אפשר להתייחס לדברים כאילו בתור "מטלות שצריך לעשות"
צריך שהילדים יהיו לבושים, צריך שהם יקבלו אוכל,וכולי
לראות את לחתל, להלביש, להאכיל, לקחת ולהביא- בתור זמן איכות- זה הסתכלות איכותית על הזמן
שכל מה שעושים- גם אם חובות החיים מזמנות את העשיה הזו- זו הזדמנות למפגש, לקירוב לבבות
וגם טכנית זה לא מובן מאליו
יש הרבה אבות שכדי להביא פרנסה הביתה- יוצאים בבוקר מוקדם וחוזרים מאוחר, ואם הם לא ישריינו "בכוח" משבצת כדי להתייחס לילדים שלהם- באמת לא יהיה קשר...
אותו דבר- עם מה שאדמינני כתב למטהV
אפשר להסתכל על שולחן יצירה של ילד כ"זה רהיט שצריך להיות בבית, שיהיה לו איפה לקשקש על השולחן ולהדביק מדבקות על הרצפה", ואפשר למקם את זה בתור- הנה הזדמנות לקירבה של אבא