1. יש עכשיו אאודי חדשה שטח לא יודעת את שמה שממש נראית לי 

2. מאזדה 2 (הקטנה הזאת..)

1. אוהבים לא יודעת אין לי אהבה לרכבים

2. טויוטה סיאנה (פשוט כי יש בה מקום לכל הילדים... ) 

הרבה מעבר לתקציב שלנו

ואשתו של מופים משוטטת כאן בפורום לא זוכרת את שמה אויל זוהר הרקיע

1. אין אוטו אהוב במיוחד.. דווקא לא אוהבת רכבי יוקרה. גם שופני מדי וגם טוחנים דלק. מעדיפה כאלה שידידותיים לסביבה (או ליתר דיוק- פחות הורסים אותה מאחרים..)

2. טויוטה פראיוס הברידית (מוכנה להסתפק גם בהונדה ג'אז היברידית או כל היברידית אחרת...)

רק שיסע כמו שצריך.

עם שטיחים יפים, שני סוסים לבנים רתומים אליו, והעגלון הגוי של הבעל שם טוב, והבעל שם טוב יושב מאחורה איתי, יותר מזה לא צריך כלום!

אוטו הוא הוצאה מינימלית של כ800-1000 שח בחודש, גם אם את לא נוסעת לשום מקום.

ובהנחה שאת כן נוסעת- בלאי, דלק, תיקונים ועוד מייקרים את זה באופן ניכר.

רוב האנשים (כולל אותי בימי הצעירים והטיפשים) קונים רכב כשאין להם מושג אמיתי כמה העלות החודשית האמיתית של זה.

איך הניצלוש העליז על חלומות ופנטזיות הפכה להתקשקשות כלכלית

מנהלים !!!! הם עשו לי 

(מכירים את זה שמגישים לך רשימה: שמן כזה, שמן כזה, שמן פילטר, שמן גיר, שמן זית זך ואתה מהנהן כמו אהבל כי אין לך מושג במה מדובר והם המקצוענים??)

השרשור הזה היה בהנחה שהפורום משלם - רק פנטזיות וחלומות בלי שיקולים כלכליים

1. רכב שעובד טוב ולא עושה בעיות. 

2. בהנחה שבעזרת ה', תהיה לי משפחה גדולה (מה שאני ממש ממש מקווה אבל כמובן שזה לא תלוי רק בי וברצון שלי...) - אז אני רוצה רכב גדול. עם כמה שיותר מקומות. לא אוטובוס אומנם, אבל עדיין, רכב "מסחרי" גדול - שהוא ה"משפחתי" האמיתי, שכל המשפחה יכולה לנסוע ביחד לטיולים וכו'... (היום רכב "משפחתי" הוא עם מקום לשלושה ילדים, בגלל שזה פחות או יותר הממוצע של המון מדינות, וזה מה שהיצרנים חושבים שמספיק לאנשים. בעעעע....)

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)