחינה יהודית ולא נכון מבחינה זוגית.

אבל כשמצטרף שיקול כבד כזה כמו לידה מוקדמת - אין לך אפילו את הלוקסוס לסבול
תתקשרי!

אשמח לשמוע שהכל הסתדר לך על הצד הטוב ביותר...

עם צירים מוקדמים, והוראה להמנע מאישות.

אבל אני רק רוצה להגיד-

אישות זה דבר חשוב. זה דבר קדוש. זה דבר שיש לו משמעות גם בפני עצמו.

להמנע מאישות לחלוטין לתקופה כ"כ ארוכה- יש לזה מחיר. במיוחד שצריך לזכור שאחרי הלידה גם ככה יש תקופה ארוכה שאסורים. 

פעם בשבוע, לתת לבעלך מתנה- גם אם זה פחות נעים לך\מציק\לא נחמד. 

הוא עושה בשבילך כ"כ הרבה, לא היית רוצה לפנק אותו קצת? תראי את זה ככה. (מה גם שבאמת לגברים זה מאד קשה להמנע לחלוטין לאורך זמן)

הפתרון של שפיכה בפתח הנרתיק- הוא אכן פתרון טוב מאחר ובזרע יש חומר שיכול לגרום להתכוצוות ברחם (צירים) 

עוד עניין באישות שיכול לגרום להתכוצויות- זה ההנאה של האשה. לכן צריך להזהר שלא תגיעי לשיא.

אם זה אכן מציק לך- תנסי להתיעץ שוב עם מכון פוע"ה- יש עוד דרכים לפתרון, אבל הן צריכות להעשות בתיאום מלא עם רב שמבין בזה, כי זה יותר בעייתי הלכתית. אבל שוב- יש לזה חשיבות וכדאי לחפש פתרונות שכוללים גם את הבעל בתמונה ולא רק אותך.

אין צורך "להריד את בעלך מזה" גם לא בעדינות.

יש צורך למצוא פתרון שיהיה טוב לשניכם ולא יפגע באף צד.

ויש פתרונות ב"ה. 

וילכו על כל ההרחקות

בריאות של עובר חשובה יותר מכמה שעות של ההנאה של גבר בוגר

הוא יתבגר כי  יש פה סיבה רצינית

ואם הוא לא מוכן אז בעייה שלו

וחוץ מזה אישה צריכה ורוצה יחסים לא פחות מגבר

וחשוב מאד גם כן להבין שיחסי אישות זה דבר שצריך להיות הדדי,

כדי שזה יחשב מצווה ודבר קדוש זה צריך להיות בשביל לשמח את האישה, זה צריך להיות ברצונה.

מבחינה הלכתית בכלל לא ברור שקיום יחסים רק בשביל להציל את הבעל משז"ל זה דבר נכון.

אם האישה לא מעוניינת וקשה לה גם מבחינת ההלכה גם אם היא מסכימה ומוכנה זה לא "מצווה" זה אולי מצווה שלה שהיא ויתרה לו אבל המעשה עצמו הוא לא הדבר הקדוש.

הדבר הקדוש זה כשהמעשה בא מרצון של שני בני הזוג.

מצוות עונה היא לענג את האישה ולא להקל על הגבר.

נכון שקושי עצום בשביל האיש להתאפק ובשביל זה באמת צריך להבין איזה קושי עצום זה להיות פג ואיזה קושי עצום זה להיות הורים לפג, זה לא פשוט.

אם נשים הצידה את הסיבה הרפואית ונניח לרגע שמדובר אך ורק בקושי שלה, לאישה יש אחריות כלפי בעלה בנושא הזה. ואם הדברים קשים לה היא צריכה להשתדל למצוא דרך להקל על עצמה ובכל זאת לאפשר את המפגש עם בעלה.

לומר שמצוות עונה היא אך ורק לענג את האישה היא אמירה לא מדוייקת ופוטרת את האישה מלנסות למצוא דרך שבה יחסי האישות יתאפשרו.

צריך לדעת שאם רבנים מוכנים לקחת אחריות ולהתיר תשמיש באופנים מסויימים שאינם פשוטים מבחינה הלכתית, גם הנשים מצידן צריכות לקחת אחריות ולמצוא את הדרך לשמש באופן שיקל עליהן ובכל זאת לא לבטל תשמיש לגמרי.

עם זה שלגבר יותר קשה והוא רוצה יותר

יש גברים שכן ויש גברים שלא

ויש נשים שכן ויש נשים שלא

ופה מדובר על אפשרות של לידה בשבוע 30 שזה מאוד מסוכן

אז למה לפתח דיון על זה שאישה צריכה להתאמץ

גם אם אישה הייתה רוצה מאוד ויותר מבעל הם עדיין היו צריכים להתגבר בשביל עובר

אם קיימת סיבה רפואית, אין שאלה בכלל.

וכל אחד מכיר את עצמו ויתכן שלאיש כזה כדאי באמת לשמור את כל ההרחקות.

אין ספק ואם לשם הדיון נשים את העניין הרפואי בצד, ברור שלאורך זמן אם לאישה לא נח לקיים יחסי אישות צריך לבדוק מה הבעיה ולפתור אותה- למען שניהם.

כמובן שאין לאישה פטור מיחסים, להפיך אם אישה לא מעונינת זה עילה לגירושים.

אני מדברת על מצב זמני שבו אישה לא רוצה והבעל רוצה- צריך להבין שנכון שיפה מצד האישה להתאמץ עבור האיש אבל באופן קבוע להיות ביחד רק בשביל לשמח אותו זה לא נכון הלכתית וזוגית.

אם זה מצב מתמשך הוא דורש חשיבה משותפת של בני הזוג על הפער בין הרצונות שלהם ולפעמים גם טיפול יעזור.

חלילה לבטל תשמיש לגמרי בגלל החשק של האישה, אין ספק.

בלי קשר להריון, אני חושבת שאישה בהחלט לא צריכה לחשוב רק על עצמה ביחסי אישות.

אני מתוודה. לי יש הרבה קשיים בנושא, אבל אני הרבה מקריבה כדי שלבעלי יהיה טוב.

ולכן אני מסכימה עם האנונימית שלפני כאשר אין סיבה רפואית.

אם לי יש בעיה, בעלי אמור לסבול?

לא לשכוח שבעבר היה מותר לגבר להתחתן עם כמה נשים, והיום יש לו רק אחת, ומה שאני לא אתן לו, הוא לא יכול לקבל בשום מקום!

ובקשר לעניין הרפואי, סיפרתי על הדיון גם לבעלי, והוא הסכים כמובן שבריאות העובר מעל הכל!

אבל אצלי מדובר בטיפול ממושך במיוחד, ואני לא יכולה לתת לבעלי לחכות עד שהכל יסתדר.

הלהיות ביחד זה מה שמתדלק אותו. אין הכוונה לשום ביוטי אחר ומגעיל.

זה דווקא יפה בעיני- מתדלק אותו להיות ביחד, לאהוב את אישתו, לגעת בה.. כמובן לקבל אהבה בחזרה

כנראה הוא לא מבין עד הסוף את חומרת העניין

אני חושבת שאם הוא יבין שפג בשבוע הזה זה יכול להיות חס וחלילה מוות או נכות קשה אז הוא ימצא כוחות להתגבר

אולי את מכירים זוגות שעברו את זה והם יספרו לו 

אם חס וחלילה יקרה משהו הוא לא יסלח לעצמו 

אם כל הכבוד לרופא הוא לא אלוקים והרבה הרבה דברים שהם אסורים מבחינתם זה אפשרי ואפשרי!!

כמה אסונות נמנעו מכך שלא שמעו לרופאים לדוגמא הם אומרים ח"ו שיש לילד מום ולא שייך להביא אותו לעולם וכו' והיו כאלה אמיצות שלא נכנעו לפיתויים וילדו ב"ה ילד בריא ושלם!!

אותו הדבר במקרה דידן צריכים לקחת פורפורציות אם בכל זאת חוששים לא להסתמך רק על רופא אחד ממליצה להתיעץ עם עוד שני רופאים מומחים בנושא ורק אז להגיע למסקנה ברורה שאין אפשרות וזה באמת יכול לקצר את שהות העובר ברחם!

לא לחינם כתוב במפורש בגמרא ששליש שלישי טוב לעובר, יחסים!!

קצר במעבר זה לא סוף פסוק זה יכול להתרחב עוד...!!

הרבה נשים פה בוודאי יתנגדו לדברי, ובכל אופן אני יודעת שחשוב שאכתוב את הדברים::

התורה נתנה רשות לרופא לרפא. כשהרופא דואג באמת לבריאות העובר, צריך לצית לו!

אבל----

התורה לא נתנה רשות לרופא להרוג! לכן בנושא ההפלה אסור לשמוע לו.

