קודם כל היא יונקת מכל צד בין 25 ל40 דקות וזה ככה ברגיל. ואז היא נרדמת ואני שמה אותה בעריסה ואחרי חמש -עשר דקות היא מתעוררת בבכי ורוצה לינוק שוב. אני לא ישנה בלילה בכלל. ביום אני משתדלת לישון אבל יש עוד דברים לעשות... קצת לאכול, קצת להכין אוכל , קצת לשטוף כלים, כביסה, קצת זמן לעצמי זה מדכא לנצל את כל היום לשינה... אולי היא לא ישנה אוב כי זה בעריסה ? ובמהלך היום היא ישנה בעגלה? אבל מה אני יעשה? יתן לה גם בלילה לישון בעגלה? היא לא אמורה להתרגל לעריסה? אני מפחדת להוריד אותה ממני ולשים אותה בעריסה שלא תתחיל לבכות שוב כי אפילו להרים אותה ולקחת אותה אין לי כוח אז מעדיפה כבר שתישאר עלי!!! מה עושים??? אני גמורהההה
שבועיים אחרי לידה ואין לי כוחות!!שיינא
קודם כל היא יונקת מכל צד בין 25 ל40 דקות וזה ככה ברגיל. ואז היא נרדמת ואני שמה אותה בעריסה ואחרי חמש -עשר דקות היא מתעוררת בבכי ורוצה לינוק שוב. אני לא ישנה בלילה בכלל. ביום אני משתדלת לישון אבל יש עוד דברים לעשות... קצת לאכול, קצת להכין אוכל , קצת לשטוף כלים, כביסה, קצת זמן לעצמי זה מדכא לנצל את כל היום לשינה... אולי היא לא ישנה אוב כי זה בעריסה ? ובמהלך היום היא ישנה בעגלה? אבל מה אני יעשה? יתן לה גם בלילה לישון בעגלה? היא לא אמורה להתרגל לעריסה? אני מפחדת להוריד אותה ממני ולשים אותה בעריסה שלא תתחיל לבכות שוב כי אפילו להרים אותה ולקחת אותה אין לי כוח אז מעדיפה כבר שתישאר עלי!!! מה עושים??? אני גמורהההה
וויי וויי, לא קלבהתהוות
בשבילי, שינה משותפת עם התינוק לחלק מהלילה הייתה ממש הקלה. יש מצב שזה יתאים גם אצלכם? כאן יש עלון של יוניצף שמפרט איך לעשות זאת באופן בטיחותי.
וביום - כמה שפחות על הרגליים. ממש כמה שפחות. תשתדלי בתקופה הזאת להוריד סטנדרטים, לגייס את בעלך לעזור, ואם צריך - גם לקחת עזרה בתשלום. משכב לידה בשבועות הראשונים זה מאוד חשוב.
בהצלחה ורוב נחת מהקטנה!
האמת קצת קשה לי להבין את העלוןשיינא
אולי כי אני אחרי לילה מאד קשה ללא שינה ואולי כי פשוט סתם אין לי סבלנות.
אני מניקה אותה עכשיו ומריחה שהיא עשתה בטיטול ואין לי כוח ולא בא לי להחליף לה כשתסיים כי אז היא תתעורר ותבקש לינוק שוב ואין לי כוח לתת לה. מרגישה כזאת אמא גרועה
אז שווה לעשות הפסקה ולהחליף להמתעלה אליו
כדי שתוכלי ישר להשכיב אותה.
כמו שהצעתי דברי עם בעלך
אולי תשקלו גם בקבוק בחלק מהזמן
אני מחליפה לה אחרי שהיא מסיימת לינוק צד אחדשיינא
ובנוגע לבקבוק אני ממש ממש ממש לא רוצה לתת לה! ממש לא!
במיוחד שלפי מה שנראה לי היא דווקא יונקת מעולה, ויש חלב.
בעלי מקסים ב״ה ועושה מעל ומעבר הוא לא היה עושה כלום לפני הלידה ועכשיו הוא באמת עושה המון יחסית אבל עדיין הוא עובד מאד קשה ואי אםשר לבקש יותר ממה שיש, מה גם שב הנקה הוא לא יכול לעזור לי
ככה זה. וצריך הרבה סבלנות ואורך רוח.אימון באמונה
תינוק ראשון הוא כמעט תמיד שוק ליולדת. פתאום אין לך זמן לכלום ויצור קטן וחמוד שולט בך באופן כמעט מוחלט.
תשלימי עם המצב. תרפי מכל מה שלא חשוב כרגע, תישני כשאת יכולה כי זה מאוד מאוד חשוב,
כדי שחלילה לא תתמוטטי מחוסר שינה בהמשך.
