אנחנו בדיוק באותו מצב.

אני כנראה עוברת מורה. אולי זה יעזור לי.

כבר לא יודעת איך לעודד. בקושי מצליחה לעודד את עצמי. 

הייתי אומרת לך שאני ידבר איתך באישי אבל אני לא יכולה

הלוואי שתצליחי. שהתקווה תחזור אלייך. שלא תתייאשי. שלא יהיה לך עצוב בגלל נהיגה.

אוף רציתי שתעברי.

ועוד משהו-תיבכי, זה ממש משחרר!!! מניסיון...

בהצלחה!

בהצלחה מקווה שאם תעברי מורה זה יעזור לך ושתעברי טסט גם אני כבר לא יודעת איך לעודד אפילו את עצמי אני לא מאמינה שהגעתי לכמות כזו של טסטים נראה לי שברתי שיא אצל המורה הזה שכבר מיואש ממני כל פעם אני מאכזבת מחדש את כולם ואת עצמי מקווה לבשורות טובות שתצליחי וגם אני וכל מי שעדיין לא עבר אולי בסוף נצחק על כל התקופה הזאת 

בהצלחה

לדעתי-תעברי מורה.

אבל תעשי מה שמתאים לך.

בהצלחה ממש!

ואם את באוטומט וותרי גם אם תעברי את תהווי סכנה לציבור

אני עברתי טסט כ"כ מתקדם ובכל זאת בסוף עברתי.. אני מכירה ממש את התחושות האלה. אני זוכרת את עצמי במצב הזה ממש... רק בשביל לעודד בסוף כולם עוברים ואח"כ ממבט לאחור זה אפילו שווה את זה. אני יכולה לראות היום כמה דברים טובים קרו לי בזכות זה (למדתי לא לברוח מקשיים, למדתי להיות יותר סבלנית, למדתי להאמין בעצמי למרות הכל... ןעוד) ותעשי לעצמך טובה ותקיפי את עצמך באנשים שיעודדו אותך ולא ילחיצו אותך!! ואם המורה מלחיץ ומייאש אותך תשקלי להחליף מורה. שולחת לך חיבוק גדול ושיהיה בהצלחה רבה!!! סורי על החפירה...

אני אנונימית אחרת... אפשר לשאול באיזה טסט עברת ואיפה ועל מה?

אני פשוט רוצה לעודד גם את עצמי שעוד יש לי תקווה...

עברתי טסט שמיני על הילוכים באריאל.. אבל המספר המדויק לא באמת משנה.. זה לא תלוי בנו תמיד.. תלוי בטסטר, במזג אוויר ובעוד פרמטרים.. בסוף כולם עוברים.. אם תראי   אותי נוהגת היום (על אוטומט כי זה מה שיש בבית) לא תדעי שעברתי בטסט כזה מתקדם.. עם הזמן רוכשים ביטחון וניסיון על הכביש. ובטסט שעברתי היה לי טסטר ממש נחמד שהרגיע אותי והכי חשוב לא הלחיץ אתי!!!

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.