בצורה "נורמלית"
יתרון ענק-חיסרון ענק.\
ואיש!
היה נחמד לפגושך סוףסוף!
אינלי מושג למה אבל היינו צריכים להיפגש כבר מזמן...
[כאילו אתה נחמד והכל אבל זה יותר מזה]
האמת שכחשבתי עלזה זה היה יותר ארוך...
נ.ב יא הורס דמיונות!
כבר פינטזתי איך לארוב לך ביציאה מהבית כנסת
לגשת עליך ולדבר באנגלית (בשבילי הפוזה!)
ואז... אתה מחכה לי בכניסה לבית כנסת והורס הכל!
אבל, הנה נחמד
בברכה
המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בקרוב ממש!
כפיר גולן
יומקסימלאושרוחניותר
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
