זה ארוך אפילו מאוד אבל אני אשמח שמישהו יקרה עד הסוף ויעזור לי בבקשה,
אני בת 25 נשואה 4 חודשים,
הכרנו לפני שנה,והכל היה מושלם אפילו יותר בנינו,החלטנו להתחתן ונכנסתי להריון אחרי שלושה חודשים(הריון מתוכנן).
במהלך הזמן שהיינו יחד כבר אחרי 4 חודשים התחילו להיות בנינו ריבים וויכוחים,אבל בגלל ההריון חתונה ושהודענו לכולם על הנישואין החלטנו להיות יחד ולא לוותר.
אחרי החתונה המצב ניהיה בלי נסבל בהתנהגות שלו כלפיי,זלזול חוסר כבוד,אתן דוגמאות בהמשך.
ועכשיו אני לא יודעת אם להתגרש או להמשיך להילחם ולעשות שלום בית(למרות שניסיתי אין ספור פעמים אבל מצידו ההתנהגות ממשיכה והוא לא רוצה להשתנות הוא אומר שאני אשמה בכל המצב הזה)
הדוגמאות:
הוא מתעורר בבוקר או הולך לישון והוא לא רוצה להכיד בוקר טוב או לילה טוב לדעתו זה מיותר.
אסור לי לשאול לשלומו או איך היה בעבודה
הוא לא רוצה לישון איתי במיטה בגלל שאני נוחרת והוא ישן בסלון למרות שביקשתי ממנו שלא.
סליחה על השפה הוא מאונן כל יום,למרות שגם את זה ביקשתי שלא ובכיתי ורבתי והוא ולא רוצה לקיים איתי יחסי אישות.
תמיד הוא אומר לי שאין לי שכל שאני טיפשה וכל מיני מחמאות למיניהן.
הוא אף פעם לא מתעניין בשלומי,תמיד מאשים אותי כשמשהו לא הולך לו ומקניט אותו.
יש לציין שבשביל שלום בית התחלתי לשתוק ולא להגיב פשוט לקבל את זה אבל המצב הזה כל כך קשה לי שאני הולכת לישון ומתעוררת בבכי.
אני משתדלת להשתפר ולעשות הכל כרצונו,בין אם זה נקיון הבית,בישולים,סידורים והכל ואף פעם לא ביקשתי עזרה(הוא גם לא הציע),גם לצורך ההבנה את השאריות לאחר השירותים שלו אני מנקה.
כל כך קשה לי ואני מיואשת בבקשה תעזרו לי מה לעשות!!!!
אני בת 25 נשואה 4 חודשים,
הכרנו לפני שנה,והכל היה מושלם אפילו יותר בנינו,החלטנו להתחתן ונכנסתי להריון אחרי שלושה חודשים(הריון מתוכנן).
במהלך הזמן שהיינו יחד כבר אחרי 4 חודשים התחילו להיות בנינו ריבים וויכוחים,אבל בגלל ההריון חתונה ושהודענו לכולם על הנישואין החלטנו להיות יחד ולא לוותר.
אחרי החתונה המצב ניהיה בלי נסבל בהתנהגות שלו כלפיי,זלזול חוסר כבוד,אתן דוגמאות בהמשך.
ועכשיו אני לא יודעת אם להתגרש או להמשיך להילחם ולעשות שלום בית(למרות שניסיתי אין ספור פעמים אבל מצידו ההתנהגות ממשיכה והוא לא רוצה להשתנות הוא אומר שאני אשמה בכל המצב הזה)
הדוגמאות:
הוא מתעורר בבוקר או הולך לישון והוא לא רוצה להכיד בוקר טוב או לילה טוב לדעתו זה מיותר.
אסור לי לשאול לשלומו או איך היה בעבודה
הוא לא רוצה לישון איתי במיטה בגלל שאני נוחרת והוא ישן בסלון למרות שביקשתי ממנו שלא.
סליחה על השפה הוא מאונן כל יום,למרות שגם את זה ביקשתי שלא ובכיתי ורבתי והוא ולא רוצה לקיים איתי יחסי אישות.
תמיד הוא אומר לי שאין לי שכל שאני טיפשה וכל מיני מחמאות למיניהן.
הוא אף פעם לא מתעניין בשלומי,תמיד מאשים אותי כשמשהו לא הולך לו ומקניט אותו.
יש לציין שבשביל שלום בית התחלתי לשתוק ולא להגיב פשוט לקבל את זה אבל המצב הזה כל כך קשה לי שאני הולכת לישון ומתעוררת בבכי.
אני משתדלת להשתפר ולעשות הכל כרצונו,בין אם זה נקיון הבית,בישולים,סידורים והכל ואף פעם לא ביקשתי עזרה(הוא גם לא הציע),גם לצורך ההבנה את השאריות לאחר השירותים שלו אני מנקה.
כל כך קשה לי ואני מיואשת בבקשה תעזרו לי מה לעשות!!!!
נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.