אח"כ נהיה שיפור עם היציאות והיא תפסיק לעשות כל פעם ולא תצטרכי להחליף לה.
גם ההנקות תתקצרנה. בהתחלה הן נמשכות הרבה זמן.
תני לזמן לעשות את שלו. מזל טוב והחלמה מהירה והתאוששות קלה.
תודה על התשובה המפורטת ושאלהשיינא
הצעה "כופרת"מתואמת
אולי להחליף לה רק לפני ההנקה הבאה? זה לא יוצא הרבה זמן כל-כך שהיא תישאר בטיטול המלוכלך, ולפי מה שהבנתי - צואת יונקים לא גורמת מיד לאדמומיות בעור.
בכל מקרה אין מה להפסיד מלנסות. שימי הרבה משחהמינימאוס2
ואם זה מגרה לה את העור תחזרי להחליף כמו קודם
לפעמים שווה לתת בקבוק רק כדי לשמור על הכוח שלךמתעלה אליו
כי מה יעזור לך ולה שתהיי תשושה?אבל זה כבר החלטה שלכם
עדין כדאי יעוץ הנקה כדי שתהיו בטוחים שהיא באמת יונקת טוב ולא רעבה כי אולי רק ניראה שהיא יונקת טוב אבל מתפספס פה משהו וחבל.
השאלה אם את מנסה להרדים אותה לא רק עם הנקה-מוסיקה,מנשא,נדנוד,טיול כי אם ההנקה בסדר ואין בעיה רפואית אז היא יכולה ללמוד להרדם בצורות אחרות
אני לא מצליחה להרדים אותה בשום דרך חוץ מהנקה! וניסיתי הרבה!שיינא
היא רוצה מציצה.זה מרגיע אותם ולא אוכלנשואה+
הבעיה כשאני מביאה לה מוצץ היא ממש כועסתשיינא
אולי תנסי לתת לה לסירוגין תוך כדי הנקה וגם לשים חלב אםמתעלה אליו
על המוצץ,בהתחלה זה קשה אבל בסוף הם מתרגלים שאפשר להרדם גם אחרת.
ושוב באמת כדאי יעוץ הנקה כי באמת יתכן שאולי לא אוכלת טוב
תני לבעל לשבור את הראש
בהתהוות
המוח שלו לא במצב של אחרי לידה. שהוא יתעמק בעלון הזה ויארגן לכן תנאים בטיחותיים, ואת לכי לישון!
חמודה את רק שבועים אחרי לידה!מתעלה אליו
מאמץ גופני ונפשי אדיר פלוס תשעה חודשי היריון שזה לא סתם קבעו שצריך שישה שבועות רק להתאושש מזה אז את הכביסה והכלים גם הבעל יכול לעשות ולא נורא אם הבית לא יהיה מצוחצח,אפשר כרגע אוכל שלא דורש הרבה עבודה.
אולי צריך יעוץ הנקה כדי לשפר אחיזה וזרימה כי אולי היא לא מצליחה לאכול טוב ואז היא נשארת רעבה ומתעוררת.
אם אתם חושבים שצריך רופא מומחה שיבדוק אם אין לה איזה קושי בקיבה,אלרגיה,לבלוע אז כדאי.
ברור, את יולדת טריה לגמרי!!מינימאוס2
אמורה לנוח ורק לנוח!! אם יש לך אפשרות להביא מישהי שתעשה במקומך כלים וכביסה ועדיף גם לבשל
מסכימה. תקלי על עצמך כמה שיותר.רוני בלילה
אנחנו בד"כ אוכלים בריא ושומרים על בית מסודר ונקי,
אבל אחרי לידה משחררים קצת.
עכשיו אנחנו אוכלים בעיקר בחדפ"מ ואוכל לא כ"כ בריא. כשבא לי מדי פעם אני מכינה דברים פשוטים.
מנמיכים ציפיות. הכי חשוב שתהיה לך חוויה טובה עם הנסיכונת.
בקשר ללילה:
אני נותנת מטרנה לפני שאני הולכת לישון וככה יש לי יותר שעות שינה רצופות.
או לחלופין, לשאוב וכשהיא רעבה שבעלך יתן לה בקבוק. אח"כ, כשהיא תהיה רעבה תניקי אותה אבל זה ייתן לך זמן לישון
הייתי ממש שמחה להביא מישהי שתעשה במקומישיינא
יקרה!0 אלישבע 0
כל כך מוכר לכולנו הקושי שלך.
ההתחלה באמת מאוד קשה.
מבטיחה לך שזה נהיה רק יותר קל וכיפי!
