ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי בשביל מה
החורף שוב הכה בי קור בחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדרי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי עד מתי
אך לעת ערב
עם רוח ערה
עלה נושר לו על גג ביתי
אני יודעת
אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי בשביל מה
החורף שוב הכה בי קור בחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדרי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי עד מתי
אך לעת ערב
עם רוח ערה
עלה נושר לו על גג ביתי
אני יודעת
אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי


