היה זה ליל שבת חורפי וקר, רבים מתושבי שכונתי - שכונת 'מרכז בעלי המלאכה' בעיר בני ברק, סיימו את סעודת השבת. רק השבוע עברתי לביתי החדש והקבוע כך שאני די חדש בשכונה. יצאתי מהבית לאחר הסעודה כדי לחפש בית מדרש שבו אוכל לחזור על תלמודי ולשנן את החומר השבועי שלמדתי בכולל.
האווירה בליל שבת בבני ברק קסומה, שירי שבת בוקעים מכל בית ובית ומתמזגים להם עם האוויר הקריר והזך, וביחד משרים על ההולך בעיר רוגע ושמחה עצומה. טיילתי להנאתי ברחוב כשאני תר אחר מקום שבו אוכל לשבת וללמוד ברוגע, ואז גיליתי אותו - את בית המדרש 'היכל הקודש' של חסידי ברסלב הממוקם בפאתי העיר. בית המדרש היה נראה לי אז כמבויש ונכלם קמעה, ניצב בין סמטאותיה הישנות של שכונת 'נווה אחיעזר'.
אמרתי אכנס אליו ואחזור על תלמודי. פתחתי את הגמרא במסכת בבא קמא והתחלתי לשקוע בלימוד, רציתי לעשות 'שטייגען' אך לא הצלחתי להתרכז, לא שהייתי עייף או מותש, דווקא הספקתי לחטוף תנומה קלה בצהריים... פשוט, בצדו השני של בית המדרש התקיים באותה עת שיעור בחסידות בהתלהבות אש קודש. מגיד השיעור דיבר על פרשת השבוע וציטט את דבריו של מוהרא"ש הצדיק מיבנאל מתוך החוברת 'תוך הנחל'.
המילים שאמר אז מהדהדות בראשי גם עכשיו בשעת כתיבת השורות: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית - כל יום השם יתברך בורא את העולם מחדש, ואנחנו, גם אנחנו נבראים כל יום מחדש עם כוחות נפש אדירים ועצומים, כל יום יהודי נולד מחדש ועליו להתחדש בעבודת השם".
לא יכולתי להמשיך יותר עם מה שתכננתי ללמוד כי נשבתי בקסמו של השיעור, קמתי ממקומי ומצאתי את עצמי מצטרף לשיעור החסידי. אני, הליטאי, בוגר ישיבת פוניבז' המעטירה, יושב בשיעור של חסידי ברסלב בליל שבת קודש. לא האמנתי שזה מה שקורה לי.
מגיד השיעור, שהתברר לי כי הוא רב בית המדרש ושמו הרב אברהם שושן, הבחין בי ופנה אליי במאור פנים: "שבת שלום! ברוכים הבאים! ישתבח שמו, הנה עוד יהודי יקר מצטרף למעגל הלומדים שלנו.. תנו גם לו חוברת 'תוך הנחל'...".
מה אומר לכם? את המתיקות של השיעור הזה לא אשכח לעולם! כאלו דיבורים מעודדים, כאלו משפטים מחזקים ומעצימים את כוחות הנפש, כל מילה נוגעת בנימי הנפש העדינים ביותר וחודרת לעומק הנשמה. הרגשתי שקיבלתי מאגר גדול של 'דלק' לעבודת ה'. אני מודה ומתוודה ואומר בפה מלא: אף שזכיתי לשמוע הרבה שיחות מוסר והרבה שיחות חיזוק בחיי, דיבורים כאלו לא טעמתי מעולם.
התפלאתי גם מהשילוב המיוחד שהיה קיים בין משתתפי השיעור - בחורים מישיבת ההסדר ברמת גן, רופא מגבעת שמואל, אברכים ליטאיים, בעלי בתים העובדים כל השבוע למחייתם, בחורים שנשרו ממסגרת הלימודים, חסידים מחצרות ויז'ניץ, גור ועוד - מטרת כולם הייתה זהה: להתחזק ולדלות עצות חכמות ממעיין הנצח של רבי נחמן מברסלב. בסיום השיעור פצחו כולם יחד בשירי רגש ונשמה, ביניהם השיר המפורסם 'ואפילו בהסתרה' ושירים נוספים כמו 'ידיד נפש' ו'ממלא כל עלמין'.
בחוץ נשבה רוח קרה ובבית המדרש פנימה האש בערה, אש של רוחניות, אש של שמחה, של עוצמה. מאותו ליל שבת והלאה התחלתי לפקוד את המקום באופן קבוע.