ממליצה לך בחום רב - להרפות!
אם היא ישנה טוב בעגלה - שתישן שם!
הכי חשוב השפיות שלך!
ותכלס, בכל מקרה זה ממש עוד לא הזמן להקנות לה הרגלים. בכל מקרה ההרגלים הולכים להשתנות עוד 10 פעמים לפחות בחצי שנה הקרובה.
כרגע תעשי פשוט את מה שהכי טוב לשתיכן!
אני אישית מראש שמה את התינוקות שלי לישון בעגלה. תכלס זה הרבה יותר נעים להם. זה קטן וחמים, מאוד מזכיר להם את הרחם.
מבינה אותך שלא בא לך לישון כל היום, אבל אם את לא ישנה תעשי לפחות דברים במנוחה שעושים לך שמח.
אם את ממש חייבת לבשל כי אין מישהו אחר שיעשה זאת אז לפחות תכיני הכי פשוט שיש.
מותר גם אחרי לידה קצת להתפנק - לקנות אוכל מוכן, לקנות שניצלים קפואים מוכנים וכד'..
בנוסף - כמה שיותר חד פעמי!!
אני מאוד משתדלת לא להשתמש בחד פעמי אבל אחרי לידה זה ממש חובה בעיני! בשביל הבריאות והשפיות שלך ושל כל הבית!
המון בהצלחה בעבודת הקודש שאת עושה!!
תודה על התשובה הארוכה והמושקעת כל כךשיינא
רק שאלה קטנה, קראתי שזה מסוכן לתת לישון בעגלה לילה שלם בגלל סכנת חנק וכד ואז אני לא רגועה בגלל זה
לא שמעתי שמסוכן, מאמינה שזה תלוי בעגלה.0 אלישבע 0אחרונה
מזל טובאם-אם
לידה ראשונה- הכל חדש גם עבורך, תני לעצמך את הפריבילגיה ללמוד בקצב שלך, מזכיר לי את עצמי בלידה ראשונה 
אני ממליצה ללמוד להניק בשכיבה(חפשי הסבר מפורט ותנסי, תענוג)
דבר שני- שאלה כפרנית, מי אמר שהיא רעבה שוב אחרי? אפילו אחרי כמה וכמה ילדים, אני עלולה לטעות בתחושה האם הילד רעב או לא, תנסי לבדוק אולי היא תצליח להרדם במנשא או בדרך אחרת, אם נראה שהיא ממש רעבה תתני לה(בגיל הזה עדיין אין הרגלים לפי שעות וכדו' . מתי שהם רעבים-נותנים להם לאכול.
ועוד דבר- כשהתינוקת ישנה- גם את הולכת לישון 
^^^אמא!!
אני גיליתי שהרבה פעמים זה נראה שהיא רעבה,
אבל הצורך בהנקה הוא רגשי ולא אוכל.
כל עוד- את בסדר עם זה- זה מצוין.
אבל אם קשה לך- לנסות לשים במנשא עם מוצץ בפה
וכשנרדמת חזק- מעבירה למיטה/ עריסה/ עגלה
ואז אצלי לפחות היא היתה נרדמת ככה לזמן הרבה יותר ארוך כי לא היה מציק לה האוכל העודף....
ודבר נוסף- אולי לנסות לפעמים להשכיב על הבטן קצת...
אני ממש לא רוצה לקחת אחריות כי זה בניגוד להנחיות.
אבל אצלי בארבעת הילדים-
אחרי שלושה שבועות בלי שינה, מפורקת לגמרי,
התייאשתי והתחלתי להשכיב על הבטן ואז התחלתי לחיות....
הם ישנים כך הרבה יותר חזק...
אבל אם את עושה זאת- חשוב להקפיד על ההנחיות האחרות כדי לשמור עליה
(בלי הרבה שמיכות, להשאיר פתח אוורור, עדיף מוצץ, בית בלי עישון- זה מה שאני זוכרת...)
זה בדיוק מה שלא רוצים שיקרה (שהם ישנו הרבה יותר חזק)מינימאוס2
אבל יש לי המלצה אחרת שמשום מה לא חושבים עליה - על הצד!!
משעינים את הגב שלה למיטה תומכים את הבטן בשמיכה מגוגלת קטנה
אחרי שהיא ישנה חזק היא מתהפכת מאליה לגב וא תוציאי את השמיכה
אני יודעת שזה העניין....אמא!!
אבל לפעמים מגיעים למצבים לא פשוטים מרוב עייפות,
אז שכל אחד יעשה מה שנראה לו נכון...
ולגבי הצד ולגלגל לגב- אצלי זה לא עבד.
