של הישוב, לאו דווקא של אנשי הישוב עצמם. לפעמים זו מעין פרוצדורה שחייבים לעשות

האדמה הללו שהם ממיינים את האנשים?

כל עוד מדובר ביהודים טובים, אין שום סיבה לעשות את הבירורים הללו. ובמיוחד שלא ברמה הזו!

ראינו כבר תוצאות של סינוני יתר בהתישבות, לצערנו.

איכס.

שונאת את ההתנשאות הזו על אנשים.

אח"כ בוכים שההתיישבות לא גדולה וחזקה מספיק.

אני לא הייתי רוצה לגור ביישוב מאוד קטן 

שאחת המשפחות היא משפחה בקריסה ותלויה על הציבור

ואחד התושבים הוא מתעלל או אנס או סתם מטרידן- אבל לא תפסו ת זה באיבחון מוקדם כי לא עשו מבדקים... 

(אני מבינה שבעיר או ביישוב גדול אא לסנן ולברר דברים כאילו - כי כל אדם צריך מקום לגור בו... אבל זה שיש כמות אנשים- מבליע את התופעה, נהיה בטל ברוב (מבחינת אוכלוסיה, לא מבחינת כמה זה חמור או כמה צריך להיזהר ולהישמר מפושעים. ) בצורה שבאוכלוסיה קטנה זה פחות קורה

חבל לשמוע את זה.

א. רוב האנשים הם אנשים טובים ולא אנסים או מטרידנים. וחבל שאת יוצאת מנקודת הנחה שמרבית הציבור חייב, אא"כ יוכח אחרת

ב. חבל שביישובים יש בכלל מבחני קבלה, והרמה הזו של מבחני הקבלה עוד יותר מעוררת תדהמה ורתיעה מבחינתי.

גם מהבחינה שאין להם שום עניין לעשות את זה, אין שום זכות לסנן אנשים שלא עומדים בקריטריונים שלך. מה סמכותם של אותם אנשים להחליט מי ראוי לגור איפה?! 

וגם מהבחינה שאין זה מדרכם של ישראל בכלל לחיות במובדלות. וגם מעוד בחינות שלא כאן המקום להאריך

משפחה בקריסה היא לא משפחה עבריינית. כל אחד יכול להגיע למצב של נזקקות וזה הדבר היפה שיש ביישובים - החסד והערבות ההדדית שיש לתושבים, לסייע גם בשמחות וגם במצוקות. יש יישוב שבו כולם אמידים ומושלמים?! עבודת המידות היא גם הנכונות לתת מעצמך ולתמוך בנזקקים.

אותנו..סתם מגעיל.

אני מבינה את הגישה של המתנגדים ובגדול מסכימה שזו סתם מסחטת כספים, אולם היישוב הנ"ל מתאים לנו מבחינת מיקום הרבה יותר מיישובים אחרים. גם הציביון שלו מתאים לנו, וגם יש לנו שם חברים ובני משפחה. לכן אנחנו הולכים לעבור את יום המבדקים בכל מקרה. כבר שילמנו על זה. השאלה היא לא האם לעבור את המבדק, אלא מה לעשות כדי לעבור אותו בצורה המוצלחת ביותר.

אבל כן, ברמה העקרונית גם לנו זה נשמע פלצנות שככה עושים סלקציה בין יהודי ליהודי. לענ"ד אין שום דבר עקרוני שאי אפשר לברר בראיון קבלה רגיל. 

אל תלכו לגור בשום מקום "קהילתי" שלא מקבל אתכם בשמחה ובאהבה.

שיחפשו את החברים שלהם!

מעודי לא שמעתי על הפניה למכון איבחון לשם קבלה ליישוב קהילתי

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אין אף קבוצת איכות ששווה לעבור מבחנים כאלה כדי לזכות לגור במחיצתם.

נשמע כמו ישוב אובר מפונפן צפונבון ואליטיסטי שהייתי סולד ממנו.

כמעט כל הישובים שאני מכירה שולחים לאבחונים האלה כי הם מחויבים לכך. אנחנו בנים חוזרים במושב שלנו ובכל זאת שלחו אותנו לזה למרות שמכירים אותנו מצוין והיו מקבלים אותנו בכל מקרה, זה דבר שחובה לעשות כדי לסמן וי מצד הרשויות.

והאמת שחוץ מהבאסה על הכסף שצריך לשלם היה מצחיק, באנו בראש טוב וצחקנו על כל מה שהלך שם.. כי זה באמת סיטואציה מגוחכת. פשוט תהיו אתם, טבעיים וזורמים.

שהוא מקבל החלטה וזה לא תלוי ביישוב. 

ובכל מקרה, זה שלא עשיתם לא אומר שלא היה חוק, אלא שלא ידעתם עליו...

האציל?

הקיסר?

מי מחייב אותם לעמוד בקריטריונים מסויימים?

(לא כל יישוב מכתיב את הנהלים שמתאימים לו?)

אפשר לקבל המלצות מחברים/רבנים מהישיבה שלו או כל דבר אחר.

אבל לדרוש אבחון פסיכולוגי? נראה לי משפיל..

שייכים לעמידר והם מחייבים לעבור את התהליך הזה..

משפחה ששוכרת בית שלא שייך לעמידר צריכה רק לבוא לוועדת קליטה בלי אבחון...

בכלל, ישובים עם וועדות קבלה אני לא אוהב

מילא אלא עם הועדות שבודקות שאתה באמת דתי ולא תפגע באופי הישוב, ניחא

אבל כזה דבר

לא הייתי רוצה לעבור בשביל לגור הישוב

אא"כ נותנים לי דירה בחינם (או ממש בזול) ורוצים לסנן כדי להגיע להכי טובים, עוד איכשהו הייתי מבין

אבל להוציא כסף לשכור דירה במקום שמשפילים אותך?

לא בא בחשבון

מין הסתם זה לא נגמר רק בוועדות קבלה 

אלא גם ממשיך אחרי

כשאנחנו עברנו לאחד הישובים . היתה רק ועדת קליטה , של הישוב ....

לא הלכנו למבדקים ועניינים כלאה.....

זה כבר נראה לי הגזמה , יותר מדי .

מי ייתן ויבטלו את המבדקים האלו במהרה בימינו. 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אכן השאלה המהותית יותר הייתה צריכה להיות, בשביל מה בכלל המבדקים האלה? למה לאבד יום עבודה ולשלם סכום אסטרונומי? אנחנו מנסים להתקבל ליישוב קהילתי קטן, לא לנאס"א... 

אבל.... מכיוון שבכל מקרה אנו הולכים לעבור את המבדקים בשלב זה, תודה רבה ל-ortal1 על השיתוף. 

זה מזכיר לי יום מבדקים שעברתי לפני עלייה לארץ

פרוצדורה טיפשית שלא מנבאת כלום ונועדה כנראה לפרנס פסיכולוגים לא מקצועיים במיוחד 

היה שם שאלון אחד עם שאלות בנוסח- באיזה תדירות אתה לוקח סמים ותשובות - לעולם לא, לפעמים, פעם בשבוע, כל יום

או בקשה לצייר עץ - מישהי ציירה עץ שגדל לה ליד הבית, אחר כך קראנו אתה בספר פסיכולוגיה שעץ שהיא ציירה מבטא דיכאון

אחר כך פגישה עם פסיכולוגים - כולם בלי יוצא מן הכלל היו מעשנים כבדים עם עודף משקל רציני ולחוצים - הם עצמם היו צריכים עזרה דחוף

מעניין שיש מבחן הזה בחברות גדולות כשמגייסים אנשי שירות או אנשי מכירות

בסוף כשמתקשר אליך אחד כזה אז רק לסגור אוזניים ולברוח 

מקווה שמישהו יבטל את זה

אם יש את נפשכם לדעת מדוע אין ביהודה ושומרון לפחות מיליון יהודים, זאת התשובה. אם יש את נפשכם לדעת מדוע איבדנו את גוש קטיף, זאת התשובה. אם אתם חוששים שאותו דבר יקרה ביהודה ושומרון, אתם צודקים. בדרך הזאת, עם כל הוועדות הללו, וכוונתי לא רק למבחנים אלא לועדות הקליטה גם כן. הדבר היחיד שצריך, זה להביא תעודת יושר מהמשטרה. גם את תעודת היושר צריך לסייג כדי שלא יידחו, חלילה, מישהו שנעצר בגלל שהשתתף בהפגנה נגד פינוי ישובים, למשל... אם אנשי הישובים כאלה אידיאליסטים ומה שהם רוצים זה ליישב את ארץ ישראל, אז שלא יחתרו תחת הנסיונות להיקלט בישובים.

עולם כמנהגו נוהג ואין מה לעשות...

ובנימהחיובית: את יכולה לראות את זה כהזדמנות לשיפור איכות חיים.

מי שלא אוהב מוזמן לחיות בחו"ל, בבדלנות וביחידנות. מנותק מהכלל- כנהוג שם

פסיפס האנשים שגר בגוש קטיף בכלל ובנווה דקלים בפרט יעיד על כך.

חוץ מזה שהמאגר ממנו הגיעו תושבים לגוש קטיף היה באופן טבעי תושבי הפריפריה הדרומית - לא כאלה שיעמדו במבחני קבלה המתוארים לעיל.

אנחנו עברנו ועדת קבלה ישובית, שבת אירוח ותעודת יושר מהמשטרה - זה הכל.

מה קורה היום בשומרון או בישובי קטיף המתחדשים אני לא יודעת.

גם בגוש קטיף היו ועדות קליטה שפסלו אנשים בגלל סיבות לא רלבנטיות. אני כלל לא ידעתי על הדבר הזה עד שאחד האנשים [לא אזכיר את שמו] שגר שם, סיפר לי שהוא התגרש ואישתו לשעבר נשארה לגור בישוב שלהם בגוש קטיף יחד עם ילדיהם. היה לו חשוב להישאר בגוש כדי להיות קרוב לילדיו וכדי לשמור על מקום עבודתו. חוץ מזה, שגוש קטיף היה המקום שבו הוא בילה את רוב חייו הבוגרים ושם הוא הרגיש טוב והיו לו הרבה חברים שם. הוא ביקש, איפוא, לעבור לאחד הישובים הסמוכים כדי שלא לגור יחד עם אישתו לשעבר באותו ישוב קטן. כל הישובים הללו, למרות שהכירו אותו הרבה שנים והיו מרוצים ממנו כל השנים, לא הסכימו לקבל אותו כי הוא היה גרוש. גרוש, הוא הסביר לי, מאיים על שלמות המשפחות הקיימות. [לשון נקייה ל"הוא עלול להתחיל עם נשים נשואות".]. זה היה בן אדם טוב, שנתן הרבה שנים לגוש קטיף, שהיה מתנדב לכל מיני מעשי חסד וצרכים אירגוניים, שומר מצוות מתוך הכרה, אבל בישובים לא רצו אותו בגלל שהוא היה גרוש ! אלה היו וועדות קליטה, לא משהו מורכב כמו שהכותבת מתארת.

הסיפור הזה לא בא, חלילה, להשמיץ את גוש קטיף. הסיפור של גוש קטיף כואב לי מאוד ובזמנו השתתפתי בהפגנות למענו. מה שחשוב זה להפיק את התובנות הנכונות בענין זה לגבי הישובים ביהודה ושומרון ולגבי הישובים בארץ ישראל כולה.   אילמלא הועדות הללו, יתכן ששטחי יהודה ושומרון היו עכשיו מלאים ביהודים. מיליון או יותר יהודים. אז, איש לא היה מעלה בדעתו למסור אף חלק ממנו לאוייב.

