ובכן, אצל הבעל שם טוב הקדוש כל עני שבא נותנים לו שמונה עשרה פרוטות.

פעם בא יהודי אחד והתחיל לצעוק, ואמר: אני הייתי פעם עשיר, אני לא לוקח שמונה עשרה פרוטות , אני רוצה חמישה רובל.

והגבאי של הבעל שם טוב אומר לו : שמע , הרבה יהודים כאן היו פעם עשירים , אבל הבעל שם טוב הוא לא עשיר. כל אחד מקבל שמונה עשרה פרוטות. אם אתה לא רוצה - אז לא תקבל.

הוא התחיל לקלל אותו ולעשות מהומה גדולה.

הבעל שם טוב יצא מהחדר שלו ושאל: מה יש כאן ?

והשמש אמר לו : היהודי הזה מסרב לקבל שמונה עשרה פרוטות, הוא רוצה חמישה רובל, בגלל שפעם הוא היה עשיר.

הבעל שם טוב הסתכל עליו ואמר לו : במקום לבקש חמישה רובל, מדוע לא תשאל אותי למה הקדוש ברוך הוא העניש אותי, שהפסדתי את כל הכסף שהיה לי פעם ?

והיהודי אומר: טוב , אז אני שואל...

אמר לו הבעל שם טוב: הכנס ושב.

-אתה זוכר שהיית פעם היהודי הכי עשיר בעיירה שלך ?

ביום הכיפורים היית עובר מיהודי ליהודי,ונותן להם להריח קצת טבק .שמעק ( קמצוץ) טבק. והיית מחיה את כל היהודים. בתענית- שמעק טבק זה מחיה את הנשמה !

בפעם האחרונה , כשעדיין היית עם הרבה כסף, עברת מיהודי ליהודי, ובסוף בסוף ראית יהודי אחד, שלא צם ביום הכיפורים,הוא צם כל השנה... אין לו מה לאכול... והוא היה מחכה לשמעק טבק הזה כל היום ביום הכיפורים. וחשבת, שזה מתחת לכבודך לתת לו שמעק טבק. ועברת עליו...

היהודי הזה כמעט מת. כמעט מת. והיה רעש בשמים...

בשמים החליטו לקחת את כל הכסף שלך ולתת אותו ליהודי הזה. אם אתה זוכר, עכשיו היהודי הזה  הוא עשיר מופלג,ואתה שלעפר במקומו.

אבל, עדיין,היהודי לא הבין. והוא אמר: ובכן, איך אני מקבל את הכסף בחזרה ?

אמר לו הבעל שם טוב: אתה יודע מה, אם פעם תבקש ממנו שמעק טבק והוא לא יתן לך, אז הכסף יחזור אליך.

חשב היהודי - אני יכול לעשות את זה...

והוא חזר לעיירה..

העשיר-של עכשיו-עומד בשמונה עשרה.הוא מסיים "עושה שלום" והוא שואל אותו:

מה אתה רוצה?

-שמעק טבק.

ובכל פעם הוא אומר לו: שמע, אם אתה מבקש-בטח אתה צריך... והוא נותן לו.

קוראים את העשיר לתורה, והוא עומד שם ליד הבימה ולא מרשה לו לעלות.והוא שואל אותו:

מה אתה רוצה ?!

-שמעק טבק.

-אם אתה מבקש בטח אתה צריך...

כבר הרבה שנים הוא ממש עושה לו את המוות הרבה זמן, והוא נותן לו.

ואז הוא חשב:

אני צריך פעם לעשות משהו, דבר שלא יאמן...

והעשיר-של עכשיו-מחתן את בתו.מרוב שמחה הוא לוקח את הבת שלו,קופץ על השולחן ורוקד איתה מצוה-טאנץ. ופתאום היהודי הזה שם את ידו על הרגל של היהודי העשיר ואומר לו:

אני רוצה שמעק טבק...

הוא היה בטוח, שהפעם יאמר לו : באמת, זו חוצפה ! באמצע הריקוד עם הבת שלי...

אבל הוא, נשמה יקרה, אומר לו:

אם אתה שואל - אתה בטח צריך...

ואזי הוא התעלף.

אחרי שהקיצו אותו , הוא שאל אותו:

מדוע התעלפת?

והוא אמר:

אתה זוכר אותי ?! אני הייתי פעם עשיר במקומך. הבעל שם טוב אומר שזכית מן השמים בכל הכסף שהיה לי.

אז העשיר-של עכשיו-ענה לו:

אם הבעל שם טוב אומר שהכסף שלך ברשותי, אני אתן לך חצי. אבל בתנאי אחד - לעולם אל תגיד לא כשתינוק מבקש משהו ממך...

אתם מבינים רבותי.

מישהו מבקש מאתנו משהו - אנחנו לא עושים שום טובות לאדם אחר, רק לנו.

העיקר מכל היהדות הוא - אם יהודי מבקש ממך משהו,אל תגיד לא.

(מתוך הספר "יחד כולם קדושה"/הרב קרליבך )

עדיף שגברים ישמרו על העניים וילמדו ממעשה הצדיק. 

אני מעריך את "כמו צמח בר" שרצה לזכות את הרבים והעלה את הסירטון, אבל לענ"ד אם אפשר (ואפשר כנ"ל) אז עדיף ביתר טהרה. 

ברחוב אין מיקוד כמו בסרטון. ונראלי שהוא דיבר בכלליות... על עצם הרעיון

רק הסברתי את מה שלדעתי הוא התכוון שההסתכלות הממוקדת בסרטון מובילה לזה שרואים נשים בצורה יותר ממוקדת מבמציאות...

ועל החשבון המוסרי-

תודה על השיתוף בשיקולים שלך, וכל הכבוד לך על ההתגברות שלא לראות סרטון

(להבא אולי כדאי שתחשוב על הניסוח, לקח לי כמה שניות לעבור את הפחחחח של מה הוא בא להטיף לנו כדי לראות שיש לך פה נק' של אמירה אמיתית)

בקצרה נסכם לך את הסיפור של הסרטון כדי שבאמת לא תפסיד כלום

איש אחד הולך ברחוב ומבקש מקבצנים שייתנו לו פרוסת לחם, הם מסרבים לו ומגרשים אותו

קצת מאוחר יותר הלכו שני אנשים ונתנו לקבצן אחד קופסה עם משולשי פיצה, נשאר לנו תהנה מזה

קצת אחכ בא איש ומתיישב ליד הקבצן ומבקש ממנו פרוסה, אומר לו מילים כמו אני מבין אותך כמה קשה בחוץ כמה אני מודה לך אני באמת רעב... בסוף אחרי שהוא אוכל קצת הוא אומר טוב אני צריך ללכת אבל כאות הוקרה עם מה שנתת לי אני רוצה לתת לך טיפ מוציא ארנק ומשאיר לידו שטר, האיש הקבצן שם יד על העיניים כזה בשוק... כל הזמן הוא לא אמר מילה רק הקשיב ואכל

מסקנה- מי שגם נותן לעני צדקה וגם מפייס אותו בדברים יש לו מעלה גדולה יותר (תגגלו את המקור אין לי כוח לצטט לכם חזל צדקו כרגיל )

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה