אם כי לדעתי הוא מתאים גם לפרוזה, לא יודעת מה הייתה התתנגדות שם...

ומתי אתה מעלה? hportal חסום לי ואני מתה לקרוא פאנפיק סוף סוף, אחרי שנים של מניעה...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

על בן אדם שהיה מוכן להקריב ת'חיים שלו בשביל אחרים את מעלילה עלילות?

ויש לו אופי של סטודנט שנה ב' בקולג' שבאן שרלי. איכ, פשוט איכ.

כולה ספר...

זוכרת?

זה היה וזהו...

לא אמיתי...

ס ת ם       פ נ ט ז י ה !!!

נראה כאילו ששכחת את זה...

אציל נפש וכו'...

יש לה אופי. אנחנו מתייחסים לאופי.

נראה כאילו לא עברו 20 שנה מאז הביס הארי הצעיר את קוסם האופל הגדול ביותר בכל הזמנים, וסיכם בכך מאבק איתנים של מלחמה עיקשת מצדו בכוחות האופל במשך יותר משלוש שנים.

הביוגרפיה שהארי סיים להוציא לפני כשנה אשר כללה 7 כרכים, חוללה סערה גדולה בקרב הקהילה הקסומה בעולם. ההערצה לגיבור הצעיר שנלחם כנגד כל הסיכויים גברה, ולא נדיר היה למצוא בגן הילדים "ג'ונווטס" שבמכתש גודריק ארבעה וחמישה ילדים במחזור הנקראים הארי. מנגד נשמעו לא מעט דברי ביקורת על הדרך בה הארי הגיע לאותו ניצחון מזהיר.

לאלו שלא קראו את הביוגרפיה רבת המכר, נזכיר שהארי לא בחל בשום דרך להפיל את אויביו, והשתמש בין השאר בשלושת הקללות שאין עליהן מחילה ובעיקר בקללה שהפכה להיות המזוהה ביותר עם אויבו בנפש- ה"אברה קדברה".

דלינו מתהום הפנסיה את כתבתנו הייחודית ריטה סקיטר שתעניק לקוראי "הנביא" ריאיון ייחודי עם הגיבור המהולל.

אני דופקת בדלת הפשוטה, ומוזמנת בחיוך להיכנס אל הבית הקטן והנעים. על אף אי אילו חילוקי דעות שהיו לי עם מר פוטר בעבר, הארי לא שומר טינה, מושיב אותי 

ליד השולחן ומכבדני בעוגה ביתית ובקבוק בירצפת קריר וטוב.

"הארי", אני פונה לגיבור הצנוע "עברת הרבה מאז הריאיון האחרון שהענקתי לך"

"כן" הוא עונה בצחוק קל, "עליתי לפחות 20 קילו..."

"ההצלחה של הביוגרפיה שלך הייתה מרקיעת שחקים, לא סתם תקרת 'כרך ודף בע"מ' קרסה בערב ההשקה" אני מוסיפה בחיוך, "מה סוד ההצלחה?"

"אני חושב שרבים חיכו לתיאור האותנטי והמקורי של האירועים, ממקור ראשון, ויותר מזה הם חיכו לפרצופים ולאנשים שמאחורי אותם פרקים בהיסטוריה, לרגשות ללבטים ולמניעים שהובילו את אותם אירועים דרמטיים."

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אתה פשוט מדהים!!!!

מרתק!!

יפיפה!!

תכתוב עוד!!

מ-מ-ש נהנתי!!

נכנסת טוב לנעליים של ריטה סקיטר...

לגבי הטוויסט שעשית בעלילה המקורית - הצלחת להעביר את המסר שלך. אולי יש עוד מה לחדד. (בכל אופן, אוהדי הארי פוטר המושבעים, וגם רולינג עצמה, לא יסלחו לך!) רק פגם אחד באופי החדש של ההארי שיצרת: הוא לא אמור לכתוב ביוגרפיה! גם לפי רולינג הוא סלד מהרעיון, וגם לפי האופי ה"ימני" ששילבת בו - כתיבת ביוגרפיה, ועוד בעלת שבעה כרכים, מראה על גאווה והתנשאות, והיא לא מתאימה להארי (המקורי ושלך).

אשמח לקרוא עוד פאנפיקים מעטך! (פעם הייתי מכורה לזה...)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יאו זאת היתה תקופה מצחיקה

ממש נהניתי לקרוא

תודה רבה!

בס"ד

ואפילו עלו לי דמעות

תודה!

בס"ד

אבל היו שם קטעים עצובים..

מוזמן להעלות בשמחה

אבל אני לא טובה בלהעביר ביקורת, רק בלהגיד אם היה יפה ואם אהבתי

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בס"ד

אם כי הייתי מאריכה אותו קצת כדי שהתהליך שמתן עובר יהיה ברור...

יש לך כשרון ילד

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!

לפני שנים, בישיבה, מישהו סיפר לי שחבר חדר שלו מקריא לו סרנדות לפני השינה.

תנסה מקטרת.

להקריא שירה עם מקטרת נשמע מקסים.

רק בגלל הפסקות עישון....

צריך לעשות הפסקות לא עישון.

זה לא משנה.

לא כיף לצפות עם כל המעברים לקלוז־אפ קיצוני ומטריד.

עוד סיבה להעדיף חתולים על־פני אנשים.

וזכרתי את הרעיון הכללי. אז...

לא אכפת לי