והנושא עצמו ראוי שידונו בו,

ללא קשר למספר הכרומוזומים שלי

עוד שאלות?

פוגע בבנות שגולשות בפורום, ונמחק לבקשתן|

נקודה למחשבה לאנשים ונשים כאן.

אלימות נגד נשים לא שכיחה הרבה יותר. בפועל אלימות של גברים נגד נשים כמעט שווה לאלימות של נשים כנגד גברים. תקראי את הכתבה על שלל ההוכחות והציטוטים ממחקרים שנערכו בכל העולם (ולא רק בארץ) - ותראי שמה שאמרת לא נכון.

מה שנכון, זה שאלימות נגד נשים נתפסת הרבה יותר בתודעה, ולכן היא מסוקרת הרבה יותר, וכמו כן, שגם אם כמות המקרים האלימים שווה פחות או יותר לשני הצדדים, עדיין בגלל שהגבר חזק יותר, התוצאה הסופית של אלימות נגד נשים תהיה קשה יותר בתוצאותיה, לעומת המקרה ההפוך - אבל לגבי השכיחות - מה שאמרת ממש ממש לא מדוייק. זה רק הוכחה להתעלמות הגורפת שמנסים לעשות לאלימות נשית, שגורם לכולם לחשוב שזה כמעט לא קיים או באחוזים הרבה יותר נמוכים מאלימות גברית. זה לא נכון.

סגנון התגובה, האובססיביות והרקע שמאחוריך,

כנראה הם שגרמו למחיקות כאלה ואחרות,

אם כי אני מודה שלא הייתי שותף או מודע להן.

הערה חשובה: זו לא טענה כלפיך ולא שום סוג של אישום, רק ניסיון לסבר את העין.

"סגנון התגובה" - מעולם לא הגבתי תגובה לא עניינית וסתם מתלהמת כדי לפגוע באדם כזה או אחר. זה שתגובות והודעות בנושאים מעין אלו כבר אוטומטית הן חריפות, זה לא אומר ש"סגנון התגובה" הוא בעייתי. אם יש למישהו תלונה לגבי סגנון תגובה כלשהו שלי הוא יכול לדבר איתי על כך או שהמנהלים יכולים לדבר איתי על כך.

"אובססיביות" - תולעת השני אובססיבית בשרשורי הלילה טוב שלה ולמרות זאת אף אחד לא חושב למחוק לה את השרשורים (היא פותחת אחד כל יום! לא להאמין! באחוזים הרבה יותר גבוהים ממני...<צ>). העניין הוא ש"אובססיביות" לא שייכת פה. לא עניינו של אף אחד במה אדם אחר או כזה מתעניין. מילא אם מישהו היה מציף נגיד 15 שרשורים ביום, כל יום, בנושא מסויים - היה אפשר אולי להגיד שזה מוגזם - אבל אם נגיד אדם מפרסם בנושא מסויים שרשור פעם בכמה זמן - להגיד ש"זה נמחק בגלל אובססיביות" - זה פשוט ניסיון למצוא תירוץ. זכותו של אדם להתעניין במיוחד בנושא מסויים ולהזכיר אותו אפילו, שומו שמיים - פעם בשבועיים (ואפילו יצא חרוז...).

"רקע, - לא עניינו של אף אחד מה הרקע שלי, ומה שקרים כאלו ואחרים. זה לא רלוונטי לצורך הכתיבה בנושא כזה או אחר - אם כל אדם יכול לכתוב בנושא כזה או אחר בלי שימחקו את הודעותיו בנושא, אז זה תופס כלפי כל אחד. הטענה הזאת היא מה שמצריך חשבון נפש מצד כמה אנשים כאן, ומי שרוצה להבין שזה מדובר עליו שיבין, אבל שלא יאשים אותי שהכפשתי אותו פה - אני לא אומר למי אני מתכוון, אני סומך שהקשורים בדבר יבינו לבד.

בקיצור - שום ,סיבה" שהבאת, לא נכונה או לא רלוונטית.

