תלמד אגרת הקודש כה-כו בתניא ותבין טוב למה

עדיף ללמוד עם שטינזלץ, תרגום מעולה, ומי שמתעקש ללמוד בשפת המקור אפשר ללמוד בטקסט בהיר מפוסק ומנוקד.

העיקר הוא להתאמץ להבין מה כתוב, עדיף להסיר את המכשולים המשניאים את לימוד הגמרא שנמצאים בישיבות בעיקר בגלל סיבות הסטוריות שכולם למדו בצורת הדף של האחים ראם.

ובכן רבותי- חידוש: רב אשי ורבינא אינם האחים ראם.

זה חשוב גם כי זה נוח לתלמידי חכמים שהתרגלו לדפוס הנ"ל וכעת זה מזעזע אותם לשנות ממנהגם שהרי בוולוז'ין למדו בדפוס הנ"ל.

הלימוד בשפה המקורית עשיר לאין ערוך מכ תרגום - כי כך היה בית המדרש החי שלהם. וכל תרגום - יש בו גם פרשנות כלשהי.

אפילו שיקספיר אנשים שקרוא מהמקור, יגידו שזה לא אותו דבר.. וכד'. קל וחומר, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

ומה שנוגע "לשבור את הראש" - אחרי "שימוש" לא קשה, זה כבר קל מאד. הרבה יותר מאנגלית...

ואם יש דברים ש"משניאים" את הלימוד על נערים, זה לא מתחיל מהשפה.. לגמרי לא.

ואגב, גם לגבי "מפוסק ומנוקד" - גם אם נתעלם מ"פרשנות שיכולה להיכנס גם בדרך של פיסוק, ובלי לשלול גם הדפסה כזו - אי אפשר להכחיש שבהיות שלימוד הגמרא כולו הוא עיון ביסודו, ולא "קריאה", הרי שדווקא ה"מקלות" הללו של טקסט שאינו מפוסק - בהחלט עוזרים להפעיל את הראש, ולהגיע גם למעבר לכך.

זה לא סותר גם מהדורות מנוקדות/מפוסקות לטובת מי שצריך.

פוק חזי, הרוב המוחלט הם אלו שצריכים את המהדורות המנוקדות/מפוסקות/מתורגמות/מפורשות.

כמה מהנכנסים לישיבות יוצאים תלמידי חכמים שעושר השפה הארמית מרומם אותם?

כמה לעומתם לא נכנסו לישיבות כי "אני לא יודע ללמוד גמרא" וכיו"ב?

הדברים שמשניאים את הלימוד על הנערים לא מתחיל בזה אבל אין סיבה לתת להם עוד סיבה משמעותית.

וזה הרבה יותר קשה מאנגלית שמנוקדת בניקוד מודרני.

וכבר אמרתי:

למי שצריך - טוב שיש גם את זה.

אבל לא פחות מלהבדיל דברים "מקצועיים" אחרים - האורגינל קודם ל"מדע פופולרי"... שוב - להבדיל.

הרוב המוחלט היה מפיק הרבה יותר תועלת מגמרות מתורגמות, כולל רוב אלה שנכנסים לישיבות (למעט אולי בישיבות עילית).

זה ממש חלק מהלימוד. חלק מההתרגלות למאמץ. והרוב הזה - שבוחר לקנות כך - חש את זה, לפחות בחלקו. נותן אמון שלא סתם מלמדים כך המומחים לדבר.

לא יתכן שלכל "פקולטה" יצטרכו לדעת אנגלית - ורק ללימוד גמרא, להבדיל, יתייחסו כאל משהו שצריך "להנגיש פופולארית" גם בישיבות. ואלו שרוצים גם שם - הרי לא מונעים מהם.

שהיא שפה אוניברסאלית והיא נצרכת מאד ללימודי האקמדיה ובכלל לבין ארמית שהיא לא נצרכת ללימוד ההלכה שאליה אנו שואפים לחתור

בשביל להגיש או לקרוא מחקרים וללמוד כל מיני דברים כאלה ואחרים בין אם זה בתחום הפיזיקה והכימיה המחשבים שרובם באנגלית אתה חייב לדעת את השפה אחרת לא תעבור את התואר

בגמרא זה לא קיים החשיבות היא לדעת את הדרכים בהם הגיעו להלכה ואת ההלכה עצמה הארמית היא לא הכרחית לזה וכמו שאריק חרבי כתב במקום להאהיב את זה על התלמידים זה רק מרחיק אותם ואפשר לראות בישיבות כמה זה נפוץ

או מפניני הלכה

כדי להתמודד בצורה סבירה עם כל ספר הלכה מעבר לנ"ל,

ידיעת הארמית הכרחית.

כפי שכתב גוונא, זה נתון שאי אפשר להתווכח עליו.

**

בדיוק הערב דיברתי עם חבר עד כמה הדרישה לידיעת אנגלית בפיזיקה

מרחיקה מן התחום הרבה מוחות גדולים שלא יודעים אנגלית...

כל תוספת מאמץ מבריחה רבים, אבל גם מבטיחה שמי שהגיע להישגים

רכש לעצמו איכויות רציניות יותר.

לא מגיע לרבע מהמאמץ שנדרש לידיעת האנגלית, ברמה שנדרשת ללימודים אקדמאים. [ואני מסופק האם הוא מגיע לעשירית].

ארמית היא שפה קרובה לעברית, הרבה מהמילים בגמרא הם בכלל בעברית, והמילים בארמית הם בד"כ די מעט מילים שחוזרות על עצמן.

לגבי החשיבות של זה, אני די מסכים עם עוגי פלצת.

שלומדים לתואר אקדמי, את אותו כושר אינטלקטואלי בדיוק

אפשר ליישם בלימוד גמרא בארמית.

וידיעת ארמית היא המפתח להתמודדות עצמאית עם הגמרא,

ולהתמודדות עם רוב גדול של ארון הספרים היהודי.

ממש כשם שאנחנו מצפים שכל תלמיד במערכת החינוך ילמד

אנגלית ברמת הבנה בינונית מינוס, כשארמית הרבה יותר קרובה

לעברית וגם רמת ההבנה שאנחנו זקוקים לה בארמית הרבה

פחות מעמיקה מזו של אנגלית.

אני לא בטוח שאברך ממוצע יכול להשתמש בארמית שרכש מלימודיו

כשפה חיה ומדוברת.

התשובה פשוטה: לימוד תנ"ך זה בשפה אחת,

אם תלמד בשפה אחרת לא תלמד את התנ"ך, אלא את התרגום של שמוליק או דודי או אבריימלה

הוא הדין בגמרא.

אם אתה לא יכול ללמוד אלא תרגום בעברית, אז תלמד, אף אחד לא אסר עליך או מנע ממך.

מה שכן, תהיה חסום מכל אפשרות לפתוח ראשונים ואחרונים ולהתמודד עם הקושיות העולות

מן הגמרא כפי שלומד רציני מתמודד.

הם דנו בגמרא בצמידות לנוסח שלה, הקשו ותרצו ויישבו (והגיהו נוסח) על בסיס אותן מילים.

למה לשבור את הראש על גמרא כשאתה מחפש הלכה?

תלמד רמב"ם, או משנה ברורה, או קיצור שולחן ערוך.

אם ברצונך להבין טיפה יותר - אתה חייב להתרגל לארמית.

***

בנוגע לכתב רש"י? יגידו לך מה שיגידו, בתכל'ס זה עניין של המדפיסים.

הם יודעים שרוב מוחלט של הלומדים פשוט רוצה את האותנטיות.

את התחושה שהם קשורים לכל הדורות הקודמים שלמדו גמרא.

זה נכון לגבי כל מצרך (להבדיל), האותנטיות משחקת תפקיד חשוב.

אדרבה, תדפיס ותממן הוצאה עם רש"י באות מרובעת,

קח את הסיכון שיהיה מי שחשוב לו לקנות דווקא גמרא כזאת.

לא בטוח שיהיו.

אם הם באמת מהווים אתגר, אז חבל ללמוד גמרא שלא מתרגום,

כי האתגר שבהבנת הדף עצמו הוא האתגר המרכזי.

