ולא אין אפשרות לבקש מהם שלא ירדימו אותו..
אה ודבר שני
בחודש האחרון הוא קם באמצע הלילה ב3- 4 בבוקר ובא אלינו למיטה קבוע!!!!!!!
אני על סף תסכול אני חייבת עזרה ועצות חייבת!!!!!
שאת טיפ טיפה לוקחת את זה קשה מדי...
לא שופטת, אבל "נואשת" וכו'.. זה לא מתאים לסיטואציה.
היתה לי תקופה שניסיתי לקחת את ההתעוררויות של הקטנה בכיף וזה מאד מאד שיפר לי את המצב רוח.
אפילו "אוף" לא הייתי אומרת באותה התקופה. רק "את צריכה אותי? איזה מתוקה" וכאלו.
אולי גם אצלך זה יעבוד.
זה בסה"כ שעתיים בערב. לא כ"כ נורא. ואולי בכלל אל תכניסי אותו למיטה אם נראה לך שהוא לא עייף. תשימי אותו מלכתחילה רק ב 21:00. אולי בינתיים שיישב בלול עם משחקים ויסתכל עלייך שוטפת כלים וכו'.
בהצלחה! קחי את זה בקלות... "ישנן צרות גדולות יותר" שלא נדע!
רוגע יוצר רוגע- אם את תהיי רגועה- את תעבירי לילד שלך רוגע, שהכרחי כדי לישון
הבן שלך לומד עכשיו כישור חיים חדש ושמעותי-
לישון במיטת מעבר-
שזה גם שונה מהמיטה הקודמת שלו
וגם מיטה פתוחה שהוא חופשי לצאת ממנה לבד
ייקח לו זמן ללמוד, להסתגל, להבין
תנסי לבנות תוכנית עבודה -מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו להתרגל ולחזור לסדר יום שהוא זקוק לו?
קחי בחשבון שבתק הקרובה להשכיב אותו לישון זה לא "דבר שעושים וממשיכים הלאה" זה "עבודה שלוקחת שעה וחצי בסדר היום"
אולי תנסי לצאת אתו לגינה לפני תחילת תהליך השכבה שהוא יתעייף?
יכול להיות שלבן שלך זה מספיק והוא לא צריך יותר, גם שלי היה ככה
מה הייתם עושים עד עכשיו כשהיה מסיים את הגן?
אם עד עכשיו הייתם מיד עם ההגעה מהגן מגיעים הביתה, נסו להשאר עוד קצת בגינה, כדי שיתעייף.. (היום בסביבות 5 מתחיל להחשיך- כלומר יש לכם עוד שעה שאפשר לנצל) אם מתאפשר לך אז הייתי בכלל מציעה שאחות/ בייביסיטר/ אמא/סבתא יבלו איתו את הזמן הנוסף הזה בגינה, ולך יהיה זמן לנשום אוויר ולארגן את הבית לקראת ההגעה שלו. וגם בזה יש תועלת- כי כשברור לך איך דברים צריכים להתנהל, אז השדר עובר אליו ומשפיע.
נסו לארגן טקס מסודר:
למשל: א. ערב, מקלחת, צחצוח שיניים, סיפור/ק. שמע ולישון..
מנסיון- השגרה הזו והטקסיות לא מותירים להם ברירה והם נאלצים בשלב כזה או אחר להיות חלק מזה
אני יודעת שגם קשה להתמיד אבל לפעמים התועלת עולה על הקושי (שבע"ה יחלוף..)
לגבי הקימה בלילה: מאיפה צמח העניין הזה שהוא מגיע אליכם? האם הוא מפחד? האם קר לו? משהו אחר?
אפילו לא קצת
גם ככה הוא איתה רק מ4
אני מסכיה איתך שילד צריך לישון ושהשכבה של ילד לא צריכה לקחת כ"כ הרבה זמן, זה באמת מעצבן ומתסכל.
היה לי דבר כזה עם הבן השני שלי (שהיום בן 5.5) וזה היה ממש קשה.
לא נראה לי שזה קשור לכמה שהוא עייף, נתקלתי בילדים עייפים מאוד שעושים את זה.
בגיל הזה הם רוצים להיות עצמאיים ולשלוט בעיניינים- וככה הוא מראה לך את זה. זה הזמן שלך לשדר סמכות- בסוף את יודעת מה טוב ונכון עבורו (הוא בסך הכל תינוק). מצד שני לא להפוך את זה למלחמה.
אני מציעה לך להחליט שאת מתחילה שינוי ולקחת בחשבון שזה יקח זמן. קודם כל- דברי איתו. ברוגע סמוך לשעת ההשכבה,
ותגידי לו מה הולך להיות מהיום,
מה לעשות? אפשר בהתחלה לשבת בחדר שלו עד שירדם, כל פעם שהוא מנסה לקום להשכיב שוב או להגיד לו לשכב, ואז לאחר כמה ימים שהוא מבין שאת רצינית תוכלי כבר לא להשאר בחדר שלו.
אפשר גם לא להיות בחדר וכל פעם שהוא קם להחזיר אותו לחדר בלי מילים או עם אמירה קבועה (עכשיו זמן לישון).
יש ילדים שמה שעוזר להם להשאר במיטה זה שירים שקטים.
עיקר העיניין זה לשדר סמכות ולא לתת תשומת לב על ההתנהגות שאת רוצה לשנות.
אם מפריע לך שהוא בא אליכם בלילה, אז תחזירי אותו בעיקביות כל לילה שהוא קם. אם לילה אחד הוא לא בא- תשבחי אותו!
את מוזמנת לאישי...
בהצלחה!
וגם היה ישן ולכן לא היה נרדם לפני 11,
השלמתי עם זה שהוא לא יכול לישון כ"כ הרבה,
השנה ב"ה הוא בגן אז הוא לא ישן שם, ולכן הוא הולך לישון כל יום בשבע וחצי, שמונה,
יש ילדים שפשוט לא זקוקים לכ"כ הרבה שעות שינה
), ואז אנחנו מניחים אותו בלול+ מטרנה..לשבת לידו עד שירדם? אולי בהתחלה תרגישי תסכול של "בזבוז זמן" וכו', אבל תנסי להסתכל על זה אחרת.
בני הצעיר (בן 10) לא נרדם כשהיה קטן בלי שנשב לידו (עם אחיו ואחיותיו הגדולים לא הכרנו דבר כזה). או אני או בעלי, ישבנו לידו עד שנרדם- בערך 10 דקות רבע שעה כל ערב.
לפעמים התפתחו שיחות מרתקות, היו לו כל מיני שאלות על ה', ולפעמים סתם קראתי ספר להנאתי. לפעמים אפילו נרדמתי לרבע שעה.
הרגשתי שזה פסק זמן בין ההשכבות להמשך הערב- כלים, כביסות וכו'.
לגבי ההגעה שלו אליכם בלילה- יש לפעמים תקופות שילדים כנראה זקוקים לזה. אם מפריע לך שהוא איתכם במיטה- את יכולה להניח מזרון על הרצפה לידך והוא ישכב שם, כך תוכלי להמשיך לישון בשקט.
בני הצעיר היה מגיע אלינו עד גיל מאוחר יחסית אבל לי זה ממש לא הפריע שהוא ישן איתי במיטה.
עד היום, לפעמים, אם אני עוברת ליד החדר שלו בערב כשהוא במיטה- הוא מבקש שאבוא להיות איתו קצת... בן זקונים!
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.