אמנם זה כבר עניין אחר שלא קשור לוועדות הקבלה, אך אי אפשר לקבל כרגע בלי סוף אנשים כי פשוט אין איפה לאכלס את כולם! אנשים מחפשים לקנות או לשכור בנרות כי יש הקפאה בפועל. רק בשומרון קיימת התופעה של מגורים בקרוואנים, חצאי קרוואנים, קרוואנים מורחבים וכו'. 

גם בירושלים של לפני כמה מאות שנים היתה תקנה שלא ילון בה אדם שהתגרש או התאלמן ואינו נשוי.

הרש"ש הקדוש עצמו הזדרז לישא אישה  בשנית מפאת התקנה.

מה רע לנו בשאר הארץ?

או בחו"ל?

בטח תבואי ותטעני שיש לנו ערכים, ויישוב הארץ זה אחד מהם. אז יש לי חדשות בשבילך: וועדות הקבלה נובעות גם הן מערכים, לא פחות ואף יותר חשובים.

זה חוץ מזה שגם לעניין ישוב הארץ זה לא נכון, כי בדרך של אבדן ערכים גם האחיזה בארץ נחלשת ואכמ"ל.

וחילוני ירצה לגור ביישוב דתי בלי גישה מעבר קו הירוק? תאמין לי שאם בעיניך מישהו ממש לא זה גם אתה בעיניו לא בדיוק

זה מזכיר לי איך מישהי סיפרה על גיסתה איך היא הייתה מוצלחת כי למדה במוסדות מסוימים ובאה מרקע מסוים ואני בכלל לא הבנתי מה כל כך מוצלח בזה

אל תהיו סנובים. 

זה בכלל לא סותר.

יכול להיות אדם בעל ערכים, אבל סולם הערכים שלו מקולקל ומקלקל.

השאלה הפרובוקאטיבית "בשביל מה אנחנו צריכים את יהודה ושומרון? מספיק טוב לנו בשאר חלקי הארץ או אפילו בחו"ל..." והטענה שהערכים השליליים שבגללם קיימות הוועדות הללו גוברים על הערך של ישוב הארץ, טוב שהועלו לדיון. ובכן, אם ניקח את המכנה המשותף הנמוך ביותר, אז ישנה האנטישמיות שכרגע היא במצב דומה למה שהיא היתה באמצע שנות השלושים. כבר לא נעים להיות באירופה ובקמפוסים של האוניברסיטאות באמריקה. זה משאיר אותנו פה בבית. בארץ ישראל. אם אנחנו כבר נשארים פה, [שוב, לפי המכנה המשותף הנמוך ביותר], אז כדאי שנהיה פה בבטחון מה. לא כזה של 100%, על זה אנחנו אפילו לא מעזים לחלום, אבל במידה מסויימת של בטחון. הבטחון שלנו יהיה הרבה יותר גרוע כשטילים מקלקיליה יגיעו לתל אביב ולשדה התעופה ולכל יתר אזורי הקיום שלנו. אנחנו הרבה יותר בשליטה על מצבנו כשאנחנו שולטים ביהודה ושומרון מאשר כשאנחנו לא שולטים שם. איפה שיש הרבה ישובים,  אנחנו מסוגלים לשלוט במצב הרבה יותר מאשר איפה שאין. הצבא לוחם הרבה יותר טוב כשהוא לוחם על הבית שלו. אם רוצים למלא את יהודה ושומרון בישובים יהודיים, אז צריך להקל על הקליטה שם. חוץ מתעודת יושר מהמשטרה, לא צריך שום דבר. בקשר למשפחות חלשות מבחינה כלכלית, אם ראשי המדינה יבינו את נחיצות קיומם של הישובים, הם יוכלו לטפל במשפחות הללו ולא להטיל אותן על הישובים. איך משפיעים על ראשי המדינה? ע"י קליטה של יהודים רבים ככל האפשר. היהודים הללו יוכלו לכופף את ידיהם של ראשי המדינה באמצעות הקלפי ובדרכים אחרות. הרי ועדות הקליטה כורתות את הענף שעליו הן יושבות. אם לא יהיו מספיק יהודים ביהודה ושומרון, ראשי המדינה עלולים לוותר עליהם. ואז הישובים יחד עם ועדות הקליטה שלהם ייהרסו.