כן גם אני מכירה כמה שניצלו מחרב הרופאים המפילים, וב"ה נולדו ילדים בריאים ושלמים.

אבל אני מכירה גם סיפורים של נשים צדקניות עקשניות שהביאו לעולם ילדים עם מום בלב או תסמונת דאון!

לי יש ילדה עם אוטיזם חמור. המזל שלי שאוטיזם לא מגלים בהיריון , ולכן אף אחד לא מאשים אותי, על כך שהבת המתוקה שלי חיה ונושמת.

החיים איתה מאוד מאוד קשים. (זה לא המקום לפרט) משיחה עם אימהות לילדי תסמונת דאון, אני מבינה שהקושי שלי גדול בהרבה משל רב ההורים לילדי התסמונת.

אבל אני רק מנסה לחשוב, על כך שמישהו היה רוצה להרוג לי את הילדה!!! ה' ישמור!

היינו במצב הזה, ואפילו ליותר זמן, ולא מצאנו אפילו רופא אחד, גם לא רופא ירא שמיים, שאמר שאין בזה סכנה ממשית.

כל יתר אמצעי הזהירות לא הוכחו כמובהקים במניעת לידה מוקדמת במצב של צירים מוקדמים.  

רק שני דברים הוכחו חד משמעית כקשורים ללידה מוקדמת: מחסור בנוזלים (ולכן חובה לשתות הרבה או לקבל עירוי כשיש צירים מוקדמים) וקיום יחסי אישות.

אין כאן שום שאלה של פרופורציות.  יש כאן חובה לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע לידת פג גם במחיר הגבוה של הימנעות לאורך זמן.  ותאמינו לי שאני יודעת כמה זה קשה!  עברתי את זה בשני הריונות ובפעם השניה נמנענו שלושה חודשים (בנוסף למשכב לידה עד שטבלתי) וזה נורא, אבל לפחות קיצרנו את השהות שלנו בפגייה וב"ה התינוקות נולדו בשבוע שיש כבר פחות סיכונים וסיבוכים באופן יחסי.

זה קשה מאוד אבל זה לתקופה מוגבלת שמסתיימת וממשיכים הלאה.  אני לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אילו לא הקשבנו להוראות הרופאים אבל בואו נגיד רק שההשלכות הן לכל החיים.

גם היתי בשמירה ולא ממש נמענו מיחסים, מחודש שביעי היתי לפחות 15 פעמים באישפוז , עם כמעט כמה פעמים הכנסות לחדר לידה בסוף ילדי בשבוע 39, היום כשאני חושבת על זה זה היה פשוט חוסר אחריות נוראית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא יודעת מאיזה צד שלי או שלי בעלי, כמו שהפותחת אמרה היתי צעירה, ריחמתי על בעלי שהוא מסכן וכו. לא היה לי את האומץ להגיד אסור זה אסור!

מה שבטוח כבר מהלידות הבאות איך שהגעתי לחודש שביעי ושהיה שוב חשש לצירים, זה היה לא קיום יחסים אבל בצורה ברורה והחלטית, ברגע שהיה מותר משבוע 36 כמו שהרופא אמר אז אין בעיה. בשביל שבעלי יהיה בטוח שאסור אפילו הלכנו לכמה רופאים.

מה שכן אני השתדלתי כמו שאומרים לא להתקרב אליו וכו, כמו שאמרה פה מישהיא שאם אי אפשר לקיים יחסים אז אפשר להתחשב בבעל ולנהוג בהרחקות. אפילו שלי זה היה חסר וכן היית צריכה את זה. אני לא מדברת על נשיקה קטנה בלחי. אני מדברת שלא הלכנו לישון יחד להתחבק וכו ולהגיע למצב שבאמת מה ניתן לעשות? זה אסור.

לי בגלל זה נולד פג 9 שבועות לפני הזמן.

היה סיוט! ריצות בין הבית לי"ח, הקושי לא להיות לידו בלילות, השאיבות המתישות, הזוגיות שאותגרה לאור הקשיים וחוצמזה גם לטפל בגדולה יותר ממש לא קל.

תסבירי לו את הסכנות בפגות ותני לו לקרוא סיפורים של הורים לפגים.

אולי מתאים לכם אפשרות של "שלא כדרכה"?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

לא נראה שזה מתחזק

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

הלוואי וכן

תעדכני

עם פלטות ומיחמים

@רקלתשוהנ

אימא שלי סגרה והיו לה כמה מספרים משם.