שיש לפורום הזה גם מאחורי הקלעים.

תחושה בלתי מוסברת שמסרבת להניח לי.

של זה.

(מעיד שהוא חרדי מן הסתם )

!
לאן כולם נעלמו שהם לא עונים?? (הסקר שלי לא מעניין אההה?)
מה עונים למי שחושב שבחורים תורניים צריכים ללכת  דווקא עם מכנסיים כחולות/שחורות?
ושוב תודה לכול מי שענה ולא התעלם באלגנטיות!

בחורים תורניים מאוד ספרדיים, הרבה פעמים לא ירגישו בכלל בעיה ללכת עם מכנסי שבת לבנות, צהובות, או צבעים אחרים (לא שיש בעיה מלכתחילה, כמובן, רק מכיוון שההנחה הרגילה היא נראה לי שבני ישיבות ו"דוסים" הולכים יותר "קלאסי - שחור/כחול - אזי אני אומר שאצל הספרדים זה הרבה יותר מגוון).

בכללי, אני מזהה דוסיות שלא על פי מכנסי שבת אלא הרבה נתונים אחרים שאני מניח שמעדידים יותר על האדם, ואז, צבע מכנסי השבת רק מצטרף לעיתים לנטייה הכוללת של האדם.

אני אישית הולך עם שחור/כחול כהה (אני אומר לכם, עם הזמן נולדים לי מכנסיים חדשות שמעולם לא קניתי. שנה שעברה היו לי 2 מכנסי שבת, פתאום נמצא אצלי עוד אחד אחרי כמה חודשים, וכיום, אני מגלה שיש לי לפחות 4. ולא הלכתי לקנות! ואין סיכוי שאמא שלי קנתה לי לבדה והגניבה את זה לארון, כי תמיד עושים תיקונים וצריך לוודא שהמידה מתאימה... מוזר מאוד )

כי אם לבן זה אומר המוזנחות כי לא כיבסתי את

הזוג השחור לשבת

רמת דוסיות, או של רמת צולניקיות.

מה שכן, אם נעשה מחקר ונצייר תרשים שמציג

את פילוח לובשי המכנסיים השחורות, אז האחוז יעלה

בהתאם ל"רמת הדוסיות".

המשתנים יהיו הצבע, האיכות ואופי הבד (ג'ינס רח"ל .

מכאן שאי אפשר ללמוד מצבע המכנסיים של פרט מסויים

על זיקתו הסוציולוגית, אבל מהסתכלות כוללנית אפשר לראות

נטיה מסויימת.

הייתי בכמה ישיבות

בכולן הבחורים היו עם מכנסיים בצבעים שונים

אני מכיר כאלו וכאלו...(בתור "ישיבות")

או יותר נכון למה שהוא יעיד?

אבא שלי ממש דוס, ומקפיד ללכת בשבת בחולצה--- לא לבנה

אחרי שהוא שמע פעם "שיחה" של איזה ר"מ באיזה ישיבה על "המראה הישיבתי" של חולצה לבנה בשבת וכולי וכולי.... הוא החליט שצריך להראות ולעשו- שאפשר להיות דוס\ יהודי טוב\ עובד השם\ גם בלבוש אחר. 

צבע של בגד לא באמת מעיד על רמת דוסיות, על קרבת אלוקים, על יראת שמיים, על שמירת הלכה

מקסימום זה מעיד מה היה במלאי של החנות שאתה הולך אליו, או מה בא יפה בעין לאישה שקנתה לבעלה את הבגד... 

אבל בגלל שלבגדים יש בעולם שלנו גם משמעות של תיוג חברתי- יש אנשים שמשתמשים בצבע של המכנסי שבת כדי לתייג משו... ככה עלמא דשיקרא משכנע את עצמו שיש דברים מה-זה-חשובים-!-!-!!!

כי צורת לבוש קשורה הרבה פעמים לרצון של האדם לשייך את עצמו לקבוצה.

והרצון של האדם להשתייך לקבוצה מסויימת, קשור לרמת דוסיות.

[זו כמובן לא הוכחה חותכת, לא בשלב הראשון של ההשתייכות, ולא בשלב השני שהשתייכות מעידה על רמת דוסיות].

אז אני לא אומר שזה נכון לגבי צבע המכנסיים, שבאמת נראה לי ששתי האפשרויות נמצאות במגוון גדול של תתי מגזרים, ברמת דוסיות שונה.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!