מה שמעלה חשש כבד להטייה חמורה. משהו בסגנון מה שהוזכר בכתבה, רק לכיוון אחר.

"לסבר את העין" - כל מה שאמרת וה"סיבות" לכאורה, היו ידועות לי מזמן - זה לא אומר שאני חושב שהן נכונות.

|לא. לא התכוונתי לתוכן עצמו אותו לא קראתי|

לגבי לקדם נושא או לא לקדם, הגעתי למסקנה די בלתי נמנעת שרוב האנשים כאן או בכלל, במידה כזאת או אחרת מספיק בשביל שאם זה יעניין אותם, הם יוכלו למצוא מידע על כך - אבל כנראה שאת רוב האנשים והנשים זה לא מעניין. אני כשלעצמי די התייאשתי מלנסות לדבר על זה בפורומים. 

ושוב, גבי התגובה למעלה שלי, היא מופנית לגבי משהו מסוים ומי שקשור מבין ויודע על מה אני מדבר. (ובינינו - לא נראה לי ש"התגובה הזאת" היא מה שגורם לאנשים לא להגיב בשרשור מעין זה. זה משהו שורשי הרבה יותר מרק תגובה כזאת או אחרת)

זה טוב ונכון שמראים שיש שני צדדים.

וגם בסיפורים הללו צריך לטפל, זה בטוח. 

אלימות היא אלימות בכל מקרה ובכל מצב, ואכן צריך לתקן את התפיסה שיש כיום, ואת שיטות הטיפול.

ומה שלא פחות חשוב בעיני- את המצב שבו קל יותר לאשה אלימה לקבל משמורת על ילדים מאשר לגבר נורמטיבי.

מה שכן שכחו לכתוב בכתבה- יש כמות ויש איכות.

מבחינת כמות- כמות הנשים שאלימות כלפי בני זוגן (כוללת אלימות מילולית, פיזית,רגשית ודתית) זהה לכמות הגברים שאלימים כלפי בנות זוגן.

מבחינת איכות- כמות האלימות הפיזית גדולה יותר בצד הגברי, כמו כמות האלימות הפיזית הקשה- שבכלל לא פרופורצינאלית. (כמות הנשים שנרצחו או הגיעו לבי"ח עם פגיעות קשות או הגיעו למצבים בלתי הפיכים לעומת כמות הגברים) 

בסופו של דבר- פיזית רוב הגברים יותר חזקים, והיכולת שלהם להתגונן פיזית גבוהה יותר. כך שיש מעט מאד זוגות שבהם האשה פיזית יותר חזקה מהגבר ויכולה באמת להזיק לו מבלי שיש לו יכולת להתגונן כראוי. 

זו אחת הסיבות שגורמת יותר לזלזול בטיפול מבחינת המשטרה.

אני לא מזלזלת בכלל באלימות מילולית\רגשית\דתית ח"ו. ואני חושבת שראוי ונכון למצוא פתרונות גם למקרים הללו. אבל אני כן חושבת שחשוב יותר לטפל קודם במקרי קיצון- שיכולים להגיע לנכות\רצח. 

וכן, זו כתבה חשובה וטובה ונכונה.

ואני כותבת את זה כאשה וכפמיניסטית. 

(ארוון מוזמנת לבוא להרביץ לי )

1. 

2.

3. 

4.

5.

6.  

7.

*** 

אני מניח שכל הציטוטים האלו מעבירים מספיק את המסר שאמרת ש"שכחו לכתוב בכתבה". ואף אחד לא אמרבכתבה שאין צריך לטפל ברצינות בגברים מכים.

רק אמרו לא להתעלם מהאלימות ההפוכה. וכן, אם צריך בשביל זה להוסיף עוד מליונים לתקציב - שיוסיפו. העניין הוא שזה לא חשוב מספיק ולכן כמעט כל התקציב הולך אך ורק לנשים, במקום להיאבק על להוסיף תקציב לגברים, ולחלק את התקציב קצת יותר בהיגיוןץ

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.