לארמית ולצורת האות מתרגלים די מהר יחסית,

אבל גם לומדים וותיקים לא יסתדרו מהר עם כל דף גמרא...

אדם שרואה גמרא פעם ראשונה בחיים שלו ואתה מאתגר אותו קודם עם הבנת השפה ורק אחרי הרבה זמן שהוא מצליח להבין את המילים הוא יכול להבין את הסוגיא זה בעייה כפולה שסתם יוצרת קשיים מיותרים

ותוך כדי לימוד מתרגלים בשני המישורים בהדרגה.

אם מישהו רוצה להתקדם בלימוד הגמרא,

בשלב מסויים הוא יהיה חייב להתרגל לארמית.

כשאין לך את הכלים לקרוא ארמית - אתה שבוי של התרגומים.

גם בללמוד גמרא כל החיים רק דרך התרגומים יש ערך,

אבל המשמעות היא תקרת זכוכית מאוד נמוכה ומגבילה.

השאלה מה הציפיות, ולאן שואפים.

והרבה יותר כיף ונוח ללמוד מהם למרות שאני יודע כתב רש"י

לא רואה חשיבות כלשהי בללמוד או לקרוא כתב רש"י דווקא

לא ציינתי עניין של חשיבות כל שהיא בכתב רש"י,

אלא עניין של תחושה וחוויה סובייקטיבית.

אתה יכול ללמוד גמרא מפרוייקט השו"ת או מאגרים אינטרנטיים,

או באפליקציה, בכל אלה האות של רש"י מרובעת כבחירתך.

אין מונע בפני אף אחד, ואין טעם למחות על מה שרוב לומדי הגמרא

מעדיפים ממילא ברש"י שלהם.

זה לא רק הגמרא, כל הדיון ההלכתי-עיוני הוא בארמית (או לפחות ברובו). זה נתון.

בנוגע לכתב רש"י, כמו שציינת, אין בזה מהות גדולה.

לגבי עזרא הייתי חייב להעיר, שהכוונה לא לארמית אלא לצורת האות,

שעזרא העביר לכתב האשורי.

של הלוחות היה כך.

"שכחום וחזרו ויסדום" (מסכת מגילה).

ויש הרבה באמירה שזו ה"חיות" של הגמרא - כי כך הם אמרו וכתבו אותה (יש אפילו בדיחות בארמית שם..)

המתורגמים, שהיה עדיף אם הייתי יכול לבדוק בשפת המקור.

אבל זה לא דומה לארמית, שיש הרבה ספרי יסוד שכתובים בה. [אגב, גם כמה פרקים בתנ"ך], וכמעט כל ספר בספרות ההלכתית משתמש בביטויים בארמית.

ומה נכתב באידיש - צאינה וראינה? כמה משפטים שפזורים בספרי החסידות?

מסתדר לי, אבל באופן כללי תירגום מאבד רבדים

כפי שכתבתם לעיל

זה היה בהומור..

אני שואל אותך: להגיד "כן כך גם" בהקשרים הללו, זה כמו "אין הכי נמי"?......... (שמעת פעם שברשת הקשר חייל יאמר לשני "כן כך גם"?.. אבל אין הכי נמי ..)

היא גופא קשיא.......

וב"ה שזכינו לדבר בלשון הקודש ביום-יום.

ולהבין איך הגיעו לכל סברה.

זה נוגע להלכה הפשוטה ביותר..

כולל המילות בארמית כפי שאמרו אותם אז כולל כל הנוסחאות שאמרו אותם.

תנסה ללמוד טור בית יוסף ומחבר ש"ך וט"ז בלי ללמוד את הגמרא שעליהם הם מבוססות וללמוד אתם אחרי לימוד והבנת הגמרא מרמת המקרא עד אחרון המפרשים

זה עולם אחר

ושקולט שפות וסגנונות דיון ומשתלב בהם מהר, לא חושב שאפשר לנסח את הגמרא בעברית 'מדוברת' באותם קיצור ותבניתיות שמאפשרים ריצה בלימוד.              יש גם נקודה שלימוד ארמית יאפשר לך ללמוד מספרים ישנים,            אבל בעצם הנקודה נראה לי שאתה צודק.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…