ולהתחיל עם בחורה זה לא פשע.

חבר שלי מהישיבה סיפר לי שהוא נסע באוטובוס והתיישבה לידו בחורה והוא כל הנסיעה התלבט עם להתחיל איתה או שלא ראוי ובסוף ויתר.

לאחר מכן הוא הלך לאחד מהרבנים בישיבה (שהוא באמת אחד המחמירים בהלכות צניעות שאני מכיר...) ואותו רב בפשטות אמר לו "אתה טמבל. יכולת להתחיל קשר באופן טבעי ונוח מאשר להיתקע עם מישהי זרה בפגישה

אתה לא סוטה ולא מסתכל עליה ככה, יש לך רצון אחד ברור - וזה להכיר באופן רציני" (כמובן שהציטוט לא מדוייק העקרון אותו עקרון)

אז זה שהדוסים חושבים שזה לא ראוי זה לא בהכרח אומר שזה לא ראוי.

האם להסתכל על בחורה ליופי זה לא ראוי? כן! אבל כזה למטרות חתונה? ממש לא! זה אפילו רצוי לעשות כן. (הרב אבינר שם שם, והוא גם מהמחמירים בהלכות צניעות)

ההלכה קובעת לך מה ראוי ומה לא, ולא האף המתעקם של דוסה זאת או אחרת.

אתה בחור בריא בנפשך שמבין שאישה היא בנאדם וככזה אתה רוצה גם להכיר אותה למטרות רציניות - אין בזה שום בושה או משהו לא ראוי.

האם כל הדוסות יחשבו שאתה דוס אם תעשה את זה? לא.

אבל כבר נאמר ע"י חכמים ממני שהדתיים זאת לא הדת - אתה תלך עם האמת שלך.

אם אתה רוצה משהו קצת פרקטי - שמעתי פעם ממישהו שהוא התחיל "לקנות" באותה חנות קצת יותר ואתה יודע איך זה "בוקר טוב" "הו בוקר טוב גם לך" ככה לאט אתה לפחות יכול לשאול לשם או משהו בסגנון ולתת הרגשת נוחות והיכרות.

ואחרי כמה זמן (תן לעצמך דד ליין של איזה שבועיים-שלוש) הוא שילם על קניה עם כרטיס אשראי ושהוא רשם את המספר על הקבלה הוא הגיש לה ואמר "את יודעת...זה לא הוגן"
"מה לא הוגן?" 
"שלך יש עכשיו את המספר שלי ולי אין את שלך"

קיצ'י. אבל אני באופן אישי אהבתי ;)

והם יצאו אגב (בסוף אמנם לא הלך אבל למה להרוס סיפור טוב) 

בפועל לא רגילים להתחיל ככה ולכן רוב הבחורות הדוסיות יובכו מאוד אם תעשה את זה ברגע שרק תתחיל וגם אני אישית יובך מזה.

בטח כשזה בחנות עם לקוחות ומוכרות אחרות מסביב. פשוט שזה לא שייך.

פשוט לתפוס את העיתוי הנכון.

להתחיל בלי טאקט זה ידוע  לכולם שזה גרוע. לא קשור דוסה או לא,

ומי אמר לך שלא רגילים? תלוי איפה אתה שואל.

אני יודע שיש הרבה בנות שהיו שמחות אם היו מתחילים איתן, זה עדיף להן מלהיות חסרות הצעות.

אז למה העלית פה את הנושא? כדי לשלול כל אופציה.

אני אגיד את זה ישיר - בלי אומץ עדיף שפשוט תסגור את השרשור כי אתה סתם תשב בבית ותתבאס שלא ניסית.

מה יש לך להפסיד? 

שים לב שאתה כבר בונה לבחורה שמולך צבע אישיות שלם בלי שבכלל דיברת איתה! 

והכל רק כי אתה לא לוקח צעד ומעדיף לחשוב "מה אם.."

סליחה על הישירות אבל ככה אני רואה את זה

מישהו יגיד אם הוא מכיר.