אבל אם זה הולך- הכי טוב!!
אני מפחדת לנסותשיינא
עיצותאנונימי (2)
דבר ראשון שבועיים אחדי לידה- תורידי מעצמך כמה שיותר עבודות בית.
זאת ילדה בכורה, אין עוד ילדים בבית שצריך לדאוג להם, וזה לא מדכא לנצל את כל היום לשינה!
את צריכה לאגור לעצמך כוחות.
אם היא ערה הרבה בלילה תשני כמה שיותר ביום!
דבר שני- אם יותר נח לה בעגלה למה בלילה לשים אותה בעריסה?
אין בזה שום עניין...
גם אצלי הילדים בגיל הרך- עד חצי שנה בערך העדיפו את העגלה אז נתתי לישון בעגלה וכשגדלו עברו לעריסה. (היום 2 מהם כבר במיטת נוער... מבטיחה לך שהם לא זוכרים את השינה בעגלה...)
קשה!! מבינה לליבך!!~א.ל
למה שלא תשאירי אותה לידך?
היא רק בת שבועיים, אצלי הם מאוד היו זקוקים לזה בגיל הזה
עוד אופציה- עיטוף. חפשי ביוטיוב יש סרטונים מעולים איך אפשר לעטוף אותם בצורה כזו שעוזרת להם להרדם טוב יותר.
מה עם חימום החדר? בלילות לפעמים קריר...
אל תתעסקי לדעתי כרגע בזה שהיא רוצה או עגלה או אותך. היא רק בת שבועיים. זה לא אומר שאם היא עכשיו ככה- כך זה ישאר ואת התהליך הזה של ללמד ילד לישון במיטה משלו עושים בהדרגה.. אם תרצי עוד סיוע אשמח לעזור במסר
מה זה אומר להשאיר אותה לידי?שיינא
קודם כל מזל טוב. התינוקת שלך נורמלית לחלוטין!חמסה עלינו
זה רגיל לחלוטין שתינוקות בהתחלה הופכים יום ולילה.
מה שגיליתי שעוזר זה להשכיב אותם עלי ואז גם אם הם ערים הם רגועים מהקרבה, מהנשימות שלי... ולא מפריעים גם כשהם ערים. וכן שבועיים-3 ראשונים ישנה המון גם בבוקר
קפץ לי.... הכלים לא יברחו גם לא הכביסה...חמסה עלינו
אין עזרה ליולדת באזור שלכם? באוכל שמקבלים או עזרה בבית?
יכולה לספר לך שבלידה האחרונה יצאתי מבית מתוקתק ללדת. נקי מבריק מסודר הכל... חזרתי אחרי יומיים כדי לגלות בלאגן, מיץ שנשפך בשבת בערב ב"שלום זכר" שאף אחד לא ראה חוץ ממני ברגע שהגעתי והוא נשטף- רק שבועיים אחרי והבלאגן ? סודר לאיטו... ובזכות זה היה לי כח לתינוק+ אחים שלו והנקיון היסודי חזר אחרי חודשיים....
העיקר הבריאות
שתישן בעגלה גם אצלי ישנו בעגחה עד גילחייוך
זה לא מזיק, מניסיון
העגלה יותר קטנה חמימה ועוטפת מהעריסהחמסה עלינו
אוכלים בחד פעמי ואני. לא יודעת אם יש עזרה ליולדתשיינא
להשכיב עלייך ולהירדם יחד??שיינא
לאו דוקא.אנונימי (5)
אצלנו בעלי היה מרחם עלי ונותן מטרנה ולא מעיר אותי ורק בלגן נהיה מזה - הייתי מתעוררת עם גודש ומעלה חום, הקטנטן סבל מגזים וכאבי בטן.
השאלה מה הסיבה לכך שהתינוקת יונקת עוד ועוד ומה קורה אח"כ.
אם זה מעמיס עליה ואח"כ היא פוצחת בסידרה של פליטות וגזים וכאבי בטן - ההנקה מספיקה וצריך לספק את הצורך להמשיך לינוק בצורה אחרת : כמו שכתבו כאן מוצץ, לתת לה לשכב קרוב אליך וכו'.
אני הייתי מעבירה בקרים שלמים בשינה כשהתינוק נשען בתנוחה חצי זקופה אל הבטן שלי. רק ככה הוא נרדם (כמובן שהצד הזה של המיטה היה מאובטח וכולי).
יתכן שהסיבה שההנקה לא מספיקה היא פשוט תשישות. ואז צריך לשמור על האנרגיה, לטפל בתינוקת בשכיבה, במיטה עד כמה שאפשר, לפחות בשעות שהיא רגועה יחסית ולא צריך לרקוד איתה ברחבי הבית
.
