היה זה ליל שבת חורפי וקר, רבים מתושבי שכונתי - שכונת 'מרכז בעלי המלאכה' בעיר בני ברק, סיימו את סעודת השבת. רק השבוע עברתי לביתי החדש והקבוע כך שאני די חדש בשכונה. יצאתי מהבית לאחר הסעודה כדי לחפש בית מדרש שבו אוכל לחזור על תלמודי ולשנן את החומר השבועי שלמדתי בכולל.

האווירה בליל שבת בבני ברק קסומה, שירי שבת בוקעים מכל בית ובית ומתמזגים להם עם האוויר הקריר והזך, וביחד משרים על ההולך בעיר רוגע ושמחה עצומה. טיילתי להנאתי ברחוב כשאני תר אחר מקום שבו אוכל לשבת וללמוד ברוגע, ואז גיליתי אותו - את בית המדרש 'היכל הקודש' של חסידי ברסלב הממוקם בפאתי העיר. בית המדרש היה נראה לי אז כמבויש ונכלם קמעה, ניצב בין סמטאותיה הישנות של שכונת 'נווה אחיעזר'.

אמרתי אכנס אליו ואחזור על תלמודי. פתחתי את הגמרא במסכת בבא קמא והתחלתי לשקוע בלימוד, רציתי לעשות 'שטייגען' אך לא הצלחתי להתרכז, לא שהייתי עייף או מותש, דווקא הספקתי לחטוף תנומה קלה בצהריים... פשוט, בצדו השני של בית המדרש התקיים באותה עת שיעור בחסידות בהתלהבות אש קודש. מגיד השיעור דיבר על פרשת השבוע וציטט את דבריו של מוהרא"ש הצדיק מיבנאל מתוך החוברת 'תוך הנחל'.

המילים שאמר אז מהדהדות בראשי גם עכשיו בשעת כתיבת השורות: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית - כל יום השם יתברך בורא את העולם מחדש, ואנחנו, גם אנחנו נבראים כל יום מחדש עם כוחות נפש אדירים ועצומים, כל יום יהודי נולד מחדש ועליו להתחדש בעבודת השם".

לא יכולתי להמשיך יותר עם מה שתכננתי ללמוד כי נשבתי בקסמו של השיעור, קמתי ממקומי ומצאתי את עצמי מצטרף לשיעור החסידי. אני, הליטאי, בוגר ישיבת פוניבז' המעטירה, יושב בשיעור של חסידי ברסלב בליל שבת קודש. לא האמנתי שזה מה שקורה לי.

מגיד השיעור, שהתברר לי כי הוא רב בית המדרש ושמו הרב אברהם שושן, הבחין בי ופנה אליי במאור פנים: "שבת שלום! ברוכים הבאים! ישתבח שמו, הנה עוד יהודי יקר מצטרף למעגל הלומדים שלנו.. תנו גם לו חוברת 'תוך הנחל'...".

מה אומר לכם? את המתיקות של השיעור הזה לא אשכח לעולם! כאלו דיבורים מעודדים, כאלו משפטים מחזקים ומעצימים את כוחות הנפש, כל מילה נוגעת בנימי הנפש העדינים ביותר וחודרת לעומק הנשמה. הרגשתי שקיבלתי מאגר גדול של 'דלק' לעבודת ה'. אני מודה ומתוודה ואומר בפה מלא: אף שזכיתי לשמוע הרבה שיחות מוסר והרבה שיחות חיזוק בחיי, דיבורים כאלו לא טעמתי מעולם.

התפלאתי גם מהשילוב המיוחד שהיה קיים בין משתתפי השיעור - בחורים מישיבת ההסדר ברמת גן, רופא מגבעת שמואל, אברכים ליטאיים, בעלי בתים העובדים כל השבוע למחייתם, בחורים שנשרו ממסגרת הלימודים, חסידים מחצרות  ויז'ניץ, גור ועוד - מטרת כולם הייתה זהה: להתחזק ולדלות עצות חכמות ממעיין הנצח של רבי נחמן מברסלב. בסיום השיעור פצחו כולם יחד בשירי רגש ונשמה, ביניהם השיר המפורסם 'ואפילו בהסתרה' ושירים נוספים כמו 'ידיד נפש' ו'ממלא כל עלמין'.

בחוץ נשבה רוח קרה ובבית המדרש פנימה האש בערה, אש של רוחניות, אש של שמחה, של עוצמה. מאותו ליל שבת והלאה התחלתי לפקוד את המקום באופן קבוע.

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!