או שיציע רעיון שלא חשבתי אליו איך אפשר להגיע ולברר בדרך שאינה ישירה.

אבל עדיין העיקר זה אומץ.

השגת ידע לבירור רציני מגיע בעיקר מהסמול טוקים של שאלות תמימות לכאורה.

"תגידי מתי סוגרים פה בדרך כלל?" 

"חמש" 

"אהה זה סבבה, בטח את גם גרה קרוב אז בכלל ישלך חצי יום חופשי"

"לא אני דווקא רחוק פה"

"וואלה? מתנחלת?"

................מוזמן לדמיין המשך כרצונך.

לא קשה להטות סמול טוק כדי לברר פרטים, אתה פשוט צריך לקבל את העובדה שכרגע אתה סתם מדבר איתה וזה נורמלי לחלוטין.

אתה גם יכול לפנות לבוס/ לבוא בשעות עמוסות ולראות אם יש איזה לקוח מוכר שמדבר איתה באופן שמעיד על קירבה ואולי הוא ידע.

סמול טוק בין בחור רווק לבחורה רווקה בטח שמדובר בדוסים זה לא משהו שקורה סתם ככה ולכן מאוד ברור מה המטרה שלך כאתה מתחיל לפטפט עם המוכרת.

אחינו אני לא יודע איפה אתה חי אבל לשאול "היי מתי החנות נסגרת?"

זה נורמטיבי לחלוטין וגם לזרום על זה זה סבבה.

תקשיב, תירוצים בלי סוף יש. אתה רוצה להתחיל? אתה מבין שאין לך מה להפסיד?

אז קדימה.

והיא גם לא יודעת שאתה רווק ואתה בכלל לא יודע שהיא  פנויה, ככה שכדאי שתתחיל להפסיק להחליט בשביל אנשים מה הם ומה הם רוצים ותתחיל לפעול לפי מה שעיניך רואות ומה שנכון לך.

אולי הדברים קצת קשים אבל אני באמת חושב שאתה סתם מתרץ לעצמך וחבל כי אתה תשב בבית על המחשב ותתבאס שאתה לא עושה כלום.

מי אמר לך שהיא כזאת דוסה צדקת? איתי בצבא יש אחת דתלשית שמתלבשת כמו דוסה כי זה כבר הטעם שלה בבגדים, אולי היא כזאת?

מה שבטוח - לא תדע אם לא תנסה.

בהצלחה, מקווה שהדברים יכנסו ללב

מה שבטוח הכל בכוונה טובה

לכתוב פתק קטן עם מספר. לתת אותו (לחייך) וללכת.

אם היא תרצה היא תתקשר. אם לא- כבר לא תראה אותה..

האמת שזה פדיחה...אבל בהצלחה

איזה כיף שרב אמר את זה

אתה יודע איפה הן עובדות ,אולי תנסה לפנות בעצמך לאחת מהן,אבל צריך הרבה אומץ

ואם אתה מתבייש תבקש אולי מחבר או אם יש לך אח\ות

שיכולים לגשת ולשאול בשבילך ..

סתאם .

יש כאלה שזה לא נראה להם הדבר הכי נכון לעשות

פוחדים בעיקר מהתגובה ...פה זה דתיות זה יכול להראות רע

זה לא שאת באה למישהי שהיא לא שומרת כלום ..אז בעיה

בס"ד

אבל תגובה לא תהרוג אותם.

איך מעט מן המעט אמרה?

אנחנו שומרות נגיעה .

אז נסרב, תמותו מזה? סוף העולם יגיע?

לא.

ניסיתם, השתדלתם, לא הלך.

הגיוני ולגיטימי.

קורה גם בדרכים אחרות.

אם כל הזמן נתבייש בחיים לא נתחתן.

מה יקרה אם אתן תיזמו?

לא באמת הרבה פעמים אני רואה שבנות מסתכלות ובוהות בי וכלום ..

גם דתיות .. תכלס לא יודע זה מאוד קשה להתחיל עם מישהי דתיה

לפני שלוש שנים הייתי באיזה מלון ואיזה חרדית אחת נראלי נדלקה עלי

אבל היא חרדית אני לא מצפה שהיא תיזום..ואם אני יזום אבא שלה יעשה ממני קציצות לשבת קודש

זה נושא בעייתי..

אני בעד לכתוב פתק ולתת לה ושתעשה עם זה מה שהיא חושבת

בס"ד

ואני לא נגד בנות שיוזמות.

זה לא סותר את זה שאין בעיה שתיזמו אם אתם רואים מישהי שמוצאת חן בעיניכם.

וכדאי לא לחיות בסרט בעניין :

זה שבנות בוהות זה כי זה מה שהן עושות, זה לאו דווקא מעיד על משהו.

כנ"ל עם החרדית.

לא בטוחה כמה בנים היא פגשה בחייה מחוץ למשפחתה, טבעי שהיא תבהה ותסתקרן.

לא הייתי ישר לוקחת את זה לכיוון כזה.

ובהחלט לא מומלץ שתתחיל עם חרדיות סתם כך.

לא אמרתי שזה סותר רק ציינתי שלא יזיק אם גם אתם תיזמו

וכבר קרה לי מקרה כזה שמישהי יזמה אבל זה היה חד פעמי ..

בקשר ללא להתחיל עם חרדיות זה ברור חח את לא צריכה להגיד לי את זה

ולא מסכים איתך לגבי הבהייה ..הרבה פעמים זה די שקוף שזה מכוון

בס"ד

אם כי אני מאמינה שמי שמעיזה לעשות את זה לא צריכה שתאמר לה

ומי שלא מעיזה ולא חושבת שזה מתאים זה לא יעזור שתאמר לה.

אבל נו שוין.

לכתוב לא עולה כסף .

אל תסמוך על החושים שלך כבן כשזה "די שקוף",

בדיוק באותה מידה שאני לא אסמוך על חושיי כבת אם אני אראה בן ואחשוב "זה די שקוף".

זה כבר יצר אי נעימויות בעבר..

אין בעיה לגשת ולשאול מישהי כשאתה, בדגש על אתה, חושב שיש פוטנציאל.

אבל אל תעשה את זה ממחשבה שגם היא רוצה, אתה לא באמת יודע..

ואני אומרת את זה ממקום של בת.

תאמין לי, אנחנו בוהות בבנים בכללי.

מתוקף תפקידנו כבנות..

בדיוק כמוכם ואין לך מה להכחיש.

קודם כל מן הסתם שאם אני מתחיל עם מישהי אני עושה את זה קודם כל כי אני רוצה

ולא בגלל שאני חושב שהיא נדלקה עלי ..

נכון , בהייה עדין לא אומרת שהיא גם בעניין אבל עדין שווה לנסות במקום שאין מה להפסיד , אי נעימות לא יכולה להיווצר אם אתה עושה את זה נכון ולא מביך את עצמך

והקביעה החד - משמעית שאין שום מצב שאפשר לראות ולהרגיש שמישהי בעניין שלך זו קביעה מצחיקה ..

שוב , זה יכול להקבע על פי הרבה מצבים נוספים , למשל איך הסגנון דיבור שלה איתך ולא רק הסתכלות בעלמא

בס"ד

אני אישית נגד רמזים בכללי,

ואני גם נגד לפרש אותם.

משום מה לרוב זה יוצא ממש לא נכון.

אני לא אמרתי לך מה לעשות, אני המלצתי.

אתה מוזמן לפרש רצונות כרצונך, אני את שלי אמרתי

אבל אני בעד רמזים בכללי

גם לך רמזתי מלא ולא הבנת. מסקנה: אין לך את זה

חחח סתאם , אמרת וטוב שאמרת ..יש מה ללמוד ממך

בס"ד

רוצים שאבין? תגידו.

אל תלכו סחור סחור.

סתם מסרבל ומאריך, בשביל מה?

וגם הרמז הכי עבה הוא עדיין רמז ועדיין יש סיכוי לטעות, אז מה העניין?

