תלמד אגרת הקודש כה-כו בתניא ותבין טוב למה

עדיף ללמוד עם שטינזלץ, תרגום מעולה, ומי שמתעקש ללמוד בשפת המקור אפשר ללמוד בטקסט בהיר מפוסק ומנוקד.

העיקר הוא להתאמץ להבין מה כתוב, עדיף להסיר את המכשולים המשניאים את לימוד הגמרא שנמצאים בישיבות בעיקר בגלל סיבות הסטוריות שכולם למדו בצורת הדף של האחים ראם.

ובכן רבותי- חידוש: רב אשי ורבינא אינם האחים ראם.

זה חשוב גם כי זה נוח לתלמידי חכמים שהתרגלו לדפוס הנ"ל וכעת זה מזעזע אותם לשנות ממנהגם שהרי בוולוז'ין למדו בדפוס הנ"ל.

הלימוד בשפה המקורית עשיר לאין ערוך מכ תרגום - כי כך היה בית המדרש החי שלהם. וכל תרגום - יש בו גם פרשנות כלשהי.

אפילו שיקספיר אנשים שקרוא מהמקור, יגידו שזה לא אותו דבר.. וכד'. קל וחומר, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

ומה שנוגע "לשבור את הראש" - אחרי "שימוש" לא קשה, זה כבר קל מאד. הרבה יותר מאנגלית...

ואם יש דברים ש"משניאים" את הלימוד על נערים, זה לא מתחיל מהשפה.. לגמרי לא.

ואגב, גם לגבי "מפוסק ומנוקד" - גם אם נתעלם מ"פרשנות שיכולה להיכנס גם בדרך של פיסוק, ובלי לשלול גם הדפסה כזו - אי אפשר להכחיש שבהיות שלימוד הגמרא כולו הוא עיון ביסודו, ולא "קריאה", הרי שדווקא ה"מקלות" הללו של טקסט שאינו מפוסק - בהחלט עוזרים להפעיל את הראש, ולהגיע גם למעבר לכך.

זה לא סותר גם מהדורות מנוקדות/מפוסקות לטובת מי שצריך.

פוק חזי, הרוב המוחלט הם אלו שצריכים את המהדורות המנוקדות/מפוסקות/מתורגמות/מפורשות.

כמה מהנכנסים לישיבות יוצאים תלמידי חכמים שעושר השפה הארמית מרומם אותם?

כמה לעומתם לא נכנסו לישיבות כי "אני לא יודע ללמוד גמרא" וכיו"ב?

הדברים שמשניאים את הלימוד על הנערים לא מתחיל בזה אבל אין סיבה לתת להם עוד סיבה משמעותית.

וזה הרבה יותר קשה מאנגלית שמנוקדת בניקוד מודרני.

וכבר אמרתי:

למי שצריך - טוב שיש גם את זה.

אבל לא פחות מלהבדיל דברים "מקצועיים" אחרים - האורגינל קודם ל"מדע פופולרי"... שוב - להבדיל.

הרוב המוחלט היה מפיק הרבה יותר תועלת מגמרות מתורגמות, כולל רוב אלה שנכנסים לישיבות (למעט אולי בישיבות עילית).

זה ממש חלק מהלימוד. חלק מההתרגלות למאמץ. והרוב הזה - שבוחר לקנות כך - חש את זה, לפחות בחלקו. נותן אמון שלא סתם מלמדים כך המומחים לדבר.

לא יתכן שלכל "פקולטה" יצטרכו לדעת אנגלית - ורק ללימוד גמרא, להבדיל, יתייחסו כאל משהו שצריך "להנגיש פופולארית" גם בישיבות. ואלו שרוצים גם שם - הרי לא מונעים מהם.

