(נכון שבגיל הזה כמה שעות זה חודש, ואת כבר שקועה באתגרים אחרים?)

אני מכירה כמה שיטות לספור את תקופות הקפיצה, ונראה לי שבאמת יש באחת מהן גם שלושה ימים... לדעתי כשיש 'מרתון הנקה' קפיצת גדילה היא רק אחת הסיבות האפשריות, אז בעצם זה לא כל כך משנה אם זו קפיצה או לא...

אם את רואה שהיא גדלה ומתפתחת מיום ליום, אם היא נותנת מספיק חיתולים רטובים (בגיל שלושה ימים - שלושה חיתולים ביממה), אם את רואה שהצואה בהירה או לפחות בתהליך התבהרות מהמקוניום של ההתחלה, אז כנראה שמה שלא תהיה הסיבה לדרישה המוגברת - ההנקה עונה עליה.

שמחה שקראת עכשיו את מה שכתבתי, חוסך לי לנאום לך שתנוחי תוך כדי

באמת עכשיו זה קצת התאזן.

(או שפשוט בלילה הרגשתי בזה יותר? כי הייתי צריכה לקום בשביל להניקה. ובמשך היום גם ככה הייתי איתה רוב הזמן עליי - מממשת את 'זכויות' משכב הלידה שלי - אז לא שמתי לב כל כמה זמן היא יונקת).

[ואם כבר בנאומייך המקסימים עסקינן - אולי תוכלי קצת להחכימני בעניין שינה משותפת והנקה בשכיבה? בבית החולים האחיות כל הזמן הזהירו לא להניק בשכיבה, אבל אני זוכרת את עצמי עושה את זה בילדיי הקודמים. אז מה נכון? ואולי זה תלוי גיל? ואני בעצם לא בטוחה שאפשרות השינה המשותפת אצלנו בטיחותית מספיק...]

לגבי בית החולים - למרבה הצער ברוב בתי החולים המיטות באמת לא מותאמות לשינה משותפת בטיחותית.

לגבי הבית, הבלבול שלך מתבקש, כי יש הנחיות שונות מגופי בריאות שונים. כי זה באמת עניין מורכב. למשל, אם אחד ההורים מעשן (אפילו שלא מעשן בחדר השינה) עדיף לתינוק בריאותית בכלל לא לישון באותו חדר איתו, וקל וחומר לא באותה מיטה - זה ממש ממש מקפיץ את הסיכונים לsids, לא עלינו. אבל כשאין עישון וכשמתקיימים עוד כמה תנאים הכרחיים, יוצא שלינה באותה מיטה היא הבטיחותית יותר, הבריאה יותר, המנמיכה את הסיכון לsids. אם את מחפשת לך חומר קריאה לחופשת הלידה, קראי את 'הורים גם בלילה' של ד"ר סירס. יש לו שם תיאורים נפלאים - למשל איך הצמיד מוניטור לתינוקת שלו כשישנה בנפרד מאשתו וכשישנה צמוד אליה, וראה איך מכמה בחינות היא מראה סימני חיוניות טובים יותר בצמידות. וכן על הדרך שמחזורי השינה של האם והתינוק מסתנכרנים בשינה משותפת, וכך קל יותר להתעורר אליו (גם הרגשתי את זה בעצמי).

אבל בגלל שמשרד הבריאות לא יכול לתת הנחיה מסובכת מדי, ובגלל שבציבור הישראלי היום יש בהרבה משפחות תנאים שלא מתאימים ללינה משותפת (בעיקר עישון) - הבחירה של משרד הבריאות הישראלי נכון להיום היא להורות על דרך אמצע - שינה באותו חדר אבל לא באותה מיטה.

אם את מעוניינת בלינה משותפת, כאן יש הדרכה של יוניצף איך לעשות זאת באופן בטיחותי. ולמקרה שאתרוג חוסם לך - הנה עיקרי הדברים:

# אף אחד מההורים לא מעשן (וכמובן לא מסומם, אלכוהוליסט... לא רלוונטי לך), וכן לא חולה או במצב עייפות קיצוני שלא מסוגל להגיב לילד בעת מצוקה;

# שינה במיטה (לא בספה!), על מזרן קשיח (אני חושבת שהמזרנים הסטנדרטיים היום הם קשיחים);

# מיטה צמודה לקיר (גם המזרן - שהתינוקת לא תוכל להיתקע בסדק שבין המזרן לקיר);

# סדין מתוח;

# לא להשתמש בשמיכות 'מנופחות';

# לא לחמם אותה יותר מדי (לא יותר מדי שכבות ולא יותר מדי חימום בחדר);

# בלי חיות מחמד במיטה, ובלי אף ילד אחר צמוד לתינוקת;

# התינוקת בין אמא לקיר או בין ההורים.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לא בדיוק הבנתי את התיאור עם העגלה, אז לא יודעת לחוות על זה דעה, רק רוצה להאיר שעדיף כמה שפחות כריות בסביבת השינה של תינוק (אם גם את יכולה לישון בלי כרית זה מעולה. אני לא הייתה מסוגלת).

לגבי המיטות המופרדות זה ברור - זו הייתה המלצה להמשך.

אם הסידור עם העגלה נראה לך לא בטיחותי מספיק - אולי יש אפשרות לקמבן משהו אחר? למשל, לשנות את הסדר בחדר לאיזו תקופה, כך שהמיטה תהיה צמודה לקיר? או להוסיף עוד מזרן על הרצפה? (אבל צריך לחשוב איך להצמיד אותו היטב לקיר, שלא יקרה שהתזוזות של הקטנה מרחיקות אותו קצת. להיתקע בסדק בין מזרן לקיר זה באמת מסוכן.)

אנסה לחשוב מה מתאים לי לשנות בשביל זה. (וגם אני לא מסוגלת לישון בלי כרית, ובדרך-כלל אפילו ישנה עם שתיים...)

עייפות קיצוני?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t683279#7552118

עייפות קיצונית ששקולה למצב של חום גבוה / סמים / אלכוהול = מצב שאת לא יכולה לסמוך על התגובות שלך לתינוק בעת מצוקה. לרמה כזאת - רוב הנשים לא מגיעות.

במצב כזה בכל מקרה מסוכן שאת תהיי המטפלת הבלעדית בתינוק. אבל אם יש איתך בעל או כל אדם אחר שיש לו מסוגלות לטיפול זה בסדר - רק שהתינוק לא יהיה איתך באותה מיטה.

אבל ה"עצה" הזאת מסוכנת.

צריך להיות עם חושים חדים. עייפות אחרי לידה לוקח זמן להתעורר לתינוק.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לי אמרו שיתכן שעדיין אין לי חלב. אבל ככל שאתן לה לינוק יותר, החלב יגיע.

נתתי לה פעם אחת תמ"ל, כי רציתי לישון בלילה. אבל אחר כך עברתי להנקה מלאה.

את מנת התמ"ל הבאה, היא קיבלה כבר בגיל שנה!

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

אשמח להמליץ אם אנחנו באותו אזור.

ואם לא, ממליצה לך לפנות ליועצת של בית ספר ולהקש ממנה המלצות.

האם הילד מטופל תרופתית?

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

אני מעדיפה לא למשוך עיניים מכמה סיבות אבל החשובה מכולן היא שזה הריון יקר כי בעבר עברתי לידה שקטה והפלה מאוחרת אז ההריונות אצלי ממש מושכים את העין גם ככה.

ואנסה את המלצתכן שמחה רחבה או שכבות