אם אני רוצה משהו אני אגיד את זה.

חבל לי להסתכן שיבינו לא נכון או לא יבינו בכלל.

אם אני רומזת אין לי מה לכעוס שלא הבינו, בעיה שלי שרמזתי.

אי אפשר לצפות מאנשים לקרוא מחשבות..

חח תאמין לי שהבנתי והתעלמתי. 

שוב, לא אוהבת לפדח את עצמי או סתם לומר דברים אם לא אומרים לי אותם בפירוש.

ולא יודעת אם יש מה ללמוד ממני, יכול להיות שדרכי גם לא נכונה, ובטוח יש בה חסרונות.

יעשה כל אחד כטוב בעיניו

ממ..ולא ממש התעלמת את יודעת..

נחליק את זה

איך "הבנת" אם את נגד לנסות להבין רמזים ?

אני כותב באוויר לא מצפה לתשובה חח

זה רק מוכיח שאפשר להבין רמזים .

בס"ד

התכוונתי שהתעלמתי מהרמזים ומפירושם.

לא שהתעלמתי ממך

ולא טענתי שאי אפשר להבין רמזים נכון, אני דווקא די טובה בלהבין רמזים, זה לא סותר שאני נגד זה לחלוטין.

אני נגד לרמוז. לגמרי נגד. לא אוהבת את זה ולא אוהבת שעושים לי את זה.

אם עושים לי את זה אני לרוב כן אבין אבל עדיין אשאל שאלות שיכריחו את האדם שמולי לגלות בסוף.

אני לא אבוא ואגיד לו "אה התכוונת ל1, 2, 3".

זאת לא אני ואני שונאת את זה.

זה תמיד גורם לי לחששות והתלבטויות האם כדאי לי להגיד מה אני מנחשת, ומה אם אני טועה?

אז עזבו, למה לרמוז?

תגידו ישיר וסגרו עניין.

חבל על הזמן והאנרגיות.

זהו

נראה לי שאם היתה מישהי אחת ספציפית שמצאה חן בעיניך אז זה קצת יותר הגיוני לברר עליה..

נראה לי שהוא בעצם לא אומר שהוא ראה התאמה מיוחדת-

רק מה - יש כאן התאמה בכמה קריטריונים בסיסיים, וכנראה שהנסיון שלו עם הצעות מחברים ומשפחה הוא כזה, שלפעמים הוא נפגש, ומגלה שההצעה לא קשורה אפילו ברמה הזו.

אני חושב אבל שבאמת במצב כזה הרבה יותר מתאים לבצע בירור בסיסי, ולא לפנות ישר לבת, אלא שצריך למצוא דרך טכנית לעשות את זה.

בכל שרשור בנושא רוב הבנות כותבות שהן היו שמחות להצעה כזו, אם נעשית בצורה מכובדת (כל אחת והמכובד שלה... אני דווקא מעדיפה ישיר מאשר דרך גורם שלישי, רק שאם הוא לא יגיד או יכתוב משהו מפורש אני פשוט לא אבין את זה ).

וכל הבנים כותבים "אולי יסתכלו על זה מוזר, תחשוב אם זה מתאים" וכאלה.

חבר'ה, תנצלו את זה שבנות דוסיות שומרות נגיעה...אנחנו לא נושכות בנים.

בס"ד

לא באנו לייצג אף אחת , רק להראות שיש גם דעות אחרות.

ומלבד זאת אמרנו עוד כמה דברים חוץ מזה שלנו זה לא היה מפריע..

וכל אחד יעשה כטוב בעיניו.

חברה שלי עובדת שם

אולי הוא מדבר על החברה שלך

או שהחברה שלך זאת את ואת פתאום קולטת שהבחור שנדלקת עליו זה הוא

כן כן נסתרות דרכי ה'

זו לא אני...

ואני בכלל לא יודעת אם חברה שלי עבדה בדיוק בזמן שהוא ראה את אחת מהבנות הללו..

אינלי בעיה לעזור! 

בשמחה! 

רק איך?! 

תעזור לי לעזור לן

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.