שהיא שפה אוניברסאלית והיא נצרכת מאד ללימודי האקמדיה ובכלל לבין ארמית שהיא לא נצרכת ללימוד ההלכה שאליה אנו שואפים לחתור

בשביל להגיש או לקרוא מחקרים וללמוד כל מיני דברים כאלה ואחרים בין אם זה בתחום הפיזיקה והכימיה המחשבים שרובם באנגלית אתה חייב לדעת את השפה אחרת לא תעבור את התואר

בגמרא זה לא קיים החשיבות היא לדעת את הדרכים בהם הגיעו להלכה ואת ההלכה עצמה הארמית היא לא הכרחית לזה וכמו שאריק חרבי כתב במקום להאהיב את זה על התלמידים זה רק מרחיק אותם ואפשר לראות בישיבות כמה זה נפוץ

או מפניני הלכה

כדי להתמודד בצורה סבירה עם כל ספר הלכה מעבר לנ"ל,

ידיעת הארמית הכרחית.

כפי שכתב גוונא, זה נתון שאי אפשר להתווכח עליו.

**

בדיוק הערב דיברתי עם חבר עד כמה הדרישה לידיעת אנגלית בפיזיקה

מרחיקה מן התחום הרבה מוחות גדולים שלא יודעים אנגלית...

כל תוספת מאמץ מבריחה רבים, אבל גם מבטיחה שמי שהגיע להישגים

רכש לעצמו איכויות רציניות יותר.

לא מגיע לרבע מהמאמץ שנדרש לידיעת האנגלית, ברמה שנדרשת ללימודים אקדמאים. [ואני מסופק האם הוא מגיע לעשירית].

ארמית היא שפה קרובה לעברית, הרבה מהמילים בגמרא הם בכלל בעברית, והמילים בארמית הם בד"כ די מעט מילים שחוזרות על עצמן.

לגבי החשיבות של זה, אני די מסכים עם עוגי פלצת.

שלומדים לתואר אקדמי, את אותו כושר אינטלקטואלי בדיוק

אפשר ליישם בלימוד גמרא בארמית.

וידיעת ארמית היא המפתח להתמודדות עצמאית עם הגמרא,

ולהתמודדות עם רוב גדול של ארון הספרים היהודי.

ממש כשם שאנחנו מצפים שכל תלמיד במערכת החינוך ילמד

אנגלית ברמת הבנה בינונית מינוס, כשארמית הרבה יותר קרובה

לעברית וגם רמת ההבנה שאנחנו זקוקים לה בארמית הרבה

פחות מעמיקה מזו של אנגלית.

אני לא בטוח שאברך ממוצע יכול להשתמש בארמית שרכש מלימודיו

כשפה חיה ומדוברת.

התשובה פשוטה: לימוד תנ"ך זה בשפה אחת,

אם תלמד בשפה אחרת לא תלמד את התנ"ך, אלא את התרגום של שמוליק או דודי או אבריימלה

הוא הדין בגמרא.

אם אתה לא יכול ללמוד אלא תרגום בעברית, אז תלמד, אף אחד לא אסר עליך או מנע ממך.

מה שכן, תהיה חסום מכל אפשרות לפתוח ראשונים ואחרונים ולהתמודד עם הקושיות העולות

מן הגמרא כפי שלומד רציני מתמודד.

הם דנו בגמרא בצמידות לנוסח שלה, הקשו ותרצו ויישבו (והגיהו נוסח) על בסיס אותן מילים.

למה לשבור את הראש על גמרא כשאתה מחפש הלכה?

תלמד רמב"ם, או משנה ברורה, או קיצור שולחן ערוך.

אם ברצונך להבין טיפה יותר - אתה חייב להתרגל לארמית.

***

בנוגע לכתב רש"י? יגידו לך מה שיגידו, בתכל'ס זה עניין של המדפיסים.

הם יודעים שרוב מוחלט של הלומדים פשוט רוצה את האותנטיות.

את התחושה שהם קשורים לכל הדורות הקודמים שלמדו גמרא.

זה נכון לגבי כל מצרך (להבדיל), האותנטיות משחקת תפקיד חשוב.

אדרבה, תדפיס ותממן הוצאה עם רש"י באות מרובעת,

קח את הסיכון שיהיה מי שחשוב לו לקנות דווקא גמרא כזאת.

לא בטוח שיהיו.

אם הם באמת מהווים אתגר, אז חבל ללמוד גמרא שלא מתרגום,

כי האתגר שבהבנת הדף עצמו הוא האתגר המרכזי.

לארמית ולצורת האות מתרגלים די מהר יחסית,

אבל גם לומדים וותיקים לא יסתדרו מהר עם כל דף גמרא...

אדם שרואה גמרא פעם ראשונה בחיים שלו ואתה מאתגר אותו קודם עם הבנת השפה ורק אחרי הרבה זמן שהוא מצליח להבין את המילים הוא יכול להבין את הסוגיא זה בעייה כפולה שסתם יוצרת קשיים מיותרים

ותוך כדי לימוד מתרגלים בשני המישורים בהדרגה.

אם מישהו רוצה להתקדם בלימוד הגמרא,

בשלב מסויים הוא יהיה חייב להתרגל לארמית.

כשאין לך את הכלים לקרוא ארמית - אתה שבוי של התרגומים.

גם בללמוד גמרא כל החיים רק דרך התרגומים יש ערך,

אבל המשמעות היא תקרת זכוכית מאוד נמוכה ומגבילה.

השאלה מה הציפיות, ולאן שואפים.

והרבה יותר כיף ונוח ללמוד מהם למרות שאני יודע כתב רש"י

לא רואה חשיבות כלשהי בללמוד או לקרוא כתב רש"י דווקא

לא ציינתי עניין של חשיבות כל שהיא בכתב רש"י,

אלא עניין של תחושה וחוויה סובייקטיבית.

אתה יכול ללמוד גמרא מפרוייקט השו"ת או מאגרים אינטרנטיים,

או באפליקציה, בכל אלה האות של רש"י מרובעת כבחירתך.

אין מונע בפני אף אחד, ואין טעם למחות על מה שרוב לומדי הגמרא

מעדיפים ממילא ברש"י שלהם.

זה לא רק הגמרא, כל הדיון ההלכתי-עיוני הוא בארמית (או לפחות ברובו). זה נתון.

בנוגע לכתב רש"י, כמו שציינת, אין בזה מהות גדולה.

לגבי עזרא הייתי חייב להעיר, שהכוונה לא לארמית אלא לצורת האות,

שעזרא העביר לכתב האשורי.

של הלוחות היה כך.

"שכחום וחזרו ויסדום" (מסכת מגילה).

ויש הרבה באמירה שזו ה"חיות" של הגמרא - כי כך הם אמרו וכתבו אותה (יש אפילו בדיחות בארמית שם..)

המתורגמים, שהיה עדיף אם הייתי יכול לבדוק בשפת המקור.

אבל זה לא דומה לארמית, שיש הרבה ספרי יסוד שכתובים בה. [אגב, גם כמה פרקים בתנ"ך], וכמעט כל ספר בספרות ההלכתית משתמש בביטויים בארמית.

ומה נכתב באידיש - צאינה וראינה? כמה משפטים שפזורים בספרי החסידות?

מסתדר לי, אבל באופן כללי תירגום מאבד רבדים

כפי שכתבתם לעיל

זה היה בהומור..

אני שואל אותך: להגיד "כן כך גם" בהקשרים הללו, זה כמו "אין הכי נמי"?......... (שמעת פעם שברשת הקשר חייל יאמר לשני "כן כך גם"?.. אבל אין הכי נמי ..)

היא גופא קשיא.......

וב"ה שזכינו לדבר בלשון הקודש ביום-יום.

ולהבין איך הגיעו לכל סברה.

זה נוגע להלכה הפשוטה ביותר..

כולל המילות בארמית כפי שאמרו אותם אז כולל כל הנוסחאות שאמרו אותם.

תנסה ללמוד טור בית יוסף ומחבר ש"ך וט"ז בלי ללמוד את הגמרא שעליהם הם מבוססות וללמוד אתם אחרי לימוד והבנת הגמרא מרמת המקרא עד אחרון המפרשים

זה עולם אחר

ושקולט שפות וסגנונות דיון ומשתלב בהם מהר, לא חושב שאפשר לנסח את הגמרא בעברית 'מדוברת' באותם קיצור ותבניתיות שמאפשרים ריצה בלימוד.              יש גם נקודה שלימוד ארמית יאפשר לך ללמוד מספרים ישנים,            אבל בעצם הנקודה נראה לי שאתה צודק.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.