שאת טיפ טיפה לוקחת את זה קשה מדי...

לא שופטת, אבל "נואשת" וכו'.. זה לא מתאים לסיטואציה.

היתה לי תקופה שניסיתי לקחת את ההתעוררויות של הקטנה בכיף וזה מאד מאד שיפר לי את המצב רוח.

אפילו "אוף" לא הייתי אומרת באותה התקופה. רק "את צריכה אותי? איזה מתוקה" וכאלו.

אולי גם אצלך זה יעבוד.

זה בסה"כ שעתיים בערב. לא כ"כ נורא. ואולי בכלל אל תכניסי אותו למיטה אם  נראה לך שהוא לא עייף. תשימי אותו מלכתחילה רק ב 21:00. אולי בינתיים שיישב בלול עם משחקים ויסתכל עלייך שוטפת כלים וכו'.

בהצלחה! קחי את זה בקלות... "ישנן צרות גדולות יותר" שלא נדע!

רוגע יוצר רוגע- אם את תהיי רגועה- את תעבירי לילד שלך רוגע, שהכרחי כדי לישון 

הבן שלך לומד עכשיו כישור חיים חדש ושמעותי- 

לישון במיטת מעבר- 

שזה גם שונה מהמיטה הקודמת שלו 

וגם מיטה פתוחה שהוא חופשי לצאת ממנה לבד

ייקח לו זמן ללמוד, להסתגל, להבין 

תנסי לבנות תוכנית עבודה -מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו להתרגל ולחזור לסדר יום שהוא זקוק לו? 

קחי בחשבון שבתק הקרובה להשכיב אותו לישון זה לא "דבר שעושים וממשיכים הלאה" זה "עבודה שלוקחת שעה וחצי בסדר היום" 

אולי תנסי לצאת אתו לגינה לפני תחילת תהליך השכבה שהוא יתעייף?

יכול להיות שלבן שלך זה מספיק והוא לא צריך יותר, גם שלי היה ככה

מה הייתם עושים עד עכשיו כשהיה מסיים את הגן?

אם עד עכשיו הייתם מיד עם ההגעה מהגן מגיעים הביתה, נסו להשאר עוד קצת בגינה, כדי שיתעייף.. (היום בסביבות 5 מתחיל להחשיך- כלומר יש לכם עוד שעה שאפשר לנצל) אם מתאפשר לך אז הייתי בכלל מציעה שאחות/ בייביסיטר/ אמא/סבתא יבלו איתו את הזמן הנוסף הזה בגינה, ולך יהיה זמן לנשום אוויר ולארגן את הבית לקראת ההגעה שלו. וגם בזה יש תועלת- כי כשברור לך איך דברים צריכים להתנהל, אז השדר עובר אליו ומשפיע.

נסו לארגן טקס מסודר:

למשל:  א. ערב, מקלחת, צחצוח שיניים, סיפור/ק. שמע ולישון..

מנסיון- השגרה הזו והטקסיות לא מותירים להם ברירה והם נאלצים בשלב כזה או אחר להיות חלק מזה

אני יודעת שגם קשה להתמיד אבל לפעמים התועלת עולה על הקושי (שבע"ה יחלוף..)

לגבי הקימה בלילה: מאיפה צמח העניין הזה שהוא מגיע אליכם? האם הוא מפחד? האם קר לו? משהו אחר?

אפילו לא קצת

גם ככה הוא איתה רק מ4

אני מסכיה איתך שילד צריך לישון ושהשכבה של ילד לא צריכה לקחת כ"כ הרבה זמן, זה באמת מעצבן ומתסכל.

היה לי דבר כזה עם הבן השני שלי (שהיום בן 5.5) וזה היה ממש קשה.

לא נראה לי שזה קשור לכמה שהוא עייף, נתקלתי בילדים עייפים מאוד שעושים את זה.

בגיל הזה הם רוצים להיות עצמאיים ולשלוט בעיניינים- וככה הוא מראה לך את זה. זה הזמן שלך לשדר סמכות- בסוף את יודעת מה טוב ונכון עבורו (הוא בסך הכל תינוק). מצד שני לא להפוך את זה למלחמה.

אני מציעה לך להחליט שאת מתחילה שינוי ולקחת בחשבון שזה יקח זמן. קודם כל- דברי איתו. ברוגע סמוך לשעת ההשכבה,

ותגידי לו מה הולך להיות מהיום, 

מה לעשות? אפשר בהתחלה לשבת בחדר שלו עד שירדם, כל פעם שהוא מנסה לקום להשכיב שוב או להגיד לו לשכב, ואז לאחר כמה ימים שהוא מבין שאת רצינית תוכלי כבר לא להשאר בחדר שלו.

אפשר גם לא להיות בחדר וכל פעם שהוא קם להחזיר אותו לחדר בלי מילים או עם אמירה קבועה (עכשיו זמן לישון).

יש ילדים שמה שעוזר להם להשאר במיטה זה שירים שקטים.

עיקר העיניין זה לשדר סמכות ולא לתת תשומת לב על ההתנהגות שאת רוצה לשנות.

אם מפריע לך שהוא בא אליכם בלילה, אז תחזירי אותו בעיקביות כל לילה שהוא קם. אם לילה אחד הוא לא בא- תשבחי אותו!

את מוזמנת לאישי...

בהצלחה!

וגם היה ישן ולכן לא היה נרדם לפני 11,

השלמתי עם זה שהוא לא  יכול לישון כ"כ הרבה,

השנה ב"ה הוא בגן אז הוא לא ישן שם, ולכן הוא הולך לישון כל יום בשבע וחצי, שמונה,

יש ילדים שפשוט לא זקוקים לכ"כ הרבה שעות שינה

לשבת לידו עד שירדם? אולי בהתחלה תרגישי תסכול של "בזבוז זמן" וכו', אבל תנסי להסתכל על זה אחרת.

בני הצעיר (בן 10) לא נרדם כשהיה קטן בלי שנשב לידו (עם אחיו ואחיותיו הגדולים לא הכרנו דבר כזה). או אני או בעלי, ישבנו לידו עד שנרדם- בערך 10 דקות רבע שעה כל ערב.

לפעמים התפתחו שיחות מרתקות, היו לו כל מיני שאלות על ה', ולפעמים סתם קראתי ספר להנאתי. לפעמים אפילו נרדמתי לרבע שעה.

הרגשתי שזה פסק זמן בין ההשכבות להמשך הערב- כלים, כביסות וכו'.

לגבי ההגעה שלו אליכם בלילה- יש לפעמים תקופות שילדים כנראה זקוקים לזה. אם מפריע לך שהוא איתכם במיטה- את יכולה להניח מזרון על הרצפה לידך והוא ישכב שם, כך תוכלי להמשיך לישון בשקט.

בני הצעיר היה מגיע אלינו עד גיל מאוחר יחסית אבל לי זה ממש לא הפריע שהוא ישן איתי במיטה.

עד היום, לפעמים, אם אני עוברת ליד החדר שלו בערב כשהוא במיטה- הוא מבקש שאבוא להיות איתו קצת... בן זקונים!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות