ואם כן, למה ממש בסוף השירות או אחריו הזמן עד החתונה באזור השנה?

לא חושבת שזה נכון לכתחילה, ואם אתה מעלה את ההתלבטות כבר עכשיו אז לדעתי טוב שתחכה לסיום השירות.

(או לפחות לכמעט סיום)

אישית לא הייתי יוצאת עם מישהו במצב הזה.

מן הסתם יקח לקשר כזה יותר זמן להיבנות מאשר קשר "רגיל", ואם בסופו של דבר לא יוצא ממנו כלום זו חתיכת אכזבה.. 

יש לי חברה שעשתה את זה- למרות שלא האמנתי שתצליח. אבל לא כולם יכולים...

ב"ה

או לפחות ככה אני התייחסתי לזה;

יש הבדל בין לצאת עם בחור שכבר בצבא לבין לצאת עם מישהו שעוד לא התחיל.

מבחינת להכיר זה ממש קשה  כשנפגשים פעם בשבועיים ואין רצף, ואם יוצאים עם משהו שעוד לא התחיל זה יותר קל כי יש רצף אז יש מצב אפילו שמתארסים באזרחות ומתחתנים בצבא..

אני מניחה שלא על זה בדיוק שאלת אבל זאת עוד נקודה...וזאת ביעני שאלה שונה שאני לא יודעת מה אני הייתי עונה כי זה אומר באמת שהקשר יהיה יותר ארוך ולא בהכרח יצא מזה משהו( אם כן יוצא אז אין שאלה בכלל!! שווה את זה !!!)

דבר ראשון נשמע שאתה מתחיל לצאת או חושב על כך- בהצלחה!!! תפילות תמיד עוזרות- מניסיון.

שנית- אתה מדבר על שני דברים שונים: נישואים וקשר. ולשניהם מקום של כבוד.

נישואין- זה קשר שמתחזק ומתעצם עם הזמן, ע"י נתינה הדדית ואהבה שלא תלויה אלא בכם וברצון ההתמדה שלכם ביחד.

קשר- זה משהו קליל שנוצר (לפעמים מעצמו) בלי התערבות רבה. הקשר משתנה לפי המקום והזמן, קשר אקטואלי וקל לשימור- יישמר, וקשר שמקשה על אחד או שניים המצויים בקשר- טבעו להתרופף ולפוג.

אם אתה מחפש קשר עם בנות כשאתה בצבא- זה לא כ"כ קל, כמו שאתה מציין, וגם יכול להיות שלא יישמר, אבל נישואין זה דבר אחר לחלוטין. נישואין זה לא סתם קשר אהבה שמקשר בין שני אנשים, זה משהו הרבה יותר חזק מזה. נישואין זה קשר שאתה יוצר עם משהיא כי אתם רוצים לחיות יחד עד המאה ועשרים שלה ושלך, כי היא רוצה לבנות איתך בית, להביא איתך, ודווקא איתך משפחה לעולם. וברגע שאתם מחליטים להינשא כבר לא כ"כ אקטואלי כמה פעמים אתם נפגשים- כי את הקשר האמיתי והחזק אתם תיצרו דווקא אחרי החתונה. אני לא שוללת קשר לפני הנישואין, זה עוזר ומקל על חיי הנישואין בעתיד (כמו שאתה אומר שכוונתך לצאת עם בחורות בשביל מטרת נישואין) אבל אם הנישואין שלך בנויי רק על סמך הקשר שאתה יכול לייצור עם הבחורה לפי הנישואין- בזמן שאתה בצבא- יכול להיות שתתבאס ובגדול כשתגלה לבסוף, אחרי טרחה מרובה ודייטים רבים שאתם ממש לא מתאימים וכו'.

וחוץ מזה- ידוע שאין מזווגים לאדם זיווג אלא מה שמתאים לו- אם אתה מחליט לצאת עם בחורות ע"מ להתחתן והרבה מסרבות בגלל תנאי השירות- הן לא הזיווג שלך. עצתי- אם נוח לך לצאת כשאתה עוד בצבא- תצא. אבל אם יש כאלה שמסרבות אל תתייאש- תאמין לי- את הזיווג שלך אף אחד לא ייקח. בין אם תהיה בצבא ובין אם כבר תשתחרר. 

דבר נוסף שתמיד כדאי לזכור-

אתה לא צריך לדאוג על כך שלא יהיו בחורות רבות שיסכימו לתנאים האלה- כי אתה צריך רק אחת!!!!!!! תמצא את האחת ותהיה מאושר עד הגג......

בס"ד

תאורטית הייתי מוכנה.

אולי זה לא הדבר הכי אידיאלי אבל לא הייתי שוללת בגלל זה .

עדיף לא תקופה של שנה אלא תקופה קצרה יתר, שנה זה גבולי וקצת ארוך מדי בשביל 'למרוח' קשר בעיניי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