הגע עצמך: איזה יישוב יהיה יותר קל לפנות, את יצהר או את עלי?

ספציפית - הזוי וחמור, משתי בחינות: א. הגזמה פראית ברמת הבדיקה, ובעלותה. חסר הצדקה לחלוטין. ב. פסיכולוגים חילונים? זה מה שיציל את היישוב שלכם מבעיות? פחחח...

כללית - וועדות קבלה זה דבר נכון וחשוב. לא צריך להתייפייף. אנחנו לא רוצים שילדינו ילמדו ויהיו חברים של כל אחד. אפשר לדון על קריטריון כזה או אחר האם הוא נצרך ונכון או לא, אבל חייב להיות סינון כלשהו.

לגבי האבחון - נראה לי חשוב להבהיר למועמדים שהם מחוייבים לאבחון ע"פ חוק, וגם שהוא לא באמת נקודה מכרעת עבורם.

גברת, את צריכה קבלה?

בעיקר בדיון שהתפתח בתגובות.

חס וחלילה יוריד כיפה? או וועדת קליטה או אבחון לא יצליחו לזהות מישהו בעייתי

הרי מי שרוצה יכול לקחת ספרים ולשאול בעלי ניסיון ולעבור מבחן? אז מה יעשו ביישוב? יגידו לו - לך מפה?

לדעתי חילונים שאוהבים ארץ ישראל לא כופרים או אטאיסטים, הרבה פעמים הם דווקא אנשים מאמינים וקשורים למסורת

אם בן אדם רוצה להתקרב יותר אז הוא צריך חברה דתית, הרבה פעמים מה שמונע חזרה בתשובה וליהודי חו''ל עלייה לארץ זה חשש שלא יקבלו אותך. הרי חיים קודמים אתה עוזב, וחיים חדשים אתה לא מקבל.

  ובקשר לנטל כלכלי שכתבו פה - אני לא פעם נתקלתי ביהודים טובים, דוסים שחושבים שאפשר לכלכל משפחה גדולה מחצי משכורת כשהם סבורים שאוטו זה צורך קיומי ושואפים לבית עם גינה כמו שהיה להוריהם ביישוב

ובפועל הם נתמכים על ידי הורים, מה יהיה בעוד 10 שנים כשהורים יזדקנו וכמות הנכדים בעזרת ה' תגדל?  

סיפור שסיפרה לי דודה שלה שעלתה שנת 1990 לארץ

זמן קצר אחרי עלייה הם נסעו לאן שהו בשבת -הם עדיין לא ידעו מה זה שבת, לא מתוך עיקרון - והלכו לאיבוד איפה שהו ליד רמאללה, נכנסו לכפר ערבי, יצאו ממנו מהר והגיעו לשער של יישוב יהודי

הם היו בלחץ, הלכו לאיבוד, ילדים קטנים באוטו, מסביב ערבים. אז הם רצו לשאול איך הם מגיעים ליעדם או לעצור ביישוב

ומה שקיבלו בתשובה - בשבת אסור לנסוע וזהו

הם לא ידעו מה זה שבת, לא הבינו את היחס. בסוף בעלה שאל את הדרך מאיזה ערבי - הוא עבד אז באתר בנייה ולמד קצת ערבית - וערבי הזה ליווה אותם למחסום

אז מה אני יכולה להגיד לאותה דודה? איך אני אגיד לבנות שלה שאסור לפנות יישובים? 

לא מהיום להיום, וזה צריך להיות מעוגן מראש בתקנון וכו' - אבל אפשרי ולפעמים נצרך.

לגבי כל השאר - לא ממש הבנתי איך זה קשור.

שמותר לגרש אנשים מהיישוב שלהם?

אתה מציג כאן גישה מאד מאד מעניינת...

אבל אני בהחלט יכול לאלץ אותם לעזוב, ולא לגור בנכס. שוב, בתנאים שציינתי, מעוגן בתקנון וכו'.

אני לא מבין איזו סנסציה מצאת בדבריי. להוציא אדם מביתו זה לא יהרג ובל יעבור. יש תנאים שזה מה שנכון. זה לא מפחית מחומרת ההתנתקות, וההשוואה המרומזת דמגוגית.

אני מכיר לפחות שני אנשים שהועזבו מיישובם ע"י רב היישוב. אחד הרבנים זה הרב יונתן בלס, והשני זה הרב שלמה ריסקין (!). לא רבנים חשוכים וסגורים במיוחד.

מה ההבדל בין הדברים שלך לבין דברי השלטונות שלנו שעקרו אנשים מביתם על פי כל דין?

איך מישהו בכלל מעז להעלות בדעתו לגרש אנשים או לקבוע תנאים למי שרוצה לגור בשכנותו?

איך אנחנו מתייחסים לטיפוסים המתנשאים ברמת אביב שרוצים לגרש מקרבם את אנשי חב"ד בטענה של אי התאמה?

ההסתגרות, ההתנשאות והפיצול הם האויב שלנו!

רגע רגע...

לא יצוייר וביישוב פלוני נעשה מעשה, ופלמוני בא על אשת חברו ר"ל. ויהי לימים ויוודע הדבר, ותהום כל העיר. האם לדעתך נכון להשאיר אותו לגור שם כאילו לא קרה כלום? האם גירושו מהיישוב היא "התנשאות" ו"הסתגרות"?

רק בגלל שהוא לא מוצא חן בעיני מישהו אחר.

יתר על כן, גם לא זורקים זבל לחצר של השכנים.

אני לא מוצאת טעם בדוגמאות ספציפיות כי אין לדבר סוף ועל כל דוגמה יש מאה אחרות.

כל הרעיון של ועדות קבלה, מיונים וסילוקים הוא התנשאות, הסתגרות ומקור לאיבה, פילוגים וסכסוכים.

היא מתירה ואף מצווה להוציא אנשים להורג, ולהטיל עליהם מגוון סנקציות כלכליות ושונות, כשהם עושים דברים שלא מוצאים חן בעיני נותן התורה.

וסוטים למיניהם שזוהי אכן בעייה אמיתית שמועצמת בישוב קטן  או שהמטרה היא להקים ישוב הומוגני מדי, מרובע ומתנשא.

אגב,, יכול להיות שגם הוא קיבל מכות מההורים שלו, ובאופן כללי הייתה לו ילדות עשוקה וטראומטית. בכל זאת, אני אאלץ לא לקבל אותו.

באותה מידה, לא הייתי רוצה לגור ליד אנשים שמכים את אבא שלהם.

כן, זה שבשמיים.

הם יכולים לעבוד אותו באיזו דרך שירצו, אבל אם הם הולכים נגד מצוותיו ונגד השקפת תורתו - אני אנסה להחזיר אותם בתשובה, לעשות להם הפצות, אבל לא אכניס אותם לקהילה שלי (כל עוד לא חזרו בתשובה, כמובן).

שתעשי לו... אנשים מכים לא אומרים שהם כאלה בד"כ....

שאמורים לגלות תופעות כאלה.

האם האיבחונים הללו הרמטיים? ודאי שלא

אבל לא בגלל זה יפתחו את השערים לכל מאן דבעי.

בדיוק כמו תכנת הגנה למחשב

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.