בהמלצת גורמים מוסמכים (אפילו המורה לספורט שלך)

אחרת אתה יכול להפצע

 ראשית קיבלתי חובלים/צוללות שזה קצת באסה...רציתי מטכ"ל.

הגעתי ב7 לתחנת רכבת ראשל"צ משה דיין, משם על אוטובוסים דקה וחצי לאיזה בסיס שם

שמתעסק עם פיצוצים. מגיעים, שמים תיקים באוהל, והולכים לעמדת קבלה. שם אתם מביאים לדודות ממיטב

את הטפסים. מקבלים מספר שמציירים אותו עם טוש על החולצה. הולכים לראות רופא שבודק חום,דופק ולחץ דם.

מחכים שעוד כמה חברה יסיימו, ואז לפי המספרים, הולכים בנאגלות של 60 לריצת 2000. יש חימום לפני זה עם איזה מגבש

גבר שעשה. רצים 2000 שהם קצת יותר קשים ממה שהייתי רגיל (עשיתי 7:24 באימונים ו8:19 בימ"ס). חוזרים לשטח כינוס 

הראשון ואוכלים ארוחת בוקר (לא ראיתי אף אחד שהקיא באקטים עצמם, אז אפשר לאכול אבל לא הרבה). כולם מתכנסים (בשלב זה הרופא והמפקד הראשי מפחידים את כולם, ומציעים למי שמרגיש לא טוב לדחות את היומ"ס) 

ואז מתחלקים לקבוצות של 20 בערך, מקבלים ציוד (אלונקות, שקים, ג'ריקנים של 10 ליטר, אתי חפירה וכיסאות למגבשים) וסוחבים אותו לבקעה השנייה לייד. שם יש מלא עליות חדות בחול וכל קבוצה מקבלת עליה משלה.

ואז מתחילים. ריצה להכיר את המסלול דהיינו איזה שיח מקיפים ומאיזה כיוון. זה עליה משופעת שקשה מאוד לרוץ בה וכולם 

הולכים, אבל אסור להתפרק ולהאט קצב אלא כל הזמן להמשיך. מתחילים בהזנקות וסדרי הגעה, המגבש רשם רק את ה8 הראשונים. רצים בערך 8 ספרינטים ואז עוצרים לשתות מים ולסדר אלונקות עם 3.5 שקים כל אחת.

אח"כ תרגיל "אלונקה סוציומטרית" דהינו 4 ראשונים אלונקה וגם 4 אחריהם אלונקה, תשיעי עם ג'ריקן מטפטף והשאר בלי כלום. זה הולך כך שכולם רצים את העליה וחוזרים בלי כלום, ואז לוקחים ציוד וחוזרים, ואז שוב רצים בלי כלום כולם, ושוב לוקחים ציוד. כך רצים בערך 12 פעמים. באמצע הורידו לנו אלונקה אחת והוסיפו ג'ריקן, וכן קיצרו את המסלול של החברה עם הציוד... שלב הבור: כל אחד ממלא שק חול בדלי אחד, ולוקח את חפירה לחפור בור 1X1X1 מטר. יש בערך חצי שעה לשם כך, אח"כ מכסים אותו. האקט האחרון: שמים את השקים בפס של העליה. התרגיל הולך כך: זחילה של 10 מטר בערך, לוקחים שק על השכמות ומטפסים את העליה ויורדים, מניחים את השק בתחתית העליה ומקיפים בריצה איזה את חפירה נעוץ וג'ריקן, וחוזרים לזחול מהפס תוך כדי שצועקים את המספר שלך.

בסוף זה נגמר, כל אחד אומר כמה הוא עשה (צריך להיות בפוקוס כי הרוב מתבלבלים), ואז מארגנים את הציוד ועושים 

מעגל שכל אחד אומר מי הוא, ומאיפה, ומה הוא עושה בחיים, ומה הוא עשה בשביל היום סיירות.

חוזרים לשטח כינוס, עושים שאלון סוציומטרי (דירוג חבריך לקבוצה) קצת קשה לזהות באקטים מי זה הגבר שנתן לשתות וסחב את האלונקה, כי אתה דיי מתרכז בעצמך.

זהו..אוכלים איזה פריסה חלבית,ומחכים למסדר דמעות שבו אומרים מי קיבל איזה גיבוש, מקבלים טפסים ויאללה לאוטובוסים.

קצת מספרים: הגיעו: בערך 560.

                   סיימו: בערך 480

                   חובלים צוללות קיבלו איזה 160.

                   משך האקטים: שעתיים נטו.

                   היום התחיל ב8:00 ויצאנו משם ב16:20 באוטובוס האחרון.

הייתה לי אחלה קבוצה שאף אחד לא פרש (וזה נדיר). בכללי,ראיתי שלמי שעשה הכנה יעודית ליום הזה (אחרי, כושר קרבי וכו') היו יותר סיכויים.

ריצה על דיונה משופעת לא דומה לשום הכנה שעשיתי על כורכר/ אספלט. נדרש ראש שונה.

לי, הספרינטים הראשונים היו קשים מאוד מנטאלית (כי אתה מבין שזה מה שהולך להיות בשעתיים הבאות) אבל אחרי זה 

יש אנרציה וזה פחות קשה (עדיין הרגליים כואבות). 

קיצר היה נחמד, והיו אחלה חברה ואווירה טובה.

תתקשר 1111 או לתל השומר.

יש משמעות לצבע?

יש לי תעודת השתחרר בכבוד. האמת ל זוכר באיזה צבע.

הצבע היה נגזרת של תפקיד.

ג'ובניק קיבל ארד, תמכל קיבל כסף ולוחם זהב.