גם אצלי ישנים ביום ומתפרעים בלילה. וגם אני בלידה הראשונה התפתיתי מדי פעם לנצל את היום לנקיון יסודי או קניות או מה. ותמיד אח"כ שילמתי על זה מחיר יקר - כשהגיע הזמן לרקוד (
) הייתי סחוטה וחסרת סבלנות, נפלתי מהרגליים, ראיתי שחורות, הכל נפל לי מהידיים ומשק החלב אצלי השתבש לחלוטין - בהתחלה כשהייתי ערה מעבר לשעות הרגילות של השינה, הגוף ייצר הרבה מדי חלב אבל חצי יום אח"כ כבר לא נשאר לי חלב. בקיצור בלגן.
לפותחת אני מייעצת - קחי בחשבון שזה זמני. אומנם זמני מתיש אבל זמני. תשמרי על הכוחות שלך. תארגני לך דברים מעניינים לעשות בלילות כשהתינוקת עירנית יותר - למשל שיחות טלפון עם משפחה חברות, ואח"כ לשמוע שיעור מעניין דרך המחשב וכו'. את זה אפשר לעשות עם תינוקת לא רגועה על הידיים.
או אפילו - זה מה שאני הייתי תמיד עושה - בין הגזים וההנקות בלילה, הייתי מעמידה סירים בהמשכים - מזהיבה בצל, מניקה, זורקת פנימה עוף וירקות, מרימה לגרפס וכאבי בטן, בינתיים המרק מתבשל, שמה אורז לבישול, וכך הלאה.
ורק בישול או כביסה. לנקיון נעזרתי.
אפילו כלים לא. הסברתי לבעלי שכשאין כלי בישול נקיים, אין אוכל, אין אוכל - אין חלב ואין אמא.
המון מזל טוב ובהצלחה.
כשיש ילדים נוספים בבית השעות הללו של הלילה, בשקט, רק עם התינוק, בלי אחים מקנאים אחרי לידה, הן שעות יפות שלמדתי להעריך.
וואו! איזו תשובה ארוכה מושקעת ומחכימה ממש!!שיינא
והיום משום מה אני מרגישה שאין הרבה חלב. החזה נהיה רך מאד מהר. זה מדד? אם לא, מה המדד? האמת שאני לא אוכלת מידי הרבה כי אין לי תיאבון. זה בהכרח משפיע על כמות ואיכות החלב? נגיד היום אכלתי קורנפלקס , כוס של מרק עדשים וחצי קופסת קוטג. וגם זה בכוח...):
קראתי ששינה על ההורים ושההורים נרדמים עם התינוק על עליהן מעלה את הסיכוי למוות עריסה ביותר מעשרים אחוז!!
ממוצץ היא ממש נעלבת ומתעצבנת ואני לא מצליחה להרגיל אותה לזה..
ואת אלופה לגבי הבישול וכביסה במהלך הלילה תוך כדי הנקות וגזים אני גמורה מותשת וחושבת רק על מתי אוכל להניח ראש ולישון הלוואי עלי...
רואים שאת ערה בלילותאנונימי (5)
.
במקרה הלילה גם אני...
אם לא תאכלי זה לא ילך. קדימה להגביר את התיאבון: לאכול ביצה ואפילו שתיים ליום מדי כמה ימים ולאכול בשרי (עוף, כבד ובשבת גם בשר בקר). אם לא תאכלי כמו שצריך גם הדימום של אחרי הלידה ידשדש במקום להיות רציף ויעיל עד לסיומו.
אם לא תאכלי לא תחזרי אל הכוחות שלך, אל העירנות והחיוניות. ולא יהיה לך כח לבשל. זה מעגל קסמים שאת חייבת לפרוץ ולגלגל חזרה לכיוון החיובי.
מה שאכלת היום - בדיוק חלב וקורנפלקס ועדשים - עושים גזים.
לאכול לחם עם ממרחים טעימים (טחינה מלאה ודבש, ממרח בוטנים). אפשר מעט גבינה לבנה, קוטג' זה טוב (וזה גם סימן שחסר לך ויטמיני B - הקוטג' עשיר בחלק מהם - אלו שמחזירים את התיאבון), סרדינים ודגים בשביל הסידן.
קדימה לאכול!!!
וואו, אז איך אדע מה עושה גזים? מה אסור לאכול?שיינא
ואהבתי שיש עוד מישהי שערה חוץ ממני... אפילו לא בדקתי אם ענושיינא
ואגב מה קשור האוכל לדימום שאחרי לידה? הוא באמת מדשדש ... כבר חשבתי שהוא נגמר ונשאר רק הכתמות כבר כמה ימים ופתאום אתמול הוא חזר לו בשצף קצף ובכל הכוח ):
אוכל - מזוןאנונימי (5)
או יותר נכון, הערכים התזונתיים שבו הם התשתית לכל פעילות שמתרחשת בגוף. גם ההורמונלית. אם חסרים מינרלים וויטמינים שקשורים באיזון הרמות ההורמונליות, גם הפעילות הזו משתבשת.
לגבי גזים - בגדול: קטניות - זה כבד להם והקליפה הדקיקה של הקטניות (קצת מזכירה מרקם של פלסטיק) היא קשה לעיכול.
יש תינוקות שרגישים לחלב פרה שהאמא צורכת - אבל לא הייתי מוותרת לגמרי על גבינה לבנה.
יש תינוקות שאוכל שומני מדי קשה להם לעיכול וכו'.
תוכלי לדעת בעזרת ניסוי וטעיה ולאט לאט תשללי מה שעושה לקטנטונת לא טוב.
אולי כדאי לך לחזור למולטיויטמין של ההריון? כי עם ויטמינים - ככל שהם חסרים יותר, אז אנחנו סולדים יותר דוקא ממזונות שמכילים את מה שחסר.
זה נשמע קצת כמו חוסר תאבון מה שאת חווה. וזה גם משפיע על המצב רוח, על הכוחות, על החלב, על הכל.
ואם בנוסף רזית במיוחד מאז אחרי הלידה, אז זה ממש סימן.
מה שצריך זה או להכריח את עצמנו להתחיל לאכול. כבר כתבתי את זה, אבל זה באמת מענין שהמזונות שבחרת אכן מסייעים להגביר את התאבון. או אם זה בלתי אפשרי, לתת דחיפה בענין הזה בעזרת מולטיויטמין שיש בו את כל מה שאישה מניקה צריכה, באופן מוגבר.
בדרך כלל אחרי יום יומיים, אם לוקחים את המינון שבאמת חסר, מרגישים הטבה בכל התחומים - תאבון, כוחות, שמחה, חלב וכו'.
שמחה תמיד לענות
.
לגבי שאלת המדד - זו שאלה חשובה מאוד:בהתהוות
בגיל הזה מצפים בכל יממה לשישה חיתולים רטובים יפה-יפה, ולשתיים-שלוש יציאות של ממש (לא הכתמות קלות). אם את זה היא נותנת - את מסודרת. החזה שנהיה רך זה תהליך נורמלי של התייעלות המערכת, וזה לא מדד. לטווח קצת יותר ארוך צריך גם לראות עלייה ממוצעת של כ150 גרם בשבוע.
בעיניי זה בסדר גמור שאת לא מכריחה את עצמך לאכול. תאכלי לפי תחושות רעב. תשתי קצת יותר מזה 
מאחלת לך שפע של שעות שינה ונחת מהקטנטונת.
איך אדע אם זו מגמה שנמשכת ומה כבר אפשר לעשות עם אובדן תאבון?שיינא
אז תמיד היא עושה טיטולים רטובים יפה וגם יציאות אבל היוםשיינא
מה עושים??
ואני יכולה לאכול מה שבא לי לפי תחושת רעב? נגיד רק קרונפלקס במהלך היום וקצת ירקות? אני מרגישה שאם אוכל ארוחות רציניות פשוט אקיא ):
נראה לי שיש סיכוי שבאמת חסרים לך ויטמינים.ירושלמית טרייה
כדאי לך איכשהו כן לנסות לדחוף.
לא ארוחה גדולה, אבל משהו אחד שאת אוהבת - שניצל טרי, אפילו פסטרמה.. אפילו עוגות בתור התחלה! אמנם ג'אנק אבל נותן כח זמנית ופותח תיאבון.
מרק עוף בדרך כלל לא עושה בחילה ומאד מאד עוזר להרגשה.
וכמובן מולטי ויטמין וכדורי ברזל! אנמיה עושה תשישות נוראית. שימי לב שהויטמינים מעוררים אז כדאי לקחת בזמן שאת מתכננת להיות ערה (מתי זאת כבר שאלה קשה..
)חוץ מזה, הגועל הזה מאוכל קורה אצלי כשאני מאד מאד עייפה. אולי גם אצלך.
תחזיקי מעמד ובהצלחה!
אני לפני לידה ראשונה, לא יודעת כלום בענייני הטיפול בתינוקת המתוקה.
למיטב ידיעתי עצם זה שיש הכתמות זו לא בעיהבהתהוות
העיקר שחוץ מהן יהיו גם יציאות טובות. בודקים את זה לאורך יממה שלמה.
לגבי חוסר התיאבון - הגבתי מהזווית של ייצור החלב. אבל אחרות פה כתבו שזה בעייתי מבחינה בריאותית שלך, וזה לא פחות חשוב כמובן, אז אני לא מתווכחת. לא בקיאה בזה.
ולשאלתך - לא יועצת הנקה, לא מדריכת הורים, ואין לי שום הסמכה בתחום. בכל זאת, מפה ומשם, צברתי מעט ידע בהנקה.
מעט?!?!בדילמה
בהתהוות, לפעמים אני חושבת שאת אנציקלופדית הנקה מהלכת ![]()
בהתהוות, יש לי שאלהשיינא
מדריכת הורים?...
קשה! אבל ישתפר בעה עם הזמןמדי פעם פה
ובעזרת ה גם הגוף שלך יתרגל לקום בלילה.
כמה טיפים:
להתאזר בסבלנות...
להגביה את קרש המזרן בצד של הראש (להכניס איזה קוביה קטנה מימין ועוד אחת משמאל) - כך הראש גבוה יותר מהרגליים. זה מאוד עוזר. תנסי לשכב פעם בלי כרית כשאת מצוננת ותביני למה נעים יותר כשהראש מוגבה.
לוודא שיונקת היטב: לשקול בהפרש של שבעה ימים - על אותו משקל. הייתי מנסה את זה אפילו פעמיים. (אמורים לעלות 150-210 גרם בשבוע), ואחר כך להתיעץ עם יועצת הנקה. אפשר לנסות טלפונית כדי לחסוך את התשלום, ורק אם יש צורך (בדרך כלל צריך בלידה ראשונה...) להפגש. השקעה משתלמת!
לדעתי אפשר פעם ביום לתת לישון עם טיטול מלוכלך (למרות שלילדים שלי אני משתדלת שלא, כי להם זה עושה אדום ממש נוראי. כנראה הם רגישים יותר. אבל משכנות וכאלה הבנתי שבשלב הזה הצואה לא כל כך גורמת לאדמומית). למרוח לפני הרבה משחה שתחצוץ בין ההפרשות ובין העור. אם יש אדום - יש משחה בשם 'צורי' מרמת הגולן. היא עזרה לי עם יובש ממש קשה בידיים, אחרי שהרבה קרמים רק החריפו את המצב, וממש מהר. כתוב עליה שהיא מתאימה גם לתפרחת טיטולים (לא ניסיתי).
מאחלת לך הרבה כוחות! ההשקעה שלך עכשיו בתינוקת בונה אותה גם מבחינה נפשית, ואמונית.
ותודה ע נ ק י ת לכולן ועל התשובות היפות והמפורטות!! זה ממששיינא
אני קוראת את התשובות שלכן שוב ושוב...
איזה פורום מדהים! איזה מדהימות ומשקיעניות אתן! כל כך כיף שזה ככה! זה ממש עושה הרגשה טוב ומרגישה שאני לא לבד בהתמודדות הזאת... זה מרגש אותי מאד מאד! אין לי מילים...
להשקיע ככה בתשובות בשביל מישהי שאתן בכלל לא מכירות...וואו! אני קוראת את התגובות של כולכן ופשוט נפעמת! תודה תודה תודה!
באמת שרק מזה כבר התאוששתי והתעודדתי!
מחמם את הלב... (מסמיקה)
אולי זה גרעפסים?מטרי
אולי יש לה יותר כאבי בטן בלילה? אצל הפיצית שלי זה ככה...
ואולי זה פשוט צורך למצוץ?...
ניסית מוצץ לסרבנים? הוא מעולה!
בהצלחה!!
תקופה לא קלה, אבל זה יעבור בסוף בע״ה!!!
לא קראתי את התגובות מעלמתחזקת
יכול להיות גראפס, מה שהיה אצלנו - כאבי בטן, גזים+ ריפלוקס.
מה שעזר - דיאטה לאמהות מניקות 20141203172234.doc
ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005
מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.
מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה
יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅
מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.
עצות מהמנוסות?
הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום
לק"י
לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.
ואיזה קשוח זה🫂
אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.
היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
קשוח...יעל מהדרום
אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.
אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.
אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005אחרונה
ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.
בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח
אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום
איך היה ליל הסדר?
גלויה
חשבתי שבטח כבר פתחו...
אז איך התחיל אצלכן החג?
איך היה ליל הסדר?
מוזמנות לכתוב
נקודות לשימור או לשיפור.

הממממגלויה
אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...
(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)
אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת
וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....
בקיצור
התחלתי לנקות מאוחר
עבדנו עד מאוחר
באתי לסדר עייפה...
נרדמתי לפני הכוס הרביעית
מאוכזבת מעצמי...
החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו
פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!
שר מה נשתנה בחן וברגש
כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)
וזה היה ממש מתוק
ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.
("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")
עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס
שארגיש שאני עושה משהו...
מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח
יכולה לבקש ממני.
ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרום
לק"י
לי היה נחמד.
אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...
וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).
שנזכה במהרה לשיר באמת!גלויה
אני זוכרת שלמדתי מתישהו
ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל
ראש מכון המקדש
אז זה בתודעה ב"ה.
ליל הסדר היה ממש יפה ב"הבארץ אהבתיאחרונה
הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.
הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.
הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...
הלילה היה קצת מבאס.
בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...
פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.
כמה שאלות על בונגסטהתותית11
ברוך ה' אני בהריון שני
בהריון הקודם סבלתי מאד מבחילות, בלי הקאות
הפעם הבחילות כבר הופיעו (שבוע 6) ויודעת שהרבה סביבי לוקחות בונגסטה
אז כמה שאלות
האם רופא משפחה יכןל לתת מרשם?
האם יש סיבה לא לקחת?
יש תופעות לוואי?
האם יש 'עוצמה' שממנה נותנים, או שנותנים לכל מי שמבקשת?
רופא משפחה יכול לעשות מרשם.אנונימית בהו"ל
לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.
מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣
הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..
לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..
בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין, אין מה להשוות לבלי כדור.
(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)
בשעה טובה!
תודה לך !תותית11
כן, לי בלאומית זהב עולה 150 לקופסה (50 יח)סטודנטית אלופהאחרונה
מספיק ל-25 יום
לפני כמה חודשים היה עולה 104..
שאלה מוזרהשאלת היריון
אז היו לי כמה היריונות מכמה סוגים
חוץ רחמי הפלה והיריון תקין בה
לכל אחד מהם תסמינים שונים לגמרי,
עכשיו היריון חדש נוסף והתסמינים ממש כמו של ההריון שנפל.
דוגמא- אז וגם עכשיו אני יכולה לבכות מכל דבר, להתעצבן על כל דבר, ובכללי אני מרגישה על הקצה. ואני אוכלת מלא מלא גזר 😂
(ולפני אני לא אוכלת בכלל)
בהריון הרגיל לא היה לי אף אחד מאלה (היו דברים אחרים) ובחוץ רחמי לא היה לי כלום חוץ מתשישות ועייפות
מה אומרות? זה לא קשור נכון?
לא קשור, בשעה טובה ובידיים מלאות!אני אמא
כל הריון שונה, חהיה בסדר בעז"ה!!יעל...
לא קשור בכללכורסא ירוקהאחרונה
אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
זה באמת מקל!מתואמת
מזה מטבחון פסח?שירה_11
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
משמח לקרואשירה_11
הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
וואו את מלכהתוהה לעצמי
להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות
(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)
גם אני מכירה מקרוב השלכות של אוטיזם שלא מאובחןמתואמת
בזמן
(הבן הגדול שלי)
לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...
וואוו
גלויה
תודה❤️ בסך הכול רואה את המציאות בעיניים...מתואמתאחרונה
לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעון
איזה יופי! דורש ככ הרבה השקעה. כל הכבוד לךכורסא ירוקה
שאפו! יישר כח ממש אלופה🏆 עלי והצליחי♥️המקורית
אחרי המתנה של זמןעם ישראל חי🇮🇱
השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת
מתנה עצומה ומעצימה
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו
אין עוד מלבדו🌸
ילד שהיו לו אתגרים בכמה תחומים השתפר מאודשיפור
שמחה פשוטה של חיים, אחרי דיכאון קל שנה שעברהאני אמא
לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.
התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.
הריוןאנונימית בהו"ל
כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..
ופתאום הוא הגיע
איזה יופי!גלויה
בקרוב אצלי...
אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)
וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים
אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!
והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה
וזו ממש גאולה.
תודה על השרשור הזה!
מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
מועדים לשמחה! ראינו את הטרול שהשתלט על הפורוםטארקו
תודה לכן אהובות על הניהול המסור❤️השקט הזה
מה פספסתי? 🤭באתי מפעם
לא משו מעניין..טארקואחרונה
היה נראה כמו איזה משו תכנותי..